Si un Juif laisse du vin avec un non-juif et peut surgir à tout moment par un chemin détourné, le vin reste permis, car le non-juif craint d’être vu. Distinctions : un ou plusieurs non-juifs, tonneaux ouverts ou fermés, clé de boutique, bateau, table, voleurs, armée, tonneau trouvé.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין המניח יין ביד עובד כוכבים וישראל יוצא ונכנס (וכה"ג). ובו כ' סעיפים:המניח עובד כוכבים בחנותו ויצא או שהיה לו יין בספינה או בקרון והניחו עם העובד כוכבי' והלך לו לבית (הכנסת) או לבית המרחץ או שהיה עובד כוכבים מעביר לו חבית יין ממקום למקום והניחו לבדו עם היין ויצא מותר (לכתחלה לא יניח אדם בביתו יין או חומץ אצל עובד כוכבים לבד כלל אבל בדיעבד מותר) (מרדכי פ' ר"י בשם ראב"ן) אפילו שהה זמן רב מפני שהוא ירא בכל שעה עתה יבא ויראני והוא שלא נודע שסגר העובד כוכבים החנות או שהרחיק הקרון והספינה בענין שאין יכולים לראותו (ואפי' סגר החנות כל זמן שיש שם סדק או חור שיכולים לראות בתוכו חשוב כפתוח) (שם במרדכי ובסמ"ג) בד"א שיש דרך עקלתון שיכול לבא עליו פתאום שלא יראנו וכן כשהלך לבית המרחץ הלך דרך עקלתון בענין שלא ידע העובד כוכבים שהלך לבית המרחץ אבל אם ראה שהלך ליכנס לבית המרחץ יודע שלא ימהר לבא וכן אם אמר לעובד כוכבים שהניח בחנות שמור לי יודע שנסתלק משמירתו וכן אם אמר לעובד כוכבים המעביר החבית לך ואני אבא אחריך או שהודיעו שהוא מפליג אם החביות פתוחות כיון שנעלמו מעיניו אסורות ואם הם סתומות אם יש בהפלגתו שיעור כדי שיוכל להסיר מגופות החבית כולה בין שהיא של טיט בין שהיא של סיד ולהחזירה ותנגב אסור: הגה וי"א דאם הם סתומות שרי בכל ענין דיין סגי ליה חותם א' (דעת ר"ת) ויש לסמוך על זה בהפסד מרובה וע"ל סי' ק"ל:
Celui qui laisse un non-juif dans sa boutique et sort, ou qui avait du vin sur un bateau ou dans un chariot, l’a laissé avec le non-juif et s’en est allé au beit haknesset ou aux bains, ou dont un non-juif lui transporte un tonneau de vin d’un lieu à un autre, qu’il l’a laissé seul avec le vin et est sorti : le vin est permis. (Rema : Lekhathila (a priori), on ne laisse pas du tout chez soi du vin ou du vinaigre seul avec un non-juif ; mais bediavad (après coup), c’est permis.) Même s’il s’est attardé longtemps, car le non-juif craint à chaque instant : « maintenant il va venir et me voir ». À condition qu’on ne sache pas que le non-juif a fermé la boutique, ou qu’il a éloigné le chariot ou le bateau de façon qu’on ne puisse plus le voir. (Rema : Même s’il a fermé la boutique, tant qu’il y a une fente ou un trou par lequel on peut voir à l’intérieur, c’est considéré comme ouvert.) De quoi parle-t-on ? Quand il y a un chemin détourné par lequel il peut arriver soudain sans être vu. De même, s’il est allé aux bains par un chemin détourné, de sorte que le non-juif ne sache pas qu’il y est allé. Mais s’il l’a vu entrer aux bains, il sait qu’il ne reviendra pas vite. De même, s’il a dit au non-juif laissé dans la boutique : « Garde cela pour moi », celui-ci sait qu’il s’est retiré de la surveillance. De même, s’il a dit au non-juif qui transporte le tonneau : « Va, je viendrai derrière toi », ou s’il lui a fait savoir qu’il s’éloigne : si les tonneaux sont ouverts, dès qu’ils ont disparu de sa vue, ils sont interdits ; s’ils sont fermés, si le temps de l’éloignement suffit pour ôter toute la megoufa (bouchon) du tonneau — qu’elle soit d’argile ou de chaux —, la remettre et la laisser sécher, c’est interdit. (Rema : Certains disent que si elles sont fermées, c’est permis en tout cas, car pour le vin un seul sceau suffit. On peut s’appuyer là-dessus en cas de perte importante. Voir plus loin siman 130.)
