Poisson cuit dans une marmite à viande bien lavée : permis avec le kothakh (goût de goût de permis). Œuf cuit à l'eau dans une marmite laitière : permis dans une poule ; cuit avec de la viande : interdit avec le kothakh. Usage : interdire lekhathila le goût de goût, permettre après coup. Vaisselle lavée ensemble ; kothakh près du sel ; sel d'une assiette à viande.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דגים וביצה שנתבשלו בקדירה של בשר אם מותר לאכלן עם גבינה. ובו ז' סעיפים: דגים שנתבשלו או שנצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה שאין שום שומן דבוק בה מותר לאכלם בכותח משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם דהיתירא ואם לא היתה רחוצה יפה אם יש בממש שעל פי הקדירה יותר מאחד בששים בדגים אסור לאכלם בכותח:
Des poissons cuits ou rôtis dans une marmite à viande bien lavée, sans aucune graisse qui y adhère : il est permis de les manger avec du kothakh (sauce lactée aigre), car c'est un goût de goût provenant d'un permis (notein taam bar notein taam deheteira). Si elle n'était pas bien lavée, et que la substance restée sur le bord de la marmite dépasse un soixantième des poissons, il est interdit de les manger avec du kothakh.
ביצה שנתבשלה במים בקדירה חולבת מותר לתת אותה בתוך התרנגולת אפילו לכתחלה אבל אם נתבשלה בקדרה עם בשר ואפילו בקליפה אסור לאכלה בכותח: הגה ויש מחמירים בצלייה ובישול לאסור נותן טעם בר נותן טעם (ריב"ן בשם רש"י ובארוך כלל ל"ד הביא המרדכי וא"ז) והמנהג לאסור לכתחילה ובדיעבד מותר בכל ענין (ארוך) ודוקא לאכול עם חלב והבשר עצמו אבל ליתנן בכלי שלהם מותר לכתחלה (באיסור והיתר הארוך) וכן נהגו וכן אם לא נתבשלו או נצלו תחילה רק עלו בכלי של בשר מותר לאכלן עם חלב עצמו וכן להפך (סברת עצמו) וכן אם היה הכלי שנתבשלו או נצלו בו לפגם שלא היה בן יומו נוהגין היתר לכתחילה לאכלן עם המין השני (שם בארוך) וכל זה כשהמאכל אינו דבר חריף אבל אם היה דבר חריף כגון שבשלו דברים חריפים בכלי של בשר אפי' אינו בן יומו או שדכו תבלין במדוך של בשר אם אכלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא ס' נגד הבשר הבלוע בהם (בארוך כלל כ"ד וכן משמע בתשובת הרשב"א סי' תמ"ט וב"י סי' צ"ו בשם סה"ת והגהו' ש"ד סי' ס"ב בשם מהר"ש ואגור בשם מרדכי) ומכל מקום לא מקרא מאכל דבר חריף משום מעט תבלין שבו רק אם כולו הוא דבר חריף ורובו ככולו וע"ל סימן צ"ו:
Un œuf cuit à l'eau dans une marmite laitière : il est permis de le mettre dans une poule, même lekhathila (a priori). Mais s'il a cuit dans une marmite avec de la viande, même dans sa coquille, il est interdit de le manger avec du kothakh. (Rema : Certains sont rigoureux, pour la rôtisserie comme pour la cuisson, et interdisent le goût de goût. L'usage est d'interdire lekhathila, et bediavad (après coup) c'est permis en tout cas. Cela ne vaut que pour manger avec le lait et avec la viande elle-même ; mais les mettre dans leurs ustensiles est permis lekhathila. Ainsi a-t-on pratiqué. De même, s'ils n'ont pas d'abord cuit ni rôti, mais ont seulement été posés dans un ustensile à viande, il est permis de les manger avec le lait lui-même, et l'inverse. De même, si l'ustensile où ils ont cuit ou rôti était au goût qui altère, n'étant pas ben yomo (de la journée, ayant servi dans les vingt-quatre heures), on a l'usage de permettre lekhathila de les manger avec l'autre genre. Tout cela lorsque l'aliment n'est pas un aliment piquant. Mais s'il était piquant — par exemple on a cuit des aliments piquants dans un ustensile à viande, même non ben yomo, ou l'on a pilé des épices dans un mortier à viande — si on les a mangés avec du lait, cela interdit même bediavad, jusqu'à ce qu'il y ait soixante contre la viande absorbée en eux. Néanmoins on n'appelle pas un aliment « piquant » à cause d'un peu d'épices qu'il contient : seulement si le tout est piquant, et la majorité vaut le tout.)
קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת בחמין שהיד סולדת בהן אפילו שניהם בני יומן מותר משום דהוה ליה נותן טעם בר נותן טעם דהתירא והוא שיאמר ברי לי שלא היה שום שומן דבוק בהן ואם היה שומן דבוק בהן צריך שיהא במים ס' כנגד ממשות שומן שעל פי הקערה: הגה ויש אוסרים אפילו אין שומן דבוק בהן (טור בשם סה"ת וסמ"ג וסמ"ק וש"ד והר"ף ותוס' ומרדכי ור"ן והגמ"יי ופסקי מהרא"י ואו"ה) אלא א"כ אחד מן הכלים אינן בני יומן מבליעת כלי ראשון ואז כל הכלים מותרים והמים נוהגין בהן איסור לכתחילה אבל אם שניהם בני יומן והדיח אותן ביחד בכלי ראשון הכל אסור והכי נוהגין ואין לשנות ודוקא שהודחו ביחד ובכלי ראשון אבל אם הודחו זה אחר זה או בכלי שני אפילו ביחד הכל שרי (בארוך כלל ל"ד) ואם עירה מכלי ראשון של בשר על כלי חלב דינו ככלי ראשון ואוסר אם היה בן יומו אבל אם עירה מים רותחים שאינן של בשר ולא של חלב על כלים של בשר ושל חלב ביחד ואפילו שומן דבוק בהם הכל שרי דאין עירוי ככלי ראשון ממש שיעשה שהכלים שמערה עליהם יבלעו זה מזה (שם) . ואם נמצא קערה חולבת בין כלי בשר לא חיישינן שמא הודחו ביחד בדרך שנאסרים (הגהות ש"ד ואו"ה):
Des assiettes à viande rincées dans un chaudron laitier, dans de l'eau chaude dont la main se retire (yad soledet) : même si les deux sont ben yomo, c'est permis, car c'est un goût de goût provenant d'un permis — à condition que l'on puisse dire : « je suis certain qu'aucune graisse n'y adhérait ». S'il y avait de la graisse adhérente, il faut que l'eau ait soixante contre la substance de graisse restée sur le bord de l'assiette. (Rema : Certains interdisent même s'il n'y a pas de graisse adhérente, à moins que l'un des ustensiles ne soit pas ben yomo quant à l'absorption d'un kli rishon (récipient de premier feu) ; alors tous les ustensiles sont permis, et pour l'eau on a l'usage de l'interdire lekhathila. Mais si les deux sont ben yomo et qu'on les a rincés ensemble dans un kli rishon, tout est interdit. Ainsi pratique-t-on, et l'on n'y changera rien. Cela ne vaut que s'ils ont été rincés ensemble et dans un kli rishon ; mais s'ils ont été rincés l'un après l'autre, ou dans un kli sheni (récipient de second degré) même ensemble, tout est permis. Si l'on a versé d'un kli rishon à viande sur un ustensile à lait, son statut est celui du kli rishon, et cela interdit s'il était ben yomo. Mais si l'on a versé de l'eau bouillante qui n'est ni de viande ni de lait sur des ustensiles à viande et à lait ensemble, même s'il y a de la graisse adhérente, tout est permis : le versement n'est pas exactement un kli rishon au point que les ustensiles sur lesquels on verse absorbent l'un de l'autre. Si l'on trouve une assiette laitière parmi les ustensiles à viande, on ne craint pas qu'ils aient été rincés ensemble d'une manière qui les interdise.)
יראה לי שאם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדירות בתוכה אע"פ שהשומן דבוק בהן מותר דע"י האפר הוא נותן טעם לפגם:
Il me semble que si l'on a mis de la cendre dans l'eau chaude du chaudron avant d'y placer les marmites, même si la graisse y adhère, c'est permis : par la cendre, c'est un goût qui altère (notein taam lifgam).
אין מניחין כלי שיש בו כותח אצל כלי שיש בו מלח אבל מותר להניחו אצל כלי שיש בו חומץ: הגה ודוקא אם הכלים מגולים ואפי' הכי אם עבר ונתנן ביחד מותר ולא חיישינן שמא נפל אל המלח (הגהות ש"ד וארוך):
On ne place pas un ustensile contenant du kothakh auprès d'un ustensile contenant du sel ; mais il est permis de le placer auprès d'un ustensile contenant du vinaigre. (Rema : Cela ne vaut que si les ustensiles sont découverts. Même alors, si l'on a transgressé et qu'on les a mis ensemble, c'est permis : on ne craint pas que [du kothakh] soit tombé dans le sel.)
מותר ליתן בתוך תיבה כד של בשר אצל של חלב: הגה ויש מחמירין לכתחילה (הגהות אשיר"י בשם א"ז) וטוב ליזהר לכתחילה במקום שאינו צריך:
Il est permis de mettre dans un coffre une cruche à viande auprès d'une cruche à lait. (Rema : Certains sont rigoureux lekhathila. Il est bon de s'en garder lekhathila là où ce n'est pas nécessaire.)
מלח הנתון בקערה של בשר מותר ליתנו בחלב: הגה והמחמיר גם בזה תבא עליו ברכה כי יש מחמירין לכתחילה (תוס' וסמ"ג ואו"ה):
Du sel mis dans une assiette à viande : il est permis de le mettre dans du lait. (Rema : Celui qui est aussi rigoureux en cela, que la bénédiction vienne sur lui, car certains sont rigoureux lekhathila.)