Trois segments de la patte (arkouva, chok, koulit) ; coupes, fractures et luxations ; couverture par la peau et la chair ; patte surnuméraire ou manquante ; fracture dont on ignore si elle est survenue de son vivant.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: שלשה פרקים יש ברגל. התחתון והוא מה שחותכין עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ונקראת ארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שני והוא הנקרא שוק וצומת הגידים בתחתיתו סמוך לארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שלישי והוא מחובר לגוף ונקרא קולית. בפרק התחתון בכל מקום שיחתך בה כשרה. עצם המחובר לגוף הנקרא קולית בכל מקום שיחתך טריפה. בעצם האמצעי אם נחתך שלא במקום צומת הגידים כשרה ואם נחתך במקום צומת הגידים טריפה ולא נאסרה מפני שהיא חתוכת הרגל במקום זה אלא מפני שנחתכו הגידים לפיכך אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו ובדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים כשרה. ויש אוסרים בנחתך עצם האמצעי בכל מקום אפי' שלא במקום צומת הגידים ולדעתם אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו אע"פ שבדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים טריפה. וכן אם נחתך בתוך הפרק שבין ארכובה הנמכרת עם הראש לשוק בסוף הערקום בין הערקום ובין השוק טריפה לדעת זה (ב"י בשם מהר"י ן' חביב) ואם נחתך בתוך הפרק במקום שמחובר עצם הקולית עם השוק טריפה: הגה ונהגו בכל אשכנז וצרפת כסברא האחרונה (הרא"ש וטור ורבינו ירוחם) ואין לשנות לכן בכל מקום שנחתך מן הערקום ולמעלה טריפה אע"פ שצומת הגידין קיימין:
Il y a trois segments à la patte. Le bas est ce que l’on coupe avec les sabots quand on dépouille la bête ; on l’appelle arkouva (articulation vendue avec la tête). Au-dessus, le second segment, appelé chok (tibia) ; le tsomet hagidin (nœud des tendons) se trouve à sa base, près de l’arkouva vendue avec la tête. Au-dessus, le troisième segment, relié au corps, appelé koulit (fémur). Dans le segment inférieur, où qu’on le coupe, elle est casher. L’os relié au corps, appelé koulit : où qu’on le coupe, elle est tréfa (interdite à la consommation). Dans l’os du milieu, si on le coupe hors du tsomet hagidin, elle est casher ; si on le coupe au tsomet hagidin, elle est tréfa. Ce n’est pas parce que la patte est coupée à cet endroit qu’elle est interdite, mais parce que les tendons sont coupés. Dès lors, si l’os s’est cassé au tsomet hagidin et a ressorti, que la peau et la chair ne recouvrent pas la majeure partie, mais qu’on a examiné le tsomet hagidin et trouvé les tendons intacts, elle est casher. Certains interdisent si l’os du milieu est coupé n’importe où, même hors du tsomet hagidin. Selon eux, si l’os s’est cassé au tsomet hagidin et a ressorti, que la peau et la chair ne recouvrent pas la majeure partie, même si l’on a examiné le tsomet hagidin et trouvé les tendons intacts, elle est tréfa. De même, si l’on a coupé dans l’articulation entre l’arkouva vendue avec la tête et le chok, au bout de l’‘arkoum (petit os de liaison), entre l’‘arkoum et le chok, elle est tréfa selon cet avis. Et si l’on a coupé dans l’articulation où l’os de la koulit s’unit au chok, elle est tréfa. (Rema : On a coutume, dans tout Achkenaz et en France, de suivre le dernier avis, et l’on ne doit pas changer. Dès lors, partout où l’on a coupé depuis l’‘arkoum vers le haut, elle est tréfa, même si le tsomet hagidin est intact.)