הא דשרי כשיש דרך עקלתון דוקא כשהעובד כוכבים לבדו אבל אם הם שנים או יותר אסור שאפשר לאחד מהם לשמור הדרך עקלתון והאחר יגע:
Cette permission quand il y a un chemin détourné ne vaut que si le non-juif est seul. S’ils sont deux ou plus, c’est interdit : l’un peut surveiller le chemin détourné pendant que l’autre touche.
הא דשרי בחביות פתוחות לגמרי בלא פקק הני מילי בספינה או בחנות שאין לו רשות ליגע בחבית עצמו אבל במעביר חבית ממקום למקום לא ואפילו היא חסרה אסורה דחיישינן דילמא נגע ולא יירא כלל שיכול להשמט ולומר להחזיק בה כוונתי שלא תפול:
La permission pour des tonneaux entièrement ouverts, sans bouchon, ne vaut que sur un bateau ou dans une boutique, où le non-juif n’a pas le droit de toucher le tonneau lui-même. Pour celui qui transporte un tonneau d’un lieu à un autre, non : même s’il n’est pas plein, il est interdit. On craint qu’il n’ait touché sans aucune crainte, pouvant toujours dire : « j’ai voulu le tenir pour qu’il ne tombe pas ».
אפילו הודיעו שהוא מפליג אם החבית פקוקה והוא בזמן שיש הרבה עוברי דרכים כגון בין הגתות מותר שהוא מתירא מעוברי דרכים אפילו הם עובדי כוכבים:
Même s’il lui a fait savoir qu’il s’éloigne, si le tonneau est bouché et que c’est un moment où il y a beaucoup de passants — comme entre les pressoirs —, c’est permis : il craint les passants, même s’ils sont non-juifs.
המוסר מפתח חנותו לעובד כוכבים היין שבו מותר אפילו לא נשאר שום יהודי בעיר אפילו הודיעו שהוא מפליג שלא מסר לו אלא שמירת המפתח והוא ירא ליכנס בו ויש מי שאומר שלא התירו אלא כשאינו יודע שהוא מפליג ואז מותר אפילו מצאו שנכנס אבל אם הודיע שהוא מפליג אפילו אם נתפס עליו כגנב אסור: הגה ויש להקל כסברא הראשונה (היא סברת ר"ח שכ"ה בריב"ש סימן תכ"ד ות"ה סימן ר"ן ורשב"א) ואם עבר העובד כוכבים ונכנס שם אם נתפס כגנב שרי ואם אינו נתפס כגנב ויש לו התנצלות על מה שנכנס אסור ודוקא אם סגר הדלת במנעול מבפנים ואין סדק בחדר שיכולים לראות משם אבל אם הדלת פתוח (ב"י בשם רשב"א) או אפילו רק סדק שיכולים לראותו היין מותר (מרדכי פר"י) ואפילו אמר לו ליכנס שם (שם) אם לא אמר ליה להפליג ויוכל לבא דהעובד כוכבים מירתת ואם העובד כוכבים אינו מירתת כגון עבדי המושל שתפסו היהודי (ומחפשים בבית היהודי) הכל אסור אם אין לו סימן שלא נגעו (ב"י בשם התוס' והמרדכי ס"פ ר"י):
Celui qui remet la clé de sa boutique à un non-juif : le vin qui s’y trouve est permis, même si aucun Juif n’est resté en ville, même s’il lui a fait savoir qu’il s’éloigne. Il ne lui a confié que la garde de la clé, et le non-juif craint d’entrer. Certains disent qu’on n’a permis que s’il ne sait pas qu’il s’éloigne ; alors c’est permis même si on le trouve entré. Mais s’il lui a fait savoir qu’il s’éloigne, même s’il serait pris pour un voleur, c’est interdit. (Rema : On peut être indulgent selon le premier avis. Si le non-juif est passé et y est entré : s’il est pris pour un voleur, c’est permis ; s’il n’est pas pris pour un voleur et qu’il a une excuse pour être entré, c’est interdit. Cela seulement s’il a fermé la porte au verrou de l’intérieur et qu’il n’y a pas de fente dans la pièce par laquelle on puisse voir. Mais si la porte est ouverte, ou même s’il n’y a qu’une fente par laquelle on peut le voir, le vin est permis. Même s’il lui a dit d’entrer là, si on ne lui a pas dit qu’on s’éloignait et qu’on peut revenir, le non-juif a peur. Si le non-juif n’a pas peur — par exemple les serviteurs du gouverneur qui ont saisi le Juif et fouillent dans sa maison —, tout est interdit s’il n’y a pas de signe qu’ils n’ont pas touché.)
