Interdiction de semer deux espèces ensemble en Erets Israël ; classement des semences ; proportions de mélange ; distances, sillons et planches. Puis interdiction d’accoupler ou de faire travailler ensemble deux espèces d’animaux.
דיני כלאי זרעים ופרטיהם. ובו מ' סעיפים:הזורע ב' מיני זרעים כאחד בארץ ישראל לוקה שנאמר שדך לא תזרע כלאים ואחד הזורע (או המנכש) או המחפה כגון שהיתה חטה אחת ושעורה אחת או פול א' ועדשה אחת מונחים על הארץ וחיפה אותם בעפר בין בידו בין ברגלו לוקה ואחד הזורע בארץ או בעציץ נקוב אבל הזורע בעציץ שאינו נקוב מכין אותו מכת מרדות:
Celui qui sème deux espèces de semences ensemble en Erets Israël est passible de flagellation, ainsi qu’il est dit : « Ton champ, tu ne le sèmeras pas de kilayim ». Qu’il sème, qu’il sarcle, ou qu’il recouvre — par exemple un grain de blé et un grain d’orge, ou une fève et une lentille, posés sur la terre, et qu’il les ait recouverts de terre, de la main ou du pied — il est passible de flagellation. Qu’il sème en terre ou dans un pot percé. Mais celui qui sème dans un pot non percé reçoit des coups de correction rabbinique.
אסור לזרוע כלאים לעובד כוכבים ומותר לומר לעובד כוכבים לזרוע לו כלאי זרעים ואסור לקיים בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן אינו לוקה ומותר לישראל לזרוע כלאי זרעי' בידו בחו"ל ואפי' לערב הזרעי' לכתחל' ולזרעם בחו"ל מותר ודברים אלו דברי קבלה:
Il est interdit de semer des kilayim pour un non-juif. Il est permis de dire à un non-juif de semer pour lui des kilayim de semences. Il est interdit de les maintenir dans son champ : on les arrache. S’il les a maintenus, il n’est pas passible de flagellation. Il est permis à un Juif de semer de sa main des kilayim de semences hors d’Erets Israël ; même de mélanger les semences lekhathila (a priori) et de les semer hors d’Erets Israël, c’est permis. Ces règles sont des paroles de tradition.
אין אסור משום כלאי זרעים אלא הזרעים הראויין למאכל אדם אבל עשבים המרים וכיוצא בהם מן העיקרים שאינם ראויים אלא לרפואה וכיוצא בהן אין בהן משום כלאי זרעים. הזרעונים מתחלקים לג' חלקים האחד נקרא תבואה והם חמשת מיני דגן. והשנית נקרא קטנית כגון הפול והאפונים והעדשים והאורז והדוחן והשומשמין והפרגין והספיר (פי' כעין רמון מלא זרעים פשאור"ו בלעז ופירוש ספיר מין קטנית ציצירק"ל בלע"ז) וכיוצא בהן. והג' נקרא זרעוני גנה והם שאר זרעים שאינם ראויים למאכל אדם והפרי של אותו הזרע מאכל אדם כגון זרע הבצלים והשומין וזרע החציר וזרע לפת וכיוצא בהן וזרע הפשתן הרי הוא בכלל זרעוני גנה:
L’interdiction des kilayim de semences ne concerne que les semences propres à l’alimentation humaine. Les herbes amères et les racines semblables, qui ne servent qu’à la médecine et analogues, n’entrent pas dans les kilayim de semences. Les semences se divisent en trois : 1) la tevoua — les cinq espèces de céréales ; 2) les kitniyot — fèves, pois, lentilles, riz, millet, sésame, pavot, sapir et analogues ; 3) les semences de jardin — les autres semences dont le grain n’est pas aliment humain, mais dont le fruit l’est : semences d’oignons, d’aulx, de fourrage, de navet et analogues. La semence de lin entre dans les semences de jardin.
כשיזרעו כל מיני זרעונים אלו ויצמחו נקרא הצמח כולו כל זמן שלא ניכר הזרע דשא ונקרא ירק ויש מזרעוני גנה זרעונים שדרכן לזרוע מהם שדות כגון הפשתן והחרדל ואלו נקראים מיני זרעים ויש מזרעוני גנה זרעים שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא ערוגות ערוגות קטנות כגון הלפת והצנון והתרדים והבצלים והכסבר (פי' כזרע גד ת"י כסברא חיור קוליאנדר"ו בלעז) והכרפס והמרור וכיוצא בהם ואלו נקראים מיני ירקות:
Quand on sème toutes ces espèces et qu’elles poussent, la plante entière, tant que le grain n’est pas reconnaissable, s’appelle herbe (dèchè) et s’appelle légume (yéreq). Parmi les semences de jardin, certaines se sèment d’ordinaire en champs — lin, moutarde — et s’appellent espèces de semences. D’autres ne se sèment d’ordinaire qu’en petites planches — navet, radis, blettes, oignons, coriandre, céleri, meror et analogues — et s’appellent espèces de légumes.
זרע שנתערב בו זרע אחר אם היה אחד מכ"ד כגון סאה של חטים שנתערבה בכ"ד סאה של שעורים ה"ז אסור לזרוע את המעורב עד שימעט את החטים או יוסיף על השעורים ואם זרע לוקה וכל שהוא כלאים עם הזרע מצטרף לאחד מכ"ד כיצד כ"ד סאה של חטים שנתערב בם שני קבין שעורים ושני קבין עדשים ושני קבין פולין ה"ז לא יזרע הכל עד שימעט סאה של תערובות ויבור מקצתה או יוסיף על החטים שהשעורים והעדשים והפול כולם כלאים עם החטים:
Une semence mélangée à une autre : si l’une est un vingt-quatrième — par exemple un séa de blé mélangé à vingt-quatre séa d’orge —, il est interdit de semer le mélange jusqu’à ce qu’on réduise le blé ou qu’on ajoute de l’orge. S’il a semé, il est passible de flagellation. Tout ce qui est kilayim avec la semence s’additionne pour former le vingt-quatrième. Comment ? Vingt-quatre séa de blé dans lesquels se sont mêlés deux kav d’orge, deux kav de lentilles et deux kav de fèves : on ne sèmera pas le tout jusqu’à ce qu’on réduise un séa du mélange et qu’on en trie une partie, ou qu’on ajoute du blé ; car orge, lentilles et fèves sont tous kilayim avec le blé.
