Un goût d'interdit qui altère est permis. Une marmite qui n'est pas bat yoma donne un goût altéré, mais les Sages en ont interdit l'usage lekhathila. Les ustensiles ordinaires des non-juifs sont présumés n'être pas benei yoman.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים:נותן טעם לפגם מותר:
Un goût qui altère (noten taam lifgam) est permis.
קדירה שאינה בת יומא דהיינו ששהתה מעת לעת משנתבשלו בה האיסור הויא נותן טעם לפגם ואפילו הכי אסרו חכמים לבשל בה לכתחלה גזירה אטו בת יומא בין שבלועה מאיסור ובא לבשל בה היתר ובין שבלועה מחלב ובא לבשל בה בשר או איפכא:
Une marmite qui n'est pas bat yoma — c'est-à-dire qui a séjourné vingt-quatre heures depuis qu'on y a cuit l'interdit — donne un goût qui altère. Les Sages ont néanmoins interdit d'y cuire lekhathila (a priori), par décret à cause de la bat yoma : que l'absorbé soit un interdit et que l'on veuille y cuire du permis, ou qu'il soit du lait et que l'on veuille y cuire de la viande, ou l'inverse.
י"א הא דחשיבה פגומה כשאינה בת יומא דוקא שהדיחה יפה וסר ממנה כל שמנונית איסור הדבוק בה אבל אם לא הדיחה יפה שהאיסור הוא בעין אינו נפגם בשהיית מעת לעת (רשב"א וטור וראב"ד): הגה ומ"מ אם יש ששים רק נגד הדבוק בקדרה הכל שרי דמה שבקדרה כבר נפגם וא"צ בטול (כן משמע לעיל סימן צ"ה) י"א דבדברים חריפים לא אמרינן דין נותן טעם לפגם כמו שנתבאר לעיל סי' צ"ה וצ"ו ולכן אם בישל בקדירת איסור שאינה בת יומא מאכיל חריף כגון תבשיל שרובו חומץ או תבלין או שאר דברים חריפין אסור אבל לא מחשב התבשיל חריף משום מעט תבלין שבו (מרדכי פא"מ ורשב"א סי' תמ"ט) וכן נוהגין ועיין לעיל סי' צ"ה וצ"ו אבל אם היה האיסור דבר חריף ואח"כ שהה הקדירה מעת לעת ובשלו בו היתר שאינו חריף מותר דאין החריפות הראשון משוי ליה לשבח (ארוך כלל ל"ח):
Certains disent que le statut de goût altéré, quand elle n'est pas bat yoma, n'est vrai que si on l'a bien rincée et que toute la graisse d'interdit collée a disparu ; mais si on ne l'a pas bien rincée et que l'interdit est visible, il ne s'altère pas par le séjour de vingt-quatre heures. (Rema : Toutefois, s'il y a soixante fois seulement contre ce qui est collé à la marmite, tout est permis, car ce qui est dans la marmite est déjà altéré et n'a pas besoin d'annulation. Certains disent que pour les aliments piquants on n'applique pas la règle du goût qui altère, comme il a été exposé plus haut aux simanim 95 et 96. Aussi, si l'on a cuit dans une marmite d'interdit qui n'est pas bat yoma un aliment piquant — par exemple un plat dont la plus grande part est vinaigre, épices ou autres piquants — c'est interdit ; mais on ne considère pas le plat comme piquant à cause d'un peu d'épices qu'il contient. Ainsi est l'usage. Voir plus haut, simanim 95 et 96. Mais si l'interdit était un aliment piquant, puis que la marmite a séjourné vingt-quatre heures, et qu'on y a cuit du permis qui n'est pas piquant, c'est permis : le piquant antérieur ne lui donne pas un goût amélioré.)
קדרה הבלועה מבשר וחלב אם קודם שעבר לילה אחד חממו בה מים חשיב כאילו חזר ונתבשל בה האיסור ומונים מעת לעת משעה שהוחמו המים מה שאין כן בשאר איסורים (טור סימן קכ"א וסימן צ"ד וע"ל סימן צ"ד ס"ק כ"ב וסימן ק"ג):
Une marmite imprégnée de viande et de lait : si, avant qu'une nuit se soit écoulée, on y a chauffé de l'eau, c'est considéré comme si l'interdit y avait de nouveau cuit, et l'on compte les vingt-quatre heures à partir de l'heure où l'eau a été chauffée. Il n'en est pas de même pour les autres interdits.
