On dit Vayehi noam et l’ordre de Kedoucha en les prolongeant ; l’officiant havdale pour qui n’a pas de vin ; on mentionne Éliyahou à la sortie du Chabbat.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) ואומרים ויהי נועם - ונוהגין לכפול פסוק ארך ימים [טור ע"ש הטעם] ופסוק ויהי נועם צריך לאומרו מעומד. ויש מקומות שא"א ויהי נועם בבית האבל רק מתחילין יושב בסתר וגו':
Et l’on dit Vayehi noam - et l’on a l’usage de répéter le verset Érékh yamim [Tour, voir là-bas la raison]. Et le verset Vayehi noam, il faut le dire debout. Et il y a des lieux où l’on ne dit pas Vayehi noam dans la maison du deuil, on commence seulement par Yochèv besséter etc.
(ב) וסדר קדושה - היינו שמתחילין מואתה קדוש ואין אומרים ובא לציון גואל לפי שאין גאולה בלילה ולכן גם ואני זאת בריתי אין אומרים לפי שסמוכים הם להדדי בספר ישעיה [ט"ז] ומ"ש שאומרים באריכות היינו בנעימות קול כדי שיתארך מעט יותר ולעכב לרשעים מלחזור לגיהנם דעד שישלימו ישראל סדריהם נמשכת קדושת שבת ואח"כ חוזרים לגיהנם וכמו שאחז"ל דבמו"ש צועק הממונה על הרוחות חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם [טור]:
Et l’ordre de Kedoucha - c’est-à-dire qu’on commence par Veata kadoch, et l’on ne dit pas Ouva letsion goél, parce qu’il n’y a pas de délivrance la nuit ; c’est pourquoi on ne dit pas non plus Vaani zot beriti, parce qu’ils sont proches l’un de l’autre dans le livre d’Isaïe [Taz]. Et ce qu’il a écrit qu’on les dit en les prolongeant, c’est-à-dire d’une voix agréable afin que cela s’allonge un peu plus et de retarder les méchants de retourner à la Géhenne : jusqu’à ce qu’Israël achève ses offices, la sainteté du Chabbat se prolonge, et ensuite ils retournent à la Géhenne ; comme nos Sages ont dit : à la sortie du Chabbat le préposé aux esprits crie : « Retournez à la Géhenne, car déjà Israël a achevé ses offices » [Tour].
(ג) כגון שחל יו"ט וכו' - היינו אפילו חל ביום וי"ו דבעינן שכל השבוע יהיה ראוי למלאכה משום דכתיב בו ומעשה ידינו כוננה עלינו וגו'. ודוקא יו"ט גמור אבל פורים או ע"פ שחל בימי החול אין למנוע מלומר ויהי נועם במו"ש שלפניו:
Par exemple si le Yom Tov tombe etc. - c’est-à-dire même s’il tombe le vendredi, car il faut que toute la semaine soit propre au travail, puisqu’il est écrit « et l’œuvre de nos mains, établis-la sur nous etc. ». Et uniquement un Yom Tov véritable ; mais Pourim ou la veille de Pessa'h qui tombent en semaine, on n’empêchera pas de dire Vayehi noam à la sortie du Chabbat qui précède.
(ד) סדר קדושה - דויהי נועם שייך למלאכת המשכן שבו ברך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן ועי"ז שרתה שכינה וזהו שמסמיכין פסוק ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ולכך בזמן שאין אומרין ויהי נועם אין אומרים ממילא כל סדר קדושה [ט"ז]:
L’ordre de Kedoucha - car Vayehi noam se rattache au travail du Tabernacle, par lequel Moïse bénit Israël au moment où ils achevèrent le travail du Tabernacle, et par là la Présence résida ; et c’est pourquoi on rapproche le verset Veata kadoch yochèv tehilot Israël. C’est pourquoi au temps où l’on ne dit pas Vayehi noam, on ne dit du même coup pas tout l’ordre de Kedoucha [Taz].
(ה) ויתן לך - שהם פסוקים של ברכה בתחלת ימי השבוע:
Veyiténe lekha - ce sont des versets de bénédiction au début des jours de la semaine.
(ו) מי שאין לו יין - דמי שיש לו יין יותר טוב שיבדיל בביתו כדי להוציא את כל בני ביתו ועמ"ש ברצ"ו ס"ז במ"ב:
Qui n’a pas de vin - car qui a du vin, mieux vaut qu’il fasse la havdala chez lui afin de faire acquitter tous les gens de sa maison. Et voir ce qu’on a écrit au siman 296 seif 7 dans la Michna Beroura.
(ז) במו"ש - דאיתא בעירובין [מ"ג] מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יו"ט מפני הטורח [שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו רש"י] וע"כ אנו מתפללים כיון שעבר השבת ויכול לבוא שיבוא ויבשרנו [טור] ועיין בא"ר שכתב דהמדקדקים אומרים גם שאר פזמונים ושירים כאשר הם מצויים אצלנו וראוי ליזהר לומר רבש"ע וכו' החל את וכו' כי הוא בירושלמי וטור סימן רצ"ט. יש מקומות שמדליקין נרות במקום אופל דעי"ז זכה שאול למלוכה:
À la sortie du Chabbat - car il est dit dans Érouvin [43] : Israël a l’assurance qu’Éliyahou ne vient ni les veilles de Chabbat ni les veilles de Yom Tov, à cause de la peine [ils laisseraient les besoins du Chabbat et iraient à sa rencontre, Rachi] ; c’est pourquoi nous prions, puisque le Chabbat est passé et qu’il peut venir, qu’il vienne et nous annonce [Tour]. Et voir dans l’Élia Rabba qui a écrit que les scrupuleux disent aussi les autres poèmes et chants tels qu’ils se trouvent chez nous ; et il convient de prendre garde à dire Ribono chel olam etc. ha'hel et etc., car c’est dans le Yerouschalmi et le Tour siman 299. Il y a des lieux où l’on allume des lumières dans un endroit obscur, car par là Saül mérita la royauté.