Parasha ouverte faite fermée, ou l’inverse, se met au geniza ; méthode commune au Rambam et au Roch ; cantiques en disposition alternée ; plein ou défectif erroné, et ketiv écrit comme le keri, rendent passoul.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
צורות פרשה פתוחה וסתומה וצורת השירה. ובו ו' סעיפים:פרשה פתוחה שעשאה סתומה או סתומה שעשאה פתוחה יגנז: הגה וי"א דמותר לתקנו כמו בשאר טעיות (הרא"ש והרשב"א וריב"ש) וכן נהגו הסופרים לתקנו אם אפשר לו למחוק שלא יפגע בשם כי אין לו לחתוך השם ולעשות נקבים ביריעה: (הרא"ש כלל ג'):
Une parasha ouverte que l’on a faite fermée, ou une fermée que l’on a faite ouverte : on la met au geniza. (Rema : Certains disent qu’il est permis de la corriger, comme pour les autres erreurs. C’est ainsi que les soferim ont l’usage de la corriger, s’il est possible d’effacer sans atteindre un Nom, car on n’a pas à couper le Nom ni à faire des trous dans la feuille.)
בצורת פתוחה וצורת סתומה יש מחלוקת בין הרמב"ם והרא"ש וירא שמים יצא את כולם ויעשה בענין שבפרשה פתוחה יסיים פרשה שלפניה באמצע שיטה וישתייר בסופה חלק כדי תשעה אותיות ויתחיל לכתוב בראש שיטה שתחתיה ובפרשה סתומה תמיד יסיים פרשה שלפניה בתחלת שיטה ויניח חלק כדי תשעה אותיות ויתחיל לכתוב בסוף אותה שיטה עצמה ולא ישנה לעשות צורה אחרת לא לפתוחה ולא לסתומה ובהכי הוי כשר בין להרמב"ם בין להרא"ש: הגה ואם לא יוכל לכוין בכך לא יסור מדברי הרמב"ם בזה כי עליו סמכו האחרונים וכתבו שדבריו הם עיקר (מ"כ בשם חכם א') ומ"מ אם נמצא ספר תורה שאינה כתובה לפי דבריו אין לפוסלה כי יש גדולים שיש להם סברות אחרות בזה (ר"י מינץ סי' ח'):
Sur la forme de l’ouverte et de la fermée, il y a divergence entre le Rambam et le Roch. Un craignant-Dieu s’acquittera des deux avis et fera ainsi : pour une parasha ouverte, il achèvera la parasha précédente au milieu d’une ligne, laissera à la fin un blanc de neuf lettres et commencera à écrire au début de la ligne suivante ; pour une parasha fermée, il achèvera toujours la parasha précédente au début d’une ligne, laissera un blanc de neuf lettres et commencera à écrire à la fin de cette même ligne. Il ne changera pas pour une autre forme, ni pour l’ouverte ni pour la fermée. Ainsi c’est valable selon le Rambam comme selon le Roch. (Rema : S’il ne peut pas viser cela, qu’il ne s’écarte pas des paroles du Rambam, car les derniers s’en sont appuyés et ont écrit que ses paroles sont l’essentiel. Toutefois, si l’on trouve un séfer Torah qui n’est pas écrit selon ses paroles, on ne le déclarera pas passoul, car de grands maîtres ont d’autres avis en cela.)
כתב השירה כשאר הכתב או שכתב שאר הכתב כשירה פסול ודוקא שכתב השירה כשאר כתב בלא פיזור אבל אם שינה בפיזור ממה שנהגו לא פסל ובלבד שיהא אריח על גבי לבינה:
S’il a écrit le cantique comme le reste de l’écriture, ou le reste de l’écriture comme un cantique, c’est passoul. Cela n’est vrai que s’il a écrit le cantique comme le reste de l’écriture, sans espacement. Mais s’il a changé dans l’espacement par rapport à l’usage, il n’a pas rendu passoul, pourvu que ce soit aria'h al gabei leveina (brique sur brique).
שירת הים כותבים אותה בשלשים שיטות שטה ראשונה כדרכה ושאר שיטות אחת מניחין באמצע ריוח אחד ואחת מניחין הריוח בשני מקומות באמצע עד שתמצא השיטה חלוקה לשלש ונמצא ריוח כנגד הכתב וכתב כנגד הריוח:
Le Cantique de la mer, on l’écrit en trente lignes. La première ligne est comme à l’ordinaire ; les autres lignes : l’une, on laisse au milieu un seul blanc ; l’autre, on laisse le blanc en deux endroits au milieu, jusqu’à ce que la ligne se trouve partagée en trois. Ainsi le blanc est en face de l’écriture, et l’écriture en face du blanc.
צורת שירת האזינו כל שיטה יש באמצע ריוח אחד ונמצאת כל שיטה חלוקה לשתים וכותבים אותה בשבעים שיטות:
Forme du cantique Haazinou : chaque ligne a au milieu un seul blanc, et chaque ligne se trouve partagée en deux. On l’écrit en soixante-dix lignes.
כתב המלא חסר או החסר מלא או שכתב מלה שהיא קרי וכתיב כקריאתה כגון שכתב ישכבנה במקום ישגלנה או ובטחורים במקום ובעפולים וכיוצא בהן פסול: הגה ויש עוד דברים שנהגו בהן הסופרים כמו שהעתיקו איש מפי איש כמו באותיות גדולות וקטנות והנקודות והמשוכות. ועוד נהגו במנין השיטין לעשותם לא פחות ממ"ח וי"א מ"ב ולא יותר מס'. ועוד נהגו בראשי השיטין למעלה משירת הים ה' שיטין וזה התחלתן. הבאים. ביבשה. ה'. מת. במצרים. וכן למטה מהשירה ה' שיטין והתחלתן ותקח. (אחריה) . סוס. ויצאו. ויבאו. ולמעלה משירת האזינו ששה שיטין. והתחלתן. ואעידה. אחרי. הדרך. באחרית. להכעיסו. קהל. ולמטה ה' שיטין והתחלתן. ויבא. וידבר. אשר. הזאת. [אשר]. וכל אלו הדברים למצוה ואם שינה לא פסל (הכל מלשון הטור):
S’il a écrit le plein défectif ou le défectif plein, ou s’il a écrit un mot qui a un keri et un ketiv selon sa lecture, par exemple s’il a écrit ישכבנה à la place de ישגלנה, ou ובטחורים à la place de ובעפולים, et de même pour les cas semblables : c’est passoul. (Rema : Il y a encore des choses dont les soferim ont l’usage, transmises de bouche à oreille, comme les lettres grandes et petites, les points et les lettres allongées. Ils ont aussi l’usage, pour le nombre des lignes, de n’en faire pas moins de quarante-huit — et certains disent quarante-deux — ni plus de soixante. Ils ont encore l’usage, en tête des lignes au-dessus du Cantique de la mer, de cinq lignes dont voici les débuts : הבאים. ביבשה. ה'. מת. במצרים. De même au-dessous du cantique, cinq lignes dont les débuts : ותקח. (אחריה). סוס. ויצאו. ויבאו. Au-dessus du cantique Haazinou, six lignes dont les débuts : ואעידה. אחרי. הדרך. באחרית. להכעיסו. קהל. Au-dessous, cinq lignes dont les débuts : ויבא. וידבר. אשר. הזאת. [אשר]. Tout cela est pour la mitsva ; si l’on a changé, on n’a pas rendu passoul.)