בד"א כשנתערבו מיני תבואה זה בזה או מיני קטניות זה בזה או שנתערבה תבואה בקטניות או קטניות בתבואה אבל זרעוני גנה שנתערב אחד מהם בתבואה או בקטניות שיעורן א' מכ"ד ממה שזורעין בבית סאה מאותו המין אם נתערב בסאה של תבואה או קטניות לא יזרע עד שימעט או יוסיף על התבואה כיצד חרדל שנתערב בתבואה והרי החרדל זורעים ממנו קב בכל בית סאה אם נתערב ממנו אחד מכ"ד מן הקב בסאה של תבואה או של קטניות חייב למעט וכן אם היה מין זה מזרעוני גנה זורעים ממנו סאתים בכל בית סאה ואם נתערב ממנו חצי קב בכל סאה של תבואה או של קטניות ימעט לפיכך תבואה שנתערב בה זרע פשתן אם היה ג' רביעיות בכל סאה ה''ז ימעט ואם לאו אינו צריך למעט לפי שבית סאה זורעין בו ג' סאין זרע פשתן ועל דרך זה משערים בכל הזרעים האחרים:
De quoi parle-t-on ? Quand se sont mêlées des espèces de céréales entre elles, ou des kitniyot entre elles, ou des céréales avec des kitniyot. Mais les semences de jardin mélangées à des céréales ou à des kitniyot : leur mesure est un vingt-quatrième de ce qu’on sème, de cette espèce, dans un beit séa. Si cette quantité s’est mêlée à un séa de céréales ou de kitniyot, on ne sème pas tant qu’on n’a pas réduit ou ajouté aux céréales. Comment ? De la moutarde mêlée à des céréales : on sème un kav de moutarde par beit séa ; si s’en est mêlé un vingt-quatrième de kav dans un séa de céréales ou de kitniyot, on doit réduire. De même, si de cette semence de jardin on sème deux séa par beit séa, et qu’un demi-kav s’en est mêlé par séa de céréales ou de kitniyot, on réduit. Dès lors, des céréales dans lesquelles s’est mêlée de la semence de lin : si c’était trois quarts de kav par séa, on réduit ; sinon, point n’est besoin. Car dans un beit séa on sème trois séa de lin. On estime de même pour toutes les autres semences.
בד"א בשלא נתכוין לערב ובשלא נתכוין לזרוע הב' מינים שנתערבו אבל אם נתכוין לערב זרע בזרע אחר או [לזרוע] הב' מינים אפי' היתה חטה אחת בתוך כרי של שעורים אסור לזרעה וכן כל כיוצא בזה:
De quoi parle-t-on ? Quand on n’a pas eu l’intention de mélanger et qu’on n’a pas eu l’intention de semer les deux espèces mêlées. Mais si l’on a voulu mélanger une semence à une autre, ou semer les deux espèces, même un seul grain de blé dans un tas d’orge, il est interdit de le semer. Et ainsi de suite.
הזורע מין מן המינים וכשצמח ראה בו כלאים אם היה המין האחר אחד מכ"ד בשדה ה"ז ילקט עד שימעטנו מפני מראית העין שמא יאמרו כלאים זרע בכוונה בין שהיה המין האחר שצמח תבואה וקטניות בתבואה [וקטניות] או זרעוני גנה בתבואה וקטניות ובזרעוני גנה ואם היה הצומח פחות מכאן אינו צריך למעטו:
Celui qui a semé une espèce et, à la levée, y voit des kilayim : si l’autre espèce est un vingt-quatrième du champ, il cueille jusqu’à la réduire, à cause de l’apparence — on dirait qu’il a semé des kilayim exprès —, que l’espèce levée soit céréale ou kitniyot parmi des céréales ou kitniyot, ou semences de jardin parmi des céréales, des kitniyot ou des semences de jardin. Si ce qui a levé est moins que cela, point n’est besoin de réduire.
בד"א בזמן שיש מקום לחשד אבל בזמן שדברי' מראין שאין זה מדעתו של בעל השדה אלא מאליהם עלו אין מחייבים אותו למעט כיצד כגון תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס (פי' מין זרע שצובעים) ותלתן שזרעם למאכל אדם שעלו בה מיני עשבים שזה מפסיד הוא וכן כל כיוצא בזה ובמה יודע שהתלתן זרועה למאכל אדם כשהיתה זרועה ערוגות ערוגות ולה גבול סביב וכן מקום הגרנות שעלו בה מינין הרבה אין מחייבין אותן לעקור שהרי הדבר ידוע שאינו רוצה שיצמח צמח במקום הגרנות ואם הסיר מקצתן אומרים לו עקור הכל חוץ ממין אחד שהרי גילה דעתו שרוצה בקיום השאר:
De quoi parle-t-on ? Quand il y a lieu de soupçon. Mais lorsque les choses montrent que ce n’est pas de la volonté du maître du champ, et qu’elles ont levé d’elles-mêmes, on ne l’oblige pas à réduire. Comment ? Des céréales où ont levé des repousses d’isatis (plante tinctoriale), ou du fenugrec semé pour l’alimentation humaine où ont levé des herbes : c’est une perte pour lui. Et ainsi de suite. Comment sait-on que le fenugrec est semé pour l’homme ? Quand il est semé par planches, avec une bordure autour. De même, l’aire où ont levé beaucoup d’espèces : on n’oblige pas à les arracher, car il est notoire qu’on ne veut pas de pousses sur l’aire. S’il en a ôté une partie, on lui dit d’arracher tout sauf une seule espèce : il a révélé qu’il veut le maintien du reste.
אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה (פי' סדן אילן שנקצץ ונשאר שרשיו בארץ ושקמה מין תאנה יערית) וכיוצא בזה:
On ne plante pas de légumes dans le tronc d’un sycomore (arbre coupé dont les racines restent en terre ; le sycomore est une espèce de figuier sauvage) et analogues.
הטומן אגודות לפת וצנון וכיוצא בה תחת האילן אפילו תחת הגפן אם היו מקצת העלין מגולין אינו חושש שהרי אינו רוצה בהשרשתן ואם אינם אגודה או שלא היו העלין מגולין חושש משום כלאים:
Celui qui enterre des bottes de navets, de radis et analogues sous un arbre, même sous une vigne : si une partie des feuilles reste découverte, il n’a pas à craindre, car il ne veut pas qu’elles prennent racine. S’il n’y a pas de botte, ou si les feuilles ne sont pas découvertes, il craint à cause des kilayim.
