Directives sur l'enterrement, le déplacement et les préparatifs pour un défunt pendant Yom Tov.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
{א} לא יתעסקו בו ישראל - דאין מצוה של קבורה דוחה עשה ול"ת דיו"ט. וגם ע"י קראי"ם ואפילו אם נעשה עובד כוכבים אסור דהא ישראלים הם ומצווים ואיכא משום לפני עור לא תתן מכשול:
Les Israélites ne s'en occuperont pas - L'obligation d'enterrer ne repousse pas un commandement positif et négatif de Yom Tov. Interdit aussi de passer par des Karaïtes, ou un juif devenu idolâtre, pour ne pas placer un obstacle devant un aveugle.
{ב} ואפילו יסריח - כגון שמונח מעיו"ט או שהוא ימות החמה ואפילו היה יו"ט ראשון ע"ש שעד יום א' א"א לקוברו ובמקום שאין העובדי כוכבים מניחים לעשות מלאכה ביום אידם שע"כ יהא מונח עד יום ב' אסור גם כן על ידי ישראל:
Même s'il va puer - S'il est mort la veille de Yom Tov, ou en plein été, même le 1er jour de Yom Tov où on ne peut l'enterrer avant le lendemain. Si les non-juifs chôment le jour de leur fête et qu'il doive rester jusqu'au 2e jour, c'est également interdit par un Israélite.
{ג} אבל יתעסקו בו עממין - ואם חל יו"ט ראשון בע"ש וביה"ק רחוק מן העיר יותר ממהלך יום ולא יגיעו העכו"ם שם עד למחר ביום השבת אסור וכדלקמן בס"ג אלא יקברוהו על ידי עכו"ם בעירו ולאחר שבת יוציאוהו ויוליכוהו לבית הקברות או יניחוהו בארון ויחמרו בחמר ובזפת ע"י עכו"ם כדי שלא יהא ריחו נודף ולאחר שבת יוציאוהו ויקברוהו:
Mais les peuples s'en occuperont - Si le 1er jour tombe un vendredi et que le cimetière est trop éloigné pour que les non-juifs reviennent avant Chabbat, on l'enterre par des non-juifs en ville et on le déplace après Chabbat, ou on le met dans un cercueil scellé de bitume par des non-juifs pour éviter l'odeur jusqu'à son enterrement après Chabbat.
{ד} וע"ל סימן ש"ד - לענין עבדים אם מתעסקין על ידיהם:
Voir plus haut siman 304 - Concernant les esclaves, s'il est permis de s'en occuper par leur intermédiaire.
{ה} ואפילו אם יכולין להשהותו וכו' - עיין בה"ל:
Même si l'on peut le retarder etc. - Voir Biour Halakha.
{ו} וכ"ז בעשיית קבר וכו' - שהם מלאכות גמורות מדאורייתא וה"ה דאסור לחתך בעצמו בגד פשתן בין מה שחותכין במדה מן החתיכה הגדולה או מה שמחתכין לחתיכות קטנות כדי לתפרם אח"כ יחד כדרך שעושין בבגד דכל זה הוא בכלל מחתך [חכמת אדם] וכתבו הפוסקים דאפילו יש איזה חפירה בבה"ק שאפשר להניחו שם עד אחר יו"ט או אפילו קבר גמור רק שאיננו שלו ויצטרך לפנותו מותר לחפור ביו"ט ע"י עממים שאין זה כבוד למת לטלטל עצמותיו ולפנותו:
Tout cela concerne le creusement de la tombe etc. - Qui sont de vrais travaux bibliques. Il en va de même pour la coupe du tissu des linceuls (interdit de "couper"). Les décisionnaires permettent de faire creuser ou vider une tombe existante par des non-juifs, car déplacer les ossements est un manque de respect pour le mort.
