Perforations, lésions et présence d'aiguilles dans l'estomac et la panse.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י"ב סעיפים: קיבה (קיבה הוא כיס שבמעי הבהמה שהמאכל נכנס לכרס ובסוף הכרס שקורין פאנץ עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומהקיבה לדקין) שניקבה טריפה ואם החלב שעל היתר סותם הנקב כשרה אבל שעל הקשת אינו סותם:
Si la caillette (keiva) est perforée, elle est treifa. Si la graisse permise qui se trouve sur la grande courbure bouche le trou, elle est cachère, mais la graisse de la petite courbure n'obstrue pas valablement.
כרס שניקב טריפה ואין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור: הגה תולעים שנמצאו בכרס כשר דמן הפרש הן גדילים או הבהמה אכלה אותן. (ש"ד סימן מ"ז):
Si la panse (kares) est perforée, elle est treifa. Rien ne peut boucher ce trou valablement, car la graisse qui la recouvre est une graisse interdite. (Rema : Des vers trouvés dans la panse ne la rendent pas treifa ; ils se sont formés à partir des excréments, ou bien la bête les a avalés.)
בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא הכרס אם נקרע בשר זה טריפה אע"פ שלא הגיע קרע זה לכרס עד שנראית אלא כיון שנקרע רוב עובי הבשר הזה או ניטל טריפה וכמה שיעור הקרע הזה בארכו אורך טפח ואם היתה בהמה קטנה ונקרע רוב אורך הבשר החופה את הכרס אע"פ שאין באורך הקרע טפח טריפה הואיל ונקרע רובה:
La chair qui recouvre la majorité de la panse (la paroi abdominale externe) : si elle est déchirée, elle est treifa, même si la déchirure n'a pas atteint la panse elle-même. Dès que la majorité de l'épaisseur de cette chair est déchirée ou retirée sur une longueur d'un palme (tefa'h), elle est treifa. Pour une petite bête, si la majorité de la longueur de cette chair est déchirée, même si cela fait moins d'un palme, elle est treifa puisqu'elle est déchirée sur sa majorité.
אם נקדר הבשר הזה בעיגול או באורך אם היה יתר מכסלע והוא כדי שיכנס בו ג' גרעיני תמרה זו בצד זו בדוחק אם יש בה אוכל הנשאר סביבותיה כשאוכלים אותה או בריוח כשאין בהם שום אוכל כלל הרי זה טריפה שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח:
Si cette chair est découpée en cercle ou en longueur, sur une surface supérieure à celle d'une pièce de séla, elle est treifa. Si l'on étirait cette découpe, elle atteindrait la taille d'un palme.
אם נתמסמס בשר זה עד שהרופא גוררו חשוב כניטל: הגה ואין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר דינו כניטל (מרדכי וב"י בשם הגהות מיימוני):
Si cette chair s'est décomposée au point que le médecin doive la gratter, elle est considérée comme ayant été retirée. (Rema : Nous ne sommes plus experts pour évaluer cette chair à gratter, c'est pourquoi tout endroit où l'aspect de la chair a changé a le statut d'une chair retirée.)
מחט שנמצא בחלל הקיבה או הכרס דינו כמחט שנמצא בבית הכוסות:
Une aiguille trouvée dans la cavité de la caillette ou de la panse a le même statut qu'une aiguille trouvée dans le bonnet.
המסס ובית הכוסות דבוקין זה בזה ואם נקבו במקום חבורן אפילו הנקב מפולש מזה לזה כשרה ואם הנקב בשאר צדדים שאינם דבוקים יחד אם הנקב מפולש מעבר אל עבר טריפה ואם לאו כשירה בין בהמסס בין בבית הכוסות: הגה ויש אוסרין בהמסס אפילו בלא נקב מפולש (טור בשם רש"י וא"ו הארוך ות"ה סימן קס"ה) והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה שאז יש לסמוך אמכשירין:
Le feuillet (hemessess) et le bonnet (beit hakossot) sont collés l'un à l'autre. S'ils sont perforés à l'endroit de leur jonction, même si le trou traverse de part en part de l'un à l'autre, la bête est cachère. Si la perforation a lieu sur les autres côtés non joints, si le trou traverse de part en part vers l'extérieur, elle est treifa. Sinon, elle est cachère, que ce soit pour le feuillet ou le bonnet. (Rema : Certains interdisent pour le feuillet même si le trou ne traverse pas de part en part vers l'extérieur. C'est la coutume, sauf en cas de grande perte financière (hefsed meroubé) où l'on s'appuie sur l'avis permissif.)
