Sur les fruits de l'arbre, à l'exception des sept espèces (comme ci-après, seif 7), et sur tous les fruits de la terre et les légumes, et sur toute chose dont la croissance ne provient pas de la terre, on récite après eux la berakha 'Bore nefachot' etc. Et même s'il a mangé et bu, il s'acquitte par une seule berakha (siman 207).
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ז) וְעַל כָּל פֵּרוֹת הָאֲדָמָה וִירָקוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְכוּ', וַאֲפִלּוּ אָכַל וְשָׁתָה נִפְטָר בִּבְרָכָה אֶחָת (ר"ז).
Sur les fruits de l'arbre, à l'exception des sept espèces (comme ci-après, seif 7), et sur tous les fruits de la terre et les légumes, et sur toute chose dont la croissance ne provient pas de la terre, on récite après eux la berakha 'Bore nefachot' etc. Et même s'il a mangé et bu, il s'acquitte par une seule berakha (siman 207).
בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה וְכֵן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין מְבָרְכִין אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל כַּשִּׁעוּר, דְּהַיְנוּ כַּזָיִת. אֲבַל עַל פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה.
וְעַל מַשְׁקִין, יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאֵינוֹ חַיָּב בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה אֶלָּא אִם כֵּן שָׁתָה רְבִיעִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּגַם עַל מַשְׁקִין אִם שָׁתָה כַּזַּיִת, חַיָּב בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְלָכֵן לָצֵאת מִידֵי סְפֵקָא, יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת אֶלָּא פָּחוֹת מִכַּזַּיִת אוֹ רְבִיעִית.
וְאֵין חִלּוּק בֵּין יַיִן שָׂרָף לִשְׁאָר מַשְׁקִין (ק"צ ר"י)
La berakha finale, et de même le birkat ha-mazon, on ne les récite que s'il a mangé la mesure requise, c'est-à-dire un kazayit (le volume d'une olive). Mais sur moins que la mesure, il n'a pas besoin de berakha finale.
Et sur les boissons, certains disent qu'il n'est tenu à la berakha finale que s'il a bu un revi'it (mesure d'un quart de log). Et certains disent que, sur les boissons aussi, s'il a bu un kazayit, il est tenu à la berakha finale.
C'est pourquoi, pour sortir du doute, il faut prendre garde de ne boire que moins d'un kazayit, ou bien un revi'it. Et il n'y a pas de différence entre l'eau-de-vie et les autres boissons (simanim 190 et 210).
דָּבָר שֶׁהוּא כִּבְרִיָּתוֹ, דְּהַיְנוּ, אֱגוֹז אֶחָד אוֹ שְׁאָר פְּרִי, וַאֲפִלּוּ קִטְנִית אַחַת, יֵשׁ אוֹמְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ כַּזַּיִת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא פְּרִי שָׁלֵם, מְבָרְכִין אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְיֵשׁ חוֹלְקִין.
וְלָכֵן לָצֵאת מִידֵי סָפֵק, אֵין לֶאֱכֹל פָּחוֹת מִכַּזָיִת. וְאִם נִתְחַלֵּק הַדָּבָר קֹדֶם הָאֲכִילָה, בָּטֵל מִמֶּנּוּ חֲשִׁיבוּתֵיה, וּלְכֻלֵּי עָלְמָא אֵין מְבָרְכִין עָלָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה בְּפָחוֹת מִכַּזָּיִת.
Une chose qui est telle qu'elle a été créée, c'est-à-dire une noix seule ou un autre fruit, et même un seul grain de légumineuse : certains disent que, bien qu'il n'y ait pas en elle un kazayit, malgré tout, puisque c'est un fruit entier, on récite après elle la berakha finale. Et certains contestent.
C'est pourquoi, pour sortir du doute, on ne mangera pas moins d'un kazayit. Et si la chose a été divisée avant la consommation, son importance a disparu, et de l'avis de tous on ne récite pas sur elle de berakha finale pour moins d'un kazayit.
כָּל הָאֳכְלִין מִצְטָרְפִין לְכַזָּיִת. וְאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִדָּבָר שֶׁמְבָרְכִין אַחֲרָיו בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, וְכַחֲצִי זַיִת מִדָּבָר שֶׁמְבָרְכִין עָלָיו בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, אוֹ אֲפִלּוּ כַּחֲצִי זַיִת פַּת, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶן בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת.
