Un canal profond de dix téfa'him et large de quatre qui entre et sort de la cour est karmélit : on n’y puise qu’avec une cloison de dix à l’entrée et à la sortie. Une langue de mer qui entre sans ressortir est comme un puits de cour. Si la brèche dépasse dix coudées sans talus de dix, même puiser dans la cour est interdit.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) העוברת בחצר - ודוקא כשהיא עוברת דהיינו שנכנסת לחצר מן צד האחד ויוצאת משם מן צד האחר בנקבים שיש תחת הכתלים אבל אם יש לו בריכת מים בחצירו ואינה נמשכת מבחוץ א"צ שום תיקון אפילו רחבה ועמוקה הרבה דכל מה שבתוך המחיצות בכלל רה"י הוא:
Qui traverse la cour - et uniquement lorsqu’elle traverse, c’est-à-dire qu’elle entre dans la cour par un côté et en sort par l’autre, par des trous sous les murs. Mais s’il a un bassin d’eau dans sa cour, qui ne se prolonge pas depuis l’extérieur, aucun aménagement n’est nécessaire, même s’il est très large et très profond : tout ce qui est à l’intérieur des cloisons fait partie du domaine privé.
(ב) עמוקה עשרה ורחבה ד' - דבשיעור זה נעשו המים רשות לעצמן ושם כרמלית עליהם כשאר ימים ונהרות ולפיכך כשעוברין דרך חצירו אסור למלאות מהן בשבת אבל אם אין עמוקין עשרה או שאינם רחבים ד' מותר למלאות מהן בלי שום תיקון דבטל הוא לגבי רה"י:
Profonde de dix et large de quatre - à cette mesure, l’eau devient un domaine à part, et le statut de karmélit s’applique à elle comme aux autres mers et fleuves. Dès lors, lorsqu’elle traverse sa cour, il est interdit d’y puiser le Chabbat. Mais si elle n’a pas dix de profondeur ou n’a pas quatre de large, il est permis d’y puiser sans aucun aménagement, car elle s’annule au domaine privé.
(ג) אא"כ עשו וכו' - דכיון שמבדילין משאר המים שחוץ לחצר המים שבתוך החצר בטלין לגביה דבעלמא הלא קיי"ל דכל מה שבתוך המחיצות רה"י הוא ורק בזה כשמחוברין עם המים שמבחוץ אמרינן דאינם בטילים ונעשו רשות לעצמן משא"כ כשמבדילן שם רה"י עליהם ומחיצת החצר גופא אף אם שקוע הרבה במים אינו מועיל בזה דבעינן שיהא נראה שנעשה בשביל המים:
À moins qu’on ait fait, etc. - car, puisqu’on sépare des autres eaux hors de la cour les eaux à l’intérieur de la cour, celles-ci s’annulent à la cour. En général, nous tenons que tout ce qui est à l’intérieur des cloisons est domaine privé ; seulement ici, lorsqu’elles sont jointes aux eaux de l’extérieur, nous disons qu’elles ne s’annulent pas et deviennent un domaine à part. Ce qui n’est pas le cas lorsqu’on les sépare : le statut de domaine privé s’applique à elles. Et la cloison de la cour elle-même, même si elle est fort enfoncée dans l’eau, n’est d’aucun effet ici : il faut qu’il soit apparent qu’elle a été faite pour l’eau.
(ד) בכניסתה וביציאתה - ר"ל במקום כניסת המים לחצר ובמקום יציאת המים מן החצר והכל בפנים על פני רוחב אמת המים:
À son entrée et à sa sortie - c’est-à-dire à l’endroit où l’eau entre dans la cour et à l’endroit où l’eau sort de la cour ; et le tout à l’intérieur, sur la largeur du canal.
(ה) משוקע במים - לחלוק בין המים שבחוץ שהם כרמלית למים שבפנים:
Enfoncé dans l’eau - pour séparer les eaux du dehors, qui sont karmélit, des eaux du dedans.
(ו) למעלה מן המים - כדי שיהיה ניכרת קצת המחיצה המפסיקתן:
Au-dessus de l’eau - afin que la cloison qui les sépare soit un peu reconnaissable.
(ז) אצל השפה מכל צד וכו' - פירוש שבצד הכניסה ובצד היציאה עשה מחיצה לרחב האמה אלא שלא עשה מחיצה בצד הכניסה כולה בחתיכה אחת אלא בשתי חתיכות דבאמצע המחיצה הניח מקום פנוי וכן במחיצה של צד היציאה:
Près du bord de chaque côté, etc. - c’est-à-dire que du côté de l’entrée et du côté de la sortie, il a fait une cloison sur la largeur du canal, mais il n’a pas fait la cloison du côté de l’entrée tout entière d’une seule pièce : en deux pièces, laissant au milieu de la cloison un espace vide ; et de même pour la cloison du côté de la sortie.
