On ne réveille pas le deuil d'un mort ancien une fois entrés les trente jours avant le régel. Une nouvelle récente ou la commémoration de fin d'année n'entre pas dans cet interdit.
שלא לעורר על מתו שלשים יום לפני הרגל. ובו ג' סעיפים:מי שמת לו מת לפני שלשים יום הסמוכים לרגל לא יספדנו משיכנסו שלשים יום הסמוכים לרגל ואפי' יש לו הספד בלא זה כגון שמת לו מת בתוך שלשים שמותר לספדו ואפילו מת ערב הרגל אסור להספיד עמו על המת שמת לו לפני שלשים יום קודם המועד:
Celui à qui un proche est mort avant les trente jours qui jouxtent le régel (fête de pèlerinage) ne fera pas son hesped (oraison funèbre) une fois ces trente jours commencés. Même s'il a par ailleurs un hesped permis — par exemple un mort survenu dans les trente jours, dont le hesped est permis — et même si celui-ci est mort la veille de la fête, il est interdit d'y joindre le hesped du mort survenu plus de trente jours avant le moëd.
מי שבאה לו שמועה בתוך שלשים יום קודם הרגל נראה לי שמותר לספדו אף על פי שהיא רחוקה:
Celui qui reçoit une nouvelle dans les trente jours avant le régel : il me semble qu'il est permis d'en faire le hesped, même si la nouvelle est lointaine.
מה שאנו נוהגין בתשלום השנה לקונן ולהזכיר נשמות נראה לי שאינו בכלל זה ומותר לעשותו סמוך לרגל:
Ce que nous avons l'usage de faire à l'achèvement de l'année — se lamenter et rappeler les âmes — ne me semble pas entrer dans cet interdit, et il est permis de le faire à proximité du régel.