וְנִרְאֶה לִי, דְּהוּא הַדִּין אִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִפֵּרוֹת שֶׁמְבָרְכִין לְאַחֲרֵיהֶן עַל הָעֵץ, וְכַחֲצִי זַיִת מִמִּין שֶׁמְבָרְכִין לְאַחֲרָיו עַל הַמִּחְיָה אוֹ כַּחֲצִי זַיִת פַּת (דְּהַשְׁתָּא אֵין כָּאן שׁוּם מִין שֶׁבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלּוֹ בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת) מִכָּל מָקוֹם מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶן בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת (עַיֵן מַחֲצִית הַשֶׁקֶל סִימָן ר"י סָעִיף קָטָן א'). וְאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת מִמִּין שֶׁמְבָרְכִין לְאַחֲרָיו עַל הַמִּחְיָה וְכַחֲצִי זַיִת פַּת, מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶן עַל הַמִּחְיָה.
וּשְׁתִיָּה עִם אֲכִילָה אֵין מִצְטָרְפִין.
Tous les aliments se joignent pour former un kazayit. Et s'il a mangé un demi-kazayit d'une chose après laquelle on récite 'Bore nefachot rabot', et un demi-kazayit d'une chose sur laquelle on récite la berakha 'me-en chaloch' (berakha abrégée tenant lieu des trois berakhot), ou même un demi-kazayit de pain, il récite après eux 'Bore nefachot rabot'.
Et il me semble qu'il en va de même s'il a mangé un demi-kazayit de fruits après lesquels on récite 'al ha-ets', et un demi-kazayit d'une espèce après laquelle on récite 'al ha-mihya', ou un demi-kazayit de pain (car alors il n'y a ici aucune espèce dont la berakha finale soit 'Bore nefachot rabot') : malgré tout, il récite après eux 'Bore nefachot rabot' (voir Mahatsit ha-Chekel, siman 210, seif katan 1). Et s'il a mangé un demi-kazayit d'une espèce après laquelle on récite 'al ha-mihya' et un demi-kazayit de pain, il récite après eux 'al ha-mihya'.
Et la boisson et la nourriture ne se joignent pas.
אָכַל כַּחֲצִי זַיִת וְשָׁהָה, וְחָזַר וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת, אִם מִתְּחִלַּת הָאֲכִילָה הָרִאשׁוֹנָה עַד סוֹף הָאֲכִילָה לֹא הָיָה זְמַן יוֹתֵר, כִּי אִם כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, מִצְטָרְפוֹת שְׁתֵּי הָאֲכִילוֹת וּמְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. אֲבָל אִם שָׁהָה יוֹתֵר, אֵין מִצְטָרְפוֹת.
וּבִשְׁתִיָּה, אֲפִלּוּ שָׁהָה פָּחוֹת מִזֶּה, אֵין מִצְטָרְפוֹת.
S'il a mangé un demi-kazayit et a attendu, puis a repris et mangé un demi-kazayit : si, depuis le début de la première consommation jusqu'à la fin de la consommation, il ne s'est pas écoulé plus de temps que la durée d'akhilat peras (le temps de manger une demi-miche de pain), les deux consommations se joignent et il récite la berakha finale. Mais s'il a attendu davantage, elles ne se joignent pas.
Et pour la boisson, même s'il a attendu moins que cela, elles ne se joignent pas.
שָׁתָה מַשְׁקֶה חַם בִּמְעַט מְעַט, (כְּגוֹן טֵה אוֹ קַאפֶע), כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה בְּפַעַם אַחַת כַּשִּׁעוּר, אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ שְׁתִיָּתוֹ בְּכָךְ, מִכָּל מָקוֹם אֵין מִצְטָרְפִין וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה (ר"י).
S'il a bu une boisson chaude petit à petit (par exemple du thé ou du café), puisqu'il ne boit pas la mesure en une seule fois, bien que ce soit la manière habituelle de la boire, malgré tout les gorgées ne se joignent pas et il ne récite pas de berakha finale (siman 210).
