Le vin ordinaire des non-juifs et le contact d'un non-juif avec notre vin. Exceptions : vin cuit, vin mêlé, vinaigre, temed, rafles et lies. À partir de quand le moût est du vin (hamshakha).
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
כמה דינין מיין נסך (ואיזו יין נאסור משום יין נסך). ובו כ"ו סעיפים:סתם יינם של עממים עובדי כוכבים אסור בהנאה וה"ה למגעם ביין שלנו: הגה משום גזרת יין שנתנסך לאלילים ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובד כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו ולכן מותר לגבות בחובו מן עובד כוכבים סתם יינם מפני דהוי כמציל מידם (טור בשם רשב"ם והרא"ש ומרדכי) וה"ה בשאר הפסד כגון אם עבר וקנה או מכר אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו (הגהות מיי' פ"ח דמאכלות אסורות והגה' אשיר"י ומהר"ם פדואה סי' מ"ו) ויש מקילין גם בזה וטוב להחמיר וע"ל סימן קל"ב (שם בשם סמ"ג ואגור בשם הגאונים):
Le vin ordinaire (stam yeinam) des nations non-juives est interdit en jouissance. Il en va de même de leur contact avec notre vin. (Rema : En raison du décret du vin versé aux idoles. De nos jours, où il n'est pas fréquent que les nations versent aux idoles, certains disent que le contact d'un non-juif avec notre vin n'interdit pas en jouissance, seulement en consommation. De même, leur vin ordinaire n'est pas interdit en jouissance. Aussi est-il permis de recouvrer en paiement d'une dette auprès d'un non-juif leur vin ordinaire, car c'est comme l'arracher de leurs mains. Il en va de même pour toute autre perte — par exemple si l'on a transgressé et acheté ou vendu. Mais lekhathila (a priori), il est interdit de l'acheter et de le vendre pour en tirer profit. Certains relâchent aussi en cela ; il est bon d'être rigoureux. Voir plus loin, siman 132.)
אסור לעשות מרחץ מסתם יינם לחולה שאין בו סכנה. (ועיין לקמן סוף סימן קנ"ה):
Il est interdit de faire un bain du vin ordinaire des non-juifs pour un malade qui n'est pas en danger. (Voir plus loin, fin du siman 155.)
יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים מותר ומאימתי נקרא מבושל משהרתיח על גבי האש:
Notre vin cuit qu'un non-juif a touché est permis. À partir de quand l'appelle-t-on cuit ? Dès qu'il a bouilli sur le feu.
יין שמערבין בו דבש ופלפלין אם נשתנה טעמו מחמתם אינו נאסר במגע עובד כוכבים. (והוא הדין בדבש לחוד או פלפלין לחוד (ב"י בשם תשובת רשב"א):
Du vin que l'on mélange avec du miel et du poivre : si son goût a changé à cause d'eux, il n'est pas interdit par le contact d'un non-juif. (Il en va de même avec du miel seul ou du poivre seul.)
תבשיל שיש בו יין ונגע בו העובד כוכבים אפי' קודם שהרתיח אין בו משום יין נסך: הגה ודוקא תבשיל שאין היין ניכר בו בעין אבל בשומן וחרדל שנתנו בו יין והוא בעין צף למעלה הוי בו משום יין נסך (תוס' בשם ריצב"א) ונראה דוקא אם לא נשתנה טעמו מחמת דבר המעורב בו (ד"ע) ואם נתערב ביין מבושל אם יש בו דבש לכולי עלמא שרי דהא לא גרע מאילו היה דבש לחוד (הג"א פא"מ וד"ע) ואם אין בו דבש י"א דמשערין כאילו היה המבושל מים (ב"י בשם רשב"ץ והג"א שם) וי"א דאם המבושל רוב אין בו משום מגע עובד כוכבים (ב"י בשם גדולי הדור) ויין שנקרש אין בו משום מגע עובד כוכבים (חידושי אגודה) . וכ"ש אם נגע בחרס הבלוע מיין (הגהות אשיר"י):
Un plat qui contient du vin et qu'un non-juif a touché, même avant qu'il ait bouilli, n'a pas statut de vin de libation. (Rema : Seulement un plat où le vin n'est pas visible en nature. Mais dans de la graisse ou de la moutarde où l'on a mis du vin, et qu'il flotte visible au-dessus, il y a statut de vin de libation. Il semble que ce n'est vrai que si le goût n'a pas changé à cause de ce qui y est mêlé. S'il s'est mêlé à du vin cuit : s'il y a du miel, c'est permis selon tous, car ce n'est pas moindre que du miel seul. S'il n'y a pas de miel, certains évaluent comme si le vin cuit était de l'eau ; d'autres disent que si le vin cuit est la majorité, il n'y a pas statut de contact de non-juif. Du vin figé n'a pas statut de contact de non-juif. À plus forte raison s'il a touché un tesson imprégné de vin.)
