Kohanim et léviim sont tenus au premier-né de bête pure. L’association entre Israélites n’exempte pas ; une part de non-juif, même minime, dans la mère ou le fœtus, exempte. De nos jours on s’associe volontairement avant la naissance pour éviter la faute de tonte et de travail.
מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים:כהנים ולוים חייבים בבכור בהמה טהורה ויפרישנו הכהן ויעכבנו לעצמו:
Les kohanim et les léviim sont tenus au premier-né de bête pure. Le kohen le met à part et le garde pour lui-même.
בהמת השותפין חייבת בבכורה:
La bête d’associés est tenue à la primogéniture.
שותפות העובד כוכבים פוטר שאם היה העובד כוכבים שותף בפרה או בעובר אפי' היה לו אחד מאלף באם או בולד הרי זה פטור מהבכורה לפיכך המקבל בהמה מן העובד כוכבים להיות מיטפל בה והולדות ביניהם או עובד כוכבים שקבל מישראל כזה הרי אלו פטורים מהבכורה שנאמר פטר רחם בבני ישראל עד שיהיה הכל מישראל:
L’association d’un non-juif exempte. Si le non-juif était associé dans la vache ou dans le fœtus, même s’il n’avait qu’une part sur mille dans la mère ou dans le petit, celui-ci est exempt de la primogéniture. Dès lors, celui qui reçoit une bête d’un non-juif pour s’en occuper, les petits étant partagés entre eux, ou un non-juif qui a reçu d’un Israélite selon le même arrangement : ces bêtes sont exemptes de la primogéniture, car il est dit : « ouverture de la matrice parmi les enfants d’Israël » — jusqu’à ce que le tout appartienne à Israël.
היה לו באחד משניהם אבר אחד כגון יד או רגל רואים כל שאלו יחתוך יהיה בעל מום ה"ז פטור ואם אפשר שהעובד כוכבים יחתוך אבר ולא יפסל חייב בבכורה:
S’il n’avait, dans l’un des deux, qu’un seul membre, par exemple une patte avant ou une patte arrière : on regarde — tout cas où, si l’on coupait ce membre, la bête serait tarée, l’exempte ; et s’il est possible que le non-juif coupe ce membre sans la disqualifier, elle est tenue à la primogéniture.
עדר שהמלך נוטל ממנה מעשר כיון שעישור של מלך בתוכו חשיבא יד עובד כוכבים באמצע ופטור מהבכורה: הגה ואפי' יכול לסלק העובד כוכבים במעות חשוב יד עובד כוכבים באמצע מאחר שעיקר שעבוד העובד כוכבים על הבהמות (ב"י להרי"ף ורא"ש ופסקי מהאר"י סי' ק"ל) אבל אם התנו מתחלה שיתנו לו דמים בעד הולדות חייב בבכורה (גם זה שם):
Un troupeau dont le roi prélève la dîme : puisque la dîme du roi s’y trouve, on considère que la main du non-juif est au milieu, et il est exempt de la primogéniture. (Rema : Même si l’on peut écarter le non-juif par de l’argent, on considère que sa main est au milieu, puisque l’essentiel de la saisie du non-juif porte sur les bêtes. Mais si l’on a convenu dès le départ de lui donner de l’argent pour les petits, on est tenu à la primogéniture.)
