Mitsva de se lever devant tout sage — même jeune — et devant un homme de soixante-dix ans. On se lève dès les quatre coudées. Bain, artisans, Av Beit Din, Nassi, préséance entre sagesse et vieillesse.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י"ח סעיפים:מצות עשה לקום מפני כל חכם אפי' אינו זקן אלא יניק וחכים ואפי' אינו רבו (רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו) (טור בשם הרמב"ם ור"ן פ"ק דקדושין) וכן מצוה לקום מפני שיבה דהיינו בן שבעים שנה (אפילו הוא ע"ה ובלבד שלא יהיה רשע) (ב"י בשם התוס' ובהגהות מיי' פ"ו ומרדכי פ"ק דקדושין ור' ירוחם ור"ן ור"ת):
C’est une mitsva positive de se lever devant tout sage, même s’il n’est pas un vieillard mais un jeune savant, et même s’il n’est pas son maître — pourvu qu’il soit plus grand que soi et digne qu’on apprenne de lui. De même, c’est une mitsva de se lever devant la vieillesse, c’est-à-dire un homme de soixante-dix ans, même s’il est ignorant, pourvu qu’il ne soit pas un méchant.
מאימתי חייב לקום מפניהם משיגיע לתוך ארבע אמותיו עד שיעברו מכנגד פניו ורכוב כמהלך דמי:
À partir de quand doit-on se lever devant eux ? Dès qu’ils arrivent dans les quatre coudées, jusqu’à ce qu’ils aient passé hors de face. Un homme monté est comme s’il marchait.
אסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע לתוך ארבע אמותיו כדי שלא יצטרך לקום מפניו כשיגיע לתוך ארבע אמותיו:
Il est interdit de fermer les yeux avant qu’il n’arrive dans les quatre coudées, afin de n’avoir pas à se lever quand il y sera.
אין עומדים מפניהם לא בבית הכסא ולא בבית המרחץ דכתיב תקום והדרת קימה שיש בה הידור (ודוקא בבית הפנימי של מרחץ אבל בבית החיצון עומדים): (ב"י בשם הגמ' ורי"ף ורא"ש ור' ירוחם ואגודה וסמ"ג סכ"ב):
On ne se lève pas devant eux ni aux latrines ni au bain, car il est écrit : « tu te lèveras et tu honoreras » — un lever qui comporte une marque d’honneur. (Rema : Cela vise seulement la pièce intérieure du bain ; dans la pièce extérieure, on se lève.)
אין בעלי אומניות חייבים לעמוד בפני תלמיד חכם בשעה שעוסקים במלאכתן ואם הוא עוסק במלאכת אחרים ורוצה להחמיר על עצמו לעמוד מפניו אינו רשאי:
Les artisans ne sont pas tenus de se lever devant un talmid 'hakham pendant qu’ils sont à leur ouvrage. S’il travaille pour autrui et veut se montrer plus strict en se levant, il n’en a pas le droit.
אין ראוי לחכם שיטריח על הצבור לכוין לעבור לפניהם שיעמדו מפניו אלא ילך לו בדרך קצרה כדי שלא ירבו לעמוד ואם יוכל להקיף הדרך כדי שלא יעבור לפניהם זכות הוא לו:
Il n’est pas convenable qu’un sage importune le public en cherchant à passer devant eux pour qu’on se lève. Qu’il prenne le chemin le plus court, afin qu’on n’ait pas trop à se lever. S’il peut faire un détour pour ne pas passer devant eux, c’est un mérite pour lui.
אפי' חכם שהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה ואינו חייב לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו ואפילו זקן עובד כוכבים מהדרים אותו בדברים ונותנים לו יד לסומכו:
Même un sage encore jeune se lève devant le vieillard très avancé en âge ; il n’est pas tenu de se lever de toute sa stature, seulement assez pour le marquer d’honneur. Même un vieillard idolâtre, on l’honore en paroles et on lui tend la main pour le soutenir.
שני חכמים ושני זקנים אין אחד צריך לקום מפני חבירו אלא יעשה לו הידור (ואפי' הרב לתלמידו יעשה לו הידור קצת) (מהגהת מיימוני פ"ה דת"ת בשם רמ"ך):
Deux sages, deux vieillards : l’un n’a pas à se lever devant l’autre ; il lui fait seulement une marque d’honneur. (Rema : Même le maître envers son disciple lui fait une légère marque d’honneur.)
הרואה חכם עובר אינו עומד עד שיגיע לתוך ארבע אמותיו וכיון שעבר מלפניו יושב ואם הוא רבו מובהק עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שיתכסה מעיניו או עד שישב במקומו:
Qui voit un sage passer ne se lève que lorsqu’il entre dans les quatre coudées ; dès qu’il a passé hors de face, il s’assied. S’il s’agit de son maître principal, il se lève dès qu’il le voit de loin, de toute la portée du regard, et ne s’assied qu’une fois que le maître a disparu de sa vue ou qu’il s’est assis à sa place.
