Vin nesech mélangé : interdit de profiter en quelque quantité. Stam yeinam : interdit à la boisson en quelque quantité, permis de profiter après en avoir jeté le prix. Eau et vin : dès qu’il donne du goût. Six d’eau contre le vin. Raisins, figues, céréales, gruau, épices, liquides où l’on mêle vin ou vinaigre.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין יין שנתנסך ונתערב. ובו י"ג סעיפים:יין שנתנסך לעבודת כוכבים שנתערב ביין של היתר אוסר בהנאה בכל שהוא בד"א כשהורק היין המותר על טפה של יין נסך אבל אם עירה יין נסך מצרצור קטן (פי' פך קטן) לתוך הבור של יין אפי' עירה כל היום כולו ראשון ראשון בטל עירה מהחבית בין שעירה מהמותר לאיסור או מהאיסור למותר הכל אסור מפני שהעמוד היורד מפי החבית גדול:
Du vin versé en libation à l’idolâtrie, mélangé à du vin permis, interdit de profiter en quelque quantité que ce soit. Dans quel cas ? Lorsque le vin permis a été versé sur une goutte de vin nesech (vin offert à l’idole). Mais si l’on a versé du vin nesech d’un petit flacon (petite cruche) dans la cuve de vin, même si l’on a versé tout le jour, chaque [quantité] première est annulée. Si l’on a versé d’une barrique, que ce soit du permis vers l’interdit ou de l’interdit vers le permis, tout est interdit, parce que la colonne qui descend de la bouche de la barrique est importante.
יין שאינו אסור אלא בשתייה אינו אוסר אלא בששים נתערב סתם יינם ביין מותר הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה וימכר כולו לעובד כוכבים ולוקח דמי היין האסור שבו ומשליכו לים המלח ויהנה בשאר המעות וכן אם נתערבה חבית של יין נסך בין החביות הכל אסורים בשתייה ומותרים בהנאה ויוליך דמי אותה חבית לים המלח כשימכור הכל לעובד כוכבים וכן בחבית של סתם יינם: הגה הא דחבית של יין נסך אוסר כל החביות שנתערבה בהן היינו דוקא בחביות גדולות שחשובות ואינן בטלות אבל אם הם קטנים ואינם חשובים חד בתרי בטיל כמו בשאר איסורים (תא"ו נ' י"ז) ואפילו בגדולות אם נפל אחד מן התערובות לים או נשרף האחרים כולם מותרים כמו בשאר איסורים (ג"ז שם) וע"ל סימן ק"י ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים (תשובת הרא"ש כלל כ"ט ומרדכי פרק השוכר ובארוך כלל ט"ז דין י"ד ור"ש סוף תרומות וע"פ) וכן נוהגין להקל ובמקום דנתערב על ידי נצוק חבור כדלעיל סימן קכ"ו אין היין העליון מועיל ליין התחתון לבטל האיסור (ב"י):
Du vin qui n’est interdit qu’à la boisson n’interdit qu’au soixantième. Si du stam yeinam (vin ordinaire de non-juif) s’est mélangé à du vin permis, il interdit en quelque quantité que ce soit pour la boisson : on vendra le tout à un non-juif, on prendra le prix du vin interdit qui s’y trouve, on le jettera à la mer Morte, et l’on profitera du reste de l’argent. De même, si une barrique de vin nesech s’est mélangée parmi les barriques, toutes sont interdites à la boisson et permises pour en profiter ; on portera le prix de cette barrique à la mer Morte lorsqu’on vendra le tout à un non-juif. De même pour une barrique de stam yeinam. (Rema : Qu’une barrique de vin nesech interdise toutes les barriques parmi lesquelles elle s’est mélangée, cela n’est que pour de grandes barriques, importantes, qui ne s’annulent pas. Mais si elles sont petites et sans importance, une dans deux s’annule, comme pour les autres interdits. Même pour les grandes, si l’une du mélange est tombée à la mer ou a brûlé, toutes les autres sont permises, comme pour les autres interdits. Voir plus haut au siman 110. Il y a des avis selon lesquels tout stam yeinam, de nos jours, s’annule dans soixante ; c’est ainsi que l’on a coutume d’être indulgent. Et là où le mélange s’est fait par nitsouk (jet continu qui relie), comme plus haut au siman 126, le vin du haut n’aide pas le vin du bas à annuler l’interdit.)
