L'endeuillé n'a pas le droit de porter une chaussure de cuir ; les chaussons d'autre matière sont permis. Exceptions : accouchée, danger de scorpion, voyage. Certains disent d'aller pieds nus du cimetière à la maison pour un père ou une mère ; le Rema n'a pas vu cet usage.
איסור נעילת הסנדל לאבל. ובו ה' סעיפים:(אבל) אסור בנעילת הסנדל דוקא של עור אבל באנפליא של בגד או של גמי או של שער או של עץ מותר שאין מנעל אלא של עור ואם הוא של עץ ומחופה עור אסור:
Il est interdit à l'endeuillé de chausser la sandale, uniquement celle de cuir. Mais un chausson de tissu, de jonc, de poil ou de bois est permis, car il n'est de chaussure que celle de cuir. Si elle est de bois recouvert de cuir, c'est interdit.
חיה מותרת לנעול כל ל' יום מפני שהצנה קשה לה:
Une accouchée a le droit de chausser pendant tous les trente jours, parce que le froid lui est pénible.
כל אדם מותר לנעול במקום שיש סכנת עקרב:
Toute personne a le droit de chausser dans un lieu où il y a danger de scorpion.
אבל ומנודה שהיו מהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל וכשיגיעו לעיר חולצין ויש מי שאומר שאם היא עיר שרובה עובדי כוכבים אין חולצין עד שיכנסו לרחוב היהודים:
L'endeuillé et le mis au ban qui marchaient en chemin ont le droit de chausser la sandale ; lorsqu'ils arrivent à la ville, ils la retirent. Certains disent que si c'est une ville dont la majorité sont des idolâtres, on ne retire pas jusqu'à ce que l'on entre dans la rue des Juifs.
אם צריך לחלוץ מנעל בבית הקברות אחר שנקבר המת נתבאר בסימן שע"ה: הגה י"א שצריך לילך יחף מבית הקברות לביתו אם מת אביו או אמו (כל בו בשם ר"י) ולא ראיתי נוהגין כן:
S'il faut retirer la chaussure au cimetière après que le mort a été enterré, cela a été exposé au siman 375. (Rema : Certains disent qu'il faut aller pieds nus du cimetière chez soi si son père ou sa mère est mort. Je n'ai pas vu que l'on pratique ainsi.)