Avance d’argent et livraison de fruits au cours déjà publié ; travaux restants, déchets, échange de denrées, cours le plus avantageux, et sort d’un marché conclu en interdiction.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין הפוסק על הפירות כפי השער. ובו ח' סעיפים:אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע ומשיצא השער של מדינה מותר להקדים מעות לחבירו ולפסוק עמו שיתן לו אותם פירות כל השנה כשיעור מעותיו כפי אותו השער אפי' אם יתייקרו ואפילו אם אין למוכר פירות: הגה וי"א דפוסקין על שער של עיירות (תוס' והרא"ש וטור והגהות אשיר"י) ויש להקל באיסור דרבנן (ד"ע):
On ne fixe pas un marché sur les fruits d’après le cours des bourgades, car il n’est pas stable ; mais on fixe d’après le cours de la province, qui est stable. Une fois le cours de la province publié, il est permis d’avancer de l’argent à son prochain et de convenir qu’il lui donnera ces fruits toute l’année, pour le montant de son argent, selon ce cours, même s’ils renchérissent, et même si le vendeur n’a pas de fruits. (Rema : Il y a qui disent qu’on fixe aussi d’après le cours des bourgades. On peut alléger s’agissant d’une interdiction rabbinique.)
היו החדשות במדינה ד' סאין בסלע וישנות שלשה בסלע אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן:
Si les céréales nouvelles valent dans la province quatre séa par sela et les anciennes trois par sela, on ne fixe pas le marché jusqu’à ce que le cours soit publié pour le nouveau et pour l’ancien.
היו חטין של לקוטות (פי' עניים המלקטים לקט שכחה ופאה) ד' סאין בסלע ושל בעה"ב ג' פוסק ללקוטות כשער הלקוטות ולא יפסוק לבע"ה עד שיקבע השער לבעל הבית:
Si le blé des glaneurs (c’est-à-dire les pauvres qui ramassent le leket, la shikhe’ha et la péa) vaut quatre séa par sela et celui du propriétaire trois, on fixe le marché aux glaneurs au cours des glaneurs, et l’on ne fixe pas au propriétaire jusqu’à ce que le cours soit établi pour le propriétaire.
אם היה למוכר מאותו המין אע"פ שעדיין לא נגמרה מלאכתו מותר לפסוק עליו עד כדי השיעור שיש לו אף על פי שעדיין לא יצא השער והוא שלא יהא מחוסר אלא מלאכה אחת או ב' אבל אם מחוסר ג' מלאכות אסור:
Si le vendeur a de cette espèce, même si le travail n’en est pas encore achevé, il est permis de fixer un marché sur elle jusqu’à la quantité qu’il possède, même si le cours n’est pas encore publié — à condition qu’il ne manque plus qu’un travail ou deux ; mais s’il manque trois travaux, c’est interdit.
הפוסק על השער צריך שלא ירויח בדבר כלום כגון שאם מנהג שהלוקח נותן שכר הסרסור צריך שיתן הוא וצריך שינכה למוכר החסרון שראוין להתחסר לפי המדה ולפי הזמן:
Celui qui fixe un marché d’après le cours ne doit rien gagner par là : ainsi, si l’usage est que l’acheteur paie le salaire du courtier, c’est lui qui doit le payer ; et il doit déduire au vendeur le déchet auquel les fruits sont exposés selon la mesure et selon le temps.
הפוסק על הפירות ונתייקרו בשעת הפרעון יכול לשום הפירות שנפסק עליהן במעות וליתן לו פירות אחרות אבל מעות אינו יכול ליתן ויש מי שאומר שיכול ליתן מעות: הגה ויכול לפסוק על שער שבשוק על פירות האחרות כאלו נותן לו מעות עכשיו ודוקא שלא שם הפירות הראשונים על מעות רק אומר כך וכך סאה חטין יש לי אצלך תן לי בהם כך וכך יין או שאר דבר אבל אם שם אותו על דמים שיאמר כך וכך הם דמי החטין תן לי בהם יין אסור דהוי כאלו הלוה לו מעות דאין פוסקין עליהם כשאין המעות בעין אלא כשיש לו (כך דקדק הב"י מלשון ר"ן ונ"י) כמו שנתבאר סי' קס"ג:
Celui qui a fixé un marché sur des fruits, et qu’ils ont renchéri au moment du paiement, peut évaluer les fruits convenus en argent et lui donner d’autres fruits ; mais de l’argent, il ne peut pas donner. Il y a qui disent qu’il peut donner de l’argent. (Rema : Il peut fixer d’après le cours du marché sur les autres fruits, comme s’il lui donnait de l’argent maintenant. Seulement s’il n’a pas évalué les premiers fruits en argent, mais dit : « J’ai chez toi tant de séa de blé ; donne-moi pour eux tant de vin ou autre chose ». Mais s’il les a évalués en argent, disant : « Voici le prix du blé ; donne-moi du vin pour cela », c’est interdit, car c’est comme s’il lui avait prêté de l’argent, et l’on ne fixe pas de marché sur de l’argent quand l’argent n’est pas disponible, seulement quand il l’a, comme il a été exposé au siman 163.)
כיון שנקבע השער מות' לפסוק על שער הגבוה כיצד היו החטין נמכרות ד' סאין בסלע ופסק עמו שיתן לו החטין כשער הזול אם עמדו אח"כ עשר סאין בסלע נותן לו עשר סאין בסלע נתן לו המעות סתם ולא פסק עמו כשער הגבוה והוזלו נותן לו כשער שהיו שוים כשנתן לו המעות ומי שחזר מקבל מי שפרע ואם היה שליח לאחרים אינו נוטל אלא כשער הזול או מחזיר דמים ואין השליח ולא המשלח מקבלים מי שפרע:
Une fois le cours établi, il est permis de fixer d’après le cours le plus avantageux. Comment ? Le blé se vendait quatre séa par sela, et il a convenu qu’il lui donnerait le blé au cours le plus bas : si ensuite on en est à dix séa par sela, il lui donne dix séa par sela. S’il lui a donné l’argent sans rien préciser et n’a pas convenu du cours le plus avantageux, et que le blé a baissé, il lui donne selon le cours qu’il valait quand il lui a donné l’argent ; et celui qui se rétracte reçoit mi shepara. S’il était messager pour d’autres, il ne prend que selon le cours le plus bas, ou il rend l’argent ; ni le messager ni le mandant ne reçoivent mi shepara.
מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף במקח משום אגר נטר וכיוצא בזה המקח קיים בענין שלא יהא בו רבית והוא שנתקיים המקח באחת מדרכי ההקנאות אבל אם לא נתקיים המקח אלא לענין מי שפרע בטל לגמרי:
Un marché conclu en interdiction, par exemple s’il a augmenté le prix à cause de agr neter (salaire de l’attente) ou analogue : le marché tient, de façon qu’il n’y ait pas de ribbit (intérêt) — à condition que le marché se soit réalisé par l’un des modes d’acquisition. Mais s’il ne s’est réalisé que quant à mi shepara, il est entièrement nul.