שדה שהיתה זרועה וקצר הזרע ונשארו העיקרין בארץ אע"פ שאין מוציאין צמח אלא אחר כמה שנים לא יהיה זורע באותה שדה מין אחר עד שיעקור העיקרין:
Un champ qui était semé, dont on a moissonné la semence, et dont les souches sont restées en terre : même si elles ne produisent de pousse qu’après plusieurs années, on n’y sèmera pas une autre espèce tant qu’on n’aura pas arraché les souches.
היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזורעה שעורים קודם שיצמחו החטין ימתין לה עד שיפסדו החטים ויתליעו בארץ כמו ג' ימים אם היתה שדהו רוה ואח"כ יהפכם במחרישה ויזרע המין האחר ואינו צריך להפך את כולה עד שלא תשאר חטה שלא נעקרה אלא חורש השדה כדרך שחורשין אותה קודם המטר כדי שתרוה צמחו החטים ואח"כ נמלך לזורעה שעורים יהפוך ואח"כ יזרעם ואם הוריד בהמתו לתוכה וקרסמה את הצמח הרי זה מותר לזרוע מין אחר:
Son champ était semé de blé et il se ravise pour y semer de l’orge : avant que le blé ait levé, il attend qu’il se gâte et soit vermoulu en terre, environ trois jours, si le champ était humide ; puis il le retourne à la charrue et sème l’autre espèce. Il n’a pas besoin de tout retourner jusqu’à ce qu’il ne reste pas un grain non déraciné : il laboure le champ comme on le laboure avant la pluie, pour qu’il s’imbibe. Si le blé a déjà levé et qu’il se ravise pour y semer de l’orge, il retourne puis sème. S’il y a fait descendre son bétail et que celui-ci a brouté la pousse, il est permis de semer une autre espèce.
יש מינים בזרעים שיהיה המין האחד נפרד לצורות הרבה מפני שנוי המקומות והעבודה שעובדים הארץ עד שיראה כשני מינים ואע"פ שאין דומין זה לזה הואיל והם מין אחד אינם כלאים זה בזה ויש בזרעים שני מינים שהם דומין זה לזה וצורת שניהם קרובה להיות צורה אחת ואעפ"כ הואיל והם ב' מינים הרי אלו אסורים זה עם זה כיצד החזרת עם חזרת גלים והעולשים עם עולשי שדה והכרישין עם כרישי שדה והכסבר עם כסבר הרים והחרדל עם חרדל מצרי ודלעת מצרית עם דלעת הרמוצה (פי' מין דלעת מר שממתקין אותה ברמץ שהוא אפר חם) אינם כלאים זה בזה וכן החטים עם הזונין והשעורים עם שבולת שועל והכוסמין עם השיפין הפול עם הספיר והפרקדן עם הטופח (פי' פרקדן וטופח מיני זרעוני' דקי' ושעועות בערבי לנביא"ה ומלפפון פי' בירושלמי פרי הבא מן האבטיח והקישות או מהאבטיח והטופח וי"א שהוא הפרי הנקרא בלע"ז ציטרול"ו והתרובדור הוא מין כרוב שעליו קטנים והתרדין הם מן ירק בוליט"י בלע"ז והלעונים הם ממין התרדין והנפוסים הם מין צנון והלפתן פי' הערוך מארוי"ו בלע"ז) ופול הלבן עם השעועות והקישות עם המלפפון והכרוב עם התרובדור והתרדים עם הלעונים אינם כלאים זה בזה אבל הצנון עם הנפוסים והחרדל עם הלפסן ודלעת יונית עם דלעת מצרית או עם דלעת הרמוצה אע"פ שדומים זה לזה הרי אלו כלאים זה בזה וכן באילן שיש ב' מינים שדומים זה לזה בעלין או בפירות הואיל והם שני מינים הרי אלו כלאים כמו שנתבאר בסימן רצ"ה:
Il est des espèces de semences dont une même espèce se sépare en beaucoup de formes, selon les lieux et le travail de la terre, jusqu’à paraître deux espèces ; bien qu’elles ne se ressemblent pas, puisqu’elles sont une seule espèce, elles ne sont pas kilayim l’une avec l’autre. Et il est des semences de deux espèces qui se ressemblent, dont les formes sont proches d’être une seule : néanmoins, puisqu’elles sont deux espèces, elles sont interdites l’une avec l’autre. Comment ? La laitue avec la laitue des flots, les chicorées avec les chicorées des champs, les poireaux avec les poireaux des champs, la coriandre avec la coriandre des montagnes, la moutarde avec la moutarde d’Égypte, et la courge d’Égypte avec la courge ramousa (courge amère qu’on adoucit dans la cendre chaude) ne sont pas kilayim l’une avec l’autre. De même le blé avec l’ivraie, l’orge avec l’avoine, l’épeautre avec le seigle, la fève avec le sapir, le fourqedan avec le tofa'h, le haricot blanc avec les haricots, le concombre avec le melon, le chou avec le trovador, les blettes avec les leounim ne sont pas kilayim l’une avec l’autre. Mais le radis avec les nafous, la moutarde avec le lafsan, et la courge grecque avec la courge d’Égypte ou avec la courge ramousa, bien qu’elles se ressemblent, sont kilayim l’une avec l’autre. De même pour l’arbre : deux espèces qui se ressemblent par les feuilles ou par les fruits, puisqu’elles sont deux espèces, sont kilayim, comme il a été exposé au siman 295.
יש זרעים ואילנות אחרים אע"פ שהם שני מינים בטבעם הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה או פרי של זה דומין לפרי של זה דמיון גדול עד שיראו כשני גוונים ממין אחד לא חששו להם לכלאים זה עם זה כיצד הלפת עם הצנון אינם כלאים זה בזה מפני שפרייהן שוים והלפת עם הנפוס אינם כלאים זה בזה מפני שהעלים שוים אבל צנון עם הנפוס אע"פ שהעלים דומים זה לזה והפרי דומה לפרי הרי אלו כלאים הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם [פרי זה] ביותר וכן כל כיוצא באלו:
Il est d’autres semences et arbres qui, bien qu’ils soient deux espèces par nature, puisque les feuilles de l’un ressemblent aux feuilles de l’autre, ou le fruit de l’un au fruit de l’autre, d’une ressemblance si grande qu’ils paraissent deux teintes d’une même espèce, on n’a pas craint d’en faire des kilayim l’un avec l’autre. Comment ? Le navet et le radis ne sont pas kilayim, parce que leurs fruits sont semblables. Le navet et le nafous ne sont pas kilayim, parce que les feuilles sont semblables. Mais le radis et le nafous, bien que les feuilles se ressemblent et le fruit au fruit, sont kilayim, puisque le goût de ce fruit s’éloigne beaucoup du goût de l’autre. Et ainsi de tout analogue.