{ז} ותכריכים - ומ"מ אם אפשר ליקח תכריכים מוכנים מאחד והם לפי ערך מדתו בודאי אין עושין אפילו על ידי עממין:
Et l'habillement (linceuls) - Si on peut prendre des linceuls prêts à la bonne taille, on n'en fabrique pas de nouveaux, même par des non-juifs.
{ח} אבל להלבישו - שאינו אלא טלטול בעלמא:
Mais pour l'habiller - Ce qui n'est qu'un simple déplacement (tiltoul).
{ט} ולחמם וכו' - דאין בכל זה איסור דאורייתא דמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך וה"ה בהוצאה ואפילו למ"ד דשלא לצורך כלל מדאורייתא אסור בכגון זה דאיכא צורך קצת ומצוה דזילא ביה מלתא דלתעסקי עכו"ם בטהרתו וכה"ג שרי משום כבוד המת:
Et chauffer etc. - Aucun interdit de la Torah ici, car puisque allumer un feu est permis pour manger, c'est permis aussi pour un autre besoin. Même selon ceux qui l'interdisent, ici c'est permis pour l'honneur du mort.
{י} ולהוציאו - פי' לקוברו אבל לטלטלו מן המטה לארץ כמו שנוהגין תיכף לאחר מיתה לא שרי רק ע"י ככר ותינוק וכמו בשבת דטלטול זה אינו צורך קבורה:
Et le sortir - Pour l'enterrer. Mais le déplacer du lit au sol comme d'habitude après la mort est interdit, sauf avec un pain ou un enfant (comme à Chabbat), car ce déplacement n'est pas un besoin direct de la tombe.
{יא} ולשומו בקבר - אבל לכסותו אח"כ בעפר לא שרי לכו"ע רק ע"י עממין דמילוי גומא הוי כבונה:
Et le mettre dans la tombe - Mais le recouvrir de terre ensuite est interdit selon tous, sauf par des non-juifs, car combler un trou est comme "construire".
{יב} מותר ע"י ישראל - ומ"מ ללות חוץ לתחום אסור אף דתחומין גם כן אינן אלא מדרבנן כדלקמן בס"ו ושם יתבאר. ודע דאף שהמחבר העתיק לסעיף זה בלא פלוגתא יש כמה ראשונים שחולקים בזה ואומרים דלא התירו חכמים לישראל בזה בשום דבר כיון דסוף סוף צריכין אנו לעכו"ם לעיקר עסק הקבורה יעשה גם שארי דברים וכן הוא דעת רדב"ז בתשובה וכן נוטה ג"כ דעת הגר"א בביאורו ומ"מ מי שרוצה לנהוג כדעת השו"ע בודאי אין למחות בידו כי יש כמה פוסקים העומדים בשיטה זו:
Est permis par un Israélite - Mais l'accompagner hors de la limite de déplacement (tehoum) est interdit (cf. seif 6). De nombreux Rishonim contestent cela, estimant que les Sages n'ont rien permis aux Israélites ici puisqu'on a besoin de non-juifs pour l'essentiel. On ne proteste cependant pas contre celui qui suit le Choulhan Aroukh.
{יג} ע"י קש וכו' - כלומר לטהרו ע"ג עור או נסר ולא ע"ג בגדים ובמה ירחצו בקש וה"ה בידו אבל לא בסדינין:
Avec de la paille etc. - Pour le purifier sur du cuir ou une planche, pas sur des tissus. Et on le lave avec de la paille ou à la main, pas avec des draps.
{יד} שלא יבא לידי סחיטה - אע"ג דמשעה ששורה אותו במים יש בו משום כיבוס וכדלעיל בסימן ש"ב ולא הוי ליה לנקוט חשש דסחיטה שאח"כ י"ל דמסתמא רוחצין המת בסדינים נקיים ולבנים ולהרבה פוסקים לא אמרינן בזה שרייתו זהו כיבוסו וכדלעיל בסימן ש"ב ס"ט אבל משום סחיטה יש כאן ובפרט דלאחר הרחיצה מלוכלך הסדין מזיעת המת וכה"ג ויבא לסחוט אותו והוא כיבוס גמור:
Pour ne pas en arriver à essorer - Tremper un drap équivaut à le laver, mais ici ce sont des draps propres (non considérés comme lavés selon beaucoup). L'essorage manuel est toutefois craint car le drap se salit avec la sueur du mort, ce qui entraînerait un lavage complet.