ישראל ועובד כוכבים שהיו בספינה ובה יין ושמע ישראל קול תקיעת שופר שתוקעין לשבות ונכנס לעיר והניח היין שבספינה עם העובד כוכבים אם יש דרך עקלתון שיוכל לבא עליו פתאום ואין שם אלא עובד כוכבים א' מותר היין אפילו אם יש בינו ליין יותר מאלפים אמה שאין אנו בעיניהם בחזקת שומרי שבת כראוי:
Un Juif et un non-juif étaient sur un bateau où il y avait du vin. Le Juif a entendu le son du shofar que l’on sonne pour le Chabbat, est entré en ville et a laissé le vin du bateau avec le non-juif. S’il y a un chemin détourné par lequel il peut arriver soudain, et qu’il n’y a là qu’un seul non-juif, le vin est permis, même s’il y a entre lui et le vin plus de deux mille coudées : à leurs yeux, nous n’avons pas la réputation de bien observer le Chabbat.
היו יושבים ישראל ועובד כוכבים לשתות כל אחד מיינו ושמע הישראל שקורין לבית הכנסת והלך שם להתפלל מותר היין אם יש דרך עקלתון שיוכל לבא עליו פתאום אבל אם היו שותים ביחד מיין אחד ויין לפניהם על השלחן ויין אחר חוץ לשלהן והניח העובד כוכבים לבדו שעל השלחן אסור ואת שחוץ לשלחן את שתוך פישוט ידיו אסור ושחוץ לפישוט ידיו מותר ואם אמר לו הוי מוזג ושותה כל החביות הפתוחות שבבית אסורות והסתומות מותרות אא"כ שהה כדי שיסיר המגופה כולה ויחזירנה ותנגב:
Un Juif et un non-juif étaient assis à boire, chacun de son vin. Le Juif a entendu que l’on appelait au beit haknesset et y est allé prier : le vin est permis s’il y a un chemin détourné par lequel il peut arriver soudain. Mais s’ils buvaient ensemble d’un même vin, qu’il y avait du vin devant eux sur la table et d’autre vin hors de la table, et qu’il a laissé le non-juif seul : celui de la table est interdit ; hors de la table, celui qui est à portée de main est interdit, et celui qui est hors de portée de main est permis. S’il lui a dit : « Verse et bois », tous les tonneaux ouverts de la maison sont interdits, et les fermés sont permis, à moins qu’il ne se soit attardé assez pour ôter toute la megoufa, la remettre et la laisser sécher.
ישראל ששכר בית בחצר העובד כוכבים והניח בו יין וסגר הדלת והכניס הבריח בטבעת ושכח ולא סגרו במפתח והפליג ולסוף ימים הרגיש העובד כוכבים שלא היה סגור במפתח והודיע הדבר ליהודי מותר. (הואיל ולא ידע העובד כוכבים שמפליג הישראל מירתת ולא נגע) (תשובת הרא"ש כלל י"ט סימן י"ג):
Un Juif a loué une maison dans la cour d’un non-juif, y a laissé du vin, a fermé la porte, a passé le verrou dans l’anneau, a oublié de fermer à clé et s’est éloigné. Au bout de quelques jours, le non-juif s’est aperçu que ce n’était pas fermé à clé et l’a fait savoir au Juif : c’est permis, puisque le non-juif ne savait pas que le Juif s’éloignait, il avait peur et n’a pas touché.