כמה מרחיקים בין שני מיני זרעים שהם כלאים זה עם זה כדי שיהיו מובדלים זה מזה אבל אם נראים שנזרעו בערבוביא ה"ז אסור ושיעורים רבים יש בהרחקה זו הכל לפי גודל השדה הנזרעת ולפי רוב העלין ושילוח היונקות כיצד שדהו שהיתה זרועה מין תבואה ובקש לזרוע בצדה מין תבואה אחרת בשדה אחרת מרחיק ביניהם בית רובע והוא כעשר אמות וחומש אמה על עשר אמות וחומש אמה מרובע בין מן האמצע בין מן הצד ואם לא היה ביניהם כשיעור הזה אסור ואינו לוקה עד שיהיו קרובים בתוך ששה טפחים:
Combien éloigne-t-on deux espèces de semences qui sont kilayim l’une avec l’autre ? Assez pour qu’elles soient distinctes. Mais si elles paraissent semées pêle-mêle, c’est interdit. Il y a beaucoup de mesures à cet éloignement, selon la grandeur du champ semé, l’abondance des feuilles et l’extension des drageons. Comment ? Son champ était semé d’une espèce de céréale et il veut semer à côté, dans un autre champ, une autre espèce de céréale : il éloigne entre eux un beit rova, soit environ dix ammot et un cinquième sur dix ammot et un cinquième, en carré, que ce soit par le milieu ou par le côté. S’il n’y avait pas cette mesure, c’est interdit ; il n’est passible de flagellation que s’ils sont proches à moins de six téfa'him.
היתה שדהו זרועה ירק ובקש לזרוע בצדה שדה ירק אחר אפילו דלעת מרחיק בין ב' השדות ו' טפחים על ו"ט מרובע בין מן הצד בין מן האמצע ופחות משיעור זה אסור ואינו לוקה עד שיהיו קרובים בתוך טפח:
Son champ était semé de légumes et il veut semer à côté un champ d’un autre légume, même de courge : il éloigne entre les deux champs six téfa'him sur six téfa'him en carré, par le côté ou par le milieu. Moins que cela, c’est interdit ; il n’est passible de flagellation que s’ils sont proches à moins d’un téfa'h.
היתה אחת משתי השדות זרועה תבואה והשניה שבצדה ירק או דלעת מרחיק ביניהם בית רובע:
L’un des deux champs était semé de céréales et l’autre, à côté, de légumes ou de courge : on éloigne entre eux un beit rova.
במד"א שצריך להרחיקה כשיעורים האלו בין שתי שדות אבל אם היתה שדהו זרועה ירק ורוצה לזרוע בצדה שורה של ירק ממין אחר דיו לעשות בין השדה ובין השורה תלם א' ארכו ו' טפחים בלבד ורחבו כעומקו:
De quoi parle-t-on, qu’il faille ces mesures d’éloignement ? Entre deux champs. Mais si son champ était semé de légumes et qu’il veut semer à côté une rangée d’un autre légume, il suffit de faire entre le champ et la rangée un seul sillon, long de six téfa'him seulement, et large comme sa profondeur.
היתה שדהו זרועה תבואה ורוצה לזרוע בתוכה שורה של ירק אפי' שורה של דלועין שהעלין שלהם ארוכין ומסתבכין מרחיק ביניהם ו' טפחים ואם נמשכו העלין של דלעת ונכנסו לתבואה ונסתבכו בה יעקור מן התבואה שלפני הדלעת עד שלא יתערבו העלין ואצ"ל שאם זרע שורה ממין זה ושורה ממין אחר שדיו להיות ביניהן תלם אחד (פירוש בקעי החרישה יקראו גדודים והגבוה נקרא תלם):
Son champ était semé de céréales et il veut y semer une rangée de légumes, même une rangée de courges dont les feuilles sont longues et s’enchevêtrent : il éloigne entre eux six téfa'him. Si les feuilles de la courge se sont étendues, sont entrées dans les céréales et s’y sont enchevêtrées, il arrache des céréales devant la courge jusqu’à ce que les feuilles ne se mêlent plus. Et il va sans dire que s’il a semé une rangée de cette espèce et une rangée de l’autre, un seul sillon entre elles suffit (on appelle sillon la crête du labour).
הרחיק בין ב' המינים הרחקה הראויה להם והיה מין זה נוטה על גבי מין זה בין שנטתה תבואה על התבואה או ירק על התבואה או תבואה על הירק הכל מותר שהרי הרחיק כשיעור חוץ מדלעת יונית שהיא נמשכת הרבה לפיכך אם נטתה יעקור מלפניה:
On a éloigné les deux espèces de l’éloignement qui leur convient, et l’une penche au-dessus de l’autre — céréale sur céréale, légume sur céréale ou céréale sur légume : tout est permis, puisqu’on a éloigné selon la mesure, sauf la courge grecque, qui s’étend beaucoup ; aussi, si elle a penché, on arrache devant elle.
היה בין שני המינים בור או ניר או גפה (פי' גדר אבנים סדורות זו על גב זו בלא טיט) או דרך או גדר שהוא גבוה י' טפחים [או חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים] ורחב ד' או אילן שהוא מיסך על הארץ או סלע שהוא גבוה י' טפחים ורחב ארבעה ה"ז מותר לסמוך לצד א' מאלו והמין האחר לצד השני הואיל ואחד מכל אלו מבדיל ביניהם הרי הם נראים מובדלים זה מזה בד"א שצריך הרחקה או דבר המבדיל כשזרע בתוך שדהו אבל אם היתה שדהו זרועה חטים מותר לחבירו לזרוע בצדה שעורים שנאמר שדך לא תזרע כלאים אין האיסור אלא כשיזרע שדהו כלאים שלא נאמר הארץ [לא] תזרע כלאים ולא עוד אלא אפי' זרע בתוך שדהו שעורים סמוך לחטים ומשך זרע שעורים עד שסמכו לשדה חבירו שהיא זרועה שעורים הרי זה מותר מפני שנראו השעורים שבתוך שדהו שהם סוף שדה חבירו:
Entre les deux espèces il y avait une fosse, un labour à nu, un muret de pierres sèches, un chemin, une clôture haute de dix téfa'him, un fossé profond de dix téfa'him et large de quatre, un arbre qui couvre la terre, ou un rocher haut de dix téfa'him et large de quatre : il est permis d’adosser une espèce à l’un de ces séparateurs et l’autre espèce de l’autre côté ; puisqu’un de ceux-ci les sépare, elles paraissent distinctes. De quoi parle-t-on, qu’il faille un éloignement ou un séparateur ? Quand on sème dans son propre champ. Mais si son champ était semé de blé, son voisin peut semer à côté de l’orge : il est dit « ton champ, tu ne le sèmeras pas de kilayim » — l’interdit n’est que lorsqu’on sème son champ en kilayim ; il n’est pas dit « la terre, tu ne la sèmeras pas de kilayim ». Bien plus : même s’il a semé dans son champ de l’orge tout contre le blé et a prolongé l’orge jusqu’à l’adosser au champ du voisin semé d’orge, c’est permis, car l’orge de son champ paraît la fin du champ du voisin.
