La mila en son temps l'emporte sur Chabbat et Yom Tov pour la coupe, la peri'a et la metsitsa seulement ; les préparatifs ne l'emportent pas. Cas de doute (crépuscule, huitième mois, androginos, né circoncis), enfant d'apostat ou de non-juive, et deux mohalim.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
איזה מילה דוחה שבת וי"ט. ובו י"ד סעיפים:מילה בין בזמנה בין שלא בזמנה דוחה צרעת שאם יש בהרת בעור הערלה אע"פ שיש בקציצת הבהרת לא תעשה חותכה עם הערלה אבל אם לאחר שנימול גדל בשר במילתו עד שאינו נראה מהול וצריך לחתכו אם יש בהרת באותו הבשר אסור לחתכו כיון שא"צ למולו פעם אחרת אלא מדרבנן:
La mila (circoncision), qu'elle soit en son temps ou hors de son temps, l'emporte sur la tsaraat (lèpre biblique) : s'il y a une baheret (tache) sur la peau de l'orla (prépuce), bien que couper la baheret constitue un interdit, on la coupe avec l'orla. Mais si, après qu'on l'a circoncis, la chair a poussé à l'endroit de sa mila au point qu'il ne paraît pas circoncis et qu'il faut la couper : s'il y a une baheret sur cette chair, il est interdit de la couper, puisqu'on n'a plus besoin de le circoncire une seconde fois, sinon de par les Sages.
מילה דוחה י"ט ושבת בזמנה אבל שלא בזמנה אינה דוחה ואפי' בזמנה אינו דוחה אלא המילה עצמה ופריעה ומציצה ואפי' פירש חוזר על ציצין המעכבין דהיינו אם נשאר מהעור עור החופה רוב גובהה של עטרה אפי' במקום א' ועל שאינם מעכבים אם לא פירש חוזר ואם פירש אינו חוזר ונותנין עליה אספלנית: הגה ומותר לטלטל האיזמל לאחר המילה להצניעו בחצר המעורב אע"ג דאינו צריך לו עוד באותו שבת דהא לא הוקצה בין השמשות מאחר דהיה צריך לו באותו שבת כן נראה לי (היתר טלטול כתוב בתא"ו נתיב א' והטעם הוא דברי המחבר ודלא כמהרי"ל) : אבל מכשיריה אינם דוחים כיון שהיה אפשר לעשות' מבעוד יום ולפיכך אין עושין סכין למול בו ואין מביאין אותו ממקום למקום ואפילו להוציאו מהבית [ולהביאו] דרך גגין וחצרות ומבואות שלא עירבו אבל אם שכח הסכין בגג וחצר מותר להביאו מזה לזה אפי' עירבו חצירות עם הבתים:
La mila l'emporte sur le Yom Tov et le Chabbat en son temps ; mais hors de son temps, elle ne l'emporte pas. Même en son temps, elle n'emporte que la mila elle-même, la peri'a (dévoilement de la couronne) et la metsitsa (aspiration). Même s'il s'est interrompu, on revient sur les tsitsin (lambeaux) qui font obstacle, c'est-à-dire s'il reste de la peau qui couvre la plus grande partie de la hauteur de l'atara (couronne), même en un seul endroit. Quant à ceux qui ne font pas obstacle : s'il ne s'est pas interrompu, on y revient ; s'il s'est interrompu, on n'y revient pas. On pose dessus une aspelanit (emplâtre). (Rema : Il est permis de déplacer le scalpel après la mila pour le ranger dans une cour pourvue d'érouv, bien qu'on n'en ait plus besoin ce Chabbat-là : il n'a pas été mis de côté entre les soleils, puisqu'on en avait besoin ce Chabbat.) Mais les préparatifs ne l'emportent pas, puisqu'on pouvait les faire d'avance. C'est pourquoi on ne fabrique pas un couteau pour circoncire, et on ne l'apporte pas d'un lieu à un autre, même pour le sortir de la maison par les toits, les cours et les ruelles qui n'ont pas fait d'érouv. Mais si l'on a oublié le couteau sur un toit ou dans une cour, il est permis de l'apporter de l'un à l'autre, même si l'on a fait un érouv des cours avec les maisons.