בית שיש לישראל בו יין ועובד כוכבים דר למטה וישראל בעלייה וארובה מהעלייה לבית ויצאו שניהם בבהלה לראות חתן או הספד וחזר העובד כוכבים וסגר הפתח ואחר כך בא הישראל אף על פי שאין לישראל מעבר אלא דרך הבית ואי אפשר לעבור שלא יראנו הרי יין הפתוח שבבית הישראלי בהיתירו שלא סגר העובד כוכבים אלא על דעת שכבר נכנס הישראל לביתו ולא נשאר אדם בחוץ וכמדומה לו שהוא קדמו: הגה ודוקא שיצאו בבהלה וחזרו דאפשר לומר שמתוך בהלתו חזר ולא דקדק יפה בכניסת ישראל אבל שלא בבהלה היין אסור (ב"י בשם הרמב"ם):
Une maison où un Juif a du vin, un non-juif habite en bas et le Juif à l’étage, avec une trappe de l’étage vers la maison. Tous deux sont sortis en hâte pour voir un marié ou un éloge funèbre ; le non-juif est revenu et a fermé la porte, puis le Juif est arrivé. Même si le Juif n’a d’autre passage que par la maison et ne peut passer sans être vu, le vin ouvert de la maison du Juif reste permis : le non-juif n’a fermé qu’en pensant que le Juif était déjà rentré chez lui, que personne n’était resté dehors, et qu’il l’avait précédé. (Rema : Cela seulement s’ils sont sortis en hâte et sont revenus : l’on peut dire que, dans sa précipitation, il est rentré sans bien vérifier l’entrée du Juif. Hors de la hâte, le vin est interdit.)
עובד כוכבים ששמע קול שאגת אריה ומפחדו נחבא בין החביות יין וסגר הדלת אחריו מותר אפי' הן פתוחות מפני שהוא אומר שמא ישראל אחר נחבא כאן ויראה אותי כשאגע:
Un non-juif qui a entendu le rugissement d’un lion et, de peur, s’est caché entre les tonneaux de vin et a fermé la porte derrière lui : c’est permis, même s’ils sont ouverts, car il se dit : « Peut-être un autre Juif s’est-il caché ici et me verra-t-il si je touche. »
גנבים שנכנסו למרתף ופתחו חביות יין אם רוב גנבי העיר עובדי כוכבים אסור ואם רובן ישראל מותר ואם רובן ישמעאלים אסור בשתיה ומותר בהנאה ואם יש ליהודים שכונה לבדם שאין דרך העובדי כוכבים מפסיקתה הולכים אחר רוב בני השכונה אע"פ שרוב בני העיר עובדי כוכבים ובמקום שרגילים להצניע ממון בחביות ומניחים אותם בין חביות יין אפילו אם רוב גנבי העיר עובדי כוכבים מותר דשמא לא באו אלא בשביל הממון וכשראו שהוא יין לא נגעו בו: הגה וכל זה מיירי שראינו ריעותא כגון שהיו תחילה סתומות ונפתחו אבל אם היו סתומות ונמצאו סתומות או שהיו כולם פתוחות ולא נמצא בהם ריעותא הכל שרי (בב"י ריב"ש סי' תכ"ד ומרדכי ואגודה וראב"ן) דסתם גנב אינו לוקח יין ואם היה במקצתן ריעותא ונפתחו האחרים שאין אנו רואים בהן ריעותא הכל שרי (בב"י ומרדכי ס"פ ר"י תשובת מוהר"ם) וי"א שכל זה מיירי שיש גנבים ידועים מן העובדי כוכבים (כן משמע במרדכי פר"י והביאו הבית יוסף) אבל אם ידוע גנב אחד מישראל ומעובד כוכבים אינו ידוע תלינן בישראל הידוע ועיין לעיל סימן קכ"ח עוד מדינים אלו:
Des voleurs sont entrés dans une cave et ont ouvert des tonneaux de vin. Si la majorité des voleurs de la ville sont non-juifs, c’est interdit. Si la majorité sont Juifs, c’est permis. Si la majorité sont Ismaélites, c’est interdit à la consommation et permis à la jouissance (hanaah). S’il y a une rue habitée par des Juifs seuls, que la voie des non-juifs ne traverse pas, l’on suit la majorité des gens de la rue, même si la majorité de la ville sont non-juifs. En un lieu où l’on a coutume de cacher de l’argent dans