{טו} אסור להלינו - דמוטב שיקברוהו עכו"ם ביום א' והוא שבות שאין בו מעשה משיקברוהו ישראלים ויעברו אשבות בידים:
Interdit de le laisser la nuit - Mieux vaut qu'il soit enterré par des non-juifs le 1er jour (interdit rabbinique sans action de notre part) plutôt que par des Israélites en transgressant des interdits rabbiniques activement.
{טז} כדי שיתעסקו בו ישראל - או כדי שילוו אותו אשתו ובניו חוץ לתחום ומשמע דאפילו בת"ח שכבודו ביותר להקבר ע"י ישראלים ג"כ לא משהינן ליה. ויש מן האחרונים שכתבו דאם השהו אותו ליום ב' לא יקבר על ידי ישראל אלא ע"י עכו"ם ועיין בבה"ל שפקפקנו בזה:
Pour que des Israélites s'en occupent - Ou pour que sa famille l'accompagne hors du tehoum. Même pour un érudit, on ne retarde pas. Si on a retardé au 2e jour, certains interdisent aux Israélites de l'enterrer (cf. Biour Halakha).
{יז} אפילו להוציאו ולהניחו בכוך - אע"ג דאינו אלא טלטול על ידי נכרי לא רצו להתיר משום כבוד המת דאדרבא כבוד המת הוא שלא יתחלל שבת ויוהכ"פ דחמירי על ידו וכל פרטי דין זה מבואר לעיל בסימן שי"א עיי"ש:
Même de le sortir et le placer dans une niche - Bien que ce soit un simple déplacement par un non-juif, ce n'est pas permis pour l'honneur du mort, car l'honneur du mort est de ne pas profaner le Chabbat et Yom Kippour (voir siman 311).
{יח} אפילו לחתוך לו הדס - במקומות שנוהגין להניח הדס על מטת המת ואע"פ שאין זה מעיקרי צרכי הקבורה אלא בשביל כבוד:
Même couper du myrte - Là où on a coutume d'en poser sur le lit du mort, même si ce n'est qu'un honneur et non essentiel à l'enterrement.
{יט} ולעשות לו תכריכין - לחתוך ולתפור ואע"פ שאפשר לכרוך את המת בסדין שלא בתפירה. ומ"מ אם יכול למצוא תכריכים מוכנים כמדתו אין לעשות חדשים וכמו שכתבנו לעיל בס"א ואם מטונפים הם מותר לכבסם:
Et lui faire des linceuls - Couper et coudre. Si on trouve des linceuls prêts, on n'en fait pas de nouveaux. S'ils sont sales, on peut les laver.
{כ} וארון - אם אין לו נסרים מוכנים מותר לנסור ביום טוב ועיין בסימן תקמ"ז:
Et un cercueil - Si on n'a pas de planches prêtes, on peut scier à Yom Tov (cf. siman 547).
{כא} לחצוב לו קבר - יש שכתבו דמ"מ כל מה שאפשר למעט בחלול ממעטין וע"כ כתבו דבמקום שיש בני חבורה שרגילין לחפור ולתפור ולעסוק אין רשאין אחרים זולת בני החברה לעסוק בקבורת המת אם לא שהוא ע"ש סמוך לחשיכה דאז כל הזריז לסייעו שלא יבאו לידי חילול שבת הרי זה משובח וכמה אחרונים מקילין בזה משום דיו"ט שני לגבי מת כחול הוא:
Creuser une tombe - On minimise la profanation de Yom Tov. Seule la confrérie sacrée s'en occupe, sauf vers le soir où toute aide pour éviter la profanation du Chabbat est louable. Certains allègent, le 2e jour étant considéré comme profane vis-à-vis d'un mort.
