Ticha beAv qui tombe un dimanche, ou qui tombe chabbat et est reporté au dimanche : on mange chabbat de la viande et on boit du vin. Et même lors du troisième repas qui suit min'ha, tout est permis ; toutefois on ne s'assiéra pas alors à un repas entre amis.
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחַל בְּאֶחָד בַּשַׁבָּת אוֹ שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְאֶחָד בַּשַׁבָּת, אוֹכְלִין בַּשַׁבָּת בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יָיִן. וַאֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית שֶׁלְּאַחַר מִנְחָה, מֻתָּר בַּכֹּל, אַךְ לֹא יֵשֵׁב אָז בִּסְעוּדַת חֲבֵרִים.
אִם חָל בְּרִית מִילָה, יַעֲשׂוּ הַסְּעוּדָה קֹדֶם מִנְחָה. אֲבָל מֻתָּר לֶאֱכוֹל עִם בְּנֵי בֵיתוֹ, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ בְּזִמּוּן.
וְצָרִיךְ לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם, כִּי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אָסוּר בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּרְחִיצָה. אַךְ הַמִּנְעָלִים לֹא יַחֲלוֹץ עַד לְאַחַר בָּרְכוּ.
וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חוֹלֵץ קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל וְהוּא רַחוּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ, וְיֹאמַר מִתְּחִלָּה בִּרְכַּת הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת (תקנב תקנג).
Ticha beAv qui tombe un dimanche, ou qui tombe chabbat et est reporté au dimanche : on mange chabbat de la viande et on boit du vin. Et même lors du troisième repas qui suit min'ha, tout est permis ; toutefois on ne s'assiéra pas alors à un repas entre amis.
Si une berit mila (circoncision) tombe ce jour-là, on fera le repas avant min'ha. Mais il est permis de manger avec les membres de sa maison, et il peut dire la berakha avec zimoun (invitation à trois convives).
Il faut cesser de manger alors qu'il fait encore jour, car pendant bein hachemachot (l'entre-deux-soleils) il est interdit de manger, de boire et de se laver. Toutefois on n'ôtera pas les chaussures avant après Barekhou.
Et l'officiant (chelia'h tsibour) les ôte avant de commencer Vehou Ra'houm, afin de ne pas troubler sa concentration, et il dira d'abord la formule Hamavdil bein kodech le'hol (Celui qui sépare le sacre du profane) sans Nom ni Royauté (552, 553).
לֵיל שַׁבָּת שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אִם לֹא כְּשֶׁחָל אָז לֵיל טְבִילָתָהּ (תקנד).
La nuit de chabbat durant laquelle tombe Ticha beAv, les relations conjugales sont interdites, sauf lorsque tombe alors la nuit de son immersion (tevila) (554).
אוֹמְרִים אָב הָרַחֲמִים וּמַזְכִּירִין נְשָׁמוֹת בְּשַׁחֲרִית. אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ צֶדֶק.
On dit Av Hara'hamim et on rappelle les âmes à cha'harit. Mais à min'ha on ne dit pas Tsidkatekha tsedek.
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִלְמֹד כִּי אִם דְבָרִים הַמֻּתָּרִים לִלְמֹד בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים פִּרְקֵי אָבוֹת. אֲבָל לִקְרוֹת הַסִּדְרָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, מֻתָּר וּמִכָּל שֶׁכֵּן קֹדֶם חֲצוֹת הַיּוֹם.
וְאִם חָל (בְּ) עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב [בַּשַׁבָּת] אָסוּר לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם בְּלִמּוּד כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב.
Ticha beAv qui tombe chabbat : il y a lieu d'être rigoureux et de n'étudier que les sujets qu'il est permis d'étudier à Ticha beAv, et c'est pourquoi on ne dit pas Pirke Avot. Mais lire la sidra deux fois le texte et une fois le Targoum est permis, et à plus forte raison avant la mi-journée.
Et si la veille de Ticha beAv tombe chabbat, il est interdit après la mi-journée d'étudier, comme lors des autres Ticha beAv.
קֹדֶם עַרְבִית אֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת. וְאֵין אוֹמְרִים וִיהִי נֹעַם קֹדֶם וְאַתָּה קָדוֹשׁ מִשּׁוּם דְּנִתְיַסֵּד עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן וְעַתָּה נֶחְרָב.
