Fruits des trois premières années interdits à la jouissance. Comptage selon les années de tishri et nouaison au 15 shevat. Neta revaï racheté de nos jours par une prouta. L’orla vaut partout : en Erets Israël de la Torah, hors d’Erets Israël halakha donnée à Moïse au Sinaï. Doutes, associations avec un non-juif, greffe et marcottage.
דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים:הנוטע עץ מאכל מונה לו ג' שנים מעת נטיעתו וכל הפירות שיהיו בו בתוך ג' שנים אסורין בהנאה לעולם בין עיקר הפרי בין הגרעינים בין הקליפות כגון קליפי אגוזים ורמונים והנץ שלהם והזגין והגרעינין של ענבים והתמד העשוי מהם והפגים והתמרים שאינם מתבשלים והענבים שלקו ואין נגמרים בבישולן כולם חייבים בערלה ופטורים מרבעי ויש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי:
Celui qui plante un arbre fruitier lui compte trois ans dès la plantation. Tous les fruits qui s’y trouvent durant ces trois ans sont interdits à la jouissance à jamais — le corps du fruit, les pépins et les écorces : coques de noix et de grenades, leur fleur, les peaux et les pépins de raisin, le temed qu’on en tire, les figues encore vertes, les dattes qui ne parviennent pas à maturité, et les raisins atteints qui n’achèvent pas de mûrir. Tous sont assujettis à l’orla (fruits des trois premières années, interdits à la jouissance) et exempts du neta revaï (fruits de la quatrième année). Certains interdisent aussi au titre du revaï les dattes qui ne parviennent pas à maturité.
אבל העלים והלולבים ומי גפנים דהיינו כשחותכין הגפן נוטף ממנו כמו מים מותרים משום ערלה:
Mais les feuilles, les pousses tendres et l’eau de vigne — ce qui s’écoule comme de l’eau quand on coupe la vigne — sont permises au regard de l’orla.
האביונות והתמרות [והקפריסין] של צלף חייבים בערלה במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ האביונות חייבים ותמרות וקפריסין פטורים:
Les fruits du câprier, ses pousses et ses boutons sont assujettis à l’orla. De quoi parle-t-on ? En Erets Israël. Hors d’Erets Israël, les fruits sont assujettis ; les pousses et les boutons sont exempts.
ג' שנים הללו אינם נמנים מיום ליום אלא הולכים בהם אחר שנות העולם שהוא מתחיל מתשרי ואם נתעברה נתעברה לערלה ולרבעי ופעמים שאינו אלא שתי שנים ומ"ד יום ופעמים שהם יתרים על ג' שנים כיצד נטע מקודם ט"ז באב שנשאר עדיין מ"ד יום עד ר"ח תשרי כיון שהגיע ר"ח תשרי עלתה לה שנה ומונה עוד שתי שנים ואם נטע ביום ט"ז ומיום ט"ז ואילך מונה מראש חדש תשרי הבא ג' שנים שלמים ולאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית כל הפירות שיחנטו בו קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה אע"פ שנגמרים אח"כ והנחנטים בו מט"ו בשבט של שנה רביעית עד ט"ו בשבט של שנה חמישית נקראים רבעי ולאחר ט"ו בשבט של שנה חמישית הם חולין גמורים:
Ces trois ans ne se comptent pas jour pour jour : on suit les années du monde, qui commencent à tishri. Si l’année est embolismique, elle l’est pour l’orla et pour le revaï. Parfois ce n’est que deux ans et quarante-quatre jours, parfois plus de trois ans. Comment ? S’il a planté avant le 16 av, alors qu’il reste encore quarante-quatre jours jusqu’au premier tishri : dès qu’arrive le premier tishri, une année lui est comptée, et l’on compte encore deux ans. S’il a planté le 16 ou à partir du 16, on compte trois années pleines depuis le premier tishri suivant. Après le premier tishri de la quatrième année, tous les fruits dont la 'hanata (nouaison) a eu lieu avant le 15 shevat ont encore le statut d’orla, même s’ils s’achèvent ensuite. Ceux qui nouent du 15 shevat de la quatrième année jusqu’au 15 shevat de la cinquième s’appellent revaï. Après le 15 shevat de la cinquième année, ce sont des fruits profanes à part entière.
