Le salaire tiré du vin nesech ou du stam yeinam est interdit de profiter ; on le détruit. Location dont l’essentiel n’est pas le vin : permis. Salaire global contre salaire par barrique. Service, interprète et garde gratuite : interdits. Briser les barriques : permis et louable.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
שלא להשתכר ביין נסך ולא לעשות ממנו סחורה. ובו ז' סעיפים:כשם שאסור למכור סתם יינם וליהנות בו כך אסור להשתכר בו לפיכך ישראל שנשכר לעובד כוכבים לעשות לו מלאכה אפילו בסתם יינם או שהשכיר לו חמורו או ספינתו להוליכו בו או מרתיפו להניחו בו שכרו אסור בהנאה ואם נטל ממנו מעות בשכרו שוחק וזורה לרוח או מטיל לים נתן לו פירות יוליכם לים המלח או ישרפם ויקבור העפר בבית הקברות אפילו לקח בשכרו קרקע או בהמה שאינם נאסרים בהשתחוה להם ועבדן החמירו בהם לאסרם בהנאה: הגה ועיין לעיל סימן קכ"ג דבזמן הזה מקילין לענין היתר הנאה מסתם יינם ולכן אין להחמיר באלו הדינים רק ביין נסך גמור:
De même qu’il est interdit de vendre du stam yeinam (vin ordinaire de non-juif) et d’en profiter, de même il est interdit d’en tirer un salaire. Par conséquent, un Juif qui s’est loué à un non-juif pour lui faire un travail, même avec du stam yeinam, ou qui lui a loué son âne ou son bateau pour le transporter, ou sa cave pour l’y déposer : son salaire est interdit de profiter. S’il a pris de l’argent pour salaire, il le broie et le disperse au vent, ou le jette à la mer. S’il lui a donné des fruits, qu’il les porte à la mer Morte, ou qu’il les brûle et enterre la cendre au cimetière. Même s’il a pris pour salaire un terrain ou un animal — qui ne sont pas interdits du seul fait qu’on se soit prosterné devant eux et qu’on les ait servis —, on a été rigoureux pour les interdire de profiter. (Rema : Voir plus haut au siman 123 : de nos jours on est indulgent pour autoriser à profiter du stam yeinam ; aussi n’y a-t-il pas lieu d’être rigoureux dans ces lois, sinon pour le vin nesech véritable (vin offert à l’idole).)
השכיר לו חמורו לרכוב עליו אע"פ שהניח לגינו של יין עליו או שהשכיר לו ספינתו להוליך בה סחורתו אף ע"פ שנותן בה גם מאכליו ומשקיו שכרו מותר כיון שעיקר השכירות לא היה בשביל יין נסך:
S’il lui a loué son âne pour le monter, même s’il y a posé sa cruche de vin, ou s’il lui a loué son bateau pour y transporter sa marchandise, même s’il y met aussi ses aliments et ses boissons : son salaire est permis, puisque l’essentiel de la location n’était pas pour le vin nesech.
עובד כוכבים ששכר את הפועל ואמר לו העבר לי מאה חביות של שכר במאה פרוטות ונמצאת אחת מהן יין שכרו כולו אסור כיון שיש ביניהם שוה פרוטה משכר היין נסך שאם היה פחות משוה פרוטה מותר בדיעבד ואם אמר לו העבר לי כל חבית בפרוטה ונמצא ביניהם חבית של יין שכר חבית של יין אסור והשאר שכרו מותר ולכתחילה אסור לעשות כן:
Un non-juif qui a embauché l’ouvrier et lui a dit : « Transporte-moi cent barriques de bière pour cent proutot », et l’on a trouvé parmi elles une [barrique] de vin : tout son salaire est interdit, puisqu’il y a parmi elles la valeur d’une prouta provenant du salaire du vin nesech. Car s’il y avait moins que la valeur d’une prouta, ce serait permis bediavad (après coup). Mais s’il lui a dit : « Transporte-moi chaque barrique pour une prouta », et l’on a trouvé parmi elles une barrique de vin : le salaire de la barrique de vin est interdit, et le reste de son salaire est permis. Lekhathila (a priori), il est interdit d’agir ainsi.
היה עושה עמו ביין בחנם ממשכנים מנכסיו כנגד שכרו:
S’il travaillait avec lui au vin à titre gratuit, on prend gage sur ses biens à hauteur de son salaire.
לא יהא ישראל משמש ומוזג לעובד כוכבי' ביין נסך וכן אסור להיות תורגמן לעובד כוכבים למכור יין נסך וכן אסור ליתן יין בכלי ביד עובד כוכבים המכריז להטעימו שכיון שנגע בו העובד כוכבים נעשה יין נסך וכשמכריזו ומטעימו (ס"א ומראהו וכן הוא בב"י ובכל בו) נהנה הישראל מיין נסך:
Qu’un Juif ne serve pas et ne verse pas à un non-juif du vin nesech. De même, il est interdit d’être interprète pour un non-juif afin de vendre du vin nesech. De même, il est interdit de mettre du vin dans un récipient aux mains d’un non-juif qui crie [pour le vendre] afin de le faire goûter : dès que le non-juif y a touché, il devient vin nesech, et lorsqu’il le proclame et le fait goûter (var. : et le montre), le Juif profite du vin nesech.
אפילו אמר לו העובד כוכבים שמור בחנם חבית זו של יין נסך אע"פ שפטור אם נשברה או נאבדה מכל מקום מיצר הוא אם תשבר או תאבד מתוך שמירתו ורוצה הוא בקיומו ואסור:
Même si le non-juif lui a dit : « Garde gratuitement cette barrique de vin nesech » — bien qu’il soit quitte si elle se brise ou se perd —, néanmoins il s’afflige si elle se brise ou se perd sous sa garde, et il souhaite sa conservation : c’est interdit.
ישראל ששכרו עובד כוכבים לשבר לו חבית של יין נסך אע"פ שרוצה בקיומם שלא ישתברו מאליהם עד שישברם הוא ויטול שכרם שכרו מותר ותבא עליו ברכה מפני שממעט בתיפלה:
Un Juif qu’un non-juif a embauché pour lui briser une barrique de vin nesech : bien qu’il souhaite leur conservation afin qu’elles ne se brisent pas d’elles-mêmes avant qu’il ne les brise et n’en prenne le salaire, son salaire est permis, et que la bénédiction vienne sur lui, car il diminue l’abomination.