Lessive interdite les sept jours, même à l’eau ; porter du linge déjà lavé également. Après les sept jours, l’usage est qu’un autre porte d’abord le linge. Calandrage (gihoutz) et linge blanc neuf interdits trente jours ; pour père et mère, jusqu’à la fête et la réprimande des compagnons. Deuils qui se succèdent : lessive limitée, en privé.
אבל אסור בכביסת כסותו ודין גיהוץ. ובו ח' סעיפים:אבל אסור לכבס כסותו כל שבעה ימים אפילו במים לבד ולאחר שבעה מותר וכשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש המכובסים קודם לכן (ואחר ז' שרי והעולם נהגו בו איסור (כדעת ריב"א וסייעתו) ונוהגין שאדם אחר לובשם תחלה ואח"כ לובשם האבל והמנהג עיקר (טור בשם סמ"ק וכ"כ המרדכי ה"א וכל בו) וכן נוהגין במדינות אלו לאחר שבעה ואם לבשו אדם אחר רק שעה אחת די בכך) (כל בו וסמ"ק) וא"צ לומר שאסור ללבוש חדשים וגם הסדינים והמצעות של מטה אסור לכבסן ולהציע המכובסין וכן מטפחות הידים אע"פ שמותר לכבסן במועד וכן כל אותן ששנינו שמותרים לכבס במועד כגון היוצא מבית השביה ומבית האסורים והמנודה שהתירו לו חכמים והנשאל לחכם והותר והבא ממדינת הים שהלך להרויח ולא היה לו פנאי לגלח אסורים בימי אבלו שאם אירעו אחד מהם קודם האבלות ונכנס מיד לתוך האבלות אסור לכבס אלא אם כן אירעו אחד מהם ותכפוהו מיד שני אבלות זה אחר זה אז מותר לכבס אף בנתר וחול ואפי' תוך שבעה ובלבד שיעשנו בצינעא בתוך ביתו ואחר שתכפוהו אביליו זה אחר זה מכבס במים אבל לא בנתר ואהל:
L’endeuillé (avel) a interdiction de laver son linge tous les sept jours, même à l’eau seule ; après les sept jours, c’est permis. De même qu’il est interdit de laver, ainsi il est interdit de porter les habits déjà lavés auparavant. (Rema : Après les sept jours c’est permis ; pourtant le monde a pris l’usage de l’interdire. On a l’usage qu’un autre les porte d’abord, puis l’endeuillé les porte ; l’usage est l’essentiel. Ainsi pratique-t-on dans ces contrées après les sept jours. S’il les a portés seulement une heure, cela suffit.) Inutile de dire qu’il est interdit de porter du neuf. De même les draps et la literie du lit : il est interdit de les laver et d’étendre ceux qui sont lavés. De même les serviettes de mains, bien qu’il soit permis de les laver pendant Hol hamo’ed. De même tous ceux dont nous avons appris qu’il leur est permis de laver pendant Hol hamo’ed — celui qui sort de captivité ou de prison, le mis au ban à qui les Sages ont levé l’interdit, celui qui a consulté un sage et a été délié, celui qui vient d’un pays d’outre-mer, parti pour gagner sa vie sans avoir eu le loisir de se couper les cheveux — sont interdits pendant les jours de leur deuil (avelout). Si l’un de ces cas lui est arrivé avant le deuil et qu’il entre aussitôt dans le deuil, il lui est interdit de laver. Mais si l’un de ces cas lui est arrivé et que deux deuils se soient aussitôt succédé l’un après l’autre, alors il est permis de laver même au natron et au sable, même pendant les sept jours, pourvu qu’il le fasse en privé dans sa maison. Après que ses deuils se sont succédé l’un après l’autre, il lave à l’eau, mais non au natron ni à l’ohel.
מותר לכבס בגדי קטנים שמת אביהם:
Il est permis de laver les vêtements des petits enfants dont le père est mort.
אסור ללבוש תוך שבעה כלים חדשים צבועים וישנים יוצאים מתחת המכבש (פי' כלי לעצור בו הבגדים): הגה י"א דאסור ללבוש בגדי שבת תוך ד' שבועות הראשונים אבל אח"כ מותר אפילו על אביו ואמו וכן לעשות בגדים חדשים (כל בו בשם מוהר"ם) אבל נהגו איסור כל י"ב חודש:
Il est interdit, pendant les sept jours, de porter des habits neufs teints, et des habits usagés qui sortent de sous la presse (outil pour presser les vêtements). (Rema : Certains disent qu’il est interdit de porter des vêtements de Chabbat pendant les quatre premières semaines ; ensuite c’est permis, même pour son père et sa mère, et de même de confectionner des vêtements neufs. Mais l’usage est d’interdire tout au long des douze mois.)
אסור תוך שבעה לכבס ולהניח בין ע"י עצמו בין ע"י אחרים ואם היתה כסותו בקבולת ביד אחרים מכבס אותו כדרכו כמו שאר מלאכתו בתלוש שביד אחרים בקבולת:
Il est interdit, pendant les sept jours, de laver et de mettre de côté, que ce soit par soi-même ou par d’autres. Si son linge était à forfait entre les mains d’autrui, on le lave comme d’habitude, ainsi que les autres ouvrages sur objet détaché qui sont à forfait entre les mains d’autrui.
כל שלשים יום אסור ללבוש (או להציע תחתיו) (ב"י בשם רבינו ירוחם) בגד מגוהץ והוא שיהא לבן וחדש ואפילו הוא של פשתן ועל אביו ועל אמו אסור עד שיגיע הרגל אחר שלשים ויגערו בו חביריו:
Tous les trente jours, il est interdit de porter — ou d’étendre sous soi — un vêtement calandré, pourvu qu’il soit blanc et neuf, même s’il est de lin. Pour son père et sa mère, c’est interdit jusqu’à ce qu’arrive une fête après les trente jours et que ses compagnons le réprimandent.
גיהוץ י"א צק"ל בלשון ערב וי"א דהיינו כיבוס במים ואפר או בנתר ובורית:
Le calandrage (gihoutz) : certains disent que c’est צק"ל en langue arabe ; d’autres disent que c’est la lessive à l’eau et à la cendre, ou au natron et au savon (borith).
אחר שבעה מותר לגהץ בין לעצמו בין לאחרים ולא אמרו שלשים יום לגיהוץ אלא ללבוש:
Après les sept jours, il est permis de calandrer, tant pour soi que pour autrui. On n’a dit « trente jours pour le calandrage » que quant à porter.
יש מי שאומר דהאידנא ליכא איסור גיהוץ שהרי אמרו גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם :
Il en est qui disent qu’aujourd’hui il n’y a plus d’interdiction de calandrage, car l’on a dit : notre calandrage est comme leur lessive.