הא דאמרינן שלאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה אע"פ שנגמרים אח"כ דוקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחלתה שכיון שעברו עליה מ"ד יום עלתה לה שנה לפיכך החמרנו עליה בסופה הא לאו הכי לא וי"א דלא שנא:
Ce que nous disons — qu’après le premier tishri de la quatrième année, les fruits noués avant le 15 shevat ont encore le statut d’orla même s’ils s’achèvent ensuite — ne vaut que pour une plantation allégée au début : puisque quarante-quatre jours lui ont compté pour une année, on s’est montré rigoureux à la fin. Sinon, non. D’autres disent que l’on n’en distingue pas.
פירות רבעי יש להם דין מעשר שני לכל דבר ובזמן הבית היו צריכים להעלותן לירושלים לאכלם שם או לפדותם ולהעלות הפדיון שם והם מותרים מיד אחר הפדיון והאידנא שאין יכולין להעלותם לירושלים פודים אותם אחר שיגמרו ויתלשו ויכול לפדות את כולם בשוה פרוטה אפילו הם רבים וישליך הפרוטה לים הגדול או ישחקנה ויפזרנה לרוח או ישליכנה בנהר אחר שחיקה ויברך בשעת פדיון אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון רבעי או יפדה בפירות שישוו שוה פרוטה שהוא אחד מל"ב במעה כסף שהוא אשפיר"ו אוטמאניס ששוקל ט"ז גרעיני שעורה שהוא רביע דרה"ם (לשון עצמו) : הגה ומטבע הרגילה במדינות אלו החצי וינ"ר הוא יותר משוה פרוטה ופודין עליו (תה"ד סי' קצ"ב) : פירות רבעי פטורין מלקט ושכחה [ופרט] ועוללות:
Les fruits du revaï ont, à tout égard, le statut de maasser sheni. Du temps du Temple, il fallait les monter à Jérusalem pour les y manger, ou les racheter et y monter le rachat. Dès après le rachat, ils sont permis. De nos jours, où l’on ne peut plus les monter à Jérusalem, on les rachète une fois parvenus à maturité et détachés. On peut racheter le tout pour une valeur de prouta, même s’ils sont nombreux, et jeter la prouta dans la Grande Mer, ou l’écraser et la disperser au vent, ou la jeter dans un fleuve après l’avoir écrasée. Au moment du rachat, on dit la berakha : « …qui nous a sanctifiés par Ses mitsvot et nous a ordonné le rachat du revaï ». On peut aussi racheter contre des fruits valant une prouta, soit un trente-deuxième de ma’a d’argent — un aspero ottoman pesant seize grains d’orge, quart de dirham. (Rema : La monnaie usuelle dans ces pays, le demi-wiener, vaut plus qu’une prouta ; l’on rachète sur elle. Les fruits du revaï sont exempts de leqet, de shikhe’ha, de peret et d’olélot.)
דין נטע רבעי נוהג אף בחוצה לארץ ויש מי שאומר שאינו נוהג אלא בארץ אבל בחוצה לארץ פירות הבאים אחר שעברו שני ערלה מותרים בלא פדיון (וי"א שאינו נוהג בחוצה לארץ רק בכרם ולא בשאר אילנות) (טור בשם הגאונים ורמב"ן ורא"ש וע"פ):
La loi du neta revaï s’applique aussi hors d’Erets Israël. Certains disent qu’elle ne s’applique qu’en Erets Israël ; hors d’Erets Israël, les fruits venus après les années d’orla sont permis sans rachat. (Rema : Certains disent qu’hors d’Erets Israël elle ne s’applique qu’à la vigne, et non aux autres arbres.)
