Elle bénit encore vêtue de sa chemise, puis l’ôte et s’immerge. L’usage est de bénir après la tevila, encore dans l’eau, en se couvrant.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
כשפושטת מלבושיה כשעומדת בחלוקה תברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה ותפשוט חלוקה ותטבול ואם לא ברכה אז תברך לאחר שתכנס עד צוארה במים ואם הם צלולים עוכרתן ברגליה ומברכת: הגה ויש אומרים שלא תברך עד אחר הטבילה (טור בשם בעל הלכות גדולות והוא בה"ג דף פ"ה ע"ב ורש"י ורמב"ן סימן שכ"ח וש"ד) וכן נוהגים שלאחר הטבילה בעודה עומדת בתוך המים מכסית עצמה בבגדה או בחלוקה ומברכת:
Quand elle ôte ses vêtements, alors qu’elle est encore en chemise, elle bénit : אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה. Puis elle ôte la chemise et s’immerge. Si elle n’a pas béni alors, elle bénit après être entrée dans l’eau jusqu’au cou ; si l’eau est claire, elle la trouble de ses pieds et bénit. (Rema : Certains disent qu’elle ne bénit qu’après la tevila. Ainsi l’usage : après la tevila, encore debout dans l’eau, elle se couvre de son vêtement ou de sa chemise et bénit.)