היתה שדהו זרועה חטים ושדה חבירו בצדה זרועה חטים מותר לו לזרוע תלם אחד של פשתן בצד חטים שלו הסמוך לשדה חבירו שהרואה יודע שאין דרך לזרוע תלם אחד של פשתן ולא נתכוין זה אלא לבדוק שדהו אם היא ראויה לזרוע פשתן אם לא ונמצא כזורע להשחתה אבל מין אחר אסור לזרוע בין שתי שדות אלו שהם ממין אחד עד שירחיק בתוך שלו:
Son champ était semé de blé et le champ du voisin, à côté, aussi de blé : il lui est permis de semer un seul sillon de lin du côté de son blé jouxtant le champ du voisin ; le passant sait qu’on n’a pas coutume de semer un seul sillon de lin, et que celui-ci n’a voulu qu’éprouver si son champ convient au lin : c’est comme semer pour détruire. Mais une autre espèce, il est interdit de la semer entre ces deux champs de même espèce, tant qu’on n’éloigne pas dans son propre champ.
היתה שדהו ושדה חבירו שבצדו זרועים שני מיני תבואה לא יזרע ביניהם חרדל וחריע אפילו תלם אחד מפני שהעם זורעים מאלו תלם אחד אבל אם שתי השדות זרועים שני מיני ירקות מותר לזרוע ביניהם חרדל או חריע שמותר להקיף חרדל לכל מין חוץ מן התבואה מפני שאינם מזיקים אותה:
Son champ et le champ du voisin à côté étaient semés de deux espèces de céréales : on ne sèmera pas entre eux de la moutarde ni du carthame, même un seul sillon, parce que les gens sèment de ceux-ci un sillon isolé. Mais si les deux champs sont semés de deux espèces de légumes, il est permis de semer entre eux moutarde ou carthame : on a le droit d’entourer de moutarde toute espèce, hors les céréales, parce qu’ils ne les endommagent pas.
היתה זוית של זרע זה נוגעת בצלע של זרע האחר בתוך שדהו ה"ז מותר מפני שהם נראים מובדלים זה מזה ואצ"ל אם היתה זוית של זרע נוגעת בזוית של זרע האחר מפני שהם נראים כסוף שדה שהוא מותר בלא הרחקה ובלא הבדלה:
Un angle de cette semence touchait le flanc de l’autre semence dans son champ : c’est permis, car elles paraissent distinctes. Et il va sans dire si un angle touchait un angle de l’autre : elles paraissent la fin d’un champ, ce qui est permis sans éloignement ni séparation.
מותר לזרוע שתי שורות זו בצד זו של קישואין ושתי שורות בצדן של דילועין ושתי שורות של פול המצרי ותלם בין כל מין ומין אבל לא יזרע שורה אחת של קישואים ושורה אחת של דילועין ושורה אחת של פול המצרי אע"פ שהתלם מבדיל בין כל מין ומין מפני שמינים אלו עלים שלהם ארוכים ונמשכים ומסתבכים ואם זרעם שורה בצד שורה יתערב הכל ויראו כנזרעים בערבוביא:
Il est permis de semer deux rangées côte à côte de concombres, deux rangées à côté de courges, et deux rangées de haricot d’Égypte, avec un sillon entre chaque espèce. Mais on ne sèmera pas une rangée de concombres, une de courges et une de haricot d’Égypte, même si le sillon sépare chaque espèce, parce que ces espèces ont de longues feuilles qui s’étendent et s’enchevêtrent ; rangée contre rangée, tout se mêlerait et paraîtrait semé pêle-mêle.
היתה שדהו זרועה מין ממיני ירקות ובקש לזרוע בתוכה שורות שורות של דלועים עוקר מהירק מקום שזורע בו שורה של דילועין ומבדיל בינה ובין הירק כתלם ומניח מן הירק רוחב י"ב אמה ועושה שורה שניה של דילועים ומבדיל בינה ובין הירק כתלם וכן עד מקום שירצה שנמצא בין כל שתי שורות של דילועין י"ב אמה אבל פחות מכאן אסור מפני העלין שמסתבכין מכאן ומכאן בירק שביניהם ונראה הכל כאילו נזרע בערבוביא:
Son champ était semé d’une espèce de légumes et il veut y semer des rangées de courges : il arrache du légume la place de la rangée de courges, sépare celle-ci du légume par un sillon, laisse du légume une largeur de douze ammot, fait une seconde rangée de courges, la sépare du légume par un sillon, et ainsi de suite autant qu’il veut : entre chaque deux rangées de courges il y a douze ammot. Moins que cela est interdit, à cause des feuilles qui s’enchevêtrent de part et d’autre dans le légume du milieu, et tout paraît semé pêle-mêle.
היתה שורה של דלעת זרועה אפי' דלעת יחידית ובא לזרוע בצדה תבואה מרחיק בית רובע שהרי נמשכו עליה והחזיקה מקום גדול:
Une rangée de courge était semée, même une courge isolée, et l’on vient semer à côté des céréales : on éloigne un beit rova, car ses feuilles se sont étendues et ont occupé une grande place.
כל דבר שיהיה בתוך בית רובע שמרחיקין בין שני המינים עולה מן המדה כגון הקבר והסלעים וכיוצא בהן:
Tout ce qui se trouve dans le beit rova qu’on éloigne entre deux espèces compte dans la mesure : tombe, rochers et analogues.
התלם או אמת המים שהם עמוקים טפח זורעים לתוכו ג' מיני זרעים אחד על שפת התלם מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע:
Le sillon ou le canal profonds d’un téfa'h : on y sème trois espèces — une sur chaque lèvre du sillon et une au milieu.
