On fixe la mézouza dans un étui, à droite de l’entrant, dans le téfa'h extérieur, au début du tiers supérieur. On bénit à la pose, non à l’écriture. Les scrupuleux la posent en diagonale.
מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה. ובו ו' סעיפים:בא לקבעה יניחנה בשפופרת של קנה או של כל דבר ויקבענה במקומה ויברך אקב"ו לקבוע מזוזה ולא יברך בשעת כתיבתה. (והקובע ב' או ג' מזוזות מברך ברכה אחת לכולן) (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א):
Quand on vient la fixer, on la met dans une shefoferet (étui) de roseau ou de tout autre matériau, on la fixe à sa place, et l’on bénit אקב"ו לקבוע מזוזה. On ne bénit pas au moment de l’écrire. Celui qui fixe deux ou trois mézouzot récite une seule berakha pour toutes.
איזהו מקום קביעתה בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ (ואם שינה אינו מעכב ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה) (טור) בתחלת שליש העליון גובה השער ואם קבע למעלה מזה כשרה והוא שירחיקנה מהמשקוף טפח וצריך לקבעה על ימין הנכנס (ואין חילוק בין אם הוא אטר יד או לא) (במרדכי ה"ק) ואם קבעה משמאל פסולה:
Où la fixe-t-on ? Dans le vide de l’embrasure, dans le téfa'h (palme, environ 8 cm) le plus proche de l’extérieur. Si l’on a changé cette place, cela n’invalide pas, pourvu qu’on la place sur le montant même. On la place au début du tiers supérieur de la hauteur de la porte. Si on l’a fixée plus haut, elle est valide, à condition de l’écarter du machkof (linteau) d’un téfa'h. Il faut la fixer à la droite de celui qui entre. Nulle différence selon que l’on est atér (gaucher) ou non. Si on l’a fixée à gauche, elle est invalide.
מי שחולק ביתו לשנים ובכל חלק פתח פתוח לרשות הרבים ובמחיצה החולקת יש פתח מזה לזה במקום שעושה החור שבסף שציר הדלת סובב בו ומעמיד שם הדלתות הוא הבית ובדרך ימין שנכנסים לו קובעים אותה:
Celui qui partage sa maison en deux, chaque partie ayant une porte ouvrant sur la voie publique, et dans la cloison médiane une porte de l’une à l’autre : l’endroit où l’on perce le trou du seuil dans lequel tourne le gond de la porte, et où l’on pose les battants, c’est celui-là qui est considéré comme la maison ; on fixe la mézouza à droite de ceux qui y entrent.
כיצד קובעה ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח או יחפור בה חפירה ויקבענה בה ולא יעמיק לחפור טפח בעומק שאם עשה כן פסולה:
Comment la fixe-t-on ? On la cloue avec des clous sur le montant de la porte, ou l’on creuse une cavité et on l’y encastre. On ne creusera pas à un téfa'h de profondeur : si on l’a fait, elle est invalide.
קבעה במזוזות הפתח בעודה תלושה ואח"כ חברה לפתח פסולה:
Si on l’a fixée aux montants de la porte alors qu’ils étaient encore détachés, puis qu’on les a assemblés à la porte, elle est invalide.
צריכה להיות זקופה ארכה לאורך מזוזת הפתח ויכוין שיהא שמע דהיינו סוף הגלילה לצד חוץ: הגה וכן נהגו (ב"י) אבל י"א שפסולה בזקופה אלא צריכה להיות שכובה ארכה לרוחב מזוזת הפתח (טור והפוסקים בשם ר"ת) והמדקדקים יוצאים ידי שניהם ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון (טור והגהות מיימוני ומהרי"ל ות"ה סי' נ"ב) וכן ראוי לנהוג וכן נוהגין במדינות אלו ויכוין שיהא ראש המזוזה דהיינו שמע לצד פנים ושיטה אחרונה לצד חוץ:
Elle doit être zakoufa (dressée), son long dans le sens de la longueur du montant. On veillera à ce que שמע — c’est-à-dire la fin de l’enroulement — soit vers l’extérieur. (Rema : C’est ainsi que l’on a coutume. Mais certains disent qu’elle est invalide dressée, et qu’elle doit être chokheva (couchée), son long dans le sens de la largeur du montant. Les scrupuleux satisfont aux deux avis et la placent en pente, en diagonale. Ainsi convient-il de faire, et ainsi pratique-t-on en ces pays. On veillera à ce que la tête de la mézouza — c’est-à-dire שמע — soit vers l’intérieur, et la dernière ligne vers l’extérieur.)