Tout surplus au prêt est interdit, même moins d’une perouta ; les tribunaux n’extraient que la ribbit toranique (prêt à somme fixée). L’avak ribbit ne sort pas en justice, sauf saisie forcée. Après décès, les fils ne rendent un objet déterminé que si le père a fait techouva. Un acte qui mélange capital et ribbit ne permet même pas de recouvrer le capital.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין אבק רבית ואיזו נקרא רבית דאורייתא. ובו י"א סעיפים:כל דבר אסור ללוות בתוספת (ואפילו) (טור בשם רמ"ה) בפחות משוה פרוטה יש איסור רבית אבל אין מוציאין אותו בדיינין: הגה כללא דרבית דכל שהוא אגר נטר אסור בין שהוא דרך מקח בין שהוא דרך הלואה אלא שבדרך מקח אינו רק אבק רבית שהוא מדרבנן (לשון הטור):
Il est interdit d’emprunter quoi que ce soit avec un surplus. Même pour moins de la valeur d’une perouta, il y a un interdit de ribbit, mais on ne l’extrait pas par les juges. (Rema : La règle de la ribbit : tout ce qui est ager natar (salaire de l’attente) est interdit, que ce soit par voie de vente ou par voie de prêt ; seulement, par voie de vente, ce n’est que de l’avak ribbit, qui est d’ordre rabbinique.)
אבק רבית אינה יוצאת בדיינים ואם בא לצאת ידי שמים חייב להחזיר: (מלבד רבית מוקדמת ומאוחרת אפילו לצאת ידי שמים אינו חייב להחזיר) (ב"י בשם תשובת הרשב"א):
L’avak ribbit ne sort pas par les juges. S’il veut s’acquitter envers le Ciel, il est tenu de la rendre. (Rema : Hormis la ribbit anticipée et la ribbit tardive : même pour s’acquitter envers le Ciel, il n’est pas tenu de les rendre.)
אבק רבית אם תפס לוה משל מלוה מפקינן מיניה:
Avak ribbit : si l’emprunteur a saisi sur les biens du prêteur, on le lui arrache.
לא אמרו דאבק רבית אינה יוצאה בדיינים אלא בשאכל המלוה מדעת הלוה אבל אם קודם שאכל טען עליו שלא יאכל והוא הוציא ממנו על כרחו בדיני העובדי כוכבים או בדיין ישראל שטעה והכריחו לשלם יוצאה בדיינים:
On n’a dit que l’avak ribbit ne sort pas par les juges que si le prêteur l’a consommée du consentement de l’emprunteur. Mais si, avant qu’il l’ait consommée, l’emprunteur a réclamé qu’il ne la consomme pas, et que le prêteur la lui a ôtée de force par les tribunaux des idolâtres, ou par un juge d’Israël qui s’est trompé et l’a contraint à payer, elle sort par les juges.
רבית דאורייתא שהוא בדרך הלואה בדבר קצוב יוצאה בדיינים שהיו כופין ומכין אותו עד שתצא נפשו אבל אין בית דין יורדין לנכסיו וכן בהלוהו על חצרו ואמר ליה על מנת שידור בו חנם או שישכרנו לו בפחות וכיוצא בו:
La ribbit d’ordre toranique, qui est par voie de prêt pour une chose fixée, sort par les juges : on le contraint et on le frappe jusqu’à ce que l’âme le quitte. Mais le tribunal ne descend pas sur ses biens. De même s’il lui a prêté sur sa cour et lui a dit : à condition d’y habiter sans loyer, ou de la lui louer à moindre prix, et cas semblables.
לקח רבית קצוצה ומת אין הבנים צריכים להחזיר אלא אם כן היה דבר מסויים כגון פרה וטלית ועשה אביהם תשובה ולא הספיק להחזיר עד שמת:
S’il a pris de la ribbit ketsoutsa et qu’il est mort, les fils n’ont pas à la rendre, sauf s’il s’agissait d’une chose déterminée, comme une vache ou un talit, et que leur père a fait techouva et n’a pas eu le temps de la rendre avant de mourir.
אם בא לעשות תשובה מעצמו להחזיר הרבית אם הוא דבר מסויים מקבלים ממנו ואם אינו דבר מסויים אם רוב עסקו ומחייתו ברבית אין מקבלין ממנו כדי לפתוח לו דרך לתשובה וכל המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו:
S’il vient de lui-même à faire techouva pour rendre la ribbit : si c’est une chose déterminée, on l’accepte de lui. Si ce n’est pas une chose déterminée, et que la plus grande part de son commerce et de sa subsistance était la ribbit, on n’accepte pas de lui, afin de lui ouvrir une voie de techouva. Quiconque accepte de lui, l’esprit des Sages n’est pas en paix avec lui.
מי שהיה נושה בחבירו דינר של רבית ונתן לו בשבילו ה' מדות של חטים והיו נמכרים ד' בדינר צריך להחזיר לו ה' מדות ואם רצה להחזיר לו דמיהם דינר ורביע רשאי שהמקח קיים אע"פ שנעשה באיסור: (ועיין לקמן סוף סימן קע"ה):
S’il était créancier de son prochain pour un dinar de ribbit, et que celui-ci lui a donné pour cela cinq mesures de blé, vendues quatre pour un dinar, il doit lui rendre les cinq mesures. S’il veut lui en rendre la valeur, un dinar et un quart, il en a le droit : la vente tient, bien qu’elle ait été faite dans l’interdit. Voir plus loin à la fin du siman 175.
היה חייב לו דינר של רבית ונתן לו בו גלימא או כלי צריך להחזיר לו (הואיל והוא דבר מסוים) (טור):
S’il lui devait un dinar de ribbit et qu’il lui a donné pour cela un manteau ou un ustensile, il doit le lui rendre, puisqu’il s’agit d’une chose déterminée.
אם המלוה שכר מהלוה חפץ באותו דינר של רבית ולא היה ראוי לשכרו אלא בחצי דינר מוציאין ממנו כל הדינר:
Si le prêteur a loué de l’emprunteur un objet pour ce dinar de ribbit, et qu’il n’était bon à louer que pour un demi-dinar, on extrait de lui tout le dinar.
שטר שיש בו רבית בין של תורה בין של דבריהם גובה את הקרן לבדו והוא שיהא ניכר שהוא רבית: הגה כגון שהוא מפורש בשטר הקרן בפני עצמו (הרא"ש והמרדכי והגהות מיימוני ונ"י ותוס' והג"א וטח"מ סי' נ"ב דלא כהרמב"ן) או שלא היה נכתב בשטר רק הקרן ועדים מעידים על הרבית (טור) וכל מי שבא לידו יקרע השטר דחיישינן שמא יגבה בו הרבית (הגהות מיימוני פ"ד ותוס' ומרדכי והג"א בשם תוספתא) . אבל אם אינו מפורש אלא שכולל הקרן עם הרבית אינו גובה בו אפילו הקרן (ועיין בחושן המשפט סימן נ"ב):
Un acte où il y a de la ribbit, qu’elle soit de la Torah ou des Sages : on recouvre le capital seulement, à condition qu’il soit reconnaissable que c’est de la ribbit. (Rema : Par exemple le capital est spécifié à part dans l’acte, ou bien l’acte n’avait inscrit que le capital et des témoins témoignent de la ribbit. Quiconque en vient à avoir un tel acte le déchirera, de peur qu’on n’en recouvre la ribbit.) Mais s’il n’est pas spécifié et que le capital est fondu avec la ribbit, on n’en recouvre même pas le capital. Voir ‘Hochen Michpat siman 52.