איסור מועט שנבלע בכלי שדרכו שלא להשתמש בו בהיתר מועט בכדי שיתן זה טעם בהיתר כדי שישתמשו בו כמו קדירה גדולה וחבית וכיוצא בהן הרי זה מותר להשתמש בו לכתחלה אף על פי שהוא בן יומו לפי שאי אפשר לבא לידי נתינת טעם אבל אם הוא כלי שמשתמשין בו בדבר מועט כמו קערה וכיוצא בה אסור להשתמש בו שאין מבטלין איסור לכתחלה אפילו איסור מועט ואפילו איסור הבלוע:
Un interdit minime absorbé dans un ustensile dont l'usage n'est pas de servir pour une petite quantité de permis — assez pour que cet interdit donne son goût dans le permis selon la quantité dont on se sert habituellement, comme une grande marmite, un tonneau et analogues — : il est permis de s'en servir lekhathila même s'il est ben yomo (ayant servi dans les vingt-quatre heures), parce qu'il est impossible d'en arriver à une communication de goût. Mais s'il s'agit d'un ustensile dont on se sert pour une petite quantité, comme une assiette et analogues, il est interdit de s'en servir : on n'annule pas un interdit lekhathila, même un interdit minime, et même un interdit absorbé.
סתם כלי עובד כוכבים הם בחזקת שאינם בני יומן לפיכך אם עבר ונשתמש בהם קודם הכשר התבשיל מותר: הגה אבל אם חמם מים בכלי של עובד כוכבים ללוש בהן פת אסור ללוש באותן מים דלדבר זה מקרי לכתחלה הואיל ועדיין לא התחיל הנאתו שלא הוחמו לשתיה (ש"ד והגהותיו) אבל דבר שנעשה בשבילו ולא בשביל דבר אחר אע"פ שהוא של עובד כוכבים וישראל קונה ממנו לכתחלה מותר דמאחר דכבר נעשה ביד עובד כוכבים מקרי דיעבד: אף על פי כן אסור לומר לעובד כוכבים בשל לי ירקות בקדרתך וכן לא יאמר לו עשה לי מרקחת שכל האומר בשל לי הרי הוא כאלו בישל בידיו ואפשר שעל ידי הרקחים (או שאר אומנים) מותר שכל האומנים מיחדים כלים נקיים למלאכתם כדי שלא יפגמו אומנותם ובעל נפש יחוש שדברים אלו מביאים לידי טהרה ונקיות:
Les ustensiles ordinaires des non-juifs sont présumés n'être pas benei yoman. Aussi, si l'on a transgressé et s'en est servi avant casherisation, le plat est permis. (Rema : Mais si l'on a chauffé de l'eau dans un ustensile de non-juif pour y pétrir du pain, il est interdit de pétrir avec cette eau : pour cet usage cela s'appelle lekhathila, puisque la jouissance n'avait pas encore commencé, l'eau n'ayant pas été chauffée pour être bue. Mais une chose déjà faite pour elle-même et non pour autre chose, même si elle est au non-juif et qu'un Israélite l'achète de lui, est permise lekhathila : une fois faite entre les mains du non-juif, cela s'appelle bediavad (après coup).) Il est néanmoins interdit de dire au non-juif : « Cuis-moi des légumes dans ta marmite », et de même on ne lui dira pas : « Fais-moi une confiture », car quiconque dit « cuis pour moi » est comme s'il cuisait de ses mains. Il se peut que ce soit permis par l'intermédiaire des confiseurs ou autres artisans, car tous les artisans réservent des ustensiles propres à leur métier afin de ne pas gâter leur art. Un homme attentif (baal néfech) s'en gardera, car ces choses mènent à la pureté et à la propreté.
כשם שסתם כליהם של עובדי כוכבים אינם בני יומן כך סתם כלים שלנו בחזקת שאינן בני יומן:
De même que les ustensiles ordinaires des non-juifs ne sont pas benei yoman, de même nos ustensiles ordinaires sont présumés n'être pas benei yoman.
כלי שנאסר בבליעת איסור ונתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב (טור בשם רשב"א):
Un ustensile interdit par absorption d'interdit, mélangé à d'autres et non reconnaissable, est annulé dans la majorité.