{כב} ואם אין באותו עיר וכו' - אבל אם יש ביה"ק אלא שהוא צוה לפני מותו להוליכו לקברות אבותיו אין לחלל יו"ט בשביל זה ומאחר שעכ"פ מצוה לקיים דברי המת מלינים אותו עד אחר יו"ט ואח"כ יוליכוהו למקום אבותיו ואם יש לחוש שיסריח קוברין אותו ביו"ט בעירו:
S'il n'y a pas dans cette ville etc. - S'il a demandé à être enterré avec ses ancêtres, on ne profane pas Yom Tov pour cela. On attend après la fête, sauf s'il risque de puer, auquel cas on l'enterre en ville à Yom Tov.
{כג} ומשכירין לו ספינה וכו' - או עגלה להוליכו עד מקום הקבורה ומותר גם להוליכו על בהמת ישראל. ודוקא האנשים הקברנים מותרים ליכנס לספינה אבל אנשים אחרים כדי ללוותו אסורים ויבואר עוד לקמן בסעיף ז':
On loue un bateau etc. - Ou un chariot. On peut le transporter sur l'animal d'un Israélite. Seuls les fossoyeurs peuvent monter dans le bateau, pas les simples accompagnateurs (cf. seif 7).
{כד} כחול שויוה רבנן - ומ"מ אינו כחול ממש וכל דבר שאסור בחוה"מ אסור ביו"ט שני במכש"כ כגון לחצוב אבנים לקבר וכן לקצץ עצים מיער כדי לעשות מהם ארון דאסור בחוה"מ וכמבואר בסימן תקמ"ז וה"ה הכא וגם מבואר שם דלנסור עצים לקרשים לעשות מהן ארון ולקצוץ הדסים ולתפור תכריכין וכה"ג אינו מותר רק בחצירו של מת וכה"ג כדי שיראו הכל שבשביל מת הוא עושה ובאדם מפורסם שמת מותר לעשות אפילו בשוק שהכל יודעים שבשבילו הוא ומבואר שם עוד דבמקומות שאין יהודים הרבה דרים בעיר אפילו באדם דעלמא מותר לעשות כל המלאכות שלא במקומו של מת דכיון שישראלים מועטים כשמת אחד הכל יודעים ואם מותר לילך חוץ לתחום להביא משם מת לקוברו או להביא תכריכין וארון למת יתבאר לקמן בסעיף ח':
Les Sages l'ont assimilé au jour profane - Mais pas totalement. Ce qui est interdit à Hol HaMoed l'est ici (tailler des pierres, couper des arbres). Scier ou coudre ne se fait que dans la cour du mort, sauf pour une personne célèbre ou dans une ville avec peu de juifs. Pour sortir du tehoum, cf. seif 8.
{כה} אלא כל היכא דאפשר בעממין - ודוקא שיש עממין לפנינו אבל אם צריך להמתין הרבה שעות עד שיבאו עכו"ם ומתוך כך יבא המת לידי בזיון לנפוח וכיו"ב א"צ להמתין ויתעסקו בו ישראל:
Seulement si c'est possible par des peuples - S'ils sont présents. Mais s'il faut attendre longtemps et que le mort risque de se dégrader, on n'attend pas, les Israélites s'en occupent.
