« Qui fait l’œuvre de la Création » à la vue des grands paysages primordiaux ; bénédiction particulière sur la Grande Mer ; on ne bénit que les quatre fleuves de l’Écriture, non détournés par l’homme, et les montagnes dont la puissance du Créateur est visible.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) עושה מ"ב - פי' כיון שיסדן מאז ושבחו של מקום הוא כשאנו מכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו מששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים ואין שייך לברך עליהם שכחו וגבורתו מלא עולם כמו על רוחות ורעמים דהתם הם נראים ונשמעים למרחוק אבל ימים ונהרות כל אחד במקומו:
« Qui fait l’œuvre de la Création » - c’est-à-dire : puisqu’Il les a fondés dès l’origine, et que la louange du Lieu est que nous reconnaissions aujourd’hui une chose dont nous savons que le Lieu l’a créée aux six jours de la Création et qu’elle subsiste encore. Il n’y a pas lieu de dire sur eux « dont la force et la puissance remplissent le monde » comme sur les vents et les tonnerres, car ceux-là se voient et s’entendent de loin, alors que mers et fleuves sont chacun à leur place.
(ב) והוא הים שעוברין וכו' - ונקרא ים הגדול מפני חשיבותו של א"י אבל הרבה אחרונים פליגי על המחבר וס"ל דדוקא על ים אוקינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם עליו קבעו ברכה בפני עצמו מפני גדלו אבל על ים שעוברין בו לא"י לא נקרא לענין זה ים הגדול ומברכין עליו כמו על שאר ימים. ודע דכל הברכות האלו אינן אלא כשרואה אותן משלשים יום לשלשים יום [אחרונים]:
Et c’est la mer par laquelle on passe, etc. - et elle est appelée Grande Mer en raison de l’importance de la Terre d’Israël. Mais beaucoup d’Aharonim contestent le Mé’haber et tiennent que seulement sur la mer Océane, qui est la plus grande de toutes les mers et entoure le monde entier, on a fixé une bénédiction à part en raison de sa grandeur ; mais la mer par laquelle on passe vers la Terre d’Israël n’est pas appelée, à cet égard, Grande Mer, et l’on bénit sur elle comme sur les autres mers. Sache que toutes ces bénédictions ne se disent que lorsqu’on les voit de trente jours en trente jours (Aharonim).
(ג) עושה הים הגדול - כן הוא לשון הטור אבל כמה פוסקים העתיקו נוסח ברכה זו בלשון עבר שעשה את הים הגדול:
« Qui fait la Grande Mer » - telle est la formulation du Tour ; mais plusieurs décisionnaires ont recopié la formule de cette bénédiction au passé : « qui a fait la Grande Mer ».
(ד) כמו חדקל ופרת - לאו דוקא אלו אלא ה"ה כל הנהרות שהן גדולות כמו אלו הד' נהרות ושיהיו ידועים שהם מימי בראשית כמו אלו ולא נתהוו אח"כ מברך:
Comme le Tigre et l’Euphrate - non pas seulement ceux-là, mais il en est de même de tous les fleuves qui sont grands comme ces quatre fleuves, et dont on sait qu’ils sont des eaux de la Création comme ceux-là et ne se sont pas formés ensuite : on bénit.
(ה) במקום שלא נשתנה וכו' - פי' דבמקום שחפרו ושינו מהלכו של הנהר לדרך אחרת אין מברכין מאותו המקום והלאה דשם לאו מעשה בראשית הוא ועיין בא"ר שמצדד לומר דאם ספק לו אם נשתנו ג"כ לא יברך:
En un endroit où il n’a pas été modifié, etc. - c’est-à-dire : à l’endroit où l’on a creusé et détourné le cours du fleuve vers une autre voie, on ne bénit pas à partir de cet endroit et au-delà, car là ce n’est pas l’œuvre de la Création. Voir l’Eliya Rabba, qui penche à dire que s’il a un doute s’ils ont été modifiés, on ne bénira pas non plus.
(ו) ע"י אדם - וה"ה לענין ימים אם המשיכו בני אדם מאחד לחבירו ועשוהו לאחד אין מברכין על אותו מקום אלא דבימים מן הסתם אין אנו צריכין לחוש לזה:
Par la main de l’homme - et il en est de même pour les mers : si des hommes les ont fait communiquer l’une avec l’autre et n’en ont fait qu’une, on ne bénit pas sur cet endroit ; mais pour les mers, de prime abord, nous n’avons pas à craindre cela.