חומץ שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ אינו נאסר במגע עובד כוכבים (רשב"א ור' ירוחם ומרדכי):
Le vinaigre qui pétille lorsqu'on le jette à terre n'est pas interdit par le contact d'un non-juif.
אם נמצא חבית יין שנתחמץ עד שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ ותוך שלשה ימים למפרע נגע בו העובד כוכבים אין לחוש למגעו (נמוקי יוסף פרק המוכר פירות):
Si l'on trouve un tonneau de vin aigri au point de pétiller lorsqu'on le jette à terre, et que dans les trois jours en arrière un non-juif l'a touché, on n'a pas de crainte de son contact.
מי הבוסר נאסרים במגע עובד כוכבים: הגה יין מזוג כל זמן שיש בו טעם יין אסור (טור) ויש מתירין בששה חלקים מים (ב"י בשם הרשב"א) כמו שיתבאר סימן קל"ד:
L'eau de verjus (boser) est interdite par le contact d'un non-juif. (Rema : Du vin coupé, tant qu'il a goût de vin, est interdit. Certains permettent à six parts d'eau, comme il sera exposé au siman 134.)
מים שנותנים על החרצנים שלנו שנדרכו ברגל ולא נעצרו בגלגל וקורה פעם ראשון ושני אסור אפילו לא מצא כדי מדתו ואם נעצרו בגלגל אין בהם משום יין נסך אלא א"כ נתן ג' מדות מים ומצא ד' ויש מי שאומר שאין להתיר מגע עובד כוכבים בשום תמד (פי' מים שנותן על החרצנים והזגין וקובלת טעם היין) כל שהוא משובח לשתייה משום דמחליף ביין גמור:
L'eau que l'on met sur nos rafles foulées au pied et non pressées à la vis et à la poutre, une première et une deuxième fois, est interdite, même si l'on n'a pas retrouvé la mesure versée. Si elles ont été pressées à la vis, il n'y a pas statut de vin de libation, sauf si l'on a mis trois mesures d'eau et que l'on en a retrouvé quatre. Il est quelqu'un qui dit de ne pas permettre le contact d'un non-juif dans aucun temed (eau versée sur les rafles et les peaux, qui a pris le goût du vin) tant qu'il est bon à boire, parce qu'on le confondrait avec du vin franc.
יש להזהר מלהוציא החרצנים והזגים מהגתות על ידי עובדי כוכבים או כנענים אפילו אחר שהוציאו מהם יין ראשון ושני:
Il faut prendre garde de ne pas faire extraire les rafles et les peaux des pressoirs par des non-juifs, même après en avoir tiré le premier et le second vin.
שמרים שלנו שתמדן ולא מצא אלא כדי מדתן פעם ראשון אסור אם נגע בהם העובד כוכבים ופעם שני מותר אבל שמרים של עובדי כוכבים לעולם אסורים אפילו לא מצא אלא כדי מדתן אפי' תמדן כמה פעמים. (יין צמוקים פי' שנתן מים על ענבים יבשים הרי זה כיין ומתנסך) (בארוך סוף כלל כ"ב ותשובת ר"ל ב"ח סימן מ"א):
Nos lies que l'on a trempées (temed) et dont on n'a retrouvé que la mesure versée : la première fois, c'est interdit si un non-juif les a touchées ; la seconde fois, c'est permis. Mais les lies des non-juifs sont toujours interdites, même si l'on n'a retrouvé que la mesure versée, et même si on les a trempées plusieurs fois. (Rema : Le vin de raisins secs — c'est-à-dire de l'eau mise sur des raisins secs — a statut de vin et se verse en libation.)
חבית שפינה שמריו ושכשכן במים אין לחוש אחר כך לשום מגע לפי שהיין בטל במים ששכשך בהם:
Un tonneau dont on a vidé les lies et que l'on a rincé à l'eau : on n'a plus ensuite de crainte d'aucun contact, car le vin est annulé dans l'eau du rinçage.
חרסים שבלעו יין של עובד כוכבים הרבה עד שכששורין אותם במים פולטים יינם אסורים בהנאה:
Des tessons qui ont beaucoup absorbé de vin de non-juif, au point que, trempés dans l'eau, ils rejettent leur vin, sont interdits en jouissance.