מים שנתערבו ביין או יין במים בנותן טעם מפני שהם מין בשאינו מינו. במה דברים אמורים שנפל המשקה המותר לתוך המשקה האסור אבל אם נפל המשקה האסור לתוך המשקה המותר ראשון ראשון בטל והוא שיורק מצרצור קטן שהיה מריק ויורד מעט מעט ואם נתרבה המשקה האסור עד שיש בו כדי ליתן טעם אוסר והיאך יהיו המים אסורים כגון שהיו נעבדים או תקרובת לעבודת כוכבים: הגה דבריו בכאן סותרים זה את זה דכתב דאם נפל המשקה האסור להיתר ראשון ראשון בטל ואח"כ כתב דאם נתרבה האסור חוזר ואוסר והוא מחלוקת בין הפוסקים ולענין דינא סברא אחרונה היא עיקר:
De l’eau mêlée à du vin, ou du vin à de l’eau : dès qu’il donne du goût, car ce sont deux espèces différentes. Dans quel cas ? Lorsque le liquide permis est tombé dans le liquide interdit. Mais si le liquide interdit est tombé dans le liquide permis, chaque [quantité] première est annulée — à condition que l’on verse d’un petit flacon, qui se vide et descend peu à peu. Si le liquide interdit s’est accru jusqu’à pouvoir donner du goût, il interdit. Comment l’eau serait-elle interdite ? Par exemple si elle a été l’objet d’un culte ou une offrande à l’idolâtrie. (Rema : Ses paroles se contredisent ici : il a écrit que si le liquide interdit tombe dans le permis, chaque [quantité] première est annulée, puis que si l’interdit s’est accru, il revient interdire. C’est une controverse entre les décisionnaires ; pour la pratique, le dernier raisonnement est le principal.)
בור של יין שנפל בתוכו קיתון של מים תחילה ואח"כ נפל לתוכו יין נסך רואין את יין ההיתר כאילו אינו והמים שנפלו משערים אם יש בהם כדי לבטל טעם אותו יין נסך הרי המים רבים עליו ומבטלים אותו ויהיה הכל מותר ואם סתם יינם נתערב ביין של היתר אפילו לא נפל לתוכו קיתון של מים אלא לבסוף אם יש במים כדי לבטל טעם היין האסור מותר:
Une cuve de vin dans laquelle est d’abord tombée une cruche d’eau, puis du vin nesech : on considère le vin permis comme s’il n’était pas là, et l’on estime les eaux tombées ; s’il y en a assez pour annuler le goût de ce vin nesech, les eaux sont plus nombreuses que lui et l’annulent, et le tout est permis. Si du stam yeinam s’est mélangé à du vin permis, même si la cruche d’eau n’est tombée qu’à la fin : s’il y a dans l’eau de quoi annuler le goût du vin interdit, c’est permis.
