Le cumul dépend du propriétaire, de l'espèce et de la regardance. Le boulanger qui destine sa pâte à la vente comme levain reste assujetti. Un prélèvement fait sous le seuil n'est pas challa.
אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה' סעיפים:שתי עיסות שיש בשתיהן שיעור החייב בחלה ואין באחת מהן כשיעור ונגעו זו בזו ונשכו זו את זו אם היו של שנים אפילו הם ממין אחד פטורים מן החלה שסתם שנים מקפידים ואם ידוע שאינם מקפידים על עירוב העיסות הרי אלו מצטרפות (ותלמידים הלומדים לפני רב סתמא אינם מקפידים) (מרדכי פרק כל הבשר) היו שניהם של איש אחד אם היו ממין אחד כפי מה שנתבאר בסימן שכ"ד מצטרפין וחייבים בחלה ואם משני מינים היו אין מצטרפין שסתם אחד אינו מקפיד ואם היה מקפיד שלא תגע עיסה זו בזו ולא תתערב אפי' היו מין אחד אין מצטרפות ואם האחת פת קיבר והאחת פת נאה אפילו הן של אדם אחד מסתמא מקפיד ואינו מצטרף: הגה וה"ה שתי עיסות שיש באחת כרכום ובשנית אין בה וכל זה שאין שיעור בכל אחת אבל אם יש בהן שיעור מפריש מאחת על חבירתה אם הן של אדם אחד (ת"ה סימן קפ"ט):
Deux pâtes qui, ensemble, atteignent la quantité assujettie à la challa, mais dont aucune n'a à elle seule cette quantité, et qui se sont touchées et « mordues » l'une l'autre : si elles appartiennent à deux personnes, même d'une même espèce, elles sont exemptes de challa, car deux personnes, d'ordinaire, y sont regardantes. S'il est établi qu'elles ne tiennent pas à éviter le mélange des pâtes, celles-ci se joignent. Les disciples qui étudient auprès d'un maître, d'ordinaire, n'y sont pas regardants. Si les deux pâtes sont à un seul homme : mêmes espèces, selon le siman 324, elles se joignent et sont assujetties à la challa. Deux espèces : elles ne se joignent pas. Un seul homme, d'ordinaire, n'est pas regardant. S'il tenait à ce que l'une ne touche pas l'autre et ne s'y mêle pas, même d'une seule espèce, elles ne se joignent pas. Si l'une est du pain grossier et l'autre du pain fin, même à un seul homme, on présume qu'il est regardant, et elles ne se joignent pas. (Rema : Il en va de même de deux pâtes dont l'une contient du safran et l'autre non. Tout cela vaut lorsqu'aucune n'a à elle seule la quantité requise. Mais si chacune l'a, on prélève de l'une sur l'autre, si elles sont à un même homme.)
נחתום שעשה עיסה לעשותה שאור לחלקה חייבת בחלה שאם לא תמכר יעשנה פת אבל (שאר אדם) העושה עיסה לחלקה בבצק פטורה:
Un boulanger qui a fait une pâte pour en faire du levain afin de la répartir est assujetti à la challa : si elle ne se vend pas, il en fera du pain. Mais un particulier qui fait une pâte pour la partager encore à l'état de pâte est exempt.
שנים שנתנו קמח לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחד מהן כשיעור אע"פ שיש בכללן כשיעור פטורה: הגה ודוקא שערבן שלא מדעתן אבל מדעתן חייב שהרי אינן מקפידין (ב"י בשם סמ"ג):
Deux personnes qui ont donné de la farine à un boulanger pour leur faire du levain : si aucune n'a à elle seule la quantité requise, bien que le total l'atteigne, la pâte est exempte. (Rema : Cela n'est vrai que s'il les a mêlées à leur insu. Mais de leur gré, elle est assujettie, puisqu'elles ne sont pas regardantes.)
שנים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה ואח"כ הוסיף כל אחד על חלקו עד שהשלימו לכשיעור ה"ז פטורה שכבר היתה להם שעת חובה והם היו פטורים באותה שעה מפני שעשאוה לחלק: הגה וה"ה באדם אחד שעשה ב' קבין ודעתו לחלקם וחלקם אבל אם לא עשאם ע"מ לחלקם לא מהני החלוקה אח"כ (טור):
Deux personnes qui ont fait une pâte de la quantité requise, l'ont partagée, puis chacune a ajouté à sa part jusqu'à compléter la quantité requise : la pâte est exempte. Elle avait déjà eu un moment d'obligation, et elles en étaient alors exemptes, pour l'avoir faite afin de la partager. (Rema : Il en va de même d'un seul homme qui a fait deux kav en vue de les partager, et les a partagés. Mais s'il ne les a pas faits dans l'intention de les partager, le partage ultérieur n'y change rien.)
המפריש חלה מעיסה שאין בה שיעור אינה חלה לפיכך שתי עיסות שאין בשום (אחת) מהן כשיעור והפריש מכל אחת חלה ואח"כ עירב העיסות ועשאן עיסה אחת חייבת בחלה:
Qui prélève la challa d'une pâte qui n'a pas la quantité requise : ce n'est pas challa. Dès lors, deux pâtes dont aucune n'a la quantité requise, dont on a prélevé la challa de chacune, puis que l'on a mêlées en une seule pâte : cette pâte est assujettie à la challa.