Le vin sorti par la force d’un non-juif est interdit à la consommation ; le reste l’est par nitsouk. Koach kocho est comme sa force ; au troisième degré, permis bediavad. Forces mêlées, chariot, jet d’objet, raisins, eau, versement et transport : tout dépend de l’intention, du nombre de forces et de la surveillance.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין יין הבא מכח עובד כוכבים וכח כחו. ובו י"א סעיפים:נטל עובד כוכבים כלי של יין והגביהו ויצא היין אף על פי שלא שכשך נאסר בשתייה שהרי היין בא מכחו ומה שנשאר בכלי אסור גם כן משום נצוק. (וי"א דלא אסרינן נצוק בכח עובד כוכבים) (טור והרא"ש ומרדכי ור"ן בשם רש"י ותוספות וראב"ן ותשובת מיי' המ"א סימן י"א) (ומכל מקום יש להחמיר אם לא בהפסד מרובה כדלקמן סימן קכ"ו) ואם הוא שלא בכוונה שלא ידע שהוא יין (או שלא הגביה הכלי) (בית יוסף סימן קכ"ד) הכל מותר אפי' בשתייה:
Si un non-juif a pris un récipient de vin et l’a soulevé, et que le vin en est sorti, même s’il n’a pas agité, ce vin est interdit à la consommation, car il est venu de sa force (koach). Ce qui est resté dans le récipient est également interdit à cause du nitsouk (jet continu). (Rema : Certains disent que l’on n’interdit pas le nitsouk par la force d’un non-juif. Quoi qu’il en soit, il faut être rigoureux, sauf en cas de perte importante, comme ci-dessous au siman 126.) S’il a agi sans intention, ne sachant pas que c’était du vin — ou sans avoir soulevé le récipient —, tout est permis, même à la consommation.
כח כחו ככחו דמי ואם הוא כח כח כחו כגון קורת הגת שגלגלה עובד כוכבים שיש שם ג' כחות הדפין והגלגל והקורה בדיעבד מותר אפילו בשתייה:
La force de sa force (koach kocho) est assimilée à sa force. Mais s’il s’agit de la force de la force de sa force, par exemple la poutre du pressoir qu’un non-juif a fait tourner — il y a là trois forces : les planches, la roue et la poutre —, bediavad (après coup), c’est permis même à la consommation.
אם כח ישראל וכח עובד כוכבים מעורבים יחד כגון ששניהם עירו ביחד מותר בדיעבד ואפילו אם היה העובד כוכבים יכול לבדו לערות בלא סיוע ישראל והוא שיהא הישראל המסייע גדול אבל אם היה נער קטן אסור משום דהוי מסייע שאין בו ממש:
Si la force d’un Juif et celle d’un non-juif sont mêlées, par exemple s’ils ont versé ensemble, c’est permis bediavad, même si le non-juif aurait pu verser seul sans l’aide du Juif — à condition que le Juif qui aide soit un adulte. Mais s’il s’agissait d’un jeune enfant, c’est interdit, car c’est une aide sans consistance.
אם היין מקלח מהחבית שבעגלה לתוך הכובא והעובד כוכבים מגביה העגלה כדי שיקלח היין יותר יפה מותר: הגה אבל אם לא היה מקלח בלא הגבהת עובד כוכבים אסור והוא הדין אם ישראל מריק מכלי אל כלי ובא עובד כוכבים ומנענע ידו של הישראל אם היה היין מקלח בלאו הכי שרי (סברת הרב לחלק במה שכתב המרדכי בשם ר' פרץ) ואם לאו אסור. עובד כוכבים שבא לפרוק חבית יין מעל העגלה ויצא מכחו יין לחוץ שרי דהוי שלא בכוונה דבמלאכתו הוא עוסק (מרדכי פר"י):
Si le vin coule du tonneau placé sur le chariot vers la cuve, et que le non-juif soulève le chariot pour que le vin coule plus facilement, c’est permis. (Rema : Mais s’il ne coulait pas sans que le non-juif le soulève, c’est interdit. De même, si un Juif verse d’un récipient dans un autre et qu’un non-juif vient agiter la main du Juif : si le vin coulait déjà sans cela, c’est permis ; sinon, c’est interdit. Un non-juif qui vient décharger un tonneau de vin du chariot, et que du vin en sort par sa force, c’est permis, car c’est sans intention : il est occupé à son travail.)
זרק אבן או חפץ לתוך היין מותר אפי' בשתייה אבל אם החפץ מתגלגל והוא דוחהו עד שנופל לתוך היין אסור אפילו בהנאה ואם עשה כן בחמתו מותר אפי' בשתיה:
S’il a jeté une pierre ou un objet dans le vin, c’est permis même à la consommation. Mais si l’objet roule et qu’il le pousse jusqu’à ce qu’il tombe dans le vin, c’est interdit même à la jouissance (hanaah). S’il a fait ainsi dans sa colère, c’est permis même à la consommation.