החרצנים והזגים של עובדי כוכבים וכן שמרי יין שלהם תוך י"ב חדש אסורים בהנאה ולאחר י"ב חדש מותרים אפילו באכילה וה"מ כשתמדן במים בתחילה אבל אם לא תמדן אסורים לעולם אפילו יבשם בתנור: הגה וזה לא מיירי אלא בחרצנים שהיו על יין נסך אבל אם שלה החרצנים מן הגת קודם שהמשיך היין כמו שיתבאר אינן אסורין (ב"י בשם הרי"ף והרשב"א) וכן אלו שדורכים הענבים בחבית אע"פ שהיין צף עליהם למעלה מותרים (כל בו):
Les rafles et les peaux des non-juifs, ainsi que leurs lies de vin, dans les douze mois, sont interdites en jouissance ; après douze mois, elles sont permises même en consommation. Cela n'est vrai que si on les a d'abord trempées dans l'eau. Mais si on ne les a pas trempées, elles sont interdites à jamais, même si on les a séchées au four. (Rema : Ceci ne concerne que les rafles qui étaient sur du vin de libation. Mais si l'on a retiré les rafles du pressoir avant de tirer le vin, comme il sera exposé, elles ne sont pas interdites. De même, ceux qui foulent les raisins dans un tonneau : bien que le vin surnage au-dessus, elles sont permises.)
המחמיץ בשמרי יין של עובדי כוכבים תוך זמן איסורם כל העיסה אסורה בהנאה. (ואם דרך העובד כוכבים לחמץ בהם אם מותר לקנות מהם עיין לעיל סי' קי"ד):
Qui a fait lever avec des lies de vin de non-juif pendant le temps de leur interdit : toute la pâte est interdite en jouissance. (Si le non-juif a coutume de faire lever avec elles, s'il est permis d'acheter d'eux, voir plus haut, siman 114.)
יש מי שאומר שתמצית יין הנקרש על דופני החבית והקנקנים נהגו בו היתר שמשתמשין בכלי עובדי כוכבים לאחר י"ב חדש או לאחר מילוי ועירוי ואין מקליפין התמצית הנקרש עליו שכיון שנתייבש כל כך כבר כלה כל לחלוחית יין שבו וכעפר בעלמא הוא:
Il est quelqu'un qui dit que l'extrait de vin figé sur les parois du tonneau et des cruches : on a coutume de permettre, et l'on se sert des ustensiles de non-juifs après douze mois ou après remplissage et vidage, sans racler l'extrait figé dessus : une fois si desséché, toute l'humidité de vin en a disparu, et ce n'est plus que poussière.
מאימתי נקרא יין ליאסר במגע עובד כוכבי' משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך על הגת בעצמו כי הגת הוא מדרון ואם פינה החרצנים והזגים והיין לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון ונשאר היין לבדו עומד נקרא המשכה ונאסר כל מה שבגת אפי' לא נגע אלא בחרצנים ובזגים אם יש בהם טופח על מנת להטפיח אבל כל זמן שלא הבדיל היין (עד שולי הגת) (ב"י בשם תוספות והרא"ש ומרדכי) מן החרצנים והזגים לא הוי המשכה:
À partir de quand le vin s'appelle-t-il vin pour être interdit par le contact d'un non-juif ? Dès qu'il a commencé à s'écouler (hamshakha), c'est-à-dire dès qu'il s'est écoulé dans le pressoir lui-même — car le pressoir est en pente. Si l'on a retiré les rafles et les peaux, et que le vin seul s'est écoulé du côté haut vers le côté bas et est resté seul, cela s'appelle hamshakha, et tout ce qui est dans le pressoir est interdit, même s'il n'a touché que les rafles et les peaux, s'il y a en elles de quoi mouiller pour mouiller un autre. Mais tant que l'on n'a pas séparé le vin (jusqu'au fond du pressoir) des rafles et des peaux, ce n'est pas une hamshakha.
אם מילא מהגת כוס יין וכיון לשלותו (פי' להסירו מענין של נעלך) מהחרצנים והזגים הוי המשכה וכן אם נתן סל לתוך הגת או גיגית דרוכה נקרא המשכה (סה"ת וסמ"ג) כיון שהיין צלול נכנס לתוך הסל ונבדל מהחרצנים והזגים אבל אם לקח החרצנים עם היין לא הוי המשכה ואפילו אם לקחן עובד כוכבים ביחד מותר להחזיר המותר:
Si l'on a rempli du pressoir une coupe de vin en ayant l'intention de l'en retirer — c'est-à-dire de le séparer des rafles et des peaux —, c'est une hamshakha. De même, si l'on a mis un panier dans le pressoir ou dans une cuve foulée, cela s'appelle hamshakha, puisque le vin clair entre dans le panier et se sépare des rafles et des peaux. Mais si l'on a pris les rafles avec le vin, ce n'est pas une hamshakha ; et même si un non-juif les a prises ensemble, il est permis de rendre le reste.
גיגית מלאה ענבים דרוכים עומדת בבית העובד כוכבים יש לאסור שמא המשיך ממנה:
Une cuve pleine de raisins foulés qui se trouve dans la maison d'un non-juif : il y a lieu d'interdire, de crainte qu'il n'en ait tiré.