מותר לנטוע שני מינים בתוך גומא אחת ואפי' קישות ודלעת והוא שיהיה מין זה נוטה מעל שפת הגומא לכאן והמין האחר נוטה לצד השני ויראו נבדלין זה מזה וכן אם נטע ארבעה מינים בתוך הגומא והפכן לד' רוחותיה הרי זה מותר:
Il est permis de planter deux espèces dans un même trou, même concombre et courge, pourvu que l’une penche hors du bord du trou d’un côté et l’autre de l’autre côté, et qu’elles paraissent distinctes. De même si l’on a planté quatre espèces dans le trou et qu’on les a tournées vers ses quatre vents : c’est permis.
הרוצה לזרוע שדהו משר משר (פי' ערוגות ערוגות) מכל מין ומין מרחיק בין כל משר ומשר ב' אמות על ב' אמות ומיצר והולך עד שלא ישאר ביניהם בסוף המשר אלא כל שהוא שהרי הם נראים שלא נזרעו בערבוביא:
Qui veut semer son champ par planches (mèchèr), une espèce par planche, éloigne entre chaque planche deux ammot sur deux ammot, et l’intervalle va en se rétrécissant jusqu’à ce qu’il ne reste entre elles, au bout de la planche, qu’un rien : elles ne paraissent pas semées pêle-mêle.
רצה לעשות שדהו קרחת קרחת מכל מין ומין לא יעשה בתוך כל בית סאה יותר על ט' קרחות כל קרחת מהן בית רובע ונמצא רחוק בין קרחת וקרחת קרוב לי' אמות פחות רביע שכל בית סאה נ' על נ' ומה בין המשר לקרחת שהמשר ארוך והקרחת מרובעת:
S’il veut faire son champ par clairières (qara'hat), une espèce par clairière, il ne fera pas, dans chaque beit séa, plus de neuf clairières, chacune d’un beit rova ; l’éloignement d’une clairière à l’autre est alors près de dix ammot moins un quart. Car tout beit séa a cinquante sur cinquante. Quelle différence entre la planche et la clairière ? La planche est longue, la clairière est carrée.
מיני ירקות שאין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא מעט מותר לזרוע מהם אפילו חמשה מינים בתוך ערוגה אחת שהיא ו' על ו' טפחים והוא שיזרע ד' מינים על ד' רוחות הערוגה ואחת באמצע וירחיק בין מין ומין כמו טפח ומחצה כדי שלא יינקו זה מזה אבל יותר על ה' מינים לא יזרע אע"פ שמרחיק ביניהם לפי שמינים הרבה בערוגה כזו הרי [הם] כנטועים בערבוביא:
Les espèces de légumes dont les gens n’ont coutume de semer qu’un peu : il est permis d’en semer même cinq espèces dans une seule planche de six téfa'him sur six, pourvu qu’on sème quatre espèces aux quatre vents de la planche et une au milieu, et qu’on éloigne d’environ un téfa'h et demi entre chaque espèce, afin qu’elles ne s’alimentent pas l’une de l’autre. Plus de cinq espèces, on ne sèmera pas, même en les éloignant : trop d’espèces dans une telle planche paraissent plantées pêle-mêle.
במה דברים אמורים בערוגה שהיא בחורבה ואין שם זרע חוצה לה אבל ערוגה בין ערוגות אסור לזרוע בה חמשה מינים שאם יזרע בכל רוח מערוגה זו ובכל רוח מערוגה שסביבותיה יראה הכל כמעורב ואם הטה עלין שבערוגה זו לכאן ועלין שבערוגה שבצדה מכאן עד שיראו מובדלין מותר וכן אם עשה תלם בין כל ערוגה וערוגה מותר:
De quoi parle-t-on ? D’une planche dans une ruine, sans semence au-dehors. Mais une planche parmi des planches : il est interdit d’y semer cinq espèces ; si l’on sème sur chaque côté de cette planche et sur chaque côté des planches d’autour, tout paraît mêlé. Si l’on a incliné les feuilles de cette planche d’un côté et celles de la planche voisine de l’autre, jusqu’à ce qu’elles paraissent distinctes, c’est permis. De même si l’on a fait un sillon entre chaque planche.
אסור לזרוע חוץ לערוגה בלא תלם ובלא נטיה ואפי' כנגד הקרנות של ערוגה שאין בה זרע גזירה שמא יזרע ד' המינים בד' זויות הערוגה ויזרע מינים אחרים חוצה לה כנגד הזויות ונמצא הכל כמעורב:
Il est interdit de semer hors de la planche sans sillon et sans inclinaison des feuilles, même vis-à-vis des angles d’une planche sans semence, par décret : on craint qu’on ne sème les quatre espèces aux quatre angles et d’autres espèces au-dehors vis-à-vis des angles, et que tout ne paraisse mêlé.
היתה הערוגה ו' על ו' והי' לה גבול גבוה טפח ורחב טפח סביב מותר לזרוע בה אפי' שמונה עשר מינים ג' על כל גבול וגבול וששה באמצע וירחיק בין כל מין ומין טפח ומחצה ולא יזרע ראש הלפת בתוך הגבול שמא ימלאהו יותר על זה לא יזרע ואסור לזרוע בערוגה מיני זרעים בענין זה מפני שהם נראים כלאים אבל מיני ירקות הואיל ואין דרך בני אדם לזרוע מהם אלא מעט מעט הרי זה מותר כמו שנתבאר:
La planche avait six sur six et une bordure haute d’un téfa'h et large d’un téfa'h tout autour : il est permis d’y semer même dix-huit espèces — trois sur chaque bordure et six au milieu — et l’on éloigne d’un téfa'h et demi entre chaque espèce. On ne sèmera pas une tête de navet dans la bordure, de peur qu’elle ne la remplisse. Plus que cela, on ne sèmera pas. Il est interdit de semer dans une planche des espèces de semences de cette façon, parce qu’elles paraissent kilayim ; mais les espèces de légumes, puisque les gens n’en sèment que très peu, sont permises comme on l’a exposé.
גבול שהיה גבוה טפח וזרעו בו מינים הרבה כמו שנתבאר ונתמעט מטפח מאחר שנזרע בו כשר שהיה כשר מתחלתו:
Une bordure haute d’un téfa'h, où l’on a semé beaucoup d’espèces comme on l’a exposé, et qui a diminué au-dessous d’un téfa'h : une fois semée, elle reste valide, car elle l’était au départ.