כמה יהא במים ויהא בהם כדי לבטל טעם היין ששה חלקים כנגדו וכל שיש במים כשיעור הזה מותר אפי' בשתייה: הגה ואם אין במים כשיעור הזה מוכר הכל לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו (הרשב"א הסכים בזה לדעת רבותיו ודלא כהר"ן פרק השוכר) מיהו לא ימכור לעובד כוכבים הרבה ביחד שמא יחזור וימכור המים לישראל (דעת התוספות) וה"ה בכל דבר הנאסר במשהו וניקח מן העובד כוכבים דינא הכי (ב"י בשם הר"ן שכ"כ בשם הראב"ד) ועי' לקמן סימן קל"ז אם נתן יין בכלים אסורים מחמת יין נסך כיצד משערים לבטלו:
Combien faut-il d’eau pour qu’il y ait de quoi annuler le goût du vin ? Six parts contre lui. Toute eau qui atteint cette mesure rend permis, même à la boisson. (Rema : Si l’eau n’atteint pas cette mesure, on vend le tout à un non-juif, hors le prix du vin nesech qui s’y trouve. Toutefois on ne vendra pas au non-juif une grande quantité d’un coup, de peur qu’il ne revende l’eau à un Juif. Il en est de même de toute chose interdite en quelque quantité que ce soit et rachetée au non-juif. Voir plus bas au siman 137 si l’on a mis du vin dans des récipients interdits à cause du vin nesech, comment l’on estime pour l’annuler.)
חומץ (של) עובד כוכבים שנפל לתוך יין של היתר או יין (של) עובד כוכבים שנפל לחומץ (של) היתר בנותן טעם:
Du vinaigre de non-juif tombé dans du vin permis, ou du vin de non-juif tombé dans du vinaigre permis : dès qu’il donne du goût.
חומץ של יין של עובד כוכבים שנפל לתוך חומץ שכר אוסר בכל שהוא מפני שהוא במינו ששניהם חומץ הם:
Du vinaigre de vin de non-juif tombé dans du vinaigre de bière interdit en quelque quantité que ce soit, car c’est de même espèce : tous deux sont vinaigre.
יין (של) עובד כוכבים בין ישן בין חדש שנפל על ענבים אם הם שלימות ידיחם והם מותרות באכילה ואם הם מבוקעות או שניטל עוקצן אם יש בו בנותן טעם אסורות באכילה ויעצרם וימכרם לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבהן אבל לא ימכרם כמו שהן שמא יחזור וימכרם לישראל ואם אין בו כדי ליתן טעם מותרות באכילה:
Du vin de non-juif, vieux ou nouveau, tombé sur des raisins : s’ils sont entiers, on les rince et ils sont permis à la consommation. S’ils sont fendus ou que leur pédoncule a été ôté : s’il y a de quoi donner du goût, ils sont interdits à la consommation ; on les pressera et on les vendra à un non-juif, hors le prix du vin nesech qui s’y trouve ; mais on ne les vendra pas tels quels, de peur qu’il ne les revende à un Juif. S’il n’y a pas de quoi donner du goût, ils sont permis à la consommation.
יין (של) עובד כוכבים שנפל על גבי תאנים מותרים מפני שהיין פוגם בטעם התאנים:
Du vin de non-juif tombé sur des figues : elles sont permises, parce que le vin altère le goût des figues.
נפל על עדשים ושעורים וכיוצא בהם ידיחם והם מותרים ואם עבר עליהם זמן רב ודאי בלעו ואין להם היתר בהדחה ומשערים אותם בנותן טעם:
S’il est tombé sur des lentilles, de l’orge et semblables : on les rince et elles sont permises. Si un long temps a passé sur elles, elles ont certainement absorbé et n’ont plus de permis par le rinçage ; on les estime dès qu’il donne du goût.
נפל על גבי חטים אין להם היתר בהדחה מפני שמתוך שיש בהם סדק היין נבלע בהם לפיכך אם יש ביין כדי ליתן טעם אסורות באכילה ולא ימכרם לעובד כוכבים שמא יחזור וימכרם לישראל אלא כיצד עושה טוחן אותם ועושה מהם פת ומוכרה לעובד כוכבים שלא בפני ישראל ואם הוא במקום שנהגו לאכול פת עובד כוכבים אין להם תקנה (למכרם לעובד כוכבים כי אם בפרוסות שאסור לקנות מעובד כוכבים בכל מקום) (כל בו) (כדלעיל סימן קי"ב):
S’il est tombé sur du blé : ils n’ont pas de permis par le rinçage, parce que, du fait des fentes qu’il a, le vin s’y absorbe. C’est pourquoi, s’il y a dans le vin de quoi donner du goût, ils sont interdits à la consommation. On ne les vendra pas à un non-juif, de peur qu’il ne les revende à un Juif. Que fait-on ? On les moud, on en fait du pain, et on le vend à un non-juif hors de la présence d’un Juif. Si l’on est dans un lieu où l’on a coutume de manger le pain de non-juif, ils n’ont pas de remède — sinon à les vendre au non-juif en tranches, car il est interdit d’acheter [ce pain] à un non-juif en tout lieu. Voir plus haut au siman 112.