עצם הקולית שניתק ממקומו במקום חיבורו בגוף והיינו בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה בין בבהמה בין בעוף והוא דאיעכול (פי' שנרקבו) ניביה והם היתרות שבעצם הכף שיוצאות על העצם הזכר ואוחזות אותו אבל נפסקו שלא מחמת עיכול כשרה: הגה וכן אם לא נתעכלו רק מעוטן ורובן קיים כשר מדינא (רשב"א בתשובות ובחידושיו) אך י"א דאין אנו בקיאין באיעכול ניביה לכן יש לאסור כל שמוטת ירך שמא איעכול ניביה וכן אם נשבר סמוך לגוף אע"פ שחזר ונקשר היטב טריפה שמא איעכול ניביה ומשערין ד' אצבעות בגסה וב' בדקה ובעוף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו (הכל באו"ה כלל נ' והגהות סמ"ק דף צ"ב ע"ב והגהת ש"ד סי' פ"ו) וטוב להחמיר במקום שאין הפסד מרובה. אם לא נשמט הירך ואיעכול ניביה כשר (מרדכי):
Si l’os de la koulit s’est détaché de son lieu, à la jonction avec le corps — c’est-à-dire bouqa de-atma dachaf midoktéh (tête du fémur luxée) —, elle est tréfa, chez la bête comme chez la volaille, à condition que ses nivim (tenons) soient i’akoul (putréfiés) : ce sont les saillies de l’os de la cupule qui sortent sur l’os mâle et le retiennent. Mais s’ils se sont rompus sans putréfaction, elle est casher. (Rema : De même, si seule une minorité s’est putréfiée et que la majorité est intacte, elle est casher de par la loi. Mais certains disent que nous ne sommes pas experts à juger l’i’akoul des nivim ; dès lors, il faut interdire toute luxation de la hanche, de peur que les nivim ne soient putréfiés. De même, si [l’os] s’est cassé près du corps, même s’il s’est bien ressoudé, elle est tréfa, de peur que les nivim ne soient putréfiés. On mesure quatre doigts chez la bête grosse, deux chez la bête menue ; chez la volaille, le grand selon sa grandeur et le petit selon sa petitesse. Il est bon d’être rigoureux là où il n’y a pas de grande perte. Si la hanche n’est pas luxée et que les nivim sont putréfiés, elle est casher.)
ראש עצם הקולית המחובר לשוק שניתק ממקומו כשרה אפילו אם איעכול ניביה. (וי"א דוקא כשעור ובשר חופין את רובו) (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן י'):
La tête de l’os de la koulit jointe au chok, si elle s’est détachée de son lieu, elle est casher, même si les nivim sont putréfiés. (Certains disent : seulement si la peau et la chair recouvrent la majeure partie.)
אם יש לה ג' רגלים טריפה דכל יתר כנטול דמי וכאלו חסר רגל א' הוא והוא שיהי' זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה: הגה ודוקא שזה היתרת יש לה תואר רגל ועומדת במקום הרגלים אבל בלאו הכי אינו מקרי יתרת ולא הוי רק דלדול וכשר (ב"י בשם מרדכי בשם ראב"ן ובשערים סימן פ"ט ואו"ה שם) ואם נבראת חסר רגל א' טריפה (גמרא פא"ט דף נ"ח ובבכורות דף מ' ורמב"ם פ"ח מה"ש ולא כב"י והכל תפסו עליו בזה):
Si elle a trois pattes, elle est tréfa, car tout surnuméraire est comme s’il était ôté : c’est comme s’il manquait une patte. Encore faut-il que ce surnuméraire parte de la tête de l’os inférieur et au-dessus. (Rema : Seulement si ce surnuméraire a l’aspect d’une patte et se trouve à l’emplacement des pattes ; sinon, on ne l’appelle pas surnuméraire, ce n’est qu’un lambeau, et elle est casher. Si elle est née manquant une patte, elle est tréfa.)
