L’idole, ses accessoires, ses ornements et son offrande sont interdits de profiter. Idole de Juif : pas d’annulation. Idole de non-juif : annulation possible, sauf l’offrande. Distinguer ornement et offrande ; Péor et Merkolis ; lampes, vêtements des prêtres, livres.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:אליל אסורה בהנאה היא ותשמישה ונויה ותקרובתה בין של עובד כוכבים בין של ישראל אלא דשל עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל אינה אסורה עד שתיעבד ותשמישיה ונויה בין של עובד כוכבים בין של ישראל אינם אסורים עד שישתמשו בהם ותקרובתה משהביאו לפניה ועשה ממנו תקרובת נאסר (ישראל שזקף לבינה והשתחוה לה עובד כוכבים נאסרה) (הגהות אשיר"י פ' ר"י ורמב"ם פ"ח מהל' עבודת כוכבים דין ג' וש"ס פרק כל הצלמים (עבודה זרה דף מ"ג) סוף ע"א ופרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נ"ג ע"ב):
L’idole est interdite de profiter — elle, ses accessoires, ses ornements et son offrande — qu’elle soit d’un non-juif ou d’un Juif. Seulement, celle d’un non-juif est interdite aussitôt, et celle d’un Juif n’est interdite que lorsqu’elle a été servie. Ses accessoires et ses ornements, qu’ils soient d’un non-juif ou d’un Juif, ne sont interdits que lorsqu’on s’en est servi. Son offrande : dès qu’on l’a apportée devant elle et qu’on en a fait une offrande, elle est interdite. Un Juif qui a dressé une brique et qu’un non-juif s’est prosterné devant elle : elle est interdite.
אליל של ישראל אין לה ביטול אבל של עובד כוכבים ותשמישיה ונויה יש להם ביטול ותקרובתה אין לה ביטול:
L’idole d’un Juif n’a pas d’annulation. Mais celle d’un non-juif, ses accessoires et ses ornements ont une annulation. Son offrande n’a pas d’annulation.
איזהו נוי ואיזהו תקרובת נוי כגון שמדליק לפניה נרות או שטח לפניה בגדי' וכלים נאים לנוי ותקרובת כל שכיוצא בו קרב על גבי מזבח כמו כל מיני מאכל כגון בשר שמנים וסלתות מים ומלח אם הניחו לפניה לשם תקרובת נאסר מיד אבל דבר שאין מקריבין ממנו בפנים אינו נאסר אלא א"כ עשה ממנו כעין זביחה או כעין זריקה המשתברת והוא דרך לעובדה באותו דבר אע"פ שאין דרך לעובדה בזה הענין כיצד אליל שעובדים אותה שמקשקשים לפניה במקל ושיבר מקל לפניה נאסר מפני ששבירת המקל דומה לזביחה אבל אם אין עובדים אותה במקל כלל ושיבר מקל לפניה אינו חייב ולא נאסר ואם עבדה בקשקוש מקלו והוא דרך עבודתה חייב ולא נאסר וכן בכל דבר שעובדה כדרך עבודתה בין אם הוא דרך כבוד או דרך בזיון ואינו כעין פנים חייב ולא נאסר אבל אם לא עבדה במקל כדרך עבודתו אלא זרקו לפניה אינו חייב ולא נאסר:
Qu’est-ce que l’ornement et qu’est-ce que l’offrande ? Ornement : par exemple on allume devant elle des lampes, ou l’on étend devant elle de beaux vêtements et de beaux ustensiles pour l’orner. Offrande : tout ce dont le semblable est offert sur l’autel, comme toutes sortes d’aliments — viande, graisses, farines, eau et sel — si on les a déposés devant elle à titre d’offrande, c’est interdit aussitôt. Mais une chose dont on n’offre pas le semblable à l’intérieur [du Sanctuaire] n’est interdite que si l’on en a fait comme une che'hita (abattage rituel) ou comme une aspersion qui se brise, et que ce soit une façon de la servir, même si ce n’est pas la façon habituelle de la servir de cette manière. Comment ? Une idole que l’on sert en agitant un bâton devant elle : si l’on a brisé un bâton devant elle, il est interdit, parce que briser le bâton ressemble à une che'hita. Mais si l’on ne la sert pas du tout avec un bâton et que l’on a brisé un bâton devant elle, on n’est pas passible et ce n’est pas interdit. Si on l’a servie en agitant son bâton, et que c’est la façon de la servir, on est passible et ce n’est pas interdit. De même pour toute chose dont on la sert selon la façon de son service, que ce soit par honneur ou par mépris, et que ce n’est pas comme à l’intérieur [du Sanctuaire] : on est passible et ce n’est pas interdit. Mais si on ne l’a pas servie avec le bâton selon la façon de son service, mais qu’on l’a jeté devant elle : on n’est pas passible et ce n’est pas interdit.