הרוצה למלאות כל גינתו ירקות רבות ולא ירחיק ביניהם עושה כל הגינה ערוגות מרובעות אפי' ו' על ו' ועושה בכל ערוגה חמשה עיגולין ד' בד' רוחותיה ואחד באמצע וזורע מין בכל עיגול וזורע ד' מינים אחרים בד' קרנות ערוגה נמצאו ט' מינים בכל ערוגה והם נראים מובדלים זה מזה ואינו מפסיד אלא מה שבין העיגולים בלבד שהוא מניחו חרב כדי שיראו העיגולים מובדלים מן הקרנות ומובדלים זה מזה ואם רצה שלא יפסיד כלום אם היו העיגולים זרועים שתי זורע מה שביניהם ערב ואם היו זרועים ערב זורע מה שביניהם שתי כדי שיראו מובדלים:
Qui veut remplir tout son jardin de beaucoup de légumes sans les éloigner fait tout le jardin en planches carrées, même de six sur six ; dans chaque planche il fait cinq ronds — quatre aux quatre vents et un au milieu — ; il sème une espèce dans chaque rond et quatre autres espèces aux quatre coins de la planche : voilà neuf espèces par planche, qui paraissent distinctes. Il ne perd que l’entre-deux des ronds, laissé en friche pour que les ronds paraissent distincts des coins et distincts entre eux. S’il ne veut rien perdre : si les ronds sont semés en chaîne, il sème l’entre-deux en trame ; s’ils sont semés en trame, il sème l’entre-deux en chaîne, afin qu’ils paraissent distincts.
מכל אלו הדברים נתבאר שבזמן שיש בין ב' המינים הרחקה הראויה להם כדי שלא יינקו זה מזה אין חוששין למראית העין ובזמן שיראו מובדלים זה מזה אין חוששין ליניקתן אפילו הם זה בצד זה:
De tout cela il ressort : quand il y a entre deux espèces l’éloignement qui leur convient, afin qu’elles ne s’alimentent pas l’une de l’autre, on ne craint pas l’apparence ; et quand elles paraissent distinctes l’une de l’autre, on ne craint pas leur alimentation réciproque, même côte à côte.
רצז דיני הרבעת והנהגת כלאי בהמה. ובו ט"ז סעיפים:(רצז - א) המרכיב זכר על נקבה שאינו מינו בין בבהמה בין בחיה ובעופות ואפי' במיני חיה שבים הרי זה לוקה:
Celui qui fait accoupler un mâle à une femelle qui n’est pas de son espèce — bétail, bête sauvage ou oiseaux, et même les espèces de bêtes de mer — est passible de flagellation.
(רצז - ב) אינו לוקה עד שיכניס בידו כמכחול בשפופרת אבל אם העלם זה על זה בלבד או שעוררם בקול היו מכין אותו מכת מרדות:
Il n’est passible de flagellation que s’il introduit de sa main comme un pinceau dans un tube. Mais s’il les a seulement superposés, ou qu’il les a excités de la voix, on lui donne des coups de correction rabbinique.
(רצז - ג) מותר להכניס שני מינים לדיר אחד ואם ראה אותם רובעים זה את זה אינו זקוק להפרישם. (ובמקום דאיכא למיחש לפריצותא דעבדי איסור אסור להכניסם אפילו לדיר) (נ"י פרק השוכר):
Il est permis de faire entrer deux espèces dans un même parc ; s’il les voit s’accoupler, il n’est pas tenu de les séparer. (Rema : Là où l’on craint la débauche de ceux qui feraient l’interdit, il est interdit de les faire entrer même dans un parc.)
(רצז - ד) אסור לישראל ליתן בהמתו לעובד כוכבים להרביעה (וכן כל אמירה לעובד כוכבים אפילו באיסור לאו אסורה (שם) אם לא שהעובד כוכבים עושה להנאת עצמו) (הגהות מרדכי דשבת):
Il est interdit à un Juif de donner sa bête à un non-juif pour la faire accoupler. (Rema : De même, toute parole dite à un non-juif est interdite, même pour un interdit de simple « tu ne feras pas », à moins que le non-juif n’agisse pour son propre profit.)
(רצז - ה) מי שעבר והרכיב בהמתו כלאים הרי הנולד מהם מותר בהנאה ואם היה מין טהורה עם מין טהורה מותר באכילה:
Qui a transgressé et fait accoupler sa bête en kilayim : le petit qui en naît est permis à la jouissance. Si c’était une espèce pure avec une espèce pure, il est permis à la consommation.
(רצז - ו) כל ב' מיני בהמה או חיה אע"פ שדומין זה לזה וגדלים זה עם זה ומתעברים זה מזה הואיל והם ב' מינים אסורים משום כלאים כיצד הזאב עם הכלב וכלב כופרי (פי' כלב שמגדלין בני הכפרים והוא קטן ודומה לשועל) עם השועל העזים עם הצבאים היעלים עם הרחלים הסוס עם הפרד הפרד עם החמור החמור עם הערוד (פי' חמור הבר שגדל במדבר) כלאים זה עם זה:
Toutes deux espèces de bétail ou de bêtes sauvages, bien qu’elles se ressemblent, grandissent ensemble et se fécondent l’une l’autre, puisqu’elles sont deux espèces, sont interdites à titre de kilayim. Comment ? Le loup avec le chien ; le chien de village (petit chien élevé au village, semblable au renard) avec le renard ; les chèvres avec les gazelles ; les bouquetins avec les brebis ; le cheval avec le mulet ; le mulet avec l’âne ; l’âne avec l’onagre (âne sauvage du désert) : ce sont des kilayim les uns avec les autres.
(רצז - ז) מין שיש בו מדברי וישובי כגון שור הבר עם השור והרמך (פירוש סוס מן בני הרמכים) עם הסוס מותרים זה עם זה אבל האווז עם אווז הבר כלאים זה בזה מפני שהאווז ביציו מבפנים ואווז הבר ביציו מבחוץ מכלל שהם ב' מינים:
Une espèce qui a une variété sauvage et une variété domestique — le bœuf sauvage avec le bœuf, le cheval ramakh avec le cheval — sont permises l’une avec l’autre. Mais l’oie avec l’oie sauvage sont kilayim l’une avec l’autre, parce que l’oie a les testicules à l’intérieur et l’oie sauvage à l’extérieur : preuve que ce sont deux espèces.
(רצז - ח) הכוי כלאים עם החיה ועם הבהמה ואין לוקין עליו מפני שהוא ספק:
Le koy est kilayim avec la bête sauvage et avec le bétail ; on n’est pas passible de flagellation à son sujet, car c’est un doute.
