Qui a commencé le chemin vers un lieu connu pour y fixer sa chevita l'acquiert même s'il n'y est pas parvenu, surtout s'il est pauvre ou déjà en voyage.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
(א) במקום ידוע - היינו שאותו המקום מסויים כגון אילן או גדר וכנ"ל בסימן הקודם:
En un lieu connu - C'est-à-dire que ce lieu est délimité, tel un arbre ou une clôture, comme ci-dessus au siman précédent.
(ב) ויקנה בו שביתה - המחבר סתם כדעת הרמב"ם אמנם דעת הרבה פוסקים דדוקא אם יציאתו היתה שלא ע"מ לערב ורק ללכת למקום אחר בסוף ד' אלפים מכאן זה נחשב לבא בדרך ואמרינן אף שהחזירו חבירו ללון אצלו כיון דאנן סהדי דבעי למיזל להתם אע"ג דלא אמר שביתתי במקום פלוני כמאן דאמר דמי וקנה שם שביתה באותו מקום שרגיל תמיד לקנות שביתה שם דבודאי נתכוין לקנות שביתה שם כדי שיוכל לילך למחר לשם אבל ביצא כדי לערב לא חשיב כבא בדרך ורק כיושב בביתו דלא הוי עירוב באמירתו לבד:
Et y acquérir la chevita - On a tranché comme le Rambam. Toutefois beaucoup de décisionnaires tiennent que c'est seulement si sa sortie n'était pas pour faire un érouv, mais seulement pour aller en un autre lieu à quatre mille amot d'ici : cela compte comme « venant en chemin ». On dit alors que même si son compagnon l'a fait revenir coucher chez lui, puisque nous sommes témoins qu'il voulait s'y rendre, bien qu'il n'ait pas dit « ma chevita est en tel lieu », c'est comme s'il l'avait dit ; il y acquiert la chevita, au lieu où il a coutume de l'acquérir, car à coup sûr il a eu l'intention d'y acquérir la chevita afin de pouvoir s'y rendre le lendemain. Mais s'il est sorti pour faire un érouv, on ne le compte pas comme « venant en chemin », seulement comme assis chez lui, et son dire seul ne fait pas érouv.
(ג) אע"פ שלא הגיע - והוא שהיה באפשר להגיע כבסימן הקודם:
Bien qu'il n'y soit pas parvenu - À condition qu'il ait pu y parvenir, comme au siman précédent.
(ד) שחזר מעצמו ללון - היינו שמתחלה לא נתכוין לזה כי יצא ע"מ לחשוך שם ולקנות שם שביתה ברגליו ואח"כ נמלך לחזור וללון בביתו ולמחר לילך לשם. ואם נמלך לגמרי בודאי נעקר למפרע מה שהיה בדעתו לקנות שביתה שם והרי הוא כבני עירו:
Qu'il est revenu de lui-même coucher - C'est-à-dire qu'au départ il n'en avait pas l'intention : il était sorti pour y passer la tombée de la nuit et y acquérir la chevita par ses pieds, puis il s'est ravisé pour rentrer coucher chez lui et s'y rendre le lendemain. S'il s'est ravisé tout à fait, à coup sûr est déracinée rétroactivement l'intention qu'il avait d'y acquérir la chevita, et il est comme les gens de sa ville.
(ה) והחזיק בדרך - דחשבינן ליה בזה כבא בדרך בסימן הקודם:
Et il s'est mis en route - On le compte alors comme « venant en chemin » au siman précédent.
(ו) במה דברים אמורים בעני וכו' - ר"ל בעני שאין לו מזון שתי סעודות להניח עירוב ולהטריחו שילך ויערב ברגליו לא רצו חכמים ע"כ מותר לומר בביתו שביתתי במקום פלוני ובהחזיק בדרך אף בעשיר יכול לומר שביתתי במקום פלוני ומש"כ או ברחוק כגון שהיה בא בדרך כבר ביאר מתחלה דבהחזיק בדרך הקילו כאלו בא ממש בדרך ועיין בבה"ל שהבאנו דעת כמה פוסקים שסוברין דאף בעני לא הקילו לומר שביתתי במקום פלוני כשהוא בביתו כ"א כשהחזיק כבר בדרך וכן פסק הח"א:
Dans quels cas a-t-on dit cela : pour un pauvre, etc. - C'est-à-dire : pour un pauvre qui n'a pas la nourriture de deux repas pour poser un érouv, et qu'on ne voulait pas contraindre à aller faire l'érouv par ses pieds, les Sages ont permis de dire chez soi « ma chevita est en tel lieu ». Et s'il s'est mis en route, même un riche peut dire « ma chevita est en tel lieu ». Quant à « ou au loin, par exemple s'il venait en chemin », il a déjà expliqué d'abord qu'en s'étant mis en route on a allégé comme s'il venait vraiment en chemin. Voir le Béour Halakha où nous avons rapporté l'avis de plusieurs décisionnaires : même pour un pauvre on n'a allégé de dire « ma chevita est en tel lieu » que lorsqu'il s'est déjà mis en route, non lorsqu'il est chez lui ; ainsi a tranché le Hayé Adam.
(ז) א"צ לומר שביתתי במקום פלוני וכו' - ויש חולקין דדוקא במי שיש לו שני בתים בשני תחומי שבת דהתם אמרינן אף דהחזירו חבירו מ"מ היה דעתו לקנות שביתה כדי שיוכל אח"כ לילך לשם אבל בלא"ה לא דאמרינן דנמלך הוא שלא לילך לשם עוד אם לא שאמר בפירוש שביתתי במקום פלוני [ב"ח ובית מאיר]:
Il n'est pas besoin de dire « ma chevita est en tel lieu », etc. - Certains contestent : seulement s'il a deux maisons dans deux téhoum de Chabbat ; alors on dit que même si son compagnon l'a fait revenir, son intention était d'acquérir la chevita afin de pouvoir ensuite s'y rendre. Sinon, non : on dit qu'il s'est ravisé de n'y plus aller, à moins qu'il n'ait dit explicitement « ma chevita est en tel lieu » [Ba'h et Beit Méir].
(ח) כיון שגמר בלבו - לשם שביתה:
Puisqu'il a décidé dans son cœur - Pour y fixer la chevita.
(ט) והוא קנה שם עירוב וכו' - עיין מה שכתבנו לעיל בסק"ב:
Et lui a acquis là un érouv, etc. - Voir ce que nous avons écrit ci-dessus au seif katan 2.