ערלה נוהגת בכל מקום ובכל זמן בין בשל עובד כוכבים בין בשל ישראל אלא שבשל ארץ ישראל היא מן התורה ובחוצה לארץ הלכה למשה מסיני: הגה ואסור ללקוט לעובד כוכבים פירות מאילן שלו שהוא ערלה משום שנהנה במה שמחזיק לו העובד כוכבים טובה על זה (כל בו וב"ה בשם א"ח):
L’orla s’applique en tout lieu et en tout temps, qu’il s’agisse de l’arbre d’un non-juif ou d’un Juif. Seulement, pour celui d’Erets Israël elle est de la Torah ; hors d’Erets Israël, c’est une halakha donnée à Moïse au Sinaï. (Rema : Il est interdit de cueillir pour un non-juif les fruits de son arbre d’orla, parce que l’on jouit de la reconnaissance qu’il vous en sait.)
ספק ערלה בא"י אסור ובחוצה לארץ מותר כיצד כרם שיש בו נטיעות של ערלה וענבים נמכרים חוצה לו בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר והוא שלא ידע שהובאו מאותו הכרם ובחו"ל מותר אפילו יודע שהובאו מאותו הכרם רק שלא יראה שנבצרו מנטיעות של ערלה (וכל שכן שכרם שהוא ספק ערלה שהוא מותר) (כן נראה מהטור והרא"ש ומרדכי פרק קמא דקדושין):
Un doute d’orla est interdit en Erets Israël et permis hors d’Erets Israël. Comment ? Un vignoble où se trouvent des plants d’orla, et des raisins se vendent à l’extérieur : en Erets Israël c’est interdit ; en Syrie c’est permis, à condition de ne pas savoir qu’ils viennent de ce vignoble ; hors d’Erets Israël c’est permis même si l’on sait qu’ils viennent de ce vignoble, pourvu qu’on n’ait pas vu qu’ils ont été vendangés sur des plants d’orla. (Rema : À plus forte raison, un vignoble dont l’orla est douteuse est permis.)
כרם שהוא ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ואין צריך לומר בחוצה לארץ:
Un vignoble dont l’orla est douteuse est interdit en Erets Israël et permis en Syrie, et inutile de le dire hors d’Erets Israël.
חבית של יין הטמונה בכרם של ערלה מותר שאין הגנב גונב מכרם זה וטומן בתוכו אבל ענבים שנמצאו טמונים בו אסורים שקרוב הדבר שגנבם ממנו וטמנם בתוכו:
Un tonneau de vin caché dans un vignoble d’orla est permis : le voleur ne vole pas de ce vignoble pour y cacher. Mais des raisins trouvés cachés dans ce vignoble sont interdits : il est vraisemblable qu’on les y a volés et cachés.
אסור ליטע פרי של ערלה ואם נטע הפירו' שיוצאי' ממנו מותרי' זה וזה גורם מותר ומותר ליטע יחור (פי' ענף מן האילן) של ערלה שאין ערלה אלא בפרי:
Il est interdit de planter un fruit d’orla. Si on l’a planté, les fruits qui en sortent sont permis : lorsque deux causes agissent ensemble, c’est permis. Il est permis de planter un scion d’arbre d’orla, car l’orla n’existe que dans le fruit.