בְּשִׁבְעָה מִינִים נִשְׁתַּבְּחָה אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, דִּכְתִיב, אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ וְבָתָר הָכִי כְּתִיב, אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְּמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וְגוֹ' וְכֵיוָן שֶׁבְּלֶחֶם מְבֹאָר בַּתּוֹרָה, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרְכְתָּ, לָכֵן עַל הַלֶּחֶם מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן, שֶׁהֵן חִטָּה וּשְׂעוֹרָה הַמְפֹרָשִׁין, וְכֻּסְמִים וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן, שֶׁהֵם גַּם כֵּן נִכְלָלִין בְּחִטָּה וּשְׂעוֹרָה, מְבָרְכִין אַחֲרָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שְׁלֵמוֹת וְגַם בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב (שֶׁנִּתְקְנָה אַחַר כָּךְ בְּיַבְנֶה). אֲבָל כָּל שֶׁאֵינוֹ לֶחֶם גָּמוּר אֶלָּא מִינֵי מְזוֹנוֹת מֵאֵלּוּ חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן, וְכֵן עַל הַגֶּפֶן דְּהַיְנוּ יַיִן, וְגַם עֲנָבִים בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, וּתְאֵנִים וְרִמּוֹנִים וְזֵיתִים, ותְמָרִים שֶׁהֵם דְּבַשׁ הָאָמוּר בַּתוֹרָה, לְפִי שֶׁמֵּהֵם זָב הַדְּבַשׁ, עַל כָּל אֵלּוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת בְּקִצּוּר הַשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת וְגַם הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
C'est par sept espèces que la terre d'Israël a été louée, ainsi qu'il est écrit : 'Une terre de blé et d'orge, de vigne, de figuier et de grenadier, une terre d'olivier à huile et de miel' (Devarim 8,8). Et après cela il est écrit : 'Une terre où tu ne mangeras pas le pain avec parcimonie ; et tu mangeras, et tu seras rassasié, et tu beniras' etc.
(Devarim 8,9-10). Et puisque, pour le pain, il est explicite dans la Torah 'et tu mangeras, et tu seras rassasié, et tu beniras', c'est pourquoi, sur le pain fait des cinq espèces de céréales, qui sont le blé et l'orge explicitement mentionnés, ainsi que l'épeautre, l'avoine et le seigle, qui sont eux aussi inclus dans le blé et l'orge, on récite après lui le birkat ha-mazon, qui comporte trois berakhot complètes ainsi que la berakha 'ha-Tov ve-ha-metiv' (qui fut instituée plus tard à Yavne).
Mais tout ce qui n'est pas du pain véritable, mais des miné mezonot (mets faits de farine) de ces cinq espèces de céréales, et de même sur la vigne, c'est-à-dire le vin, ainsi que les raisins, qu'ils soient frais ou secs, grands ou petits, et les figues, les grenades, les olives, et les dattes qui sont le miel mentionné dans la Torah, puisque c'est d'elles que coule le miel : sur tout cela on récite comme berakha finale une seule berakha 'me-en chaloch', qui inclut en abrégé les trois berakhot ainsi que 'ha-Tov ve-ha-metiv' du birkat ha-mazon.
בַּבְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ שֶׁלְּאַחַר מִינֵי מְזוֹנוֹת, פּוֹתֵחַ עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, וְחוֹתֵם וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה. וְעַל הַיַּיִן, פּוֹתֵחַ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן, וְחוֹתֵם [וְנוֹדֶה לְךָ] עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן, בָּרוּךְ אַתָה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן.
וְעַל הַפֵּרוֹת, פּוֹתֵחַ עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ, וְחוֹתֵם [וְנוֹדֶה לְךָ] עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת בָּרוּךְ אַתָּה ה' עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת וּבְאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל אוֹ אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, אִם אָכַל מִפֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, אוֹמֵר, עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֵיהָ. אָכַל מִינֵי מְזוֹנוֹת וְגַם שָׁתָה יַיִן כּוֹלֵל שְׁנֵיהֶם בִּבְרָכָה אֶחָת.
וְכֵן פֵּרוֹת וָיַיִן, וַאֲפִלּוּ עֲנָבִים וָיַיִן, פֵּרוֹת וּמִינֵי מְזוֹנוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ מִינֵי מְזוֹנוֹת וְיַיִן וּפֵרוֹת, כּוֹלֵל שְׁלָשְׁתָּן, וְיַקְדִּים עַל הַמִּחְיָה, וְאַחַר כָּךְ עַל הַגֶּפֶן, וְאַחַר כָּךְ עַל הָעֵץ. וּכְשֶׁכּוֹלֵל עַל הַמִּחְיָה עִם שְׁאָר מִין, לֹא יֹאמַר בַּחֲתִימָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה, אֶלָּא יֹאמַר, בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן, אוֹ עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַפֵּרוֹת, אוֹ עַל הַמִּחְיָה וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל הַפֵּרוֹת.
וּכְבָר נִדְפְּסָה הַנֻּסְחָא בַּסִּדּוּרִים, וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ יִשְֹרָאֵל לִהְיוֹת בָּקִי בִּבְרָכָה זוֹ בְּעַל פֶּה.
