Les entrailles sans leur graisse ne sont pas réputées contenir de sang, sauf si elles ont rougi. On sale le rectum du côté de la graisse, à l’extérieur. Graisse des grêles et fils de sang. Œufs trouvés dans la volaille.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין מליחת המעיים. ובו ג' סעיפים: אין מחזיקין דם בבני מעיים כגון בכרס ובקיבה ובדקין ובחלחולת (פירוש הכרכשא והוא המעי הדבוק בפי הטבעת) בלא שומן שעליהם לפיכך אם בשלם בקדרה בלא מליחה מותר אלא אם כן אסמיק: הגה וכ"ש אם נמלחו בכלי שאינו מנוקב דמותרים (מרדכי פכ"ה) מיהו לכתחלה צריכים מליחה בכלי מנוקב והדחה תחילה כשאר בשר (מרדכי וארוך) ויש חולקים בכרס ואומרים דמחזיקין בה דם ואפי' בדיעבד אסור בכרס ובית הכוסות כשאר בשר. (מרדכי ור"ן ואו"ה): אבל שומן שעליהם דינו כשאר בשר לפיכך כשמולחים החלחולת ושאר מעיים אין מולחים אותם בצד פנימי מעבר המאכל אלא בצד החיצון ששם השומן דבוק: הגה ואם מלח החלחולת מצד פנים ולא מצד חוץ הוי כאילו לא נמלחה כלל ואם נתבשלה כך טריפה אם יש עליה שומן מבחוץ ואם לא נתבשלה עדיין יחזור וימלחנה מבחוץ ומותרת (ארוך בשם הרשב"א) ביצים הנמצאים בעופות לאחר שחיטה אם לא נגמר החלבון שלהם רק החלמון לבד צריכים מליחה כשאר בשר ומותר למלחן עם בשר (ב"י סימן פ"ז) ואם נגמר אף החלבון אפי' הקליפה הקשה עליו כמו שהיא נמכרת בשוק נוהגין למלחה אך יזהר שלא למלחה עם בשר (מהרא"י בהגהת ש"ד) מיהו בדיעבד אין לחוש וכל שומן אפילו של עופות דינו כשאר בשר לענין מליחה והדחה (מרדכי):
On ne tient pas pour certain qu’il y ait du sang dans les entrailles — telles la panse, la caillette, les intestins grêles et le rectum (l’intestin attaché à l’orifice anal) — sans la graisse qui est sur elles. Dès lors, si on les a cuites dans la marmite sans salage, c’est permis, à moins qu’elles n’aient rougi. (Rema : À plus forte raison si on les a salées dans un récipient non percé : elles sont permises. Toutefois, lekhathila (a priori), elles ont besoin d’un salage dans un récipient percé et d’un rinçage préalable, comme le reste de la viande. Il y en a qui contestent au sujet de la panse et disent que l’on y tient pour certain qu’il y a du sang : même bediavad (après coup), la panse et le bonnet sont interdits, comme le reste de la viande.) Mais la graisse qui est sur elles a la même loi que le reste de la viande. Dès lors, lorsqu’on sale le rectum et les autres entrailles, on ne les sale pas du côté intérieur, celui du passage des aliments, mais du côté extérieur, où la graisse est attachée. (Rema : Si l’on a salé le rectum du côté intérieur et non du côté extérieur, c’est comme s’il n’avait pas été salé du tout. S’il a été cuit ainsi, c’est interdit s’il y a sur lui de la graisse à l’extérieur. S’il n’a pas encore été cuit, on le salera de nouveau à l’extérieur, et il est permis. Les œufs trouvés dans les volailles après la che’hita (abattage rituel) : si le blanc n’est pas encore achevé et qu’il n’y a que le jaune, ils ont besoin de salage comme le reste de la viande, et il est permis de les saler avec de la viande. Si même le blanc est achevé, et même si la coquille dure est déjà dessus, comme on les vend au marché, on a coutume de les saler, mais on veillera à ne pas les saler avec de la viande. Toutefois, bediavad, on n’y a pas égard. Toute graisse, même de volaille, a la même loi que le reste de la viande pour le salage et le rinçage.)
בני מעיים בלא שומן שעליהם אף על פי שאין מחזיקין בהם דם מותר למלחם עם בשר: הגה ויש אוסרין למלחם עם בשר (טור בשי"א) והכי נוהגין לכתחלה ובדיעבד מותר (מרדכי בשם ר' יואל והגהות אשר"י ואו"ה בשם א"ז):
Les entrailles sans la graisse qui est sur elles, bien que l’on n’y tienne pas pour certain qu’il y ait du sang, il est permis de les saler avec de la viande. (Rema : Il y en a qui interdisent de les saler avec de la viande. Et c’est ainsi que l’on pratique lekhathila ; bediavad, c’est permis.)
שומן הכנתא (פירוש שומן הדקים אינטרי"לייא בלע"ז) שעל הדקים מלאה חוטים דקים מלאים דם ולפיכך יש אוסרים אותה לקדירה אפי' על ידי חתיכה ומליחה ועכשיו נוהגין היתר ואותם חוטין של דם כשאדם בקי בהם מותחן ונפשלים היטב עד שלא ישאר אחד מהם:
La graisse de la kenata (graisse des intestins grêles) qui est sur les grêles est pleine de fils minces remplis de sang. C’est pourquoi certains l’interdisent pour la marmite, même moyennant entaille et salage. À présent on a coutume de permettre. Ces fils de sang, lorsqu’on s’y connaît, on les tire et ils se détachent bien, jusqu’à ce qu’il n’en reste plus un seul.