עובד כוכבים שהביא ענבים בסלים ובדרדורי' (פי' רש"י גיגיות קטנות) וזרקן לגת שיש בו יין דרוך מותר בדיעבד אף על פי שיש בדרדורים יין שזב מהענבים שבהם ואם ישראל מסייע לעובד כוכבים בזריקתו לגת מותר אפילו לכתחלה:
Un non-juif qui a apporté des raisins dans des paniers et des dardourim (petites cuves) et les a jetés dans le pressoir où il y a déjà du vin foulé : bediavad, c’est permis, même s’il y a dans les petites cuves du vin écoulé des raisins qu’elles contenaient. Si un Juif aide le non-juif à les jeter dans le pressoir, c’est permis même lekhathila (a priori).
עובד כוכבים שזרק מים לתוך היין מותר אפילו בשתיה והוא שאינו מכוין למוזגו כגון שזרק מים לחביות גדולות או לכוס ולא ידע שהוא יין אבל אם מכוין למזוג אסור בשתייה ואם אינו ידוע אם כוון למזיגה אם לאו מותר:
Un non-juif qui a jeté de l’eau dans le vin : c’est permis même à la consommation, à condition qu’il n’ait pas l’intention de le couper (mazog), par exemple s’il a jeté de l’eau dans de grands tonneaux ou dans une coupe sans savoir que c’était du vin. Mais s’il vise à couper le vin, c’est interdit à la consommation. S’il n’est pas établi s’il a eu cette intention ou non, c’est permis.
עובד כוכבים שמערה מכלי שבידו לכלי שביד ישראל היוצא אסור בשתייה וישראל שמערה מכלי שבידו לכלי שביד עובד כוכבים מותר אפילו בשתייה ואם נדנד העובד כוכבים הכלי נאסר היין:
Un non-juif qui verse d’un récipient qu’il tient dans un récipient tenu par un Juif : ce qui sort est interdit à la consommation. Un Juif qui verse d’un récipient qu’il tient dans un récipient tenu par un non-juif : c’est permis même à la consommation. Si le non-juif a agité le récipient, le vin est interdit.
העביר העובד כוכבים נוד של יין ממקום למקום והוא אוחז פי הנאד בידו בין שהיה הנוד מלא או חסר מותר ואע"פ שהיין מתנדנד שאין דרך ניסוך בכך:
Si le non-juif a transporté une outre de vin d’un lieu à un autre en tenant l’ouverture de l’outre dans sa main, que l’outre soit pleine ou non, c’est permis, bien que le vin s’agite : ce n’est pas ainsi que l’on fait une libation.
היה נושא כלי פתוח ובו יין וישראל הולך אחריו אם הוא חסר ולא שכשכו מותר בשתייה (וי"א דאפילו שכשכו בכלי שרי כאן) (רשב"א והראב"ד והרא"ש ור"ן) (וכן עיקר) ואם הוא מלא אסור בהנאה שמא נגע בו ואם הישראל הולך בצדו ונטר ליה אפילו מלא מותר שא"א לו ליגע שלא יראנו ואם היה נושא הכלי במוט בשנים אפילו מלא והישראל הולך אחריו מותר וה"ה לנושא דלי דרך טבעתו (תוספות וסה"ת וסמ"ק): הגה ובלבד שהישראל סייעו כשהכניס המוט בטבעת הכלי (מרדכי בשם ראבי"ה) או שראה כשהכניסו העובד כוכבים שלא נגע:
S’il portait un récipient ouvert contenant du vin, et qu’un Juif marchait derrière lui : si le récipient n’est pas plein et qu’il ne l’a pas agité, c’est permis à la consommation. (Rema : Certains disent que même s’il l’a agité dans le récipient, c’est permis ici ; et c’est l’essentiel. S’il est plein, c’est interdit à la jouissance, de crainte qu’il n’y ait touché. Si le Juif marche à son côté et le surveille, même plein c’est permis, car il ne peut y toucher sans être vu. S’ils portaient le récipient à deux au moyen d’une perche, même plein, et que le Juif marche derrière lui, c’est permis. Il en va de même pour celui qui porte un seau par son anneau.) (Rema : À condition que le Juif l’ait aidé lorsqu’on a passé la perche dans l’anneau du récipient, ou qu’il ait vu, lorsque le non-juif l’y a passée, qu’il n’a pas touché au vin.)
עובד כוכבים שנושא חבית אפילו על כתיפו ובלכתו יצא מהיין לחוץ שלא בכוונה מותר בשתייה אפילו מה שיצא לחוץ דכחו שלא בכוונה לא גזרו:
Un non-juif qui porte un tonneau, même sur son épaule, et qu’en marchant du vin en sort sans intention : c’est permis à la consommation, même ce qui est sorti, car l’on n’a pas décrété d’interdire sa force exercée sans intention.