כל מקום שאם יחתך שם הרגל היא טריפה אפילו לא נחתך אלא נשבר ויצא לחוץ אם אין עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקיפו טריפ' ואם עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקיפו כשרה ואם נפל קצת מהעצם אם יש בעור ובשר לחפות השבר אף אם לא נפל העצם כשרה אבל אם אין בו כדי לחפותו אלו לא נפל אע"פ שיש בו כדי לחפותו עתה טריפה ואם נשבר עצם במקום שאינו נטרף אם נחתך אם אין עור ובשר חופין את רובו הבהמה מותרת והאבר אסור מדרבנן וצריך לחתוך גם מעט מהמותר כשחותך האבר האסור: הגה וצריך לחתכו קודם שימלחנו עם הבהמה או העוף (מרדכי וסמ"ק) ויש מחמירין ואוסרין אף אם עור ובשר חופין את רובו אם השבירה יצאה פעם אחת מחיים דרך נקב קטן (לפי פי' רש"י וסה"ת וסמ"ג וסמ"ק) ומזה נתפשט המנהג באלו המדינות להטריף כל שבירה בעצם במקום שאם נחתך טריפה ואף אם עור ובשר מקיפין אותו מכל צדדיו ואין שם נקב כלל מ"מ המנהג להטריף כי חלוקים רבים הם בדין חיפוי בשר ואין רבים בקיאין ואין לשנות אם לא במקום הפסד מרובה לפי ראות עיני המורה שיש להקל להורות כהלכה (ד"ע) ודוקא אם לא חזר ונקשר אבל אם חזר ונקשר נוהגין להכשיר וכמו שיתבאר:
Partout où, si l’on coupait la patte à cet endroit, elle serait tréfa : même si elle n’a pas été coupée, mais que l’os s’est cassé et a ressorti, si la peau et la chair ne recouvrent pas la majeure partie de son épaisseur et la majeure partie de son pourtour, elle est tréfa. Si la peau et la chair recouvrent la majeure partie de son épaisseur et la majeure partie de son pourtour, elle est casher. Si un peu de l’os est tombé : s’il y a dans la peau et la chair de quoi recouvrir la fracture même si l’os n’était pas tombé, elle est casher ; mais s’il n’y a pas de quoi la recouvrir si l’os n’était pas tombé, même s’il y a de quoi la recouvrir maintenant, elle est tréfa. Si l’os s’est cassé à un endroit qui ne rend pas tréfa si on le coupe, et que la peau et la chair ne recouvrent pas sa majeure partie : la bête est permise et le membre est interdit de par les Sages ; il faut aussi couper un peu du permis quand on retranche le membre interdit. (Rema : Il faut le couper avant de le saler avec la bête ou la volaille. Certains sont rigoureux et interdisent même si la peau et la chair recouvrent la majeure partie, dès lors que la fracture est sortie une fois de son vivant par un petit trou. De là s’est répandu l’usage, dans ces pays, de déclarer tréfa toute fracture d’os à un endroit où la coupe rendrait tréfa, même si la peau et la chair l’entourent de tous côtés et qu’il n’y a aucun trou : l’usage est néanmoins de déclarer tréfa, car les distinctions du recouvrement par la chair sont nombreuses et le plus grand nombre n’y est pas expert. On ne doit pas changer, sauf en cas de grande perte, selon l’appréciation du décisionnaire, qui pourra alors alléger selon la halakha. Cela seulement si [l’os] ne s’est pas ressoudé ; mais s’il s’est ressoudé, on a coutume de déclarer casher, comme il sera expliqué.)
נשבר עצם הקולית וניטל ממנו קורט מראשו העליון המחובר בשדרה ונתעכלו מיעוט ניביו אם עור ובשר חופין את רובו כשרה:
Si l’os de la koulit s’est cassé et qu’un fragment en a été enlevé de sa tête supérieure jointe à la colonne, et qu’une minorité de ses nivim s’est putréfiée : si la peau et la chair recouvrent la majeure partie, elle est casher.
הא דמכשרינן בעור ובשר חופין את רובו דוקא כשרוב החיפוי מן הבשר ואז המעוט של עור מצטרף עמו אבל אם החצי מן העור וחצי מן הבשר לא והני מילי בבהמה אבל בעוף כיון שעורו רך מצטרף עם הבשר ובמחצה בשר ומחצה עור כשר:
Ce que l’on déclare casher lorsque la peau et la chair recouvrent la majeure partie : seulement si la majeure partie du recouvrement vient de la chair ; alors le peu de peau s’y joint. Mais si la moitié vient de la peau et la moitié de la chair, cela ne suffit pas. Cela chez la bête ; mais chez la volaille, comme sa peau est molle, elle s’associe à la chair, et moitié chair moitié peau : elle est casher.