בזמן הזה מצוה לשתף עם העובד כוכבים קודם שיצא לאויר העולם כדי לפטרו מהבכורה אף ע"פ שמפקיע קדושתו הכי עדיף טפי כדי שלא יבא לידי מכשול ליהנות ממנו בגיזה ובעבודה ואם יקנה לעובד כוכבים חלק בעובר אין הקנין חל לפי שהוא דבר שלא בא לעולם לכך יקנה לו חלק באם (או יקנה לו האם כדי להקנות לו חלק בעובר) והקנין יהיה שיקבל פרוטה מהעובד כוכבים ויקנה לו המקום שהבהמה עומדת שם והמקום יקנה לו חלק באם: (או שיקבל מעות מן העובד כוכבים וימשוך הבהמה לרשותו או לסימטא דאז משיכה קונה לו עם המעות) (טור לדעת רש"י ור"ת):
De nos jours, c’est une mitsva de s’associer avec un non-juif avant que le petit ne sorte à l’air du monde, afin de l’exempter de la primogéniture. Même si l’on ôte ainsi sa sainteté, cela vaut mieux, pour ne pas en venir à fauter en profitant de sa tonte et de son travail. Si l’on vend au non-juif une part du fœtus, l’acquisition n’a pas lieu, car c’est une chose qui n’est pas encore venue au monde ; on lui vend donc une part de la mère, ou on lui vend la mère afin de lui transmettre une part du fœtus. L’acquisition se fait ainsi : on reçoit une perouta du non-juif et on lui acquiert le lieu où se tient la bête ; ce lieu lui acquiert une part de la mère. (Rema : Ou bien on reçoit de l’argent du non-juif et l’on tire la bête dans son domaine ou dans une ruelle : alors le tirage lui acquiert avec l’argent.)
המקבל צאן מן העובד כוכבים [בממון קצוב] ופסק עמו שיהיה השכר ביניהם ואם פחתו פחתו לישראל אע"פ שברשות ישראל הם והרי הם כקנינו הואיל ואם לא ימצא העובד כוכבים אצלו ממון לגבות ממנו יגבה מהבהמות האלו ומולדותיהם נעשה כמי שיש לו אחריות עליהן ועל תולדותיהן והרי יד העובד כוכבים באמצע ופטורים מהבכורה הם וולדותיהן אבל ולדי ולדות חייבים שהרי של ישראל הם ואין לעובד כוכבים רשות עליהם ואם העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים ולדי ולדי ולדות חייבים: הגה ועובד כוכבים בעל חוב שקבל בהמה מישראל לגדלה והיה חפץ חלק בולדות והישראל אמר ליתן לו דמים ומאחר שידו היתה תקיפה על בעל חובו בטח שעל כרחו של עובד כוכבים יצטרך ליקח מעות מכל מקום פטורה מהבכורה הואיל והעובד כוכבים לא רצה ליטפל בה רק בחלק ולדות (פסקי מהרא"י סימן ק"ל) עובד כוכבים שקבל בהמת ישראל לטפל בה ואין לו חלק בה רק קבל עליו אחריות שלה חייבת בבכורה (מהרי"ו סימן קע"ד):
Celui qui reçoit un troupeau d’un non-juif contre une somme fixée, et convient avec lui que le profit sera partagé et que, si les bêtes diminuent, la perte est pour l’Israélite : bien qu’elles soient sous la responsabilité de l’Israélite et comme sa propriété, puisque, si le non-juif ne trouve pas chez lui d’argent à recouvrer, il se paiera sur ces bêtes et leurs petits, il est comme s’il avait une garantie sur elles et sur leurs portées. La main du non-juif est donc au milieu : elles et leurs petits sont exempts de la primogéniture. Mais les petits des petits sont tenus, car ils appartiennent à l’Israélite et le non-juif n’a aucun droit sur eux. Si l’on a mis les petits à la place de leurs mères, les petits des petits sont exempts, et les petits des petits des petits sont tenus. (Rema : Un non-juif créancier qui a reçu une bête d’un Israélite pour l’élever, et qui voulait une part des petits, tandis que l’Israélite disait lui donner de l’argent : comme sa main était forte sur son débiteur, il était sûr que le non-juif serait forcé, contre son gré, de prendre l’argent. Néanmoins elle est exempte de la primogéniture, puisque le non-juif n’a voulu s’en occuper que pour une part des petits. Un non-juif qui a reçu la bête d’un Israélite pour s’en occuper, sans y avoir de part, ayant seulement pris sur lui sa responsabilité : elle est tenue à la primogéniture.)