אין שוחקין סמנים ולא מחמין לו חמין ואין עושין לה אספלנית ולא טורפין לה יין ושמן אם לא שחק כמון מערב שבת לועס בשיניו אם לא טרף יין ושמן מע"ש נותן זה לעצמו וזה לעצמו ואין עושין לה חלוק אבל כורך עליה סמרטוט ואם לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא דרך מלבוש אפילו מחצר אחרת שלא עירבה:
On ne broie pas de remèdes, on ne chauffe pas d'eau chaude, on ne confectionne pas d'aspelanit, et on ne bat pas vin et huile. Si l'on n'a pas broyé le cumin avant Chabbat, on le mâche avec les dents. Si l'on n'a pas battu vin et huile avant Chabbat, on met l'un à part et l'autre à part. On ne confectionne pas de chemise pour la plaie, mais on l'enveloppe d'un chiffon. Si l'on n'a pas préparé dès avant Chabbat, on enroule le chiffon sur son doigt et on l'apporte à la manière d'un vêtement, même d'une autre cour qui n'a pas fait d'érouv.
מלו את הקטן בשבת ואח"כ נתפזרו הסימנים עושין לו בשבת מפני שסכנה היא לו (ודין רחיצת התינוק קודם מילה או לאחריה עיין בטור א"ח סי' של"א) .
Si l'on a circoncis le petit le Chabbat et qu'ensuite les remèdes se sont dispersés, on les lui prépare le Chabbat, parce qu'il y a danger pour lui.
שכחו ולא הביאו סכין מע"ש אומר לעובד כוכבים להביא סכין בשבת ובלבד שלא יביא אותו דרך רשות הרבים כללו של דבר כל דבר שעשייתו בשבת אסורה עליו משום שבות מותר לנו לומר לעובד כוכבים לעשות אותה כדי לעשות מצוה בזמנה ודבר שעשייתו בשבת אסורה עלינו משום מלאכה אסור לנו לומר לעובד כוכבים לעשותה בשבת:
Si l'on a oublié et que l'on n'a pas apporté le couteau dès avant Chabbat, on dit à un non-juif d'apporter le couteau le Chabbat, pourvu qu'il ne l'apporte pas par le domaine public. Règle générale : toute chose dont l'exécution le Chabbat nous est interdite à titre de shevout (interdit rabbinique), il nous est permis de dire à un non-juif de la faire afin d'accomplir une mitsva en son temps. Une chose dont l'exécution le Chabbat nous est interdite à titre de travail interdit, il nous est interdit de dire à un non-juif de la faire le Chabbat.
כל המכשירים שאין דוחין שבת גם יו"ט אין דוחין חוץ מזה ששוחקין לה כמון בי"ט הואיל וראויים לקדרה וכן טורפין לה יין ושמן:
Tous les préparatifs qui n'écartent pas le Chabbat n'écartent pas non plus le Yom Tov, hormis ceci : on broie le cumin le Yom Tov, puisqu'il est propre à la marmite ; de même on bat vin et huile.
אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת ואם כבר מל פעם אחת מותר ואפי' אם הוא אביו (תה"ד סי' רמ"ה ודלא כה"ר אליעזר שבטור):
Un homme qui n'a jamais circoncis ne circoncira pas le Chabbat, de peur qu'il ne gâte l'opération et ne se trouve avoir profané le Chabbat. S'il a déjà circoncis une fois, c'est permis, même s'il est le père.
מי שנולד בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה מונין מן הלילה ונימול לתשיעי שהוא ספק שמיני ואם נולד ערב שבת בין השמשות אינו דוחה את השבת שאין דוחין את השבת מספק וכן אינו דוחה י"ט מספק ואפילו י"ט שני של גליות (טור ר"ס זה בשם תשובת רא"ש והיא בכלל כ"ו) ואפילו לא הוציא אלא ראשו בין השמשות אע"פ שיצא כולו בשבת אינו נימול בשבת:
Celui qui est né bein hashemashot (entre les soleils, crépuscule), ce qui est un doute de jour ou de nuit : on compte à partir de la nuit, et on le circoncit le neuvième jour, qui est un doute de huitième. S'il est né le vendredi bein hashemashot, il n'emporte pas sur le Chabbat, car on n'écarte pas le Chabbat en cas de doute. De même il n'écarte pas le Yom Tov en cas de doute, même le second jour de Yom Tov des communautés de la diaspora. Même s'il n'a fait sortir que la tête bein hashemashot, bien que le corps entier soit sorti le Chabbat, on ne le circoncit pas le Chabbat.
בשיעור בין השמשות אפליגי תנאי ואמוראי בסוף פ' במה מדליקין וכתב בעל העיטור מספקא לן הלכה כדברי מי הלכך אי איתיליד ינוקא משתשקע החמה ספק הוא עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי ונימול לעשרה ואי איתיליד במוצאי שבת משתשקע החמה עבדינן לחומרא כדרבה (ועיין לעיל סימן רס"ב סעיף ה' ו'):
Sur la mesure du bein hashemashot, les Tannaïm et les Amoraïm sont en désaccord à la fin du chapitre « Avec quoi allume-t-on ». L'auteur de l'Itour a écrit que le doute subsiste à qui la halakha revient. Dès lors, si l'enfant est né à partir du coucher du soleil, c'est un doute jusqu'à ce que s'achève le bein hashemashot de Rabbi Yossé, et on le circoncit le dixième jour. S'il est né à l'issue du Chabbat à partir du coucher du soleil, on agit à la rigueur selon Rabbah. Voir plus haut siman 262 seif 5 et 6.