עובד כוכבים וישראל שהיו שותפים בנטיעה אם לא התנו מתחלה אסור ואם התנו מתחלת השותפות שיהא העובד כוכבים אוכל שני ערלה וישראל אוכל ג' שנים משני היתר כנגד שני ערלה ה"ז מותר ובלבד שלא יבואו לחשבון כיצד כגון שיחשוב כמה פירות אכל העובד כוכבים בשני ערלה עד שיאכל ישראל כנגד אותן הפירות שזה אסור מפני שהוא כמחליף פירות ערלה: הגה ויש מתירין אפי' לא התנו מתחלה רק שהישראל אומר לעובד כוכבים טול אתה שני הערלה ואני אטול שני היתר כנגדן (טור והר"ש):
Un non-juif et un Juif associés dans une plantation : s’ils n’ont pas convenu dès le départ, c’est interdit. S’ils ont convenu dès le début de l’association que le non-juif mangerait les années d’orla et le Juif trois années permises en contrepartie des années d’orla, c’est permis, à condition de ne pas en venir à un compte. Comment ? Par exemple calculer combien de fruits le non-juif a mangés durant les années d’orla jusqu’à ce que le Juif en mange autant : cela est interdit, car c’est comme échanger des fruits d’orla. (Rema : Certains permettent même s’ils n’ont pas convenu dès le départ, pourvu que le Juif dise au non-juif : « Prends toi les années d’orla et je prendrai les années permises en contrepartie. »)
מותר לומר לעובד כוכבים בשני ערלה עבוד כרמי ותטול פירותיה ותן לי כרמך שעברו עליה שני ערלה ואעבדנה ואטול פירותיה:
Il est permis de dire à un non-juif, durant les années d’orla : « Travaille ma vigne et prends-en les fruits, et donne-moi ta vigne dont les années d’orla sont passées : je la travaillerai et j’en prendrai les fruits. »
מותר למכור לעובד כוכבים פירות שני ערלה לשלש שנים מאחר שלא באו לעולם:
Il est permis de vendre à un non-juif les fruits des années d’orla pour trois ans, puisqu’ils ne sont pas encore venus au monde.
אחד הנוטע גרעין או יחור או שעקר כל האילן ונטע במקום אחר ואחד המרכיב יחור באילן אחר ואחד המבריך דהיינו שעושה גומא אצל האילן ומשפיל אחד מענפי האילן ומטמין אמצעיתו בגומא וראשו יוצא מהצד האחר ונעשה אילן כולם חייבים בערלה ודוקא שחתכו מצד זה מעיקר האילן או שאינו יונק ממנו אבל כל זמן שהוא מחובר ויונק ממנו חשוב כאחד מענפיו ופטור ואם לאחר שגדל הענף שהבריך הבריך ממנו עוד ענף אחר בארץ ועשה כן כמה פעמים זה אחר זה כל זמן שהראשון מחובר לעיקר האילן כולם פטורים הפסיק הראשון מעיקר האילן חייבים ומתחילים למנות להם משעה שהפסיק והעיקר פטור ואם נעקר העיקר מהקרקע חוזר להיות טפל לענף שהבריך ומונים בין לעיקר בין לענף משעה שנעקר:
Qu’on plante un noyau ou un scion, qu’on arrache tout l’arbre et le replante ailleurs, qu’on greffe un scion sur un autre arbre, ou qu’on marcotte — c’est-à-dire qu’on creuse un trou près de l’arbre, qu’on abaisse l’un des rameaux, qu’on en enfouit le milieu dans le trou, la tête ressortant de l’autre côté, et qu’il devient un arbre : tous sont assujettis à l’orla. Cela seulement si on l’a tranché de ce côté-ci du pied de l’arbre, ou s’il n’en tire plus sa sève. Mais tant qu’il reste attaché et en tire sa sève, il compte comme l’un de ses rameaux et est exempt. Si, après que le rameau marcoté a grandi, on en a encore marcoté un autre en terre, et ainsi plusieurs fois de suite : tant que le premier reste attaché au pied de l’arbre, tous sont exempts. Si l’on a séparé le premier du pied de l’arbre, ils sont assujettis, et l’on commence à leur compter depuis la séparation ; le pied reste exempt. Si le pied a été arraché du sol, il redevient accessoire du rameau marcoté, et l’on compte, pour le pied comme pour le rameau, depuis l’arrachement.
