Deuil non observé pendant les sept jours, par erreur ou volontairement : on le complète durant les trente jours, sauf la déchirure. S’il n’a manqué qu’une partie des jours, il compte dès le premier. Le mineur n’est pas tenu au deuil, même s’il devient majeur pendant les sept jours.
דין אבל שלא נהג אבלותו כל שבעה. ובו ג' סעיפים:אבל שלא נהג אבלותו תוך שבעה בין בשוגג בין במזיד משלים אותו כל שלשים חוץ מהקריעה שאם לא קרע בשעת חימום אינו קורע אלא תוך שבעה חוץ מאביו ואמו שקורע אפילו לאחר שבעה:
L’endeuillé qui n’a pas observé son deuil pendant les sept jours, que ce soit par erreur (shogeg) ou volontairement (mezid), le complète tout au long des trente jours, hormis la déchirure (keria) : s’il n’a pas déchiré à l’heure de l’émotion, il ne déchire que pendant les sept jours, sauf pour son père et sa mère, pour lesquels il déchire même après les sept jours.
במה דברים אמורים בשלא נהג אבלות כלל כל שבעה אבל אם זלזל במקצת הימים ולא נהג בהם אבלות כגון מי שאמרו לו שמת לו מת ביום הא' והיה בעיר אחרת ולא נהג אבלות וביום השני בא לעירו ונהג אבלות אין צריך להשלים ומונה שבעה מיום הראשון:
De quoi parle-t-on ? De celui qui n’a observé aucun deuil pendant tous les sept jours. Mais s’il a manqué à une partie des jours et n’y a pas observé le deuil — par exemple on lui a dit le premier jour qu’un mort lui était advenu, il était dans une autre ville et n’a pas observé le deuil, et le second jour il est revenu en sa ville et a observé le deuil — il n’a pas à compléter ; il compte les sept jours dès le premier jour.
קטן שמת אביו ואמו ואפילו הגדיל תוך שבעה בטל ממנו כל דין אבלות ואינו חייב בו :
Un mineur dont le père ou la mère est mort, même s’il est devenu majeur pendant les sept jours : toute loi de deuil est levée de lui, et il n’y est pas tenu.