Abattu sans autorisation préalable, le premier-né reste interdit même si un défaut est constaté ensuite. L’acheteur est remboursé ; la bête est enterrée. L’incompétent qui a autorisé paie de sa poche la moitié de la valeur.
דין בכור שנשחט שלא על פי חכם. ובו ג' סעיפים:השוחט את הבכור שלא על פי חכם אפי' הראהו לחכם אח"כ ומצא בו מום אסור וה"ה בזמן הזה אם לא הראהו לשלשה בני הכנסת:
Celui qui abat le premier-né (be’khor) sans l’avis d’un savant : même s’il le montre ensuite à un savant qui y trouve un défaut (moum), la bête est interdite. Il en est de même de nos jours s’il ne l’a pas montré à trois membres de la synagogue.
השוחט הבכור שלא על פי מומחה ומכרו ואכלוהו מחזיר להם הדמים לא אכלוהו יקבר ויחזיר להם הדמים:
Celui qui abat le premier-né sans l’avis d’un expert (moum’hé), le vend, et qu’on l’a mangé : il leur restitue l’argent. S’ils ne l’ont pas mangé, on l’enterre et il leur restitue l’argent.
מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו יקבר וישלם מביתו וכמה ישלם אם הוא בארץ ישראל משלם בגסה חצי דמיו ובדקה רביע דמיו ובחוץ לארץ בין בדקה בין בגסה חצי דמיו והאידנא שאף בא"י אין רוב שדות של ישראל מותר לגדל בהמה דקה אפי' בארץ ישראל הילכך אפי' בא"י אף בדקה משלם חצי דמים:
Celui qui n’est pas expert et a examiné le premier-né, et qu’on l’a abattu sur son avis : on l’enterre et il paie de sa poche. Combien paie-t-il ? En Terre d’Israël, pour un gros bétail, la moitié de sa valeur ; pour un petit bétail, le quart de sa valeur. Hors de Terre d’Israël, que ce soit petit ou gros bétail, la moitié de sa valeur. De nos jours, même en Terre d’Israël, la plupart des champs n’appartiennent pas à des Juifs, et il est permis d’élever du petit bétail même en Terre d’Israël ; dès lors, même en Terre d’Israël, y compris pour le petit bétail, il paie la moitié de la valeur.