אע"פ שמנהג עובדי אדמה להבריך גפנים בכל שנה מותר לשתות יין מגפני העובדי כוכבים משום דספק ערלה מותר ואפילו בכרמים שישראל עובדים אותם ומבריכים אותם בכל שנה מותר משום דמבריך ומרכיב אינו חייב בערלה אלא בארץ אבל לא בחוצה לארץ ויש למצוא היתר גם לבני א"י ביין של כרמי העובדי כוכבים משום דרובא דגפנים לאו ערלה נינהו ואפילו בכרמים שידוע ודאי שיש בהם ערלה יש להתירם משום דקודם שיעברו עליהם שני ערלה אינם עושים פירות ואם עושים הם דקים וקלושים שאינם ראויים לעשות מהן יין:
Bien que les cultivateurs aient l’usage de marcotter les vignes chaque année, il est permis de boire le vin des vignes des non-juifs, car le doute d’orla est permis. Même dans des vignobles travaillés par des Juifs qui les marcotent chaque année, c’est permis : le marcottage et la greffe n’assujettissent à l’orla qu’en Erets Israël, non hors d’Erets Israël. On peut aussi trouver un permis pour les habitants d’Erets Israël au vin des vignobles des non-juifs, parce que la plupart des ceps ne sont pas d’orla. Même dans des vignobles où l’on sait à coup sûr qu’il y a de l’orla, on peut les permettre : avant que les années d’orla ne soient passées, ils ne donnent pas de fruits ; et s’ils en donnent, ils sont minces et chétifs, impropres à en faire du vin.
אילן שנקצץ וחזר וגדל מהשורש אינו חייב אלא אם כן נקצץ מעל הארץ ומונין לו משעת קציצה אבל אם נשאר ממנו כל שהוא פטור:
Un arbre abattu qui a repoussé de la souche n’est assujetti que s’il a été coupé au-dessus du sol ; on lui compte alors depuis l’abattage. Mais s’il en est resté tant soit peu, il est exempt.
אילן שעקרו רוח או שטפו נהר והוליכו למקום אחר ומהעפר שסביב שרשיו עמו והוסיף עליו שם עפר ונשרש שם בארץ אומדים אותו אם היה יכול לחיות בעפר הראשון שבא עמו בלא תוספת עפר אחר הרי זה כנטוע במקומו ופטור מהערלה ואם לאו חייב:
Un arbre que le vent a déraciné, ou qu’un fleuve a emporté ailleurs, avec la terre qui entourait ses racines, et sur lequel on a ajouté de la terre et qui y a pris racine : on l’estime. S’il pouvait vivre de la terre première venue avec lui, sans apport d’autre terre, il est comme planté sur place et exempt d’orla. Sinon, il est assujetti.
אילן שנעקר ונשאר משרשיו מחובר אפי' כעובי המחט שמותחין בו הבגד לאחר אריגה בידוע שיוכל לחיות בלא תוספת עפר ופטור אפי' הוסיף עליו עפר הרבה:
Un arbre déraciné dont une partie des racines reste attachée, même de l’épaisseur de l’aiguille dont on tend le tissu après le tissage : il est avéré qu’il peut vivre sans apport de terre, et il est exempt, même si l’on y a beaucoup ajouté de terre.
ילדה שאינה גבוהה טפח חייבת בערלה לעולם משום מראית העין שנראה כאילו היא בת שנתה במה דברים אמורים בנטיעה אחת או אפילו שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב אבל אם כל הכרם כך שרי דאית ליה קלא:
Un jeune plant qui n’a pas un téfa'h de haut est toujours assujetti à l’orla, à cause de l’apparence : on le prendrait pour un plant de l’année. De quoi parle-t-on ? D’une plantation isolée, ou même de deux vis-à-vis de deux avec une qui sort en queue. Mais si tout le vignoble est ainsi, c’est permis, car la chose est notoire.
בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות וכן אילן זקן שנעקר ובו פירות ושתלו במקום אחר או שלקח ענף מלא פירות מאילן זקן והרכיבו בילדה אם נתוסף בפרי עד שאין בפרי הראשון שהוא היתר ק' ק' חלקים על התוספת אסור ואם לאו מותר אבל אם הרכיב ענף מלא פירות של ערלה בתוך אילן זקן הפירות של הענף אסורים לעולם אפילו גדלו הרבה:
Une marcotte qui s’est séparée et qui est pleine de fruits, et de même un vieil arbre déraciné portant des fruits et replanté ailleurs, ou un rameau plein de fruits pris d’un vieil arbre et greffé sur un jeune : si le fruit s’est accru au point que le fruit premier, qui est permis, n’a pas cent parts contre le surplus, c’est interdit ; sinon, c’est permis. Mais si l’on a greffé un rameau plein de fruits d’orla dans un vieil arbre, les fruits du rameau sont interdits à jamais, même s’ils ont beaucoup grandi.
