Deux marmites et des morceaux d’interdit : on présume à l’indulgence si l’interdit est rabbinique et qu’il n’est pas plus abondant que le permis. Interdit de la Torah : il faut que le permis soit majoritaire d’après la Torah. Deux chutes successives et association des marmites.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות. ובו ז' סעיפים: שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור ולפניו שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור אם החתיכה היא מאיסור דרבנן כגון שומנו של גיד ונפלו אלו לתוך אלו מותרים שאנו תולין לומר האיסור נפל לתוך האיסור וההיתר לתוך של היתר ואפילו אם ההיתר שבקדרה אינה רבה על שלפניה וכן הדין אם לא היה כאן אלא קדירה אחת של בשר שחוטה ונפל בה אחת מאלו השתי החתיכות ואין ידוע איזו היא אנו תולין דשל היתר נפלה אפילו אין ההיתר רבה על האיסור או אם לא היה כאן אלא חתיכה אחת מאיסור דרבנן ויש שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור ואין ידוע לאיזו נפלה גם בזו תולין להקל:
Deux marmites, l’une de permis et l’une d’interdit, et devant lui deux morceaux, l’un de permis et l’un d’interdit. Si le morceau est d’un interdit rabbinique, comme la graisse du nerf sciatique, et que ceux-ci sont tombés dans celles-là, c’est permis : nous présumons que l’interdit est tombé dans l’interdit et le permis dans le permis — même si le permis qui est dans la marmite n’est pas plus abondant que celui qui était devant lui. Même loi s’il n’y avait qu’une seule marmite de viande d’abattage rituel et qu’un des deux morceaux y est tombé, sans que l’on sache lequel : nous présumons que c’est le permis qui y est tombé, même si le permis n’est pas plus abondant que l’interdit. Ou s’il n’y avait qu’un seul morceau d’interdit rabbinique et deux marmites, l’une de permis et l’une d’interdit, et que l’on ne sait pas dans laquelle il est tombé : là aussi, on présume à l’indulgence.
במה דברים אמורים שתולין בכל אלו להקל אפי' אין ההיתר רבה על האיסור שאין האיסור גם כן רבה על ההיתר אבל אם האיסור רבה על ההיתר אין תולין להקל:
Dans quel cas a-t-on dit que l’on présume à l’indulgence en tous ces cas, même si le permis n’est pas plus abondant que l’interdit ? Lorsque l’interdit n’est pas non plus plus abondant que le permis. Mais si l’interdit est plus abondant que le permis, on ne présume pas à l’indulgence.
היה האיסור של תורה אין תולין להקל לומר לתוך האיסור נפל עד שיהא ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מדברי תורה:
Si l’interdit est de la Torah, on ne présume pas à l’indulgence pour dire qu’il est tombé dans l’interdit, jusqu’à ce que le permis soit plus abondant que l’interdit, de sorte qu’il s’annule en lui d’après la Torah.
היה ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מד"ת תולין להקל כיצד שתי קדרות אחת של בשר שחוטה ואחת של נבילה ונפלה חתיכת נבילה לתוך אחת מהן אם ההיתר שבקדרת ההיתר רבה קצת על חתיכת הנבילה תולין להקל לפי שדבר תורה מין במינו בטל ברוב אלא שחכמים הצריכו ששים היו שתי הקדירות ממין אחד והאיסור ממין אחר אין תולין להקל עד שירבה ההיתר ששים על האיסור:
Si le permis est plus abondant que l’interdit, de sorte qu’il s’annule en lui d’après la Torah, on présume à l’indulgence. Comment ? Deux marmites, l’une de viande d’abattage rituel et l’une de neveila (bête non abattue rituellement), et un morceau de neveila est tombé dans l’une d’elles : si le permis qui est dans la marmite de permis est un peu plus abondant que le morceau de neveila, on présume à l’indulgence, car d’après la Torah, de son espèce s’annule dans la majorité, sauf que les Sages ont exigé soixante. Si les deux marmites sont de la même espèce et que l’interdit est d’une autre espèce, on ne présume pas à l’indulgence jusqu’à ce que le permis soit soixante fois plus abondant que l’interdit.
היו כאן שתי קדרות של היתר ולפניהם שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור ונפלה אחת לתוך זו ואחת לתוך זו אסורות שתיהן אפילו באיסור דרבנן אם אין בשום אחת כדי לבטל האיסור אבל אם יש באחת מהן לבטל האיסור שתיהן מותרות:
S’il y avait ici deux marmites de permis, et devant elles deux morceaux, l’un de permis et l’un d’interdit, et que l’un est tombé dans l’une et l’un dans l’autre : les deux sont interdites, même pour un interdit rabbinique, s’il n’y a dans aucune de quoi annuler l’interdit. Mais s’il y a dans l’une d’elles de quoi annuler l’interdit, les deux sont permises.
היו כאן שתי קדרות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזו נפל וחזר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל אני אומר למקום איסור הראשון נפל גם השני אבל אם נפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל ואחר כך נפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזו נפל שתיהן אסורות: הגה ודוקא שאין ס' לבטל האיסור שנפל שם אבל אם היה ס' לבטל האיסור שנפל שם הוי כאילו לא נפל שם איסור כלל (ב"י בשם הרשב"א):
S’il y avait ici deux marmites de permis, et qu’un interdit est tombé dans l’une d’elles et que l’on sait dans laquelle, puis qu’un second interdit est tombé dans l’une d’elles et que l’on ne sait pas dans laquelle : je dis que le second est aussi tombé à l’endroit du premier interdit. Mais si un interdit est tombé dans l’une d’elles et que l’on ne sait pas dans laquelle, puis qu’un second interdit est tombé dans l’une d’elles et que l’on sait dans laquelle : les deux sont interdites. (Rema : Et seulement s’il n’y a pas soixante pour annuler l’interdit qui y est tombé ; mais s’il y avait soixante pour annuler l’interdit qui y est tombé, c’est comme si aucun interdit n’y était tombé.)
היו כאן שתי קדרות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל ואין באחת כדי לבטל האיסור ויש בשתיהן כדי לבטלו שתיהן מצטרפות לבטלו ולא עוד אלא אפי' אחת בבית וא' בעליה מצטרפות. והוא הדין אפילו למאה בד"א בששתיהן של אדם א' לפי שכל שהן של אדם אחד עתיד להתערב אבל אם הם של שני בני אדם אין מצטרפות: הגה ויש מחמירים דאפי' באדם א' אין להקל ולצורך הפסד יש להתיר באדם א' ומיהו אין לאכלו אלא לאחר שיערבנו יחד דאז כבר נתבטל האיסור (בארוך כלל כ"ו בשם מהרי"ש):
S’il y avait ici deux marmites de permis, et qu’un interdit est tombé dans l’une d’elles sans que l’on sache dans laquelle, et qu’il n’y a pas dans l’une seule de quoi annuler l’interdit, mais qu’il y a dans les deux ensemble de quoi l’annuler : les deux s’associent pour l’annuler. Bien plus : même l’une dans la maison et l’une au grenier, elles s’associent. Et de même jusqu’à cent. Dans quel cas ? Lorsque les deux appartiennent à une même personne, car tout ce qui est d’une même personne est destiné à se mélanger. Mais si elles sont de deux personnes, elles ne s’associent pas. (Rema : Certains sont plus stricts et, même pour une même personne, ne sont pas indulgents ; en cas de perte, on peut permettre pour une même personne. Toutefois on ne le mangera qu’après les avoir mélangées ensemble, car alors l’interdit est déjà annulé.)