On peut prier l'une comme obligation et l'autre comme don volontaire, à condition de renouveler quelque chose. L'obligation vient d'abord, et le temps principal de min'ha est min'ha ketana. Ordre de min'ha : Achré, kaddish, amida, répétition, nefilat apayim. Oubli de min'ha : tashloumin à Arvith.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) מנחה גדולה - הוא משש שעות ומחצה ומנחה קטנה הוא מתשע ומחצה ולמעלה ורוצה להתפלל שניהם אחת לחיוב ואחת לנדבה וכמו דקי"ל בסימן ק"ז דיכול אדם להתפלל כמה שירצה בתורת נדבה ובלבד שיחדש דבר בתפלתו שהוא לנדבה ע"ש:
Min'ha guedola - Elle est à partir de six heures et demie, et min'ha ketana à partir de neuf heures et demie et au-delà. Il veut prier les deux, l'une comme obligation et l'autre comme don volontaire, comme nous tenons au siman 107 qu'un homme peut prier autant qu'il veut à titre de don volontaire, pourvu qu'il renouvelle quelque chose dans sa tefila qui est de don volontaire, voir là-bas.
(ב) אין ראוי וכו' - דאף דלעולם מתפללין החוב מקודם ואח"כ הרשות הכא קודם תשע ומחצה לא הגיע עוד עיקר זמן מנחה שעיקר זמנה לכתחלה הוא מט' ומחצה ולמעלה שהיה זמן הקרבת התמיד בכל יום כנ"ל בסימן רל"ג:
Il n'est pas convenable, etc. - Car bien que l'on prie toujours l'obligation d'abord puis le facultatif, ici, avant neuf heures et demie, le temps principal de min'ha n'est pas encore arrivé : son temps principal a priori (lekhathila) est à partir de neuf heures et demie et au-delà, qui était le temps de l'offrande du tamid chaque jour, comme ci-dessus siman 233.
(ג) ואם יתפלל וכו' - דבדיעבד יצא י"ח במנחה גדולה כנ"ל בסי' רל"ג ובסתמא [שלא כוון בהדיא לשם נדבה] נמי נראה דעולה לשם חובה ויתפלל השניה לשם נדבה אם ירצה:
Et s'il prie, etc. - Car après coup (bediavad) il s'est acquitté de son obligation par min'ha guedola, comme ci-dessus siman 233. Et d'ordinaire — s'il n'a pas expressément eu l'intention à titre de don volontaire — il semble aussi que cela compte pour l'obligation, et il priera la seconde à titre de don volontaire s'il le veut.
(ד) אא"כ מכיר וכו' - ובריש סימן ק"ז משמע דבעינן ג"כ שיחדש בה דבר ואפשר דהיכא שהוא מכיר בעצמו שיכוין היטב ותפלה טובה היא לא בעינן חידוש אבל מלישנא דטור לא משמע הכי:
Sauf s'il se connaît, etc. - Au début du siman 107 il ressort qu'il faut aussi qu'il y renouvelle quelque chose. Il se peut que lorsqu'il se connaît capable de bien diriger son intention et que c'est une bonne tefila, on n'exige pas de renouvellement ; mais du langage du Tour il ne ressort pas ainsi.
(ה) אין לומר אשרי וכו' - ואם אמרו בלא מנין ואח"כ בא מנין יאמרו מזמור א' ואח"כ יאמרו קדיש וה"ה כשלומדים בבהמ"ד בלא מנין ואח"כ קורין בבהמ"ד אנשים להשלים המנין לא יפה עושים דהא עיקר טעם קדיש על הלימוד הוא משום שנתקדש השם ברבים וא"כ בעינן שיהיו עשרה בבהמ"ד בעת הלימוד מיהו אפשר ללמוד משנה אחת וכיו"ב אחר שהתאספו עשרה אנשים ולומר קדיש:
On ne dira pas Achré, etc. - S'ils l'ont dit sans minyan et qu'ensuite un minyan est arrivé, on dira un psaume puis le kaddish. Il en va de même quand on étudie à la maison d'étude sans minyan et qu'ensuite on appelle des hommes à la maison d'étude pour compléter le minyan : ce n'est pas bien fait, car la raison principale du kaddish sur l'étude est que le Nom ait été sanctifié en public ; dès lors il faut que dix soient à la maison d'étude au moment de l'étude. Toutefois on peut étudier une michna ou analogue après que dix hommes se sont rassemblés, et dire le kaddish.
(ו) פרשת התמיד - וטוב ג"כ לומר פטום הקטורת אך כ"ז אם לא יעבור זמן תפלה אבל אם יש חשש שיעבור זמן תפלה אפילו אשרי ידלג ובעו"ה יש אנשים שנכשלין בזה:
La parasha du tamid - Il est bon aussi de dire Pitoum ha-ketoret. Tout cela si le temps de la tefila ne passera pas ; mais s'il y a crainte que le temps de la tefila passe, même Achré on sautera. Par nos nombreux péchés, il y a des gens qui trébuchent en cela.
(ז) קודם אשרי - ט"ז ומ"א כתבו לומר אחר אשרי אבל אין המנהג כן. כתב הטור סדר תפלת המנחה אומר אשרי וקדיש ומתפללין י"ח וש"ץ חוזר התפלה כמו בשחרית ונופלין על פניהם ואומרים ואנחנו לא נדע וגו' ואומרים קדיש שלם וכו' וכתבו הפוסקים דאם התפללו מנחה סמוך לחשיכה ונמשכו באמירת אבינו מלכנו או שארי תחנונים אחר התפלה עד שחשיכה אין לומר קדיש תתקבל שהתפלה היתה ביום אחר אבל אם אירע שהתפלה עצמה נמשכה בלילה [וכמו תפלת נעילה] אומרים קדיש תתקבל:
Avant Achré - Le Taz et le Maguen Avraham ont écrit de le dire après Achré, mais tel n'est pas l'usage. Le Tour a écrit l'ordre de la tefila de min'ha : on dit Achré et kaddish, on prie les dix-huit, le chalia'h tsibbour répète la tefila comme à sha'harit, on se prosterne sur le visage et l'on dit « et nous, nous ne savons pas, etc. », on dit le kaddish entier, etc. Les décisionnaires ont écrit : s'ils ont prié min'ha à l'approche de l'obscurité et se sont attardés à dire Avinou Malkénou ou d'autres supplications après la tefila jusqu'à ce qu'il fasse nuit, on ne dira pas le kaddish Titkabel, car la tefila a eu lieu un autre jour. Mais s'il est arrivé que la tefila elle-même se soit prolongée dans la nuit — comme la tefila de Neila —, on dit le kaddish Titkabel.
(ח) אם שכח וכו' - ואם הזיד עיין לעיל בק"ח ס"י:
S'il a oublié, etc. - S'il l'a fait volontairement (mezid), voir ci-dessus siman 108 seif 10.
(ט) קודם תפלה - עיין לעיל בסי' ק"ח סקי"ד במ"ב:
Avant la tefila - Voir ci-dessus siman 108 seif katan 14 dans le MB.