Le vœu de la Torah consiste à rattacher une chose à une chose déjà vouée. On peut rattacher à tout ce qui est consacré par la bouche. « Moi comme toi », dit dans le délai d’une réplique, lie. On peut interdire sur soi une chose qui n’existe pas encore.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דין המתפיס בנדר. ובו ד' סעיפים:עיקר נדר האמור בתורה הוא שיתפיס בדבר הנדור כגון שאומר ככר זה עלי כקרבן או שאמר יאסר עלי ככר זה או שאמר ככר זה עלי איסור וכן אם אסר עליו ככר אחד שתלאו בדבר הנדור ואמר על אחר יהא כזה אסור ואפילו עד מאה כולם אסורים או שנדר על יום אחד להתענות בו או שלא לאכול בו בשר ואמר על יום אחר יהא כזה אסור (יש חלוקי לשונות בענין הנדר והרב לא כתבם ועיין בפנים):
L’essentiel du vœu dont parle la Torah, c’est de rattacher à une chose déjà vouée. Par exemple on dit : « ce pain-ci m’est comme un sacrifice » ; ou : « que ce pain-ci me soit interdit » ; ou : « ce pain-ci m’est un interdit ». De même, s’il s’est interdit un pain en le rattachant à une chose vouée, et qu’il dit d’un autre : « qu’il soit interdit comme celui-ci » — même jusqu’à cent, tous sont interdits. Ou s’il a voué un jour au jeûne, ou de n’y pas manger de viande, et qu’il dit d’un autre jour : « qu’il soit interdit comme celui-ci ».
לאו דוקא מתפיס בקרבן אלא ה"ה בכל דבר הקדוש בקדושת הפה כגון שאומר ככר זה כאימרא כדירים כמזבח כהיכל כירושלים או כאחד מכל משמשי מזבח הרי זה נדר: הגה אם נדר בשלחן שבמקדש הוי נדר אבל אם אמר כשלחן סתם ולא אמר כשלחן הקדש אין זה כלום ומכל מקום בעם הארץ יש להתיר שלא יהא פרוץ בנדרים. (הגהות מרדכי דשבועות בשם מוהר"ם) מביאה ב"י בסי' רל"ז:
Ce n’est pas seulement en rattachant à un sacrifice. Il en va de même pour toute chose sainte d’une sainteté de bouche. Par exemple on dit : « ce pain-ci comme un agneau, comme les enclos, comme l’autel, comme le Sanctuaire, comme Jérusalem », ou comme l’un des accessoires de l’autel : c’est un vœu. (Rema : S’il a voué « par la table du Sanctuaire », c’est un vœu. Mais s’il a dit « comme la table » sans plus, sans dire « comme la table consacrée », cela n’est rien. Toutefois, chez un ignorant, il y a lieu de faire lever, pour qu’il ne soit pas relâché dans les vœux.)
שמע חבירו ואמר אני כמותך בתוך כדי דבור הרי זה אסור במה שנאסר בו חבירו שמע הג' זה שאמר ואני ואמר ואני אפי' היו ק' וכל אחד אומר ואני בתוך כדי דיבורו של חבירו הרי כולם אסורים:
Un compagnon a entendu et a dit « moi comme toi » dans le délai d’une réplique : il est interdit de ce dont le compagnon s’est interdit. Un troisième a entendu celui qui a dit « et moi » et a dit « et moi » : même s’ils étaient cent, et que chacun dit « et moi » dans le délai de réplique de son compagnon, tous sont interdits.
אדם אוסר על עצמו דבר שלא בא לעולם לכשיבא לעולם:
Un homme peut s’interdire une chose qui n’est pas encore venue au monde, pour quand elle viendra au monde.