Mitsva de visiter les malades, proches d’abord, sans les importuner ; prier pour eux parmi les malades d’Israël ; ne pas s’asseoir plus haut que le malade ; ne pas visiter certains maux en face.
מתי מבקרין החולה ואיזה חולים מבקרין וכיצד מתפללין עליו. ובו י' סעיפים:מצוה לבקר חולים הקרובים והחברים נכנסים מיד והרחוקים אחר ג' ימים ואם קפץ עליו החולי אלו ואלו נכנסים מיד. (טור בקיצור מס' ת"ה להרמב"ן):
C’est une mitsva de visiter les malades. Les proches et les amis entrent tout de suite ; les plus éloignés, après trois jours. Si la maladie l’a saisi brusquement, les uns et les autres entrent tout de suite.
אפי' הגדול ילך לבקר הקטן ואפילו כמה פעמים ביום ואפילו בן גילו וכל המוסיף ה"ז משובח ובלבד שלא יטריח לו: הגה י"א דשונא יכול לילך לבקר חולה (מהרי"ל קצ"ז) ולא נראה לי אלא לא יבקר חולה ולא ינחם אבל שהוא שונאו שלא יחשב ששמח לאידו ואינו לו אלא צער. כן נראה לי (ש"ס פ' כ"ג):
Même le plus grand ira visiter le plus petit, même plusieurs fois par jour, même s’il est de son âge. Quiconque multiplie les visites est loué, pourvu qu’il n’importune pas le malade. (Rema : Certains disent qu’un ennemi peut aller visiter un malade. Cela ne me paraît pas juste : qu’il ne visite pas le malade et ne console pas un endeuillé qu’il hait, de peur qu’on ne pense qu’il se réjouit de son malheur, ce qui ne lui apporterait que de la peine. Ainsi me paraît-il.)
המבקר את החולה לא ישב ע"ג מטה ולא ע"ג כסא ולא ע"ג ספסל אלא מתעטף ויושב לפניו שהשכינה למעלה מראשותיו: הגה ודוקא כשהחולה שוכב על הארץ דהיושב גבוה ממנו אבל כששוכב על המטה מותר לישב על כסא וספסל (ב"י בשם הר"ן והגהות מיימוני ותוס' והג"א) וכן נוהגין:
Celui qui visite le malade ne s’assiéra ni sur le lit, ni sur une chaise, ni sur un banc : il s’enveloppe et s’assied devant lui, car la Chekhina est au-dessus de sa tête. (Rema : Cela n’est vrai que si le malade est couché à terre, car alors celui qui s’assied est plus haut que lui. S’il est couché sur un lit, il est permis de s’asseoir sur une chaise ou un banc. Ainsi est l’usage.)
אין מבקרין החולה בג' שעות ראשונות של יום מפני שכל חולה מיקל עליו חליו בבקר ולא יחוש לבקש עליו רחמים ולא בג' שעות אחרונות של יום שאז מכביד עליו חליו ויתייאש מלבקש עליו רחמים (וכל שביקר ולא ביקש עליו רחמים לא קיים המצוה) (ב"י בשם הרמב"ן):
On ne visite pas le malade pendant les trois premières heures du jour, car tout malade se sent alors soulagé et l’on ne songera pas à implorer pour lui la miséricorde ; ni pendant les trois dernières heures du jour, car alors son mal s’alourdit et l’on désespère d’implorer pour lui. (Quiconque a visité sans implorer pour lui n’a pas accompli la mitsva.)
כשמבקש עליו רחמים אם מבקש לפניו יכול לבקש בכל לשון שירצה ואם מבקש שלא בפניו לא יבקש אלא בלשון הקדש:
Quand on implore pour lui : si l’on le fait en sa présence, on peut le faire dans toute langue que l’on veut ; si ce n’est pas en sa présence, on ne le fera qu’en langue sainte.
יכלול אותו בתוך חולי ישראל שיאמר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל ובשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא:
On l’inclura parmi les malades d’Israël : on dira « Que le Lieu ait pitié de toi parmi les malades d’Israël ». Le Chabbat, on dit : « C’est Chabbat, on ne crie pas, et la guérison est proche. »
אומרים לו שיתן דעתו על ענייניו אם הלוה או הפקיד אצל אחרים או אחרים הלוו או הפקידו אצלו ואל יפחד מפני זה מהמות:
On lui dit de songer à ses affaires : s’il a prêté ou déposé chez d’autres, ou si d’autres ont prêté ou déposé chez lui. Qu’il ne craigne pas pour autant la mort.
אין מבקרין לא לחולי מעים ולא לחולי העין ולא לחולי הראש וכן לכל חולי דתקיף ליה עלמא וקשה ליה דיבורא אין מבקרין אותו בפניו אלא נכנסין בבית החיצון ושואלים ודורשין בו אם צריכין לכבד ולרבץ לפניו וכיוצא בו ושומעין צערו ומבקשים עליו רחמים:
On ne visite pas en face un malade des intestins, ni un malade des yeux, ni un malade de la tête, ni tout malade pour qui le monde pèse et à qui la parole est pénible. On entre dans la pièce extérieure, on s’enquiert de lui, on voit s’il faut honorer la pièce et l’arroser, et l’on entend sa peine et l’on implore pour lui.
מבקרין חולי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום:
On visite les malades non juifs, à cause des voies de la paix.
בחולי מעים אין האיש משמש את האשה אבל האשה משמשת את האיש: הגה י"א שמי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים (נ"י פ' י"נ) וכן נהגו לברך חולים בב"ה לקרא להם שם חדש כי שינוי השם קורע גזר דינו ניחום אבלים קודם לבקור חולים (כל בו) :
Pour un mal d’intestins, l’homme ne soigne pas la femme, mais la femme soigne l’homme. (Rema : Certains disent que celui qui a un malade à la maison ira auprès du sage de la ville pour qu’il implore pour lui. On a aussi pris l’usage de bénir les malades au beit haknesset et de leur donner un nom nouveau, car le changement de nom déchire le décret. La consolation des endeuillés précède la visite des malades.)