Dans la berakha 'me-en chaloch' qui suit les miné mezonot, il commence par 'al ha-mihya ve-al ha-kalkala', et il conclut 've-node lekha al ha-arets ve-al ha-mihya, Baroukh ata ה' al ha-arets ve-al ha-mihya ve-al ha-kalkala'. Et sur le vin, il commence par 'al ha-guefen ve-al peri ha-guefen', et il conclut '[ve-node lekha] al ha-arets ve-al peri ha-guefen, Baroukh ata ה' al ha-arets ve-al peri ha-guefen'.
Et sur les fruits, il commence par 'al ha-ets ve-al peri ha-ets', et il conclut '[ve-node lekha] al ha-arets ve-al ha-perot, Baroukh ata ה' al ha-arets ve-al ha-perot'. Et en terre d'Israël, ou même hors de la terre d'Israël s'il a mangé des fruits de la terre d'Israël, il dit 'al ha-arets ve-al peroteha'.
S'il a mangé des miné mezonot et a aussi bu du vin, il inclut les deux dans une seule berakha. Et de même des fruits et du vin, et même des raisins et du vin, des fruits et des miné mezonot, ou même des miné mezonot, du vin et des fruits : il inclut les trois, et il fera précéder 'al ha-mihya', puis 'al ha-guefen', puis 'al ha-ets'.
Et lorsqu'il inclut 'al ha-mihya' avec une autre espèce, il ne dira pas dans la conclusion 've-al ha-kalkala', mais il dira 'Baroukh ata ה' al ha-arets ve-al ha-mihya ve-al peri ha-guefen', ou 'al ha-mihya ve-al ha-perot', ou 'al ha-mihya ve-al peri ha-guefen ve-al ha-perot'. Et le texte a déjà été imprimé dans les siddourim, et tout homme d'Israël doit connaître cette berakha par cœur.
בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַזְכִּירִין בָּה מְעִנְיָנָא דְּיוֹמָא. וְאִם שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
Le chabbat, le yom tov et roch hodech, on y mentionne ce qui se rapporte au jour. Et s'il a oublié et n'a pas mentionné, on ne le fait pas recommencer.
יֵשׁ לְהַחְמִיר בִּבְרָכָה זוֹ כְּמוֹ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בַּדְּבָרִים שֶׁנִּזְכְּרוּ בְּסִימָן מ"ד סָעִיף ו'.
Il faut être rigoureux dans cette berakha comme dans le birkat ha-mazon, pour les choses mentionnées au siman 44, seif 6.
בְּבִרְכַּת בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁבָּרָאתָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבָּרָא, וְכֵן עִקָּר.
וּפֵרוּשָׁהּ שֶׁל הַבְּרָכָה הוּא, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, שֶׁבָּרָא הַנְּפָשׁוֹת וְגַם מַחְסוֹרָם, דְּהַיְנוּ כָּל צָרְכֵי סִפּוּקָן, שֶׁהֵם דְּבָרִים הֶכְרֵחִיִּים לְצֹרֶךְ קִיּוּם חַיּוּתָן, כְּמוֹ הַלֶּחֶם וְהַמַּיִם, וְגַם עַל כָּל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁבָּרָא שֶׁאֵינָם הֶכְרֵחִיִּים כָּל כָּךְ אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג בָּהֶם, כְּמוֹ פֵּרוֹת וְכַדּוֹמֶה, אָנוּ מְבָרְכִים אוֹתָךְ חַי הָעוֹלָמִים. וּצְרִיכִין לוֹמַר החי"ת בְּפַתַח (הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִילְנָא, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, הִסְכִּים עִם הַפּוֹסְקִים שֶׁכָּתְבו לַחְתֹּם הַבְּרָכָה בַּשֵּׁם, וְלוֹמַר בָּרוךְ אַתָּה ה' חַי הָעוֹלָמִים) (סִימָן ר"ז).
Dans la berakha 'Bore nefachot', certains disent 'che-barata' (que Tu as créé), et certains disent 'che-bara' (qu'Il a créé), et c'est ainsi l'essentiel. Et voici l'explication de la berakha : 'Bore nefachot rabot ve-hesronan', Il a créé les âmes et aussi ce qui leur manque, c'est-à-dire tous les besoins de leur subsistance, qui sont les choses indispensables au maintien de leur vie, comme le pain et l'eau ; et aussi pour toutes les autres choses qu'Il a créées, qui ne sont pas à ce point indispensables mais servent à en jouir, comme les fruits et ce qui leur ressemble, nous Te bénissons, 'Hai ha-olamim'.