des tonneaux et de les placer parmi les tonneaux de vin, même si la majorité des voleurs de la ville sont non-juifs, c’est permis : peut-être ne sont-ils venus que pour l’argent, et voyant que c’était du vin, ils n’y ont pas touché. (Rema : Tout cela s’entend lorsqu’on a vu un défaut, par exemple qu’ils étaient d’abord fermés et qu’on les a trouvés ouverts. Mais s’ils étaient fermés et qu’on les a trouvés fermés, ou que tous étaient ouverts et qu’on n’y a trouvé aucun défaut, tout est permis : un voleur ordinaire ne prend pas de vin. S’il y avait un défaut sur quelques-uns et que les autres ont été ouverts sans que l’on y voie de défaut, tout est permis. Certains disent que tout cela s’entend s’il y a des voleurs non-juifs connus ; mais si un voleur juif est connu et qu’un non-juif ne l’est pas, l’on impute au Juif connu. Voir plus haut siman 128.)
חיל שנכנס לעיר ונכנס לבית ישראל בשעת שלום חביות פתוחות אפילו הן פקוקות אסורות וסתומות במגופה של טיט מותרות ובשעת מלחמה אלו ואלו מותרות ודוקא בפתוחות מתחלתן אבל סתומות שנפתחו חיישינן להו:
Une troupe entrée dans une ville et dans la maison d’un Juif en temps de paix : les tonneaux ouverts, même s’ils sont bouchés d’un simple bouchon, sont interdits ; ceux qui sont fermés d’une megoufa d’argile sont permis. En temps de guerre, les uns et les autres sont permis. Cela seulement pour ceux qui étaient ouverts dès le départ ; mais ceux qui étaient fermés et que l’on a trouvés ouverts, l’on en craint.
עובד כוכבים שנמצא עומד אצל הגת אם יש בה טופח על מנת להטפיח (פי' שהיד הנעשית לחה במגעו תחזור ותעשה לחה גם יד אחרת) צריך הדחה וניגוב ואי לא בהדחה סגי:
Un non-juif trouvé debout près du pressoir : s’il y a de l’humidité au point de mouiller (tofeach al menat lehatfiach : la main mouillée à son contact remouillerait une autre main), il faut rincer et essuyer ; sinon, le rinçage suffit.
זונה עובדת כוכבי' במסיבת ישראל היין מותר שאינם מניחים אותה לנסך אבל זונה ישראלית במסיבת עובדי כוכבים יינה של הזונה גם כן אסור:
Une prostituée non-juive dans une réunion de Juifs : le vin est permis, car on ne la laisse pas faire de libation. Mais une prostituée juive dans une réunion de non-juifs : son vin aussi est interdit.
הניח יין בביתו בחלון פתוח ובא עובד כוכבים והכניס שם זונה וסגר הדלת אחריו ואחר כך בא הישראל ומצא יינו כמו שהניחו מותר:
Il a laissé du vin chez lui à une fenêtre ouverte ; un non-juif y a fait entrer une prostituée et a fermé la porte derrière lui ; puis le Juif est venu et a trouvé son vin comme il l’avait laissé : c’est permis.
חצר שחלוקה בראשי יתידות בין ישראל לעובד כוכבים אף על פי שחביות פתוחות עומדות סמוך לחלקו של עובד כוכבים תוך פישוט ידיו מותרות וכן אם היה גגו של ישראל למעלה מגגו של עובד כוכבים וחלוקים ביתידות מניח שם יינו אע"פ שידו מגעת שם:
Une cour partagée par des têtes de pieux entre un Juif et un non-juif : même si des tonneaux ouverts se tiennent près de la part du non-juif, à portée de main, ils sont permis. De même, si le toit du Juif est au-dessus de celui du non-juif et qu’ils sont séparés par des pieux, il y laisse son vin, même si la main du non-juif y atteint.
