Un séfer non corrigé ne se garde pas plus de trente jours ; règles de lecture et de réparation selon le nombre de fautes.
דיני הגהת ספר תורה ושלא ישהנו מוטעה. ובו ח' סעיפים:ספר תורה שאינו מוגה אסור להשהותו יותר משלשים יום אלא יתקן או יגנוז. (והוא הדין לשאר ספרים) (רש"י וב"י בשם הגהות מיימוני ורבינו ירוחם נתיב נ') ואין להגיה שום ספר על פי הסברא כי אם בראיה ברורה שיש בו טעות (הרב ר' דוד כהן בית ט"ו וחרם קדמונים):
Un séfer Torah qui n’a pas été corrigé : il est interdit de le garder plus de trente jours ; on le répare ou on le met en gueniza (dépôt sacré). (Rema : Il en va de même des autres livres. On ne corrigera aucun livre d’après la seule conjecture, mais seulement sur une preuve claire qu’il y a une faute.)
קראו בספר תורה בצבור ונמצא בו טעות מוציאין ספר תורה אחרת ומתחיל ממקום שנמצא הטעות ומשלימין שבעה על אותם שקראו במוטעה ואם נמצא הטעות באמצע קריאת התורה גומר קריאתו בספר הכשר ומברך לאחריה ואינו מברך לפניה כי ברכה שבירך לפניה בספר תורה הפסול וכן קריאה שקראו בו עלתה להם בדיעבד: הגה ואין חילוק בזה בין שנמצא הטעות בספר תורה ראשונה בין שנמצא הטעות בשניה שקורין בה חובת היום למפטיר (ועיין בא"ח סימן קמ"ג):
On a lu dans un séfer Torah en tsibbour et l’on y a trouvé une faute : on sort un autre séfer Torah et l’on recommence de l’endroit où la faute a été trouvée. On complète sept [montées] en comptant ceux qui ont lu dans le fautif. Si la faute a été trouvée au milieu de la lecture de la Torah, on achève sa lecture dans le séfer casher et l’on bénit après elle, mais on ne bénit pas avant elle, car la berakha récitée avant dans le séfer Torah invalide [suffit] ; de même la lecture déjà faite dans celui-là leur est comptée bediavad (après coup). (Rema : Il n’y a pas de différence à cet égard entre une faute trouvée dans le premier séfer Torah et une faute trouvée dans le second, dans lequel on lit l’obligation du jour pour le maftir. Voir Orah ‘Haïm siman 143.)
ס"ת שנמצאו בו שלש טעיות אסור לקרות בו עד שיגיהנו כי הוא מוחזק במוטעה:
Un séfer Torah dans lequel on a trouvé trois fautes : il est interdit d’y lire jusqu’à ce qu’on le corrige, car il est tenu pour mout’é (fautif).
ספר תורה שיש בו ג' טעיות בכל דף ודף יתקן ואם היו ד' יגנז ואם היה רוב הספר מוגה והשאר יש בו ד' טעיות בכל דף ונשאר אפילו דף אחד מאותו השאר המשובש בלא ד' טעיות הרי [זה] יתקן במה דברים אמורים שכתב המלא חסר לפי שהוא גנאי לתלות כל כך ביני שיטי אבל אם כתב החסר מלא אפי' יש בכל דף ודף כמה טעיות יתקן לפי שאין הגרידה גנאי כמו התליה: הגה וכשגורד ירחיב האות שלפניו ושלאחריו קצת שלא יהא מקום הגרד הפסק בתיבה (ב"י ומרדכי ה"ק):
Un séfer Torah qui a trois fautes à chaque page : on le répare. S’il y en avait quatre [par page], on le met en gueniza. Si la plus grande partie du livre était corrigée et que le reste a quatre fautes à chaque page, et qu’il reste même une seule page de ce reste fautif sans quatre fautes, on le répare. En quels cas a-t-on dit cela ? Lorsqu’on a écrit le male (plein) en ‘haser (défectif), car c’est une honte de suspendre autant de lettres entre les lignes. Mais si l’on a écrit le ‘haser en male, même s’il y a plusieurs fautes à chaque page, on répare, car le grattage n’est pas une honte comme la suspension. (Rema : Quand on gratte, on élargira un peu la lettre d’avant et celle d’après, afin que l’endroit gratté ne fasse pas une coupure dans le mot.)
אם דילג שני שיטין או ג' לא ימחוק שלשה שיטין לכתוב במקומם ארבעה או ה' להכניס מה שדילג מפני שממעט הכתב ומחזי כמנומר (פי' כעור נמר שיש בו גוונין הרבה) וטוב לסלק היריעה (ומ"מ הסופרים נהגו לתקן וכמו שנתבאר לעיל ריש סי' רע"ה):
Si l’on a sauté deux ou trois lignes, on n’effacera pas trois lignes pour écrire à leur place quatre ou cinq afin d’y faire entrer ce que l’on a sauté, car on réduit l’écriture et cela a l’air tacheté (comme la peau d’un léopard qui a beaucoup de couleurs). Il est bon de retirer la yéria. (Rema : Néanmoins les scribes ont coutume de réparer, comme il a été exposé plus haut au début du siman 275.)