Deux signes de la Torah : rumination et onglons fendus. Contrôles de substitution par les dents, les nivin, les cornes et la chair sous l’okets. Le petit suit l’espèce de la mère. Le petit d’une treifa est permis.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
סימני בהמה וחיה טהורה. ובו ג' סעיפים: סימני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם שני סימנים מעלת גרה ופרסותי' סדוקו' וכל בהמה וחיה שאין לה שיני' בלחי העליון ולא ניבים שהם תלתלי בשר כעין שיני' בולטים בחניכים וי"א שניבין הם שני שינים למעלה אחד מכאן ואחד מכאן בקצוות הלסתות (פירוש ויכה את מיכהו על הלחי תרגומו על לסתיה) בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל שאין לו ניבין עד שיגדיל וכל שמעלת גרה היא מפרסת פרסה חוץ מגמל וארנבת ושפן שהם מעלי גרה ואינם מפריסי' פרסה ולהם אין לחוש שיש להם שיני' למעלה או ניבין לפיכך המוצא במדבר בהמה ואינו מכירה ופרסותי' חתוכו' שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק אם אין לה שיני' ולא ניבין למעלה בידוע שהיא טהורה והוא שיכיר בן גמל. וכל שמפרסת פרסה מעלת גרה חוץ מחזיר לפיכך מצא בהמה שפיה חתוך שהרי אינו יכול לבדוק בו יבדוק ברגליה אם פרסותיה סדוקו' בידוע שהיא טהור' והוא שיכיר חזיר יש לה קרני' יצא מספק חזיר וטהור' ואין בהמ' טמא' שבשרה שתחת העוקץ שלה הולך שתי וערב לאיזה צד שיחתכו אותו אלא הערוד (פי' חמור הבר) לפיכך המוציא בהמה שפיה ופרסותיה חתוכים שהרי אינו יכול לבדוק בהם יבדוק בבשר שתחת כנפי העוקץ אחר שישחטנה אם הולך שתי וערב טהורה והוא שיכיר ערוד (בשר אדם אסור לאכלו מן התורה) (ר"ן פ' אע"פ ורמב"ם כ"ב דמ"א ד"ג וה"ה וקרבן אהרן פ' שמיני דף ס"ד ע"ד דלא כמשמע בתו' פ' אע"פ ורא"ש דבשר אדם אינו אסור מן התור' ועב"ח):
Les signes de la bête et de la bête sauvage ont été explicités dans la Torah : ce sont deux signes — elle rumine, et ses onglons sont fendus. Toute bête ou bête sauvage qui n’a pas de dents à la mâchoire supérieure ni de nivin — ce sont des festons de chair semblables à des dents qui dépassent dans les gencives ; certains disent que les nivin sont deux dents en haut, une de chaque côté, aux extrémités des mâchoires — on sait qu’elle est pure. À condition de reconnaître le petit du chameau, qui n’a pas de nivin tant qu’il n’a pas grandi. Toute [bête] qui rumine a l’onglon fendu, hormis le chameau, le lièvre et le daman, qui ruminent sans avoir l’onglon fendu ; et pour ceux-là, on n’a pas à craindre [une confusion], car ils ont des dents en haut ou des nivin. C’est pourquoi celui qui trouve dans le désert une bête qu’il ne reconnaît pas, et dont les onglons sont coupés — de sorte qu’il ne peut les examiner —, examinera si elle n’a ni dents ni nivin en haut : on sait alors qu’elle est pure, à condition de reconnaître le petit du chameau. Toute [bête] à l’onglon fendu rumine, hormis le porc. C’est pourquoi, s’il trouve une bête dont la bouche est coupée — de sorte qu’il ne peut l’examiner —, il examinera ses pieds : si ses onglons sont fendus, on sait qu’elle est pure, à condition de reconnaître le porc. Si elle a des cornes, elle sort du doute du porc et elle est pure. Il n’est pas de bête impure dont la chair sous l’okets (croupion) aille en long et en travers, de quelque côté qu’on la coupe, hormis l’arod (onagre, âne sauvage). C’est pourquoi celui qui trouve une bête dont la bouche et les onglons sont coupés — de sorte qu’il ne peut les examiner — examinera, après l’avoir égorgée, la chair sous les ailes de l’okets : si elle va en long et en travers, elle est pure, à condition de reconnaître l’arod. La chair humaine est interdite à la consommation d’après la Torah.
טמאה שילדה כמין טהורה אע"פ שיש לה כל סימני טהרה אסורה וטהורה שילדה כמין טמאה מותרת אע"פ שיש לה כל סימני טומאה ודוקא שילדתו בפנינו אבל אם הניחה מעוברת ואח"כ מצא מין טמא הולך אחריה אף על פי שכרוך אחריה ויונק אותה אסור שמא מן הטמאה נולד ונכרך אחר הטהורה:
Une [bête] impure qui a mis bas un petit semblable à une [bête] pure : même s’il a tous les signes de pureté, il est interdit. Une [bête] pure qui a mis bas un petit semblable à une [bête] impure : il est permis, même s’il a tous les signes d’impureté. Cela seulement si elle l’a mis bas devant nous. Mais si on l’a laissée pleine et que l’on a ensuite trouvé une espèce impure qui la suit, même si [le petit] est accroché à elle et la tète, il est interdit : peut-être est-il né d’une [bête] impure et s’est-il attaché à la [bête] pure.
הנולד מן הטריפה מותר:
Le petit né d’une treifa (bête atteinte d’un défaut mortel) est permis.