גת שהיא סתומה ומלאה דלא שייך בה המשכה וירד ממנה יין וחרצנים ביחד לתוך סל שלפני הגת שהיין מסתנן בו אין על מה שבגת תורת יין אלא על מה שבסל בלבד ואם נגע עובד כוכבים בסל נאסר ואם החזירו לגת נאסר מה שבגת משום תערובת יין שבסל שנתערב בו ואם יש בחרצנים וזגים שבגת ס' כנגד יין שנפל בו מהסל מותר:
Un pressoir bouché et plein, où la hamshakha n'a pas lieu, et d'où sont descendus ensemble vin et rafles dans un panier placé devant le pressoir, où le vin se filtre : ce qui est dans le pressoir n'a pas statut de vin, seulement ce qui est dans le panier. Si un non-juif a touché le panier, c'est interdit. Si on l'a rendu au pressoir, ce qui est dans le pressoir est interdit à cause du mélange du vin du panier qui s'y est mêlé. S'il y a dans les rafles et les peaux du pressoir soixante fois contre le vin tombé du panier, c'est permis.
אין דורכין עם העובד כוכבים בגת (או גיגית) (מרדכי ותוספות פ' ר"י ומהרי"ק שורש ל"ב) שמא יגע בידים וינסך ואפילו היה כפות: הגה ואם דרך כל מה שנמשך מכחו ויצא לחוץ נאסר (ב"י) וע"ל סימן קכ"ד והא דאין דורכים עם העובד כוכבים היינו בגיגית או בגת שדרך להמשיך משם היין וגזרינן קודם המשכה אטו לאחר המשכה אבל בעריבה שאין דרך למשוך משם מותר לדרוך עמו וכן לקנות ממנו ענבים דרוכות בעריבה הואיל ואין דרך למשוך בעריבות (מהרי"ק שורש ל"ב ועס"ק מ"ו):
On ne foule pas avec un non-juif dans un pressoir ou une cuve, de crainte qu'il ne touche de ses mains et ne verse en libation, même s'il était lié. (Rema : S'il a foulé, tout ce qui s'est écoulé par sa force et est sorti au-dehors est interdit. Voir plus loin, siman 124. Ce que l'on ne foule pas avec le non-juif, c'est dans une cuve ou un pressoir d'où l'on a coutume de tirer le vin : l'on décrète avant la hamshakha à cause de l'après hamshakha. Mais dans une auge où l'on n'a pas coutume de tirer, il est permis de fouler avec lui. De même, d'acheter de lui des raisins foulés dans une auge, puisqu'on n'a pas coutume de tirer dans les auges.)
עובד כוכבים שדרך היין ולא נגע בו והרי ישראל עומד על גבו וישראל הוא שכנסו בחבית הרי זה אסור בשתייה:
Un non-juif qui a foulé le vin sans y toucher, un Israélite se tenant au-dessus de lui, et c'est l'Israélite qui l'a mis en tonneau : c'est interdit en consommation.
אם חבית של יין נסך מונחת עם חביות כשירות צריך לעשות לה היכר:
Si un tonneau de vin de libation est posé avec des tonneaux kashers, il faut y faire un signe distinctif.
אגוא"ה ארדיינט"י של עובד כוכבים אסור בהנאה כיין עצמו: הגה ופירוש דבריו יין שרוף שעושין מיין נסך אע"פ שאינו רק זיעה מן הנסך הרי הוא כאיסור עצמו (ריב"ש סי' רצ"ה):
L'eau-de-vie (aiguardente) de non-juif est interdite en jouissance comme le vin lui-même. (Rema : C'est-à-dire l'eau-de-vie que l'on fait de vin de libation : bien que ce ne soit que la vapeur du vin interdit, elle a le statut de l'interdit lui-même.)
מותר ליקח מהעובד כוכבים קוליינדר"י קונפיט"י אע"פ שנותנין הקוליינדר"י בחומץ (משום דהוי נתינת טעם לפגם ועיין לקמן סוף סימן קל"ד):
Il est permis de prendre chez le non-juif des coriandres confits, bien que l'on mette les coriandres dans du vinaigre — parce que c'est un goût qui altère. (Voir plus loin, fin du siman 134.)
דבש של ישמעאלים אסור: הגה מי ששתה יין נסך בשוגג י"א שיתענה ה' ימים נגד ה' פעמים גפן שבחומש (ר"ל לבד משנה תורה) ויתכפר לו. (תשובת הרא"ש):
Le miel des Ismaélites est interdit. (Rema : Qui a bu du vin de libation shogeg (par erreur) : certains disent qu'il jeûnera cinq jours, contre les cinq fois où « vigne » apparaît dans le 'Houmach (hors Devarim), et cela lui sera expié.)