Interdit d’agir avec légèreté au cimetière : s’y soulager, y manger ou boire, y lire ou étudier, y dresser des comptes, y faire paître, y faire passer un canal, s’en servir de raccourci, y cueillir des herbes. Herbes cueillies : les brûler sur place. Rema : on ne prélève pas le sol naturel d’une tombe, sauf pour un remède ; on peut vendre herbes et fruits pour sauver les tombes d’un gouverneur idolâtre. Arbres hors des tombes : fruits permis. Tombe neuve mesurable, vendable, partageable ; tombe ancienne non.
שלא לנהוג קלות ראש בבית הקברות. ובו ג' סעיפים:בית הקברות אין נוהגין בהן קלות ראש (כגון לפנות שם (כל בו) או לאכול ולשתות שם ואין קורין ואין שונין שם (סמ"ג) ואין מחשבין שם חשבונות) (ב"י בשם רבינו ירוחם) ואין מרעין בהם בהמות ואין מוליכין בו אמת המים ולא יטייל בהם לקפנדריא (פי' למעבר מצד זה לצד זה) ולא ילקט מהם עשבים ואם ליקט (או) שצריך ללקטן לצורך בית הקברות שורפן במקומן: הגה וכן אין ליקח מקרקע עולם של קבר אף על גב דמותר בהנאה (כן משמע מהרא"ש והמרדכי) וכל זה אינו אלא משום כבוד המתים ולכן אם צריך אותו לרפואה שרי (ג"ז במרדכי) וכן מותר ליהנות מהעשבים שעל הקברות או פירות אילנות שעליהם לצורך הקברות כגון שהמושל עובד כוכבים מרעה בהמות על הקברים וא"א למחות בידו כי אם בהוצאה מרובה ואין יד הקהל משגת מוכרים דברים אלו כדי להציל הקברות מיד עובד כוכבים שזהו כבוד המתים (ת"ה סימן רפ"ד ומהרי"ו סימן נ') ואם אין דברים על הקברות למכור לצורך ההוצאה אם יד הקהל משגת ושבידם למחות בהוצאה מועטת צריכים למחות אם אין חשש בדבר שהמושל יתגרה בהם ע"י זה אבל בלאו הכי אין צריכין למחות (ג"ז שם):
Dans un cimetière, on ne se conduit pas avec légèreté — par exemple s’y soulager, y manger et y boire ; on n’y lit pas et on n’y étudie pas ; on n’y dresse pas de comptes. On n’y fait pas paître le bétail ; on n’y fait pas passer un canal d’eau ; on n’y circule pas en raccourci (c’est-à-dire pour traverser d’un côté à l’autre) ; on n’y cueille pas d’herbes. Si l’on en a cueilli, ou s’il faut les cueillir pour les besoins du cimetière, on les brûle sur place. (Rema : De même, on ne prélève rien du sol naturel d’une tombe, bien qu’il soit permis d’en tirer profit. Tout cela n’est que par respect des morts ; aussi, s’il en faut pour un remède, c’est permis. De même, il est permis de tirer profit des herbes qui sont sur les tombes, ou des fruits des arbres qui s’y trouvent, pour les besoins des tombes : par exemple si le gouverneur idolâtre y fait paître son bétail et qu’on ne peut l’en empêcher qu’à grands frais, et que la communauté n’en a pas les moyens — on vend ces choses afin de sauver les tombes de la main de l’idolâtre, car c’est là l’honneur des morts. S’il n’y a rien sur les tombes à vendre pour couvrir la dépense : si la communauté en a les moyens et peut s’y opposer à peu de frais, elle doit s’y opposer, pourvu qu’il n’y ait pas à craindre que le gouverneur s’en prenne à eux pour cela ; sinon, elle n’est pas tenue de s’y opposer.)
אילנות שנוטעין בבית הקברות מותר ללקט פירותיהם מאחר שאינם על הקברות עצמם:
Les arbres plantés dans le cimetière : il est permis d’en cueillir les fruits, puisqu’ils ne sont pas sur les tombes elles-mêmes.
קבר חדש נמדד ונמכר ונחלק והישן אינו נמדד ולא נמכר ולא נחלק:
Une tombe neuve se mesure, se vend et se partage ; l’ancienne ne se mesure pas, ne se vend pas et ne se partage pas.