Vin casher versé dans un récipient encore interdit à cause du vin de non-juif : interdit à la boisson, permis pour en profiter ; conservation, vingt-quatre heures, annulation par six d’eau ou par soixante ; le non-juif n’est pas cru pour le rendu casher.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר. ובו ו' סעיפים:כל הכלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים שהכניס בהם ישראל יין קודם שהכשירן אסור בשתייה ומותר בהנאה אפילו הוא יבש כל זמן שלא עבר עליו י"ב חדש (ואם הוא כלי שמכניסו לקיום אסור מיד) (טור בשם הרא"ש) ואם הוא כלי שאין מכניסו לקיום (והוא יבש) (ב"י) לא נאסר אא"כ עמד בו יינו של ישראל כ"ד שעות ואם היה ביין מעורב קיתון של מים אם יש במים ששה פעמים כנגד קליפת הקנקן מותר אפילו בשתייה: הגה ועיין לעיל סימן קל"ד דאפילו אין בו מים בטל בס' ואין חילוק בין בכלים האסורים משום יין נסך בין שהם בני יומן או לא (טור ותשובת הרא"ש והר"ף סוף עבודת כוכבים):
Tous les récipients interdits à cause du vin de non-juif dans lesquels un Juif a mis du vin avant de les avoir rendus casher : ce vin est interdit à la boisson et permis pour en profiter, même si le récipient était sec, tant que douze mois ne se sont pas écoulés. S’il s’agit d’un récipient destiné à la conservation, le vin est interdit immédiatement. S’il s’agit d’un récipient qui n’est pas destiné à la conservation — et qu’il est sec —, le vin n’est interdit que s’il y est resté vingt-quatre heures. Si de l’eau d’une cruche était mêlée au vin et qu’il y a dans cette eau six fois la pellicule (kelipa) de la jarre, tout est permis même à la boisson. (Rema : Voir plus haut au siman 134 : même sans eau, l’interdit s’annule dans soixante, et il n’y a pas de différence entre les récipients interdits à cause du vin nesech (vin offert à l’idole), qu’ils soient de la journée (ben yomo) ou non.)
אם דרך ענבים בגת של עובד כוכבים שלא הכשירו מותר שהרי החרצנים והזגים יש בהם ס' כנגד קליפת הגת אבל אסור להוציא היין דרך נקב שהיין של עובד כוכבים יורד בו שהנקב אסור והיין היוצא משם צלול מבלי תערובות החרצנים: הגה ואם עבר והוציאו דרך הנקב נראה לפי מאי דקי"ל דסתם יינם בטל בס' כדלעיל סי' קל"ד דכאן ג"כ כל היין שרי ולא אמרינן דנאסר ראשון ראשון וע"ל סימן צ"ט:
Si l’on a foulé des raisins dans le pressoir d’un non-juif qui n’a pas été rendu casher, le vin est permis, car les pépins et les peaux valent soixante contre la pellicule du pressoir. Mais il est interdit de tirer le vin par le trou où descendait le vin du non-juif : ce trou est interdit, et le vin qui en sort est clair, sans mélange de pépins. (Rema : Si l’on a néanmoins tiré le vin par ce trou, il semble que, puisque nous tenons que le stam yeinam (vin ordinaire de non-juif) s’annule dans soixante, comme plus haut au siman 134, tout le vin est ici aussi permis, et l’on ne dit pas que le premier [qui sort] s’interdit au fur et à mesure. Voir plus haut au siman 99.)
יין שניתן לקנקנים של עובד כוכבים שלא הוכשרו ואחר כך הריק אותו יין ועירבו עם יין אחר מרובה שהיה לו בקנקנים אחרים כשרים אם יש ביין השני ס' כיין הראשון הכל מותר אפי' בשתייה ואם יש ביין השני מים כדי שיעור ששה חלקים כנגד קליפות האסורים ג"כ מותר הכל בשתייה ואע"פ שלא היה מים ביין הראשון:
Du vin mis dans des jarres de non-juif non rendues casher, puis versé et mêlé à un vin plus abondant qui se trouvait dans d’autres jarres casher : s’il y a dans le second vin soixante fois le premier, tout est permis même à la boisson. S’il y a dans le second vin de l’eau à raison de six parts contre les pellicules interdites, tout est également permis à la boisson, même s’il n’y avait pas d’eau dans le premier vin.
כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים ובלבד שידיח בתחלה לחלוחי היין שעל פני הכלים וכן מותר למלוח בהם:
Les récipients interdits à cause du vin de non-juif, on peut y mettre de l’eau, de la bière ou d’autres liquides, à condition de rincer d’abord l’humidité du vin qui est à la surface. On peut aussi s’en servir pour saler.
אם נתן יין בכלי אסור לא נתיר לתת בו יין פעם אחרת עד שיכשירנו:
Si l’on a mis du vin dans un récipient interdit, on n’autorisera pas d’y remettre du vin une autre fois avant de l’avoir rendu casher.
אין עובד כוכבים מסיח לפי תומו נאמן בהכשר כלים האסורים (ועיין לעיל סימן קכ"ב כיצד נוהגין):
Un non-juif n’est pas cru, même lorsqu’il parle de son propre mouvement (mési’ah lefi tumo), pour attester que des récipients interdits ont été rendus casher. Voir plus haut au siman 122 comment l’on procède.