(ח) דאמרינן לבוד - ומטעם זה אפילו הניח הרבה חללים ביניהם כגון שעשה המחיצה מקנים ובין כל אחד ואחד היה פחות מג' שרי [ח"א]:
Car nous disons lavoud - et pour cette raison, même s’il a laissé beaucoup de vides entre eux — par exemple s’il a fait la cloison de roseaux, et qu’entre chacun il y avait moins de trois — c’est permis ['Hayéi Adam].
(ט) אפילו וכו' - דכל מה שפחות משלשה אמרינן לבוד ונראה דבזה אפילו אם מצד השני הוא רחב שלשה אעפ"כ א"צ תיקון כיון דמצד אחד הוא כסתום לגמרי וכעין לשון ים העוברת בתוך החצר המבואר לקמיה:
Même, etc. - car tout ce qui a moins de trois, nous disons lavoud. Et il semble qu’en cela, même si de l’autre côté l’ouverture a trois de large, aucun aménagement n’est néanmoins nécessaire, puisque d’un côté c’est comme entièrement bouché ; analogue à une langue de mer qui passe dans la cour, exposée plus loin.
(י) מותר למלאות ממנה - אע"פ שהיא עמוקה י' ורחבה ד' ואינו דומה לאמת המים המבואר בס"א דבכאן כיון שנכנס לשון הים בחצר ואינו יוצא ממנה לצד אחר הוא כבור שבחצר ומחיצות החצר מתירות אותה [דכיון שלא נפרץ יותר מעשר הוא בכלל פתח דהוי כאלו המחיצות קיימין] משא"כ באמת המים שנכנסת ויוצאת תחת כותלי החצר משני הצדדים חולקת רשות לעצמה והוי כרמלית:
Il est permis d’y puiser - bien qu’elle ait dix de profondeur et quatre de large. Ce n’est pas comparable au canal exposé au seif 1 : ici, puisque la langue de mer entre dans la cour et n’en sort pas de l’autre côté, c’est comme un puits dans la cour, et les cloisons de la cour la permettent [car, n’ayant pas été percée de plus de dix, c’est dans la catégorie d’une porte : c’est comme si les cloisons se tenaient]. Ce qui n’est pas le cas du canal qui entre et sort sous les murs de la cour des deux côtés : il se constitue un domaine à part et est karmélit.
(יא) במילואה - היינו כל כותל החצר שלצד המים:
Dans toute sa largeur - c’est-à-dire tout le mur de la cour du côté de l’eau.
(יב) גידודין גבוהים י' - דבזה נחשב כאלו המחיצות עדיין קיימות:
Des talus hauts de dix - en cela, c’est considéré comme si les cloisons se tenaient encore.
(יג) ממנו בחצר - דפעמים שהמים שוקעים והמחיצה ניכרת ולכן אף כשאין המים שוקעים התירו חכמים משא"כ בבית שהוא רחוק מן המחיצה לעולם אין המחיצה נראית אפילו כשהמים שוקעים:
D’y [puiser] dans la cour - car parfois l’eau s’abaisse et la cloison apparaît ; dès lors, même lorsque l’eau ne s’abaisse pas, les Sages ont permis. Ce qui n’est pas le cas de la maison, éloignée de la cloison : la cloison n’apparaît jamais, même lorsque l’eau s’abaisse.
(יד) גבוה עשרה - ורחבה של המחיצה א"צ על פני כל הפרצה ורק שיסתום השטח עד שלא ישאר אלא עשר אמות פרוץ דהוא שיעור פתח:
Haute de dix - et la largeur de la cloison n’a pas besoin de couvrir toute la brèche : il suffit de boucher la surface jusqu’à ce qu’il ne reste que dix coudées d’ouvert, qui est la mesure d’une porte.
(טו) לא נשאר גדודים וכו' - ר"ל שלא נשאר גדודים גבוהים עשרה:
Il n’est pas resté de talus, etc. - c’est-à-dire qu’il n’est pas resté de talus hauts de dix.
(טז) אסור אפילו למלאות - וה"ה לטלטל בחצר כיון שהוא פרוץ יותר מעשר למקום האסור בד"א כשאין לשון הים עמוק י' אבל אם הלשון עמוק י' שהמים שטפו קרקעית החצר ונעשה גומא עמוקה י' טפחים דופני הגומא גופא נחשב למחיצה בין המים ובין החצר ומותר לטלטל בחצר אבל אסור למלאות ממנה כיון שאין מחיצה על גבה בינו לבין המים שבחוץ:
Il est interdit même de puiser - et de même de déplacer dans la cour, puisqu’elle est percée de plus de dix vers le lieu interdit. Quand cela s’applique-t-il ? Lorsque la langue de mer n’a pas dix de profondeur. Mais si la langue a dix de profondeur — les eaux ont emporté le sol de la cour et il s’est formé un creux profond de dix téfa'him —, les parois du creux elles-mêmes sont considérées comme cloison entre l’eau et la cour : il est permis de déplacer dans la cour, mais interdit d’y puiser, puisqu’il n’y a pas de cloison au-dessus entre lui et les eaux du dehors.