On coud le séfer Torah avec des tendons purs, on fixe les montants, et l’on n’y lit pas si une feuille n’est pas cousue.
דין תפירת ספר תורה. ובו ד' סעיפים:אין תופרין ספר תורה אלא בגידי בהמה או חיה הטהורים ולא יתפור כל היריעה מראשה לסופה אלא יניח בראשה מעט ובסופ' מעט שלא יהיה תפור וכל השאר יהיה תפור מראש ועד סוף ויתפור מבחוץ (תרומת הדשן סי' נ'):
On ne coud un séfer Torah qu’avec des guidim (tendons) de bête ou de gibier purs. On ne coudra pas toute la yéria (feuille) de son sommet à sa fin : on laissera un peu non cousu en haut et un peu en bas ; tout le reste sera cousu de haut en bas. On coud par le dehors.
ישים בספר תורה שני עמודים אחד בראשו ואחד בסופו ומה ששייר גליון בראשו ובסופו יכרוך על העמודים ויתפרנו בגידים וישאר בין העמוד לדף שתי אצבעות. (ובשעת הדחק שאי אפשר לתפרה בגידין אם נתפרה במשי סביב העמודים קורין בה מיהו אם אפשר לתקנה בגידין אע"פ שכבר נתפרה במשי אין קורין בה עד שיתקננה) (ת"ה סי' נ"א):
On mettra au séfer Torah deux amoudim (montants), un au début et un à la fin. Le guilayon (marge) laissé au début et à la fin, on l’enroulera autour des montants et on le coudra avec des guidim. Il restera deux largeurs de doigt entre le montant et la colonne. (Rema : En cas de nécessité, s’il est impossible de coudre avec des guidim, si l’on a cousu de soie autour des montants, on y lit. Toutefois, s’il est possible de réparer avec des guidim, même si l’on a déjà cousu de soie, on n’y lit pas tant qu’on n’a pas réparé.)
אם נקרע רוב תפירה שבין יריעה ליריעה ועדיין מחוברות בחמש או שש תפירות של קיימא כשר (שם סימן נ'):
Si la plus grande partie de la couture entre yéria et yéria s’est déchirée, mais qu’elles restent encore jointes par cinq ou six points solides, le séfer est casher.
אם יריעה אחת אינה תפורה עמו אפילו היא מונחת עמו אין קורין בו:
Si une yéria n’est pas cousue avec lui, même si elle est posée avec lui, on n’y lit pas.