אם נמצא באחד מהם תחובה מחט או קוץ ולא ניקב מעבר אל עבר הופכין אותו ובודקין אותו מבחוץ אם נמצא עליו קורט דם בידוע שניקב כולו וטריפה ואם לאו כשרה (תוס' והג"מיי פ"ו בשם סמ"ג וכל הפוסקים) (אפילו לא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב) (עיין ס"ק כ"א) והוא שלא מלחו ולא הדיחו ואפילו ראש העב שלו לצד חוץ: הגה ויש מקילין להתיר אם לא ניקב מעבר לעבר והודח ונמלח או שנאבד ולא בדק מבחוץ אם היה עליו קורט דם (כך משמע בהגהות סמ"ק ורמב"ם ורא"ש דלקמן וע"פ) ויש לסמוך עלייהו במקום הפסד מרובה: ואם עבר המחט מעבר אל עבר ועודנו תחוב בו בודקים אותו אם נמצא קורט דם סביב המחט (וכל שכן עליו) (מרדכי ופוסקים והוא ש"ס ערוך פא"ט דף נ"א וכתובות דף ע"ו) בידוע שקודם שחיטה ניקב כולו וטריפה ואם לאו אחר שחיטה דחק ועבר וכשרה אם לא מלחו ולא הדיחו דכיון שהמחט עודנו שם אילו עבר מחיים היה הדם סביבו אבל כשאין המחט לפנינו אסו' כשניקב כולו אפי' אין בו קורט דם: הגה כל מקום שצריך בדיקה אם לא בדקוהו כגון שנאבד או לקחו המחט משם טריפה דהוי כאילו הדיחו ומלחו (רשב"א סימן תש"ס) יש אומרים דבזמן הזה דאין אנו בקיאין בבדיקות יש להטריף אם נקבה המחט משני צדדין אפילו לא נמצא קורט דם ולא חלודה דאין אנו סומכין בזה על בדיקתנו מאחר דניקב משני צדדין (א"ז ואו"ה) והכי נהוג. מחט או קוץ הנמצאים בהמסס ובית הכוסות בחללו ולא נתחב בהן כלל כשר בכל ענין ואין צריך שום בדיקה (הגהות מיימוני) ויש מקילין דאפי' בניקב המחט מצד אחד אין צריך לבדוק מבחוץ אם יש עליו קורט דם (רמב"ם והרא"ש) ויש לסמוך עלייהו אם הוא הפסד מרובה וא"א לבדוק כגון שנמלח או הודח או נאבד:
Si l'on trouve une aiguille ou une épine plantée dans l'un d'eux, sans qu'elle ne traverse de part en part, on retourne l'organe pour l'examiner de l'extérieur. S'il y a une goutte de sang (koret dam), on sait que cela a perforé la paroi de son vivant et elle est treifa. S'il n'y en a pas, elle est cachère. Tout ceci à condition que l'organe n'ait pas encore été salé ni lavé. (Rema : Certains sont indulgents et l'autorisent si cela n'a pas traversé de part en part, même si l'organe a été lavé, salé, ou si l'aiguille a été perdue avant vérification ; on peut s'appuyer sur cet avis en cas de grande perte financière.) Mais si l'aiguille a traversé de part en part et y est encore plantée, on vérifie : s'il y a une goutte de sang autour de l'aiguille, elle était perforée avant l'abattage (treifa). Sinon, l'aiguille a traversé sous la pression après l'abattage (cachère), à condition que cela n'ait pas été salé ou lavé. Si l'aiguille n'est plus là, c'est interdit s'il y a eu perforation complète, même sans goutte de sang. (Rema : Partout où une vérification est requise, si on ne l'a pas faite (aiguille perdue ou retirée), c'est treifa. Certains disent qu'aujourd'hui, n'étant plus experts en vérification, on déclare treifa toute aiguille ayant traversé de part en part, même sans trace de sang ni de rouille ; c'est notre coutume. Une aiguille ou une épine trouvée libre dans la cavité du feuillet ou du bonnet, sans être plantée, est cachère sans aucune vérification. Certains dispensent de vérifier la goutte de sang si l'aiguille n'a percé que d'un seul côté, on peut s'y fier en cas de grande perte s'il est impossible de vérifier.)
אם נמצא עלי' חלודה דינה כנמצא עלי' קורט דם: הגה וכן אם נמצא חלודה מבחוץ נגד המחט אם ניקב מצד אחד טריפה כאילו נמצא שם קורט דם (בית יוסף):
Si l'on trouve de la rouille sur l'aiguille, cela a le même statut qu'une goutte de sang. (Rema : De même, si l'on trouve de la rouille à l'extérieur face à l'aiguille (lorsqu'elle ne perce que d'un côté), elle est treifa comme s'il y avait du sang.)
זה שאמרנו מצד אחד כשרה היינו מבפנים כלפי הרעי דאי צד שבחוץ כלפי חלל הגוף אפי' לא ניקב כלל אלא שנמצא מחט בחלל הגוף טריפה:
Lorsque nous avons dit "percé d'un côté c'est cachère", cela signifie depuis l'intérieur vers la nourriture. Mais si cela vient du côté externe vers la cavité abdominale, même s'il n'y a aucune perforation et qu'on trouve simplement une aiguille dans la cavité du corps, elle est treifa.
מחט שנמצאת בקורקבן וכולה נבלעת בעובי בשרו ונשאר בחצי אצבע מצד הכיס גם מצד החוץ שלא היתה המחט אוכלת ולא היה ניכר שום נקב לא לצד פנים ולא לצד חוץ תולין להקל: הגה דהמחט בא מבפנים והוי כניקב מצד אחד ואם אין עליו קורט דם מבחוץ כשר (רשב"א) ויש מחמירין ואוסרין אפילו בכי האי גוונא (הגהות ש"ד בשם מהר"ם וא"ו הארוך) ויש לחוש לדבריהם אם לא בהפסד מרובה:
Une aiguille trouvée dans le gésier (korkevan), entièrement engloutie dans l'épaisseur de la chair, sans perforation visible ni de l'intérieur ni de l'extérieur : on est indulgent et on la déclare cachère. (Rema : Car l'aiguille est venue de l'intérieur (comme un trou d'un seul côté) ; sans goutte de sang à l'extérieur, c'est cachère. Certains sont stricts et l'interdisent même dans ce cas, on tiendra compte de leur avis sauf en cas de grande perte financière.)
קטן שמצא מחט תחוב בכרס יש להחמיר ולאסור על פיו אם הוא חריף לידע ולכוין בדברים אלו:
Si un enfant affirme avoir trouvé une aiguille plantée dans la panse, on fera preuve de rigueur et on l'interdira sur sa parole, s'il est suffisamment vif pour comprendre et préciser correctement la situation.