חומץ יין של עובד כוכבים שנפל לתוך גריסין רותחין פוגמין ומותרים אבל לתוך צוננים משביחים ואסורים אפילו הרתיחן אח"כ וחזרו להיות טעם לפגם: הגה ובשמים הבלועים מיין נסך ונתנם לתבשיל אם יש ששים נגד יין הבלוע בהן הכל שרי אע"ג דהבשמים לטעמא עבידי הואיל ואין אסורים מחמת עצמן בטילי ואם היין שבהן הוי לפגם בתבשיל אפילו ס' אינו צריך (ב"י בשם הרשב"א):
Du vinaigre de vin de non-juif tombé dans du gruau bouillant : il altère [le goût] et [le gruau] est permis. Mais dans du gruau froid, il l’améliore et il est interdit, même si l’on a ensuite fait bouillir et que le goût est devenu altérant. (Rema : Des épices imprégnées de vin nesech et mises dans un mets : s’il y a soixante contre le vin absorbé en elles, tout est permis ; bien que les épices soient faites pour le goût, puisqu’elles ne sont pas interdites par elles-mêmes, elles s’annulent. Si le vin qui est en elles altère le mets, on n’a même pas besoin de soixante.)
כל המשקים של עובד כוכבים שדרכם לערב בהם יין או חומץ אסורים: הגה ועיין לעיל סימן קי"ד וכל זה במשקים שהיין והחומץ הוא בהם לשבח או שאינו פוגם אבל אם הוא לפגם כגון צבע שנתנו בהם חומץ או מלח שמבשלים עובדי כוכבים ונותנים בו יין או דם ללבנו (מרדכי פא"מ) או דיו של עובד כוכבים (ר"ת) מותר דכל זה הוי לפגם וה"ה בכל כיוצא בזה ויש מחמירים בדיו של עובד כוכבים מפני שלפעמים נותן קולמסו לתוך פיו והדיו עליו (ת"ה סימן קכ"ט כל בו בשם הר"ף) ועיין לעיל סימן קכ"ג דנוהגין היתר בדבר שנותנין בו חומץ הואיל והוי לפגם ונראה דהוא הדין בדיו אפילו היה בו ודאי יין נסך אינו אלא פגם ושרי כן נראה לי:
Tous les liquides de non-juif dans lesquels on a coutume de mêler du vin ou du vinaigre sont interdits. (Rema : Voir plus haut au siman 114. Tout ceci concerne les liquides où le vin et le vinaigre sont pour améliorer, ou du moins n’altèrent pas. Mais s’ils altèrent — par exemple une teinture où l’on a mis du vinaigre, ou du sel que les non-juifs cuisent en y mettant du vin ou du sang pour le blanchir, ou de l’encre de non-juif — c’est permis, car tout cela altère ; il en est de même en tout cas semblable. Certains sont rigoureux pour l’encre de non-juif, parce que parfois il met son calame dans sa bouche alors que l’encre y est. Voir plus haut au siman 123 : l’usage est de permettre ce dans quoi l’on met du vinaigre, puisqu’il altère ; et il me semble qu’il en est de même pour l’encre : même s’il y avait certainement du vin nesech, ce n’est qu’une altération, et c’est permis. Ainsi me paraît-il.)