{כו} כמו ביו"ט ראשון - ומ"מ כתבו האחרונים דמותר לטהרו בסדין כדרכו ול"ג שמא יבא לסחיטה רק שיזהר שלא יעשה סחיטה בידים ונ"ל שידקדקו שיהיו הסדינים נקיים דאי לא שרייתו הוא כיבוסו וכדלעיל בס"ק י"ד. ומותר ללותו חוץ לתחום וכדלקמן בס"ו אע"ג דביו"ט ראשון אסור דמ"מ לא הוי מלאכה:
Comme au premier jour de Yom Tov - Les décisionnaires permettent de le purifier sur un drap propre sans essorer activement. On peut l'accompagner hors du tehoum (contrairement au 1er jour) car ce n'est pas un "travail".
{כז} חוץ מן הכיפה וכו' - היינו שהיה דרכם לבנות בנין וזהו אסור כיון שכבר נקבר למה לנו לחלל יו"ט:
Sauf la voûte etc. - Ils construisaient un édifice sur la tombe ; interdit car le mort est déjà enterré, inutile de profaner Yom Tov.
{כח} אבל מותר לכסותו בעפר - היינו אפילו כמו שנוהגין לצבור עפר על הקבר עד שנעשה כמו תל דגמר קבורה הוא. ומשמע מסתימת רמ"א דאפילו למנהגנו דמחמרינן במלאכות גמורות לעשות ע"י עכו"ם מ"מ בזה לא נהגו להחמיר:
Mais il est permis de le recouvrir de terre - Même en amoncelant la terre pour former un monticule. Sur ce point, nous n'avons pas coutume d'être stricts et de confier ce travail à des non-juifs.
{כט} אבל אם אינם רוצים - כגון שמלינים אותו לכבודו. וה"ה אם היה סמוך לערב ואין שהות לקוברו ועיין לקמן בס"ח דלפעמים מותר להתחיל לעסוק לצורך המת ביו"ט כדי למהר קבורתו בחול ושם יתבאר:
Mais s'ils ne veulent pas - Par exemple s'ils le gardent la nuit pour son honneur. Ou s'il est tard (cf. seif 8 pour préparer à Yom Tov afin de hâter l'enterrement en jour profane).
{ל} אבל טלטול מותר - אפילו ע"י ישראל ואין בכלל זה הוצאה ואפילו לכרמלית אסור [אחרונים] ומסקנת רוב האחרונים דאפילו טלטול אינו מותר לצורך החיים כגון לפנותו מן הבית כדי שהכהנים יכנסו לבית או מפני עגמת נפש אלא א"כ שהוא צורך המת כמו מחמה לצל וכה"ג ואף בזה מחמירים שאינו מותר רק ע"י ככר ותינוק וע"פ המבואר לעיל סימן שי"א:
Mais le déplacement est permis - Même par un Israélite, et même vers un carmélite. Mais selon la majorité, le déplacement n'est permis que pour les besoins du mort (du soleil à l'ombre), pas pour les vivants, et uniquement avec un pain ou un enfant.
{לא} החופר וכו' - וה"ה הנותן בד לתכריכין וכדומה:
Celui qui creuse etc. - De même celui qui fournit du tissu pour le linceul.
{לב} מותר לו ליטול שכר - ובלבד שלא יזכרו סכום המקח וכש"כ שלא ליקח מעות אלא אחר יום טוב יבאו לחשבון וגם בזה איכא מ"ד דאסור דאין ליקח שכר שבת אלא דיש שמתיר במקום מצוה וכדמבואר לעיל בסימן ש"ו סעיף ה' מיהו אם אין החופר רוצה לחפור אלא אם כן יקצצו עמו דמים או יתנו לו כסף מזומן ביו"ט אע"ג שעבירה הוא בידו מ"מ יש לקרובי המת ליתן לו דיו"ט שני לגבי מת כחול שויוהו:
Il lui est permis de prendre un salaire - À condition de ne pas fixer le prix, ni de prendre de l'argent avant la fin de la fête. S'il refuse de creuser sans accord préalable, les proches peuvent le payer, car le 2e jour est "profane" pour le mort.