שחט לפניה חגב נאסר אפי' אין דרך לעובדה בחגב כלל:
S’il a égorgé devant elle une sauterelle, elle est interdite, même si ce n’est pas du tout la façon de la servir avec une sauterelle.
כל דבר שכיוצא בו קרב לפנים אם מוצא אותו בפני אלילים או שמוצא אותו לפנים מהמחיצה הפרוסה לפניה אסור שאנו תולים שהכניסה שם לשם תקרובת ואפילו מים ומלח שאינו דרך כבוד וכל שמוצא חוץ מהמחיצה אם הוא דרך כבוד אסור משום נוי ואם לאו מותר ופעור ומרקוליס (פירוש אלילים שעבודתן היה זריקת אבן וקוליס שמה וכינו אותה מרקוליס שם גנאי כלומר חליפו של שבח כי כן מר פי' חלוף) כל מה שמצא עמהם אפילו דרך בזיון בחוץ הכל אסור:
Toute chose dont le semblable est offert à l’intérieur : si on la trouve devant des idoles, ou à l’intérieur de la clôture tendue devant elle, c’est interdit, car nous présumons qu’on l’y a introduite à titre d’offrande — même l’eau et le sel, qui ne sont pas une façon d’honorer. Tout ce que l’on trouve hors de la clôture : s’il est disposé par honneur, c’est interdit à titre d’ornement ; sinon, c’est permis. Quant à Péor et à Merkolis (idoles dont le service était de jeter une pierre ; Kolis est son nom, et on l’a appelée Merkolis par dérision, c’est-à-dire le contraire de la louange, car mer signifie échange), tout ce que l’on trouve avec elles, même par mépris au-dehors, tout est interdit.
מה שרואין שמכניסין אותו לאלילים של עובד כוכבים ועדיין לא נכנס מותר שעדיין לא נעשה תקרובת:
Ce que l’on voit que l’on introduit vers les idoles d’un non-juif, et qui n’est pas encore entré, est permis, car ce n’est pas encore devenu une offrande.
מצא בראשה מעות כסות וכלים אם מצאן דרך כבוד אסורים ואם הם דרך בזיון כגון כיס תלוי בצוארו ובגד מקופלת על כתפו וכלי כפוי על ראשו מותרים:
S’il a trouvé sur sa tête de l’argent, un vêtement et des ustensiles : s’il les a trouvés disposés par honneur, ils sont interdits ; s’ils sont disposés par mépris — par exemple une bourse pendue à son cou, un vêtement plié sur son épaule, un ustensile renversé sur sa tête — ils sont permis.
הככרות שנותנים לכהנים (שלה) מותרים שאין מקריבים אותם לעבודת כוכבים אלא חק לכהנים:
Les pains que l’on donne à ses prêtres sont permis, car on ne les offre pas à l’idolâtrie : ce n’est qu’une redevance pour les prêtres.
נרות של שעוה שמדליקין לפניה נויה הם ואסורים ואם משכנם או מכרן לישראל מותרים דכיון שכיבן לצורך עצמו זהו ביטולן:
Les lampes de cire que l’on allume devant elle sont son ornement et sont interdites. Si on les a données en gage ou vendues à un Juif, elles sont permises : du moment qu’on les a éteintes pour son propre besoin, c’est leur annulation.
חתיכות שעוה שנותנים לפניה מותרות דלאו נויה (הן) ולא תקרובתה:
Les morceaux de cire que l’on dépose devant elle sont permis : ce n’est ni son ornement ni son offrande.
מלבושים שלובשים הכהנים כשנכנסים לבית אלילים נוי שלהם הן ולא נוי של אלילים ואפילו ביטול אינם צריכים ויש מי שמצריך ביטול. (מרדכי פ' ר"י בשם ר"מ) (אבל מה שלובשין לעבודת כוכבים עצמה מיקרי נוי וצריך ביטול) (בסמ"ג ובהגהות מיימוני פרק ז' ובמרדכי פרק ר"י):
Les vêtements que portent les prêtres quand ils entrent dans la maison des idoles sont leur ornement à eux, et non l’ornement des idoles ; ils n’ont même pas besoin d’annulation. Il y a qui exige une annulation. Mais ce qu’ils portent pour le service de l’idole elle-même s’appelle ornement et exige une annulation.