אם הוא מופלג בחכמה אפי' אינו רבו דינו כרבו מובהק (מי שהוא גדול הדור ומפורסם בדורו בכך נקרא מופלג בחכמה) (ת"ה סימן קל"ח ותוס'):
S’il est éminent en sagesse, même s’il n’est pas son maître, son din est celui du maître principal. Celui qui est le grand de la génération et reconnu tel en son temps s’appelle éminent en sagesse.
אפילו בשעה שהוא עוסק בתורה צריך לעמוד מפניו:
Même pendant qu’il étudie la Torah, il doit se lever devant lui.
חכם אפי' הוא מופלג בחכמה רשאי לעמוד בפני מי שהוא בעל מעשים (ר"ן בשם הרמב"ן):
Un sage, même éminent en sagesse, a le droit de se lever devant un homme de bonnes actions.
ראה אב בית דין עומד מלפניו משיראנו מרחוק מלא עיניו עד שיעבור מלפניו ארבע אמות:
S’il voit l’Av Beit Din, il se lève dès qu’il l’aperçoit de loin, de toute la portée du regard, jusqu’à ce qu’il ait passé de quatre coudées hors de face.
ראה את הנשיא עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומו או עד שיתכסה מעיניו וכולם שמחלו על כבודם כבודם מחול ואעפ"כ מצוה לכבדם ולקום מפניהם קצת:
S’il voit le Nassi, il se lève dès qu’il l’aperçoit de loin, de toute la portée du regard, et ne s’assied qu’une fois que le Nassi s’est assis à sa place ou a disparu de sa vue. Tous ceux qui ont renoncé à leur honneur : leur honneur est remis. Malgré cela, c’est une mitsva de les honorer et de se lever un peu devant eux.
כשהנשיא נכנס לבית המדרש עומדים ואינם יושבים עד שיאמר להם שבו כשאב בית דין נכנס עושים לו שורות עומדים מכאן ומכאן עד שישב במקומו כשהחכם נכנס כל שיגיע לו בארבע אמותיו עומד מלפניו אחד עומד ואחד יושב עד שנכנס במקומו:
Quand le Nassi entre à la maison d’étude, on se lève et l’on ne s’assied que lorsqu’il dit : « asseyez-vous ». Quand l’Av Beit Din entre, on forme des rangs, debout de part et d’autre, jusqu’à ce qu’il s’asseye à sa place. Quand le sage entre, quiconque le voit arriver dans ses quatre coudées se lève devant lui : l’un se lève, l’autre s’assied, jusqu’à ce qu’il soit entré à sa place.
בני חכמים ות"ח בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם ונכנסים למקומם ואין שבח לתלמיד חכם שיכנס באחרונה יצא לצרכיו נכנס וחוזר למקומו:
Les fils de sages et les talmidei 'hakhamim, lorsque le public a besoin d’eux, enjambent les têtes du peuple et gagnent leur place. Ce n’est pas un titre de gloire pour un talmid 'hakham d’entrer le dernier. S’il est sorti pour un besoin, il rentre et reprend sa place.
בני חכמים שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור בזמן שיש בהם דעת לשמוע נכנסים ויושבים לפני אביהם והופכים פניהם כנגד אביהם ואם אין בהם דעת לשמוע הופכים פניהם כלפי העם:
Les fils de sages dont les pères sont nommés parnassim de la communauté : s’ils ont assez d’entendement pour écouter, ils entrent et s’asseyent devant leur père, le visage tourné vers lui. S’ils n’ont pas cet entendement, ils tournent le visage vers le peuple.
היו ביחד חכם שמופלג בחכמה והוא בחור וזקן שמופלג בזקנה והוא חכם קצת בישיבה של דין או של תורה הולכים אחר החכמה להושיב החכם בחור בראש ולדבר תחילה ובמסיבה של משתה או של נישואים הולכים אחר הזקנה להושיבו בראש ואם החכם מופלג בחכמה והזקן אינו מופלג בזקנה בכל מקום הולכים אחר החכמה ואם הזקן מופלג בזקנה והחכם אינו מופלג בחכמה בכל מקום הולכים אחר הזקנה הואיל והוא חכם קצת ואם אין שום אחד מהם מופלג לא זה בחכמה ולא זה בזקנה הזקן קודם בכל מקום:
S’il y a ensemble un sage éminent en sagesse mais encore jeune, et un vieillard éminent en âge mais seulement un peu savant : à une séance de jugement ou d’étude, on suit la sagesse — on assied le jeune sage en tête et on lui donne la parole d’abord. À un repas ou à des noces, on suit la vieillesse — on assied le vieillard en tête. Si le sage est éminent en sagesse et que le vieillard n’est pas éminent en âge, on suit partout la sagesse. Si le vieillard est éminent en âge et que le sage n’est pas éminent en sagesse, on suit partout la vieillesse, puisqu’il est tout de même un peu savant. Si aucun des deux n’est éminent, ni en sagesse ni en âge, le vieillard passe partout le premier.