יש ליזהר מלהניח בבית עובד כוכבים כלי סעודה דחיישינן שמא ישתמש בהם: הגה ואפילו אם נתנם לאומן לתקנם צריך לעשות בהם סימן (ב"י בשם א"ח) שלא ישתמש בהם העובד כוכבים ואם עבר ולא עשה כשחזר ולקחן מן העובד כוכבים צריכים הגעלה ודוקא אם שהו קצת אצל העובד כוכבים דהיינו כחצי יום אבל לפי שעה אין לחוש (מרדכי פא"מ) וכל זה כשרוצה להשתמש בו ביום שנתנו לו דליכא אלא חדא ספיקא שמא נשתמש בו העובד כוכבים או לא אבל אם לא לקחו מן העובד כוכבים עד לאחר זמן דנוכל לומר אף אם נשתמש בו העובד כוכבים כבר נפגם ונשתהה מעל"ע או שנשתהה ביד ישראל לאחר שלקחו מן העובד כוכבים מעל"ע אזלינן לקולא ואין חוששין בדיעבד (סברת הרב) ואם לקחו מן העובד כוכבים באותו יום שנתנו לו ועבר ונשתמש בו בלא הגעלה יש אוסרים המאכל כמו בכלי שהוא בודאי בן יומו (ארוך) ובמקום צורך יש להקל בדיעבד ולכתחלה יש ליזהר בכל ענין אפילו בעבדים ושפחות העובדי כוכבים שבבית ישראל שלא לייחד כלים שלנו אצלן שמא ישתמשו בהן בדברים האסורים (שם במרדכי) וע"ל סימן קל"ו:
Il faut prendre garde de ne pas laisser d'ustensiles de table chez un non-juif, car l'on craint qu'il ne s'en serve. (Rema : Même si on les a donnés à un artisan pour les réparer, il faut y faire un signe, afin que le non-juif ne s'en serve pas. Si l'on a transgressé et n'en a pas fait, lorsqu'on les reprend du non-juif ils ont besoin de hagala (ébouillantage) ; cela n'est vrai que s'ils ont séjourné un peu chez le non-juif, c'est-à-dire environ une demi-journée, mais pour un instant on n'a pas de crainte. Tout cela quand on veut s'en servir le jour où on les lui a donnés, car il n'y a alors qu'un seul doute : le non-juif s'en est-il servi ou non. Mais si on ne les a repris du non-juif qu'après un temps, de sorte que l'on peut dire : même s'il s'en est servi, c'est déjà altéré et vingt-quatre heures se sont écoulées, ou qu'ils ont séjourné chez l'Israélite vingt-quatre heures après les avoir repris, l'on va à la souplesse et l'on n'en tient pas compte bediavad. Si on les a repris du non-juif le jour même où on les lui a donnés et que l'on a transgressé en s'en servant sans hagala, certains interdisent l'aliment comme pour un ustensile certainement ben yomo. En cas de besoin, on peut soupler bediavad. Lekhathila, il faut prendre garde en tout état de cause, même à l'égard des esclaves et servantes non-juifs dans une maison d'Israël, de ne pas laisser nos ustensiles auprès d'eux, de crainte qu'ils ne s'en servent pour des interdits. Voir plus loin, siman 136.)
קערות ששלח ישראל לעובד כוכבים עם מאכל ושהו שם אם ניכר בהם המאכל ששלח הישראל בתוכם מותר ואם לאו אסור אם רגילים להדיח הכלים בחמין דחיישינן שמא הודח עם כלי איסור:
Des assiettes qu'un Israélite a envoyées chez un non-juif avec de la nourriture et qui y ont séjourné : si l'on y reconnaît l'aliment que l'Israélite y a envoyé, elles sont permises ; sinon elles sont interdites, si l'on a coutume de rincer les ustensiles à chaud, car l'on craint qu'elles n'aient été rincées avec un ustensile d'interdit.
כלי סעודה שביד העובד כוכבים ומסיח לפי תומו ואומר שחדשים הם ויראה שהוא כמו שהוא אומר מותר לקנותם ממנו: הגה ויש מחמירים ואומרים שאינו נאמן ואין ליקח כלים מן העובד כוכבים רק כשמוכר הרבה כלים וקונה כלי בין הכלים (רשב"א בשם ר' יונה) וכן נוהגין לכתחלה אבל במקום הדחק כגון שנתארח בבית עובד כוכבים ואין לו כלים נוהגין כסברא הראשונה וכן עיקר ועיין לקמן סימן קל"ז:
Des ustensiles de table qui sont entre les mains du non-juif, et qui dit de son propre mouvement qu'ils sont neufs, et qu'il paraît qu'il en est comme il dit : il est permis de les lui acheter. (Rema : Certains sont rigoureux et disent qu'il n'est pas cru, et que l'on n'achète des ustensiles chez le non-juif que lorsqu'il en vend beaucoup et que l'on en prend un parmi les ustensiles. Ainsi est l'usage lekhathila. Mais en cas de gêne — par exemple si l'on est l'hôte d'un non-juif et que l'on n'a pas d'ustensiles — l'on suit le premier avis, et c'est l'essentiel. Voir plus loin, siman 137.)
יש מי שאומר שקערות הבאות מעבר לים שקערורות ירקרקות או אדמדמות אסור להשתמש בהן לעולם בחמין מפני שאינן חדשות שהעובדי כוכבים משתמשים בהם ואינו ניכר:
Il est quelqu'un qui dit que les assiettes venant d'outre-mer, creusées, verdâtres ou rougeâtres, il est interdit de s'en servir à jamais à chaud, parce qu'elles ne sont pas neuves : les non-juifs s'en servent et cela ne se voit pas.