חבית של יין שצפה בנהר ונמצאה כנגד עיר שרובה ישראל אם יש בנהר מכשולות וסכר (פירוש סתימה) אגמי מים שהיו מעמידים אותה אלו באה ממקום אחר מותרות שאין לתלותה אלא בעיר שנמצאת כנגדה ואם אין בנהר סכר אגמי מים אסורה שאנו תולים אותה ברוב הסביבות שהם עובדי כוכבים ואם נמצאת כנגד עיר שרובה עובדי כוכבים אם רוב הסביבות ישראל ויכולה לבא שם דרך ישרה שלא תטבע מותרת אפילו קרובה הרבה לעיר של עובדי כוכבים עד שמוכיח קורבתה שהיא של עובד כוכבים מניחים הקרוב והולכים אחר הרוב ואם לאו היין אסור בהנאה והקנקן הוא של מוצאו ואם בא ישראל ונתן בה סימן אף היין מותר והרי הוא של מוצאו דכיון דרובה עובדי כוכבים נתיאשו הבעלים (ודוקא שהיא סתומה בפקק אבל פתוחה לגמרי היין אסור דחיישינן שמא נגעו בו) (כך משמע מהר"ן פא"מ וכן הוא בתא"ו ני"ז):
Un tonneau de vin qui a flotté sur un fleuve et a été trouvé vis-à-vis d’une ville dont la majorité sont Juifs : s’il y a dans le fleuve des obstacles et une écluse (fermeture) formant des étangs qui l’auraient arrêté s’il venait d’ailleurs, il est permis : on ne l’impute qu’à la ville vis-à-vis de laquelle on l’a trouvé. S’il n’y a pas dans le fleuve d’écluse ni d’étangs, il est interdit : on l’impute à la majorité des alentours, qui sont non-juifs. S’il a été trouvé vis-à-vis d’une ville dont la majorité sont non-juifs : si la majorité des alentours sont Juifs et qu’il peut y arriver par un chemin droit sans couler, il est permis, même s’il est très proche de la ville des non-juifs au point que la proximité prouverait qu’il est à un non-juif : l’on délaisse le proche et l’on suit la majorité. Sinon, le vin est interdit à la jouissance, et la cruche est au trouveur. Si un Juif vient et y donne un signe, même le vin est permis, et il est au trouveur : puisque la majorité sont non-juifs, les propriétaires ont désespéré (yeiush). Cela seulement s’il est fermé d’un bouchon ; s’il est entièrement ouvert, le vin est interdit, de crainte qu’on n’y ait touché.
חבית של יין שנמצאת בכרמו של ישראל ויש כרמים אחרים של ישראל סמוכים וכרמים רבים מהם של עובדי כוכבים סביבותיהם אע"פ שרחוקים משל ישראל החבית אסורה דאזלינן בתר רובא אף ע"ג דאיכא קורבא דמוכח דשל ישראל היתה ואין צריך לומר כשאין שם של ישראל אלא אותו כרם וה"ה להקל כגון שנמצא בכרמו של עובד כוכבים אע"פ שיש כרמים אחרים של עובדי כוכבים אי איכא כרמים של ישראל רבים מהם אפילו רחוקים מהם הולכים להקל והוא שיושבת בין ההרים שאינו מעבר לעוברי דרכים הא לאו הכי אסורה שרוב עוברי דרכים עובדי כוכבים הם ושמא מהם נפל והני מילי בבקבוק אבל חבית שאין דרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בו אין תולים בהם:
Un tonneau de vin trouvé dans la vigne d’un Juif, et il y a d’autres vignes de Juifs tout près, mais beaucoup plus de vignes de non-juifs alentour, même éloignées de celles des Juifs : le tonneau est interdit. L’on suit la majorité, bien qu’il y ait une proximité qui prouve qu’il était au Juif. À plus forte raison s’il n’y a de vigne juive que celle-là. Il en va de même pour l’indulgence : s’il est trouvé dans la vigne d’un non-juif, même s’il y a d’autres vignes de non-juifs, s’il y a plus de vignes de Juifs, même éloignées, l’on va vers l’indulgence — à condition qu’il se trouve parmi les montagnes, hors du passage des voyageurs. Sinon, il est interdit : la majorité des voyageurs sont non-juifs, et peut-être l’un d’eux l’a-t-il laissé tomber. Cela n’est dit que pour une bouteille ; mais un tonneau, que les voyageurs n’ont pas coutume de porter, on ne l’impute pas à eux.