(רצז - ט) הנולדים מן הכלאים אם היו אמותיהן מין אחד מותר להרכיבן זה על זה ואם היו אמותיהן שני מינים אסור להרכיבן זה על זה אף ע"פ שאבותיהם מין אחר ואסור להרכיב זה הנולד אפי' על מין אמו כיצד פרד שאמו חמורה מותר להרכיבו על פרדה שאמה חמורה ואסור להרכיבו אפילו על החמורה אבל פרד שאמו סוסיה אסור להרכיבו על פרדה שאמה חמורה וכן כל כיוצא בזה לפיכך הרוצה להרכיב פרד על פרדה או למשוך בשתי פרדות בודק בסימני אזנים וזנב וקול אם דומים זה לזה בידוע שאמן ממין אחד ומותרים:
Les petits nés de kilayim : si leurs mères sont d’une même espèce, il est permis de les faire accoupler l’un à l’autre ; si leurs mères sont de deux espèces, il est interdit de les faire accoupler l’un à l’autre, même si leurs pères sont d’une même espèce. Il est interdit de faire accoupler ce petit même à l’espèce de sa mère. Comment ? Un mulet dont la mère est une ânesse : il est permis de le faire accoupler à une mule dont la mère est une ânesse, et interdit de le faire accoupler même à l’ânesse. Mais un mulet dont la mère est une jument : il est interdit de le faire accoupler à une mule dont la mère est une ânesse. Et ainsi de tout analogue. Dès lors, qui veut faire accoupler un mulet à une mule, ou tirer avec deux mules, examine les signes des oreilles, de la queue et de la voix : s’ils se ressemblent, on sait que leur mère est d’une même espèce et c’est permis.
(רצז - י) אסור לעשות מלאכה בשני מינין כגון לחרוש ולמשוך בקרון וכיוצא בזה בין שאחד טמא ואחד טהור בין ששניהם טמאי' בין ששניהם טהורים בין בהמה עם בהמה כחזיר עם הכבש או חיה עם חיה כיחמור עם הפיל או חיה עם בהמה ככלב עם [העז] או צבי עם החזיר וכיוצא בהן:
Il est interdit de faire un travail avec deux espèces — labourer, tirer un chariot et analogues —, qu’une soit impure et l’autre pure, que toutes deux soient impures ou toutes deux pures ; bétail avec bétail, comme le porc avec le mouton ; bête sauvage avec bête sauvage, comme l’onagre avec l’éléphant ; bête sauvage avec bétail, comme le chien avec la chèvre ou le cerf avec le porc, et analogues.
(רצז - יא) אחד החורש או הזורע או המושך בהם עגלה או אבן כא' או הנהיגם כאחד ואפילו בקול לוקה: הגה עובד כוכבים המנהיג בכלאים מותר לישראל לפרוס לו שלום או לדבר עמו בקול רם דלא חיישינן שמא ילכו הבהמות משום קולו דבכל האיסורין דבר שאינו מתכוין שרי אם אינו פסיק רישא אבל אם ישראל הולך עם העובד כוכבים בדרך ומשא של ישראל על העגלה של עובד כוכבים שמנהיגה כלאים לא ילך הישראל סמוך לעגלה דלפעמים העגלה נכבשת והוא יצעק על הבהמות שילכו במהרה וזהו אסור משום מנהיג בכלאים (ת"ה סי' רצ"ח) : אבל המזווגן פטור עד שימשוך או עד שינהיג: הגה ויש אומרים דאינו אסור להנהיגן או להמשיכן רק בקשורין יחד (טור בשם הרא"ש) ולכן מותר לרוכב למשוך בחבל כלב אצל הסוס (שם בשם אבי העזרי) ויש חולקים (שם בשם ר' אפרים):
Qu’il laboure, qu’il sème, qu’il tire avec eux un chariot ou une pierre ensemble, ou qu’il les conduise ensemble, même de la voix, il est passible de flagellation. (Rema : Un non-juif qui conduit en kilayim : un Juif peut lui souhaiter la paix ou lui parler à haute voix ; on ne craint pas que les bêtes avancent à cause de sa voix, car dans tous les interdits une chose non intentionnelle est permise si elle n’est pas inévitable (pessiq reicha). Mais si le Juif va avec le non-juif en chemin et que le fardeau du Juif est sur le chariot du non-juif qui le conduit en kilayim, le Juif ne marchera pas près du chariot : parfois le chariot s’embourbe et il crierait aux bêtes d’avancer vite, ce qui est interdit à titre de conduite en kilayim.) Mais celui qui les attelle est exempt jusqu’à ce qu’il tire ou qu’il conduise. (Rema : Certains disent qu’il n’est interdit de les conduire ou de les faire tirer que s’ils sont liés ensemble. Dès lors, un cavalier peut tirer au licol un chien à côté du cheval. D’autres contestent.)
(רצז - יב) עגלה שהיו מושכין אותה כלאים אסור לישב בה אע"פ שלא הנהיג מפני שישיבתו גורמת להם שימשכו העגלה וכן אסור להיות אחד יושב בעגלה ואחד מנהיג:
Un chariot tiré par des kilayim : il est interdit de s’y asseoir, même sans les avoir conduits, car son assise les fait tirer le chariot. De même, il est interdit qu’un soit assis dans le chariot et un autre conduise.
(רצז - יג) אפילו מאה שהנהיגו כאחד לוקים:
Même cent qui ont conduit ensemble sont passibles de flagellation.
(רצז - יד) קשר שני סוסים בקרון אחד אסור לקשור עמהם חמור אף ע"פ ששני הסוסים יכולין למשכו בלא החמור:
On a attaché deux chevaux à un même chariot : il est interdit d’y attacher avec eux un âne, même si les deux chevaux peuvent tirer sans l’âne.
(רצז - טו) עגלה המושכת בקרון במין אחד לא יקשור מין אחד בחבל לא בצדי הקרון ולא אחר הקרון. (מפני שדוחה הקרון בהליכתה) (טור) .
Un chariot tiré par une seule espèce : on n’attachera pas une autre espèce par une corde, ni sur les côtés du chariot ni derrière le chariot. (Rema : Parce qu’il pousse le chariot en marchant.)
(רצז - טז) מותר לעשות מלאכה באדם ובבהמה או חיה כאחד כגון אדם שחורש עם שור או מושך עגלה עם חמור וכיוצא בו:
Il est permis de faire un travail avec un homme et une bête ou une bête sauvage ensemble : un homme qui laboure avec un bœuf, ou qui tire un chariot avec un âne, et analogues.