Interdiction de dire par cœur les textes écrits, sauf ce qui est courant dans la bouche de tous ; aveugle et prisonnier ; lecture avec l'officiant ; discours public ; Tehilim.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) דברים שבכתב - סומא מותר לקרות בע"פ משום עת לעשות לד' הפרו תורתך. וה"ה אם הוא בבית האסורים ואין יכול להשיג שם חומש:
Choses écrites - Un aveugle a le droit de lire par cœur, en raison de « Il est temps d'agir pour ה', ils ont violé Ta Torah ». Il en va de même s'il est en prison et ne peut s'y procurer un 'Houmash.
(ב) אי אתה - כתב הרדב"ז ח"א סימן קל"ה לקרות הפרשה בע"פ בשעה שש"ץ קורא אני נזהר אבל איני מוחה לאחרים משום דיש פוסקים הרבה שסוברים דהאיסור הוא דוקא אם מוציא בזה לאחרים ידי חובתן וכן כתב בעט"ז וביאור הגר"א:
Tu n'as pas le droit - Le Radbaz, I, siman 135, a écrit : lire la parasha par cœur pendant que l'officiant lit, j'y fais attention pour moi, mais je ne proteste pas auprès des autres, car de nombreux décisionnaires tiennent que l'interdiction ne vaut que si l'on en acquitte d'autres de leur devoir. Ainsi ont écrit l'Ateret Zeqenim et le commentaire du Gra.
(ג) לאומרם ע"פ - מי שדורש ברבים בהרבה פסוקים שבתורה וקשה לו לחפש בכל שעה בחומש מפני כבוד הצבור אפשר שיש להקל. עיין ביומא (דף ע) בתוספות ישנים ד"ה ובעשור בתירוץ ראשון ובתירוץ בתרא ובביאור הגר"א הסכים לדינא לתירוץ בתרא:
De les dire par cœur - Celui qui prêche en public beaucoup de versets de la Torah, et à qui il est difficile de chercher à chaque fois dans le 'Houmash par respect pour le public, il est possible d'être indulgent. Voir Yoma 70, Tosafot Yeshanim s.v. « Ouvaassour », première résolution et dernière résolution ; et le commentaire du Gra s'est accordé pour le din à la dernière résolution.
(ד) ושגור - אבל אם אינו שגור בפי הכל אע"ג ששגור בפיו אסור:
Et courant - Mais si ce n'est pas courant dans la bouche de tous, même si c'est courant dans sa bouche, c'est interdit.
(ה) כגון ק"ש - וכן פסד"ז:
Comme le Chema - Et de même les Pessouqei Dezimra.
(ו) ופרשת התמיד - כתב המ"א המעיין בב"י יראה שיש דיעות שונות בטעם היתר אמירת אלו הדברים בע"פ לכן יש ליזהר שלא לומר שום דבר בע"פ כי אם מה שנזכר פה בש"ע ובתשובת חו"י מתיר לומר כל ס' תהלים בע"פ דכיון שהוא לעורר רחמי ד' הו"ל כתפלה ונ"ל שיש לסמוך עליו דבלא"ה דעת העט"ז והגר"א כהפוסקים דדוקא להוציא רבים ידי חובתן אסור:
Et la section du Tamid - Le Magen Avraham a écrit : qui examine le Beit Yossef verra qu'il y a des avis divers sur la raison de la permission de dire ces choses par cœur ; dès lors, il faut veiller à ne rien dire par cœur sinon ce qui est mentionné ici dans le Choulhan Aroukh. Dans une techouva, 'Havot Yaïr permet de dire tout le livre des Tehilim par cœur, car puisqu'il s'agit d'éveiller la miséricorde de ה', cela équivaut à une tefila. Il me semble qu'on peut s'appuyer sur lui, car de toute façon l'avis de l'Ateret Zeqenim et du Gra est comme les décisionnaires selon lesquels l'interdiction ne vaut que pour acquitter le public de son devoir.
(ז) מותר - ובמוציא אחרים באמירתו את הכתובים מצדד המ"א להחמיר שלא לומר בע"פ בכל גווני וכן משמע מדברי הגר"א בביאורו:
Il est permis - Et lorsqu'on acquitte d'autres, par son énoncé, des Écrits, le Magen Avraham penche à être rigoureux de ne pas dire par cœur en aucun cas ; et ainsi il semble des paroles du Gra dans son commentaire.