Mariage interdit pendant trente jours ; veuf : trois fêtes avant de se remarier, sauf pria ourvia, jeunes enfants ou absence de service. Exceptions : fiançailles, prison, belle-sœur.
אבל אסור כל ל' יום לישא אשה. ובו ג' סעיפים:אסור לישא אשה כל ל' יום אפילו בלא סעודה ולאחר שלשים מותר אפי' על אביו ואמו ואפילו לעשות סעודה ומותר לקדש אשה אפילו ביום המיתה והוא שלא יעשה סעודה אלא אם כן עברו שלשים יום (וי"א דגם לארס אסור כל ל' יום) (טור והרא"ש והרמב"ן וכן עיקר):
Il est interdit d’épouser une femme pendant les trente jours, même sans repas. Après trente jours, c’est permis, même pour son père et sa mère, et même de faire un repas. Il est permis de faire les kiddoushin d’une femme dès le jour de la mort, à condition de ne pas faire de repas, à moins que les trente jours soient passés. (Rema : Certains disent qu’il est interdit aussi de fiancer (lares) pendant les trente jours ; et c’est l’essentiel.)
מתה אשתו אסור לישא אחרת עד שיעברו עליה שלש רגלים (אבל ליכנס לבית המשתה דינו כמו בשאר קרובים) (טור) וראש השנה ויום הכפורים אינם חשובי' כרגלים לענין זה ואם לא קיים מצות פריה ורביה או שיש לו בנים קטנים או שאין לו מי שישמשנו מותר לקדש מיד ולכנוס אחר שבעה ולא יבא עליה עד לאחר שלשים יום אלא אם כן לא קיים מצות פריה ורביה שאז מותר לבא עליה אחר ז': הגה והוא הדין בשאר אבלות אפילו באבלות דאביו ואמו מותר לישא ולבא עליה אחר שבעה אם לא קיים פריה ורביה. י"א דאף מי שהוא עשיר ויכולת בידו לשכור לו משרתים ומשרתות מכל מקום אם אין בתו או כלתו אצלו בביתו שתוכל לשמשו בחפיפת הראש או שאר דברים שמתבייש מאחרים מקרי אין לו מי שישמשנו וכל כיוצא בזה (פסקי מהרא"י סי"ג) ולכן נשתרבב המנהג שרבים מקילין בענין ונושאין נשים תוך שלש רגלים ובעל נפש יחוש לעצמו. מי שתפשו השר ואינו רוצה להניחו מתפיסתו עד שישא אשה תוך שלש רגלים אחר מיתת אשתו יש מתירין משום צער דידיה (ב"י) וכן נראה לי עיקר:
Si sa femme est morte, il lui est interdit d’en épouser une autre jusqu’à ce que trois fêtes de pèlerinage soient passées. Pour entrer dans une maison de festin, sa loi est celle des autres proches. Roch Hachana et Yom Kippour ne comptent pas comme fêtes à cet égard. S’il n’a pas accompli la mitsva de pria ourvia, ou s’il a de jeunes enfants, ou s’il n’a personne pour le servir : il peut faire les kiddoushin aussitôt et introduire l’épouse après les sept jours ; il n’aura pas de rapport avec elle avant trente jours, à moins qu’il n’ait pas accompli pria ourvia, auquel cas le rapport est permis après les sept jours. (Rema : Il en est de même pour tout autre deuil, même celui du père et de la mère : il peut épouser et avoir un rapport après les sept jours, s’il n’a pas accompli pria ourvia. Certains disent : même un homme riche, en mesure de se louer des serviteurs et des servantes — si sa fille ou sa belle-fille n’est pas chez lui pour le servir au lavage de la tête ou en d’autres choses dont il aurait honte devant des étrangers —, on dit de lui qu’il n’a personne pour le servir, et tout cas analogue. De là s’est répandu l’usage que beaucoup sont indulgents et se marient avant que trois fêtes soient passées ; l’homme scrupuleux y veillera pour lui-même. Celui que le gouverneur a fait prisonnier et qu’il ne veut relâcher qu’à condition qu’il épouse une femme avant que trois fêtes soient passées après la mort de sa femme : certains l’autorisent à cause de sa souffrance ; et ainsi me paraît-il l’essentiel.)
מי שלא קיים מצות פריה ורביה ושידך אשה ואחר שהכין צרכי חופה מת אחי המשודכת מותר לכנסה ולבא עליה אחר שבעה: הגה וכן אם יש לו בנים קטנים ונתרצה לאחות אשתו מותר לכנסה כי היא מרחמת על בני אחותה יותר מאחרת (כ"כ בפי' הרא"ש והגהות מיימוני ומרדכי):
Celui qui n’a pas accompli la mitsva de pria ourvia et a fait un chidoukh, puis, après avoir préparé les besoins de la ’houpa, le frère de la fiancée meurt : il lui est permis de l’introduire et d’avoir un rapport avec elle après les sept jours. (Rema : De même, s’il a de jeunes enfants et qu’il a agréé la sœur de sa femme, il lui est permis de l’introduire, car elle a pitié des enfants de sa sœur plus qu’une autre.)