קטן שנולד כשהוא מהול ומי שיש לו שתי ערלות ואנדרוגינוס ויוצא דופן ויליד בית שלא טבלה אמו עד שילדה אע"פ שנימולים לח' אינם דוחים את השבת (טומטום שנקרע ונמצא זכר מלין אותו בשבת (כ"כ הרמב"ם והרא"ש) ויש אוסרין) (ב"י בשם הרי"ף וכ"כ ר' ירוחם):
Un petit né déjà circoncis, celui qui a deux orlot, l'androginos (androgyne), le yotse dofen (né par césarienne) et l'enfant né dans la maison dont la mère ne s'est pas immergée avant d'accoucher : bien qu'on les circoncise le huitième jour, ils n'écartent pas le Chabbat. (Rema : Un tumtoum (sexe indiscernable) qu'on a ouvert et que l'on a trouvé mâle : on le circoncit le Chabbat. Certains l'interdisent.)
מי שנולד בחדש השביעי מלין אותו בשבת אפילו אם לא גמרו שערו וצפרניו אבל מי שנולד בחדש השמיני אין מלין אותו בשבת אלא אם כן גמרו שערו וצפרניו והוא הדין לספק בן שבעה ספק בן שמונה שאין מלין אותו בשבת אלא אם כן גמרו שערו וצפרניו: הגה וי"א דמהלינן ליה הואיל וספק בן שבעה הוא אלא דאין מחללין עליו השבת בשאר דברים (סמ"ג וכן משמע מהרי"ף והרא"ש וטור) וכן נראה לי עיקר:
Un enfant né au septième mois, on le circoncit le Chabbat, même si ses cheveux et ses ongles ne sont pas achevés. Mais un enfant né au huitième mois, on ne le circoncit pas le Chabbat, à moins que ses cheveux et ses ongles ne soient achevés. Il en va de même pour un doute de septième ou huitième mois : on ne le circoncit pas le Chabbat, à moins que ses cheveux et ses ongles ne soient achevés. (Rema : Certains disent qu'on le circoncit, puisqu'il est douteux d'être un enfant de sept mois ; seulement on ne profane pas le Chabbat pour lui en d'autres choses. C'est à mon avis l'essentiel.)
ישראל שהמיר ונולד לו בן מישראלית מלין אותו בשבת:
Un Israélite qui a apostasié et à qui est né un fils d'une Israélite : on le circoncit le Chabbat.
ישראל שנולד לו בן מעובדת כוכבים אין מלין אותו בשבת:
Un Israélite à qui est né un fils d'une non-juive : on ne le circoncit pas le Chabbat.
יש ליזהר שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת שזה ימול וזה יפרע אלא המל הוא עצמו יפרע: הגה ולא מצאתי ראיה לדבריו ואדרבה נראה לי דשרי דהא מילה דחיא שבת כמו עבודה במקדש שכמה כהנים היו עובדים ומחללים שבת דמאחר דשבת ניתן לדחות הרי הוא כחול לכל דבר וכן מצאתי בספר התרומה ישן כתוב בקלף שכתב בסוף הלכות שבת בהדיא דשרי אמנם מצאתי בקובץ שיש לאסור ועל כן טוב להחמיר לכתחלה אף על פי שמדינא נראה לי מה שכתבתי (ד"ע ודלא כב"י):
Il faut prendre garde que deux mohalim ne fassent pas une même mila le Chabbat, que l'un circoncise et l'autre fasse la peri'a : le circonciseur lui-même fera la peri'a. (Rema : Je n'ai pas trouvé de preuve à ses paroles ; au contraire, il me semble que c'est permis, car la mila l'emporte sur le Chabbat comme le service du Sanctuaire, où plusieurs kohanim officiaient et profanaient le Chabbat : dès lors que le Chabbat est donné à être écarté, il est comme un jour profane pour toute chose. J'ai aussi trouvé dans un ancien Sefer ha-Terouma écrit sur parchemin, à la fin des lois du Chabbat, qu'il est explicitement permis. Toutefois j'ai trouvé dans un recueil qu'il y a lieu d'interdire ; aussi est-il bon d'être rigoureux lekhathila (a priori), bien que selon le din il me semble ce que j'ai écrit.)