גַם אֵין אוֹמְרִים וְיִתֶּן לְךָ, וְאֵין מְבָרְכִין אֶת הַבָּנִים (תקנ"ט ובסד"ה).
Avant arvit on ne dit pas Lamnatsea'h binguinot. Et on ne dit pas Vihi Noam avant Veata Kadoch, parce que ce passage a été institué au sujet de l'érection du Michkan (le Tabernacle) et que maintenant il est détruit.
On ne dit pas non plus Veyiten lekha, et on ne bénit pas les enfants (559, ובסד"ה).
מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנֵּר, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וּבִשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, אוֹמְרִים אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ.
אֲבָל אֵין מַבְדִּילִין עַל הַכּוֹס עַד מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְאָז הוּא מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס. אֲבָל אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הַנֵּר, אֲפִלוּ לֹא בֵרַךְ עָלָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
וְיַזְהִיר לִבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת. וְאִם שָׁכַח לוֹמַר אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ, אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר אֶלָּא גּוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ (כְּמוֹ שֶכָּתַבְנוּ לְעֵיל סִימָן צו) שֶׁהֲרֵי יַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הַכּוֹס, וְלֹא יִטְעֹם קֹדֶם.
וְאִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יֹאמַר תְּחִלָּה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ וְכוּ' בְּלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת.
Dès qu'il fait nuit, lorsqu'il voit la flamme, il dit la berakha Bore meore haech (Qui crée les luminaires du feu). Et dans la Chemone Esre on dit Ata 'Honantanou.
Mais on ne fait pas la havdala sur la coupe jusqu'à l'issue de Ticha beAv, et alors il fait la havdala sur la coupe. Mais il ne dit de berakha ni sur les aromates ni sur la flamme, même s'il n'a pas dit de berakha sur elle a l'issue du chabbat.
Et il avertira les membres de sa maison de ne pas faire de travail avant qu'ils aient dit Hamavdil bein kodech le'hol sans Nom ni Royauté. Et s'il a oublié de dire Ata 'Honantanou, il n'a pas besoin de recommencer, mais il achève sa tefila (comme nous l'avons écrit plus haut, siman 96), puisqu'il fera la havdala sur la coupe à l'issue de Ticha beAv, et il ne goûtera rien avant.
Et s'il a besoin de faire un travail, il dira d'abord Hamavdil bein kodech etc., sans Nom ni Royauté.
תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בַּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם רִאשׁוֹן, בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחַר הַתַּעֲנִית, אֲסוּרִים בְּבָשָׂר וָיָיִן כְּמוֹ בִּשְׁאָר תִּשְׁעָה בְּאָב, מִפְּנֵי אֲבֵלוּת הַיּוֹם. אֲבָל לְמָחָר, מֻתָּרִים מִיָּד בַּכֹּל (תקנ"ח).
Ticha beAv qui tombe chabbat et est reporté au dimanche : la nuit qui suit le jeûne, la viande et le vin sont interdits comme lors des autres Ticha beAv, en raison du deuil du jour. Mais le lendemain, tout est permis immédiatement (558).
אִם יֵשׁ מִילָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁנִּדְחָה, מֻתָּר לְבַעֲלֵי הַבְּרִית דְּהַיְנוּ אֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה גְּדוֹלָה, הַיְנוּ חֲצִי שָׁעָה אַחַר הַצָהֳרַיִם, וְאָז מֻתָּר לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְלֶאֱכוֹל וְלִרְחוֹץ, אֲבָל סְעוּדָה, לֹא יַעֲשוּ עַד הַלַּיְלָה. וְכֵן בְּפִדְיוֹן הַבֵּן בִּזְמַנּוֹ, הָאָב וְהַכֹּהֵן לֹא יַשְׁלִימוּ (תקנ"ט).
S'il y a une mila lors d'un Ticha beAv reporté, il est permis aux ba'ale haberit, c'est-à-dire le père de l'enfant, sa mère, le mohel et le sandak, de prier min'ha guedola, c'est-à-dire une demi-heure après midi, et alors il leur est permis de faire la havdala sur la coupe, de manger et de se laver ; mais le repas, ils ne le feront pas avant la nuit. De même pour un pidyon haben en son temps : le père et le kohen ne compléteront pas le jeûne (559).