נודות יין שנמצאו מושלכים בדרך אם רוב שופכי יין ישראל מותרים אם הם נודות גדולים אבל אם הם קטנים שדרך עוברי דרכים להוליך כיוצא בהם אסורים שאנו תולים בהם שרובם עובדי כוכבים ואם היו גדולים וקטנים מותרים כולם שהגדולים מוכיחים על הקטנים שהם משופכי יין והרי רובם ישראל והקטנים להכריע המשא באו:
Des outres de vin trouvées jetées sur le chemin : si la majorité de ceux qui versent le vin sont Juifs, elles sont permises si ce sont de grandes outres. Mais si elles sont petites, que les voyageurs ont coutume de porter de la sorte, elles sont interdites : on les impute aux voyageurs, dont la majorité sont non-juifs. S’il y en avait de grandes et de petites, toutes sont permises : les grandes prouvent que les petites viennent de ceux qui versent le vin, dont la majorité sont Juifs, et les petites étaient là pour équilibrer la charge.
ישראל שיש לו יין באוצר שלו ופתח האוצר סגור במפתח אחד ומצא הפתח פתוח ועובד כוכבים אחד מודה שהוא פתחו לשאוב מים מבור שבאוצר כדי לבנות ביתו מותר: הגה בעל הבית שאמר לשפחתו להכין השלחן ומצא יין על שלחנו ושפחתו העובדת כוכבים אומרת שלקחה היין ממרתיפו שבו יין הרבה היין שבמרתף שרי דאין העובדת כוכבי' נאמנת ואימר במקום אחר לקחה (תשובת המרדכי פ' ר"י) ושעל השלחן אסור וכן באחת שטמנה מפתח מרתף שלה ולא מצאה במקומה ומצאה כד יין טמון בתבן ואומרת שפחה עובדת כוכבי' שהיא לקחה היין מן היין שבמרתף שרי ואין השפחה נאמנת (שם ואגודה ובהגהת אשיר"י) אבל גנבים שנכנסו למרתף ומשכו יין והניחו הברזות פתוחות ונמצאו אחר כך הברזות סתומות ואמרה שפחה עובדת כוכבי' שהיא סתמתן כיון שנתייחדה העובדת כוכבים עם היין ואינה נתפסת כגנב ואיכא רגלים לדבר שהיא סתמתן היין אסור (מרדכי סוף פ' ר"י) מיהו בזמן הזה דאין העובדי כוכבים מנסכים שרי כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ג וקכ"ד:
Un Juif a du vin dans son cellier, dont la porte est fermée d’une seule clé. Il trouve la porte ouverte, et un non-juif reconnaît l’avoir ouverte pour puiser de l’eau d’un puits qui est dans le cellier, afin de bâtir sa maison : c’est permis. (Rema : Un maître de maison a dit à sa servante de préparer la table et a trouvé du vin sur sa table ; sa servante non-juive dit avoir pris le vin de sa cave, où il y a beaucoup de vin : le vin de la cave est permis, car la non-juive n’est pas crue, et l’on dira qu’elle l’a pris ailleurs ; celui qui est sur la table est interdit. De même, une femme avait caché la clé de sa cave, ne l’a pas trouvée à sa place, et a trouvé une cruche de vin cachée dans la paille ; une servante non-juive dit l’avoir prise du vin de la cave : c’est permis, et la servante n’est pas crue. Mais des voleurs sont entrés dans une cave, ont tiré du vin et ont laissé les barza (robinets) ouverts ; on a ensuite trouvé les robinets fermés, et une servante non-juive dit les avoir fermés : puisque la non-juive s’est trouvée seule avec le vin, qu’elle n’est pas prise pour une voleuse, et qu’il y a des indices qu’elle les a fermés, le vin est interdit. Toutefois, de nos jours, où les non-juifs ne font plus de libation, c’est permis, comme il a été exposé plus haut aux simanim 123 et 124.)