On ne reconstruit pas une maison mitoyenne d’un temple d’idoles sur l’ancien alignement ; salaire d’un bâtiment cultuel, jardin ou bain dont le profit va aux prêtres, flûtes, boutiques et taxes.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים. ובו ו' סעיפים:מי שהיה ביתו סמוך לבית אלילים ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס לתוך שלו ובונה ואותו הריוח ממלאו קוצים או צואה כדי שלא ירחיב בבית אלילים היה הכותל שלו ושל אלילים ידון מחצה למחצה שלו מותר בהנאה ושל אלילים (אסור ואם אינו מכיר) (טור) הכל אסור בהנאה אבניו ועציו ואפרו. (מיהו מותר למכור להם חלקו בכל מקום שהוא) (ר"ן פ' כל הצלמים):
Celui dont la maison était mitoyenne d’une maison d’idoles et qui s’est écroulée : il est interdit de la reconstruire [sur place]. Que fera-t-il ? Il rentre à l’intérieur de son terrain et bâtit, et il comble l’intervalle d’épines ou d’immondices, afin de ne pas élargir la maison d’idoles. Si le mur était à lui et aux idoles, on le juge moitié-moitié : sa part est permise à la jouissance, celle des idoles est interdite ; s’il ne distingue pas [les parts], le tout est interdit à la jouissance — pierres, bois et cendre. (Rema : Toutefois, il lui est permis de leur vendre sa part, en quelque lieu qu’elle se trouve.)
אסור לבנות עם העובד כוכבים כיפה שמעמידים בה אלילים ואם עבר ובנה (אפי' עבודת כוכבים עצמה) (כל בו) שכרו מותר אבל בונה הוא לכתחילה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה:
Il est interdit de bâtir avec l’idolâtre une voûte où l’on installe des idoles. S’il a transgressé et l’a bâtie, même l’idolâtrie elle-même, son salaire est permis. Mais il peut bâtir lekhathila (a priori) le salon ou la cour où se trouve cette voûte.
היה לאלילים גנה או מרחץ והטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות מהם שלא בטובה ואסור ליהנות מהם בטובה ואפי' יש לאחרים חלק בטובה עם הכהנים ואם אין הטובה היוצאת מהם לכהנים אלא לעובדיה מותר ליהנות מהם אפילו בטובה אפילו הגנה והמרחץ לאלילים לבדה (כן משמע בטור לדעת רש"י): הגה וי"א שאין אסור ליהנות ממנה אם הטובה באה לכהני' אלא כשהם עומדים בחצר עבודת כוכבים עצמה אבל כשאין עומדין לפניה אע"פ שהטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות ממנה אם לא שהטובה לעבודת כוכבים עצמה ויש לסמוך על זה להקל (טור בשם ר"ת ותוס' דף מ"ד ורא"ש ומרדכי בשם ר"ת):
Si les idoles avaient un jardin ou un bain, et que l’avantage qui en sort va aux prêtres : on peut en jouir sans leur procurer d’avantage, et il est interdit d’en jouir en leur procurant un avantage, même si d’autres ont part à l’avantage avec les prêtres. Si l’avantage ne va pas aux prêtres mais aux fidèles du culte, on peut en jouir même en leur procurant un avantage, même si le jardin et le bain appartiennent aux seules idoles. (Rema : Certains disent que l’interdiction de jouir lorsque l’avantage va aux prêtres ne s’applique que s’ils se tiennent dans la cour de l’idolâtrie elle-même ; mais s’ils ne se tiennent pas devant elle, même si l’avantage va aux prêtres, on peut en jouir, à moins que l’avantage n’aille à l’idolâtrie elle-même. On peut s’appuyer sur cela pour être indulgent.)
חלילים של אלילים אסור לספוד בהם:
Les flûtes des idoles : il est interdit de s’en servir pour une lamentation funèbre.
חנויות של אלילים אסור לשכור מהם. (ואם נופל השכר למדינה והם קונים צרכיהם שרי) (טור והפוסקים מהירושלמי):
Il est interdit de louer les boutiques des idoles. (Rema : Si le loyer revient à la cité et qu’elle en achète ses besoins, c’est permis.)
גבאים שנוטלים מכס לאלילים אסור ליתן להם: הגה וכן בכאן אינו אסור אלא כשנופל השכר לצרכי עבודת כוכבים עצמה אבל כשנופל לכיס בני המדינה אע"פ שהם קונים צרכי עבודת כוכבים שרי. (טור):
Des percepteurs qui lèvent un impôt pour les idoles : il est interdit de le leur verser. (Rema : Ici encore, ce n’est interdit que si l’argent va aux besoins de l’idolâtrie elle-même ; mais s’il entre dans la bourse des habitants de la cité, même s’ils achètent [ensuite] des besoins du culte idolâtre, c’est permis.)