כלים שאוחז בידו והמחתה שמקטיר בה משמשיה הם וצריכים ביטול ואם מכרן העובד כוכבים או משכנן לישראל זהו ביטולם ויש אומרים שאין זה ביטולם:
Les ustensiles qu’il tient à la main et le réchaud où il fait fumer l’encens sont ses accessoires et exigent une annulation. Si le non-juif les a vendus ou donnés en gage à un Juif, c’est leur annulation. Il y a des avis selon lesquels ce n’est pas leur annulation.
נרות ושעוה של אלילים אסורים לנר מצוה דשבת ודחנוכה ודבית הכנסת וכן תכשיטי הכהנים (כגון המעילים שלובשים כהניהם) לא יתקן מהם טליתות ולא שום דבר מצוה משום דמאיסי (ועיין באורח חיים סימן קנ"ד):
Les lampes et la cire des idoles sont interdites pour une lampe de mitsva — de Chabbat, de Hanoucca et de la synagogue. De même, les parures des prêtres (par exemple les manteaux que portent leurs prêtres), on n’en fera pas des talitot ni aucune chose de mitsva, parce qu’elles sont répugnantes. Voir dans Ora’h ‘Haïm au siman 154.
לא יכתוב ישראל על ספרי עובדי כוכבים אלא אם כן מחקן שלא יהיה רישומן ניכר ויש מי שאומר דאפילו הכי לא יכתוב עליו דברי תפילות ותחנונים דאין קטיגור נעשה סניגור:
Qu’un Juif n’écrive pas sur des livres de non-juifs, à moins de les avoir effacés de sorte que leur trace ne se voie plus. Il y a qui dit que, même ainsi, on n’y écrira pas des paroles de tefila et de supplications, car un accusateur ne devient pas défenseur.
ספרי עובדי כוכבים ביד ישראל יש מי שאומר שאין איסור למכרם: הגה וי"א שאסור למכרם לכל עובד כוכבים אם הם ספרים השייכים לזמר בהם לעבודת כוכבים (ב"י בשם ס"ה וסמ"ג ותוספות פ"ק דעבודת כוכבים דף י"ד והג"מ וכלבו) וי"א דדוקא לכהנים אסור למכור אבל לא לשאר עובדי כוכבים (פסקי מהרא"י סי' כ"ז) והמחמיר תבא עליו ברכה ואפילו למכור להם קלפים ודיו לכתוב בהם ספרי דתן יש מחמירין לאסרן (הגהות אשיר"י פ"ק דעבודת כוכבים ופסקי מהרא"י סימן קי"ב) ויש מי שאומר שאסור להלוות לצורך בנין בית אלילים של עובדי כוכבים או לתכשיטיה או למשמשיה וכ"ש למכור לה תשמישים כגון מחתות והמונע מצליח ואין לקשור ספרי עובדי כוכבים חוץ מספרי הדיינים והסופרים ואם חשש משום איבה כל מה שיכול להשמט ישמט (וע"ל סימן קנ"א):
Des livres de non-juifs aux mains d’un Juif : il y a qui dit qu’il n’y a pas d’interdit à les vendre. (Rema : Il y a des avis selon lesquels il est interdit de les vendre à tout non-juif, s’il s’agit de livres dont on se sert pour chanter au culte des idoles. Il y a des avis selon lesquels c’est seulement aux prêtres qu’il est interdit de vendre, mais non aux autres non-juifs. Qui est rigoureux, que la bénédiction vienne sur lui. Même vendre des parchemins et de l’encre pour y écrire leurs livres de religion, certains sont rigoureux pour l’interdire.) Il y a qui dit qu’il est interdit de prêter pour la construction d’une maison d’idoles des non-juifs, ou pour leurs parures, ou pour leurs accessoires, et à plus forte raison de lui vendre des accessoires tels que des réchauds ; qui s’en abstient réussit. On ne reliera pas les livres des non-juifs, hors les livres des juges et des scribes. Si l’on craint la haine, tout ce que l’on peut éluder, on l’éludera. Voir plus bas au siman 151.