Ce qui fait 'hatsitsa sur un ustensile : poix, myrrhe, ce dont on se soucie, manches cassés, ouverture trop étroite. On incline l’ustensile pour que l’eau arrive partout.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דיני דברים החוצצים בטבילת כלים. ובו ט' סעיפים:אלו חוצצין בכלים הזפת והמור (יש מפרש החמר ויש מפרש המסתיכ"ו או המוסק"ו) בכלי זכוכית בין מבפנים בין מבחוץ:
Voici ce qui interpose dans les ustensiles : la poix et le mor — certains expliquent : le bitume ; d’autres : le mastic ou le musc — sur un ustensile de verre, tant à l’intérieur qu’à l’extérieur.
כל דבר שדרך להקפיד עליו חוצץ ואם לאו אינו חוצץ אא"כ היה חופה את רובו. (רמב"ם פ"ג) : הגה שחרורית הדבוק ביורה מבחוץ הוי כדופן הכלי ודרכו בכך ואינו חוצץ (ב"י ס"ס ק"כ בשם הרא"ש):
Toute chose dont on a l’habitude de se soucier interpose ; sinon, elle n’interpose pas, à moins qu’elle ne couvre la plus grande partie. (Rema : La noirceur collée à l’extérieur d’une marmite compte comme paroi de l’ustensile : c’est ainsi que cela se fait, et cela n’interpose pas.)
ידות הכלים שאינן עומדים להיות קבועים כגון שהכניסן שלא כדרכן או שלא הכניסם כולם או שהכניסם כולם ונשברו חוצצין:
Les manches d’ustensiles qui ne sont pas destinés à rester fixés — par exemple on les a emmanchés à l’envers, ou on ne les a pas enfoncés entièrement, ou on les a enfoncés entièrement et ils se sont cassés — interposent.
כל ידות הכלים שנשתברו כגון יד המגל והסכין אם משמשין מעין מלאכתן ראשונה אין חוצצין ואם לאו חוצצין:
Tous les manches d’ustensiles qui se sont cassés — par exemple le manche de la faucille ou du couteau : s’ils servent encore à peu près à leur premier usage, ils n’interposent pas ; sinon, ils interposent.
מגל שנשברה ידו מן השפה ולפנים אינה חוצצת מפני שהיא כבית הסתרים מן השפה ולחוץ אם משמשת מעין מלאכתה אינה חוצצת ואם לאו חוצצת סירגה בגמי או במשיחה הרי זו חוצצת דבקה בשרף אינה חוצצת:
Une faucille dont le manche s’est cassé en deçà du tranchant : cela n’interpose pas, car c’est comme un endroit caché. Au-delà du tranchant : si elle sert encore à peu près à son usage, cela n’interpose pas ; sinon, cela interpose. Si on l’a liée de jonc ou de corde, cela interpose ; collée à la résine, cela n’interpose pas.
כלי שכפה פיו למטה והכניסו למים אם פיו צר קצת ולא הפך פיו למעלה לא עלתה לו טבילה לפי שלא יגיעו המים לשוליו אפילו אם מכניסו כולו למים: הגה מותר לטבול כלי בתוך כלי אם יש בפי החיצון כשפופרת הנוד (טור) ויזהר שכלי הפנימי יהא רפוי בתוך כלי החיצון (מרדכי סוף עבודת כוכבים) ולכן לא יתחוב סכינים תוך דלי ויטבלם כי לא תעלה טבילה בראשם (או"ה כלל נ"ח) וכן אם הכלי הפנימי הוא כבד ומונח תוך החיצון לא תעלה לו טבילה במקום שמונח ועיין לעיל סי' ר"א סעיף ט':
Un ustensile que l’on a capoté, ouverture vers le bas, et que l’on a mis dans l’eau : si l’ouverture est un peu étroite et que l’on n’a pas retourné l’ouverture vers le haut, la tevila ne lui est pas comptée, parce que l’eau n’arrive pas au fond, même si on l’enfonce tout entier. (Rema : Il est permis d’immerger un ustensile dans un autre si l’ouverture de l’extérieur a la largeur du tube de l’outre. On veillera à ce que l’ustensile intérieur soit lâche dans l’extérieur. On n’enfoncera donc pas des couteaux dans un seau pour les immerger : la tevila ne serait pas valide à leur pointe. De même, si l’ustensile intérieur est lourd et repose dans l’extérieur, la tevila n’est pas valide à l’endroit où il repose. Voir plus haut siman 201 seif 9.)
כלי שצר מכאן ומכאן ורחב באמצע אין המים באים לו לכל צד עד שיטהו על צדו:
Un ustensile étroit des deux bouts et large au milieu : l’eau n’arrive pas de tous côtés tant qu’on ne l’a pas penché sur le côté.
כל כלי שפיו צר (יותר משפופרת הנוד) צריך להשהותו במים עד שיתמלא או ימלאנו קודם שיכניסנו למקוה. (או"ה שם):
Tout ustensile dont l’ouverture est plus étroite que le tube de l’outre doit séjourner dans l’eau jusqu’à ce qu’il se remplisse, ou l’on le remplira avant de le mettre dans le mikvé.
ידות הכלים שהם ארוכות ועתיד לקוצצן מטביל עד מקום שעתיד לקוצצן ודיו:
Les manches d’ustensiles trop longs, que l’on s’apprête à couper : on immerge jusqu’à l’endroit où l’on s’apprête à couper, et cela suffit.