יש מי שכתב שיש מקום שעור לבדו מציל אפי' בבהמה והוא במקום הסמוך ממש לארכוב' לפי שאין שם לעולם בשר אלא עור לבד דבוק עם העצם ובשאר מקומות שדרך להיות שם בשר אם לא היה שם בשר אלא עור בלבד והיו רירין בין העור והעצם י"א שמציל:
Certains ont écrit qu’il est un endroit où la peau seule sauve, même chez la bête : tout près de l’arkouva, car il n’y a jamais de chair là, seulement de la peau collée à l’os. Ailleurs, où il y a d’ordinaire de la chair, s’il n’y avait que de la peau et des réirine (sérosités) entre la peau et l’os, certains disent que cela sauve.
גידין שסופן להקשות אינם מצילין. (וכל הגידין מקרי סופן להקשות) (ב"י):
Les tendons destinés à durcir ne sauvent pas. (Et tous les tendons sont dits destinés à durcir.)
לא היה הבשר החופה את רובו במקום אחד אלא מתלקט מעט כאן ומעט כאן סביבות העצם או שהוא במקום אחד אלא שהוא מרודד או נקלף מעל העצם או שניטל שלישיתו התחתון או ניקב או נסדק אינם מצילין וכן אם נתמסמס בשר החופה ונעשה כעין בשר שהרופא גורדו אינו מציל: הגה ואנן אין בקיאין בבשר שהרופא גורדו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר אינו מציל (הגהות מיימוני):
Si la chair qui recouvre la majeure partie n’était pas en un seul endroit, mais ramassée un peu ici et un peu là autour de l’os ; ou qu’elle est en un seul endroit mais amincie ou décollée de l’os ; ou que son tiers inférieur a été enlevé ; ou qu’elle est percée ou fendue : cela ne sauve pas. De même si la chair recouvrante s’est ramollie et est devenue comme la chair qu’un médecin racle : elle ne sauve pas. (Rema : Nous ne sommes pas experts à juger la chair qu’un médecin racle ; dès lors, partout où l’aspect de la chair a changé, elle ne sauve pas.)
נקדר הבשר בסכין מעל השבר כעין טבעת בעיגול ורוב היקיפו מכוסה כשרה והוא שיהא הבשר דבוק בעצם סביב הקדירה:
Si l’on a évidé la chair au couteau au-dessus de la fracture, en cercle comme un anneau, et que la majeure partie du pourtour est couverte, elle est casher, à condition que la chair soit collée à l’os autour de l’évidement.
נשבר העצם במקום שעושה אותה טריפה וחזר ונקשר ואין ידוע אם יצא רובו אם לאו כשרה והוא שחזר למקומו הראשון ונתחבר שבר עם שבר יחדיו ידובקו: הגה ואפילו אם הוא עדיין עב במקום השבר וניכר עדיין שנשברה כשר (א"ו הארוך) אבל אם לא חזר למקומו הראשון אלא שני שברי העצם שוכבים זה על זה זה נמשך למעלה וזה נמשך למטה טריפה: הגה וכל זה מיירי שלא במקום צומת הגידין אבל במקום צומת הגידין עיין לקמן סימן נ"ו:
Si l’os s’est cassé à un endroit qui la rend tréfa, puis s’est ressoudé, et que l’on ne sait pas si la majeure partie était sortie ou non : elle est casher, à condition qu’il soit revenu à sa place première et que les deux fragments se soient joints et collés l’un à l’autre. (Rema : Même s’il est encore épais à l’endroit de la fracture et que l’on voit encore qu’il s’est cassé, elle est casher.) Mais s’il n’est pas revenu à sa place première, et que les deux fragments de l’os gisent l’un sur l’autre, l’un tirant vers le haut et l’autre vers le bas, elle est tréfa. (Rema : Tout ceci s’entend hors du tsomet hagidin ; au tsomet hagidin, voir plus bas siman 56.)
נמצא שבור ואינו יודע אם נעשה מחיים או לאחר מיתה אם מקום המכה שחור בידוע שנעשה מחיים ואם אין יכולים לעמוד עליו אם יש במה לתלות כמו שדרסה או שרצצה וכיוצא בו תולין להקל ואם לאו אסורה מספק:
Si on le trouve cassé et que l’on ne sait pas si cela s’est fait de son vivant ou après la mort : si l’endroit du coup est noir, il est certain que cela s’est fait de son vivant. Si l’on ne peut en juger : s’il y a de quoi l’attribuer, comme un piétinement, un écrasement et semblables, on attribue à l’allégement ; sinon, elle est interdite par doute.