הנוטע אילן מאכל ואין דעתו לצורך אכילה אלא להיות גדר לשדה או בשביל העצים לשרפן או לבנין פטור והוא שיהא ניכר שאינו לצורך אכילה כגון אם הוא לשריפה שנטען רצופים ואינו מרחיק בין אילן לאילן כראוי ואם הוא לבנין שמשפה הענפים כדי שיתעבו ואם לגדר שהוא במקום שצריך לגדור ואפי' אם צדו האחד בין פנימי בין חיצון בין תחתון בין עליון לצורך אחד מאלו וצדו השני לאכול את שלצורך אכילה חייב והשאר פטור ואם חשב עליו אחר כך לאכילה חייב בערלה וברבעי ומונין לו משעת נטיעה אבל אם לא חשב עליו עד סוף שנה שלישית אין בו דין רבעי שאין דין רבעי בלא ערלה ואם נטעו למאכל ואחר כך חשב עליו לאחד מאלו חייב:
Celui qui plante un arbre fruitier sans intention de s’en nourrir, mais pour en faire une clôture au champ, ou pour le bois à brûler, ou pour la construction, est exempt — pourvu qu’il soit reconnaissable que ce n’est pas pour la nourriture. S’il est pour le feu : on les plante serrés, sans l’écart convenable d’arbre à arbre. S’il est pour la construction : on élague les rameaux pour qu’ils s’épaississent. S’il est pour clôture : il est dans un endroit qu’il faut clôturer. Même si l’un des côtés — intérieur ou extérieur, inférieur ou supérieur — sert à l’un de ces usages et l’autre côté à manger : celui qui est pour la nourriture est assujetti, le reste est exempt. S’il a ensuite songé à s’en nourrir, il est assujetti à l’orla et au revaï, et l’on compte depuis la plantation. Mais s’il n’y a songé qu’à la fin de la troisième année, il n’y a pas de revaï : il n’y a pas de revaï sans orla. S’il l’a planté pour la nourriture puis a songé à l’un de ces usages, il reste assujetti.
הנוטע לצורך מצוה כגון לצורך לולב או אתרוג חייב:
Celui qui plante pour une mitsva, par exemple pour un loulav ou un etrog, est assujetti.
הנוטע בתוך שלו לצורך רבים חייב:
Celui qui plante dans son bien pour le besoin du public est assujetti.
הנוטע ברשות הרבים והגזלן שנטע והעובד כוכבים שנטע בין לעצמו בין לישראל והנוטע בבית ועל גג שמילאו עפר ונטע בו והנוטע בספינה או בעציץ אע"פ שאינו נקוב חייב:
Celui qui plante sur la voie publique, le voleur qui a planté, le non-juif qui a planté — pour lui-même ou pour un Juif —, celui qui plante dans une maison et sur un toit qu’on a rempli de terre, celui qui plante dans un bateau ou dans un pot, même non percé : tous sont assujettis.
העולה מאליו [ברשות היחיד חייב] במקום טרשים (פי' סלעים חזקים וקשים) פטור אפילו הנוטע במקום שאינו ישוב פטור והוא שלא יהיה עושה כדי טיפול שמטפל בפירותיו עד שמביאם לישוב אבל אם היה עושה כדי טיפול חייב:
Ce qui pousse de soi-même dans un domaine privé est assujetti. Dans un lieu de rochers durs, c’est exempt. Même celui qui plante dans un lieu inhabité est exempt, pourvu que cela ne produise pas de quoi valoir la peine de soigner les fruits jusqu’à les porter à l’habitat. Si cela produit de quoi valoir cette peine, c’est assujetti.
עובד כוכבים שהיה מוכר פירות ואמר של ערלה הן או של נטע רבעי הן אינו נאמן ואפילו אמר מאיש פלוני לקחתים:
Un non-juif qui vendait des fruits et a dit : « Ce sont d’orla » ou « Ce sont de neta revaï », n’est pas cru, même s’il a dit : « Je les ai pris de tel homme. »