Et il faut prononcer le het (החי"ת) avec un pata'h (le Gaon Rabbi Eliyahou de Vilna, que la mémoire du juste soit bénie, s'est accordé avec les décisionnaires qui ont écrit de conclure la berakha par le Nom, et de dire 'Baroukh ata ה' Hai ha-olamim') (siman 207).
אָכַל פֵּרוֹת שֶׁבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶם בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְגַם פֵּרוֹת הָעֵץ שֶׁבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶן הוּא בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת, מְבָרֵךְ בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ. וְכֵיוָן שֶׁהוּא מַזְכִּיר בָּהֶם פְּרִי עֵץ, נִפְטָרִים בָּזֶה כָּל פְּרִי עֵץ שֶׁאָכַל.
אֲבָל אִם נִתְחַיֵּב בִּרְכַּת בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת עַל מִין אַחֵר, אֵינוֹ נִפְטָר בִּבְרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וִיבָרֵךְ תְּחִלָה בִּרְכַּת מֵעֵין שָׁלֹשׁ וְאַחַר כָּךְ בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת.
S'il a mangé des fruits dont la berakha finale est la berakha 'me-en chaloch', et aussi des fruits de l'arbre dont la berakha finale est 'Bore nefachot', il récite la berakha 'me-en chaloch'. Et puisqu'il y mentionne 'peri ets', tous les fruits de l'arbre qu'il a mangés sont acquittés par cela.
Mais s'il s'est rendu redevable de la berakha 'Bore nefachot' pour une autre espèce, il n'en est pas acquitté par la berakha 'me-en chaloch', et il récitera d'abord la berakha 'me-en chaloch' et ensuite 'Bore nefachot'.
לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לְאָדָם לָצֵאת מִמְּקוֹמוֹ, אוֹ לַעֲסֹק בְּאֵיזֶה דָּבָר עַד שֶׁיְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח מִלְּבָרֵךְ. וּבְדִיעֲבַד כְּשֶׁיָּצָא מִמְּקוֹמוֹ, אִם הוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, יָכוֹל לְבָרֵךְ בְּמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם.
אֲבָל אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, צָרִיךְ שֶׁיַּחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְעֵיל סִימָן מ"ד סָעִיף ט' (סִימָן קפ"ד ובחַיֵּי אָדָם).
A priori, il est interdit à une personne de quitter sa place, ou de s'occuper de quelque chose, avant d'avoir récité la berakha finale, de peur qu'elle n'oublie de la réciter. Et a posteriori, lorsqu'elle a quitté sa place : si elle doit réciter 'Bore nefachot rabot', elle peut la réciter à l'endroit où elle se trouve.
Mais si elle doit réciter la berakha 'me-en chaloch', elle doit retourner à sa place, comme pour le birkat ha-mazon ci-dessus, siman 44, seif 9 (siman 184 et Haye Adam).
אָכַל וְשָׁתָה וְלֹא בֵּרַךְ מִיָּד בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, יָכוֹל לְבָרֵךְ עַד שְׁעַת עִכּוּל, דְּהַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ תָּאֵב לֶאֱכוֹל פֵּרוֹת. וּלְאַחַר שְׁתִיָּה, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ צָמֵא.
וּלְאַחַר זְמַּנִּים אֵלּוּ, אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ עוֹד. וּמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי לְשַׁעֵר, רָאוּי לוֹ כְּשֶׁנִּזְכַּר שֶׁלֹּא בֵּרַךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, לְבָרֵךְ עַל מִין מִמִּין שֶׁאָכַל וְיֹאכַל וִיבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, לִפְטוֹר גַּם אֶת הָרִאשׁוֹן (קפ"ד).
S'il a mangé et bu et n'a pas récité immédiatement la berakha finale, il peut la réciter jusqu'au moment de la digestion, c'est-à-dire tant qu'il n'a pas envie de manger des fruits ; et après avoir bu, tant qu'il n'a pas soif. Et après ces délais, il ne peut plus réciter la berakha.
Et celui qui ne sait pas évaluer cela, il convient pour lui, lorsqu'il se souvient qu'il n'a pas récité la berakha finale, de réciter la berakha sur une des espèces qu'il a mangées, de manger et de réciter la berakha finale, afin d'acquitter aussi la première consommation (siman 184).
אָכַל אוֹ שָׁתָה וְהֵקִיא, לֹא יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, דְּלֹא גָרַע מִנִּתְעַכֵּל (שע"ת רח).
S'il a mangé ou bu et a vomi, il ne récitera pas la berakha finale, car ce cas n'est pas moindre que celui d'un aliment déjà digéré (Chaare Techouva, siman 208).