Malédiction (lapidation) et coups (strangulation) ; plaie requise ; soins médicaux ; parents impies ; nidouï et flagellation par le fils ; avilissement ; chetouki ; fils de servante ; converti et esclave affranchi.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים:המקלל אביו או אמו אפילו לאחר מיתתן חייב סקילה אם הוא בעדים והתראה אחד האיש ואחד האשה שקללו במה דברים אמורים שקללום בשם מהשמות המיוחדים אבל קללם בכינוי אינו חייב אלא בלאו כמו המקלל אחד מישראל: הגה וכן המכה אביו או אמו בחייהם בין איש בין אשה חייבים חנק ודוקא אם עשו בהם חבורה אבל אם לא עשו חבורה אינו אלא בלאו כמו מי שמכה אחד מישראל (טור):
Celui qui maudit son père ou sa mère, même après leur mort, est passible de lapidation s’il y a des témoins et un avertissement. L’homme et la femme sont égaux en cela. Dans quels cas a-t-on dit cela ? S’il les a maudits par l’un des Noms propres. Mais s’il les a maudits par un surnom (kinnoui), il n’est tenu que d’un interdit négatif, comme celui qui maudit un Israélite. (Rema : De même, celui qui frappe son père ou sa mère de leur vivant, homme ou femme, est passible de strangulation. Cela seulement s’il leur a fait une plaie (haboura). S’il n’a pas fait de plaie, il n’y a qu’un interdit négatif, comme celui qui frappe un Israélite.)
הכהו על אזנו וחרשו חייב מיתה שא"א שיעשה חרש בלא חבורה דטיפת דם יוצא מבפנים באוזן ועל זה נתחרש:
S’il l’a frappé à l’oreille et l’a rendu sourd, il est passible de mort : on ne peut rendre sourd sans plaie, car une goutte de sang sort à l’intérieur de l’oreille, et c’est par là qu’il est devenu sourd.
היה קוץ תחוב לאביו לא יוציאנו שמא יבא לעשות בו חבורה וכן אם הוא מקיז דם או רופא לא יקיז דם לאביו ולא יחתוך לו אבר אף על פי שמכוין לרפואה: הגה בד"א בשיש שם אחר לעשות אבל אם אין שם אחר לעשות והוא מצטער הרי הוא מקיזו וחותך לו כפי מה שירשוהו לעשות (גם זה בטור ורמב"ם פ"ה מה' ממרים):
S’il y a une épine fichée dans le corps de son père, qu’il ne l’en retire pas, de peur de lui faire une plaie. De même, s’il est saigneur ou médecin, qu’il ne pratique pas de saignée à son père et qu’il ne lui ampute pas un membre, même s’il vise la guérison. (Rema : Cela s’applique lorsqu’il y a un autre pour le faire. S’il n’y a personne d’autre et que le père souffre, le fils le saigne et lui incise selon ce qu’on l’autorise à faire.)
היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה אפי' נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג אסור לו להכותם ולקללם ואם הכה אותם או קללם פטור ואם עשו תשובה ה"ז חייב ונהרג עליהם אע"פ שיוצאים ליהרג:
Si son père et sa mère étaient des méchants accomplis et des transgresseurs, même si leur sentence de mort a été prononcée et qu’ils sortent pour être exécutés, il lui est interdit de les frapper et de les maudire. S’il les a frappés ou maudits, il est exempt. S’ils ont fait techouva, il est passible et on le met à mort pour eux, même s’ils sortent pour être exécutés.
עבר אביו או אמו עבירה שלוקים עליה והיה הבן שליח לדיינים לא יכה אותם וכן אם נתחייבו נידוי לא יהא שליח לנדותם ולא ירדוף ולא יכה אותם בשליחות בית דין אע"פ שראויים לכך ולא עשו תשובה:
Si son père ou sa mère a commis une faute passible de flagellation et que le fils est l’envoyé des juges, qu’il ne les frappe pas. De même, s’ils ont encouru le nidouï (excommunication), qu’il ne soit pas l’envoyé pour les mettre en nidouï, qu’il ne les poursuive pas et qu’il ne les frappe pas sur mandat du tribunal, même s’ils le méritent et n’ont pas fait techouva.
כל המבזה אביו ואמו אפי' בדברים אפי' ברמיזה הרי זה בכלל ארור מפי הגבורה שנאמר ארור מקלה אביו ואמו ויש לבית דין להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שראוי: הגה מי שנתחייב שבועה לבנו בבית דין אינו משביעו בשבועה שיש בה אלה שהרי זה בא לקלל אביו אלא משביעו שבועה שאין בה אלה (טור בשם הרמב"ם):
Quiconque avilit son père ou sa mère, même par des paroles, même par un geste, entre dans le « maudit » prononcé par la Puissance, ainsi qu’il est dit : « Maudit celui qui méprise son père et sa mère ». Le tribunal peut le frapper de coups de rébellion (makkat mardout) et le punir selon ce qui convient. (Rema : Celui qui est tenu de prêter serment à son fils devant le tribunal : on ne le fait pas jurer par un serment qui contient une malédiction, car ce serait venir maudire son père ; on le fait jurer par un serment sans malédiction.)
שתוקי (פירוש שתוק לקרוא את אביו בשם כמו שאמרו בפרק י' יוחסין איזהו שתוקי כל שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו) חייב על הכאת וקללת אמו ואינו חייב על אביו אע"פ שנבדקה אמו ואמרה בן פלוני הוא אינו נענש על פיה:
Le chetouki — c’est-à-dire celui qu’on fait taire s’il nomme son père, comme on l’a dit au chapitre des lignages : quel est le chetouki ? Celui qui connaît sa mère et ne connaît pas son père — est passible pour avoir frappé ou maudit sa mère, et n’est pas passible pour son père. Même si l’on a interrogé sa mère et qu’elle a dit : « Il est le fils d’un tel », on ne le punit pas sur sa parole.
בנו מהשפחה או מהכותית אינו חייב לא על אביו ולא על אמו וכן מי שהיתה הורתו שלא בקדושה אף על פי שלידתו בקדושה:
Le fils d’une servante ou d’une Koutite n’est passible ni pour son père ni pour sa mère. Il en va de même de celui dont la conception n’a pas eu lieu dans la sainteté, même si sa naissance a eu lieu dans la sainteté.
גר אסור לקלל אביו העובד כוכבים ולהכותו ולא יבזהו שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל עבד שנשתחרר אין לו יחוס והרי הוא כמי שאינו אביו לכל דבר:
Il est interdit au converti de maudire son père idolâtre et de le frapper ; qu’il ne l’avilisse pas, afin qu’on ne dise pas : nous sommes passés d’une sainteté lourde à une sainteté légère. Mais l’esclave affranchi n’a pas de filiation, et c’est comme si ce n’était pas son père pour toute chose.