{לג} תוך התחום - ר"ל עד אלפים אמה ולא יותר אע"ג דעד ג' פרסאות לכו"ע אינו אלא מדרבנן לא התירו משום לויה גרידא:
Dans la limite - 2000 coudées, pas plus, bien que jusqu'à 3 parasanges l'interdit soit rabbinique, on ne l'a pas permis juste pour accompagner.
{לד} חוץ לתחום - אפילו חוץ לתחום ג' פרסאות ואע"ג שאין בהם צורך למת אלא מלוין אותן מפני הכבוד בלבד אפ"ה שרי דכחול שויוה רבנן [אחרונים]:
Hors de la limite - Même au-delà de 3 parasanges, car le 2e jour est comme un jour profane pour cela.
{לה} וחוזרין למקומם בו ביום - ואפילו יצאו חוץ לכמה מילין מותרין ג"כ לחזור לביתם שאם יאסרו אותם יהיו נכשלים לעתיד לבא שלא ירצו לילך ולהתעסק בצרכי המת ובהלויתו. ומסתברא דכ"ז אם אין שם במקום הקברות מושב יהודים בתוך התחום הא אם יש שם ושיכולים שם לאכול ולישב לא נתיר להם לחזור דבשביל זה שאי אפשר להם לחזור לאכול ולשוב לביתם פעם אחד לא ימנעו ללות המת ועיין בה"ל. ונתבאר בהפוסקים דמ"מ אם יכול לקצר דרכו לא נתיר לו לחזור בדרך ארוכה [עיין במג"א ובמחה"ש]:
Et ils retournent chez eux le même jour - Même après plusieurs milles, de peur de les décourager d'escorter les morts à l'avenir. Ceci s'applique si le cimetière n'est pas dans un village juif. Ils ne doivent pas raccourcir leur route au retour.
{לו} וכן מותר להחזיר כלי הקבורה - ומוקצה אינם דהרי כלים שמלאכתם להיתר הם דשמא יצטרך להם למת אחר בו ביום וא"כ מותר לטלטלם אפילו לא יצטרך להם רק לשמרם שלא יגנבו וכדלעיל בסימן ש"ח ס"ד וכיון שכבר מטלטלם אפילו ימצא סמוך לחומת העיר מקום שמור להניחם ג"כ אינו צריך אלא מותר לישאם עד ביתו וכדלעיל בסימן ש"ח ס"ג:
Et il est permis de ramener les outils d'enterrement - Ce n'est pas mouktsé, car on peut en avoir besoin pour un autre mort. On peut les ramener jusqu'à la maison.
{לז} אסורים לרכוב וכו' - וה"ה לילך בספינה ואפילו בתוך התחום נמי אסור ואע"ג דמתירין ללות חוץ לתחום שאני רכיבה דאיכא חשש חתיכת זמורה שהיא מלאכה דאורייתא ולא ניתר בשביל לויה שאינה מעיקרי צרכי הקבורה ועוד דברכיבה איכא זילותא דיו"ט טפי מהליכה ברגליו:
Interdit de chevaucher etc. - Ou d'aller en bateau, même dans la limite, par crainte d'arracher une branche (interdit de la Torah), ce qui ne justifie pas le simple accompagnement. Chevaucher dégrade aussi l'honneur de Yom Tov.
{לח} ואפילו האבלים - ומשמע דאפילו א"א במקום הזה לילך ברגליו וישאר בלי לויה ג"כ אסור:
Même les endeuillés - Même s'il ne peut pas marcher et que le mort restera sans escorte, c'est interdit.
{לט} מתירין להם - ומיהו לא ירכבו בעיר מפני האומות שלא יאמרו עליהן שמחללין יו"ט:
On leur permet - Mais ils ne chevaucheront pas en ville devant les non-juifs pour qu'ils ne disent pas qu'ils profanent Yom Tov.
{מ} לרכוב ע"ג בהמה - וה"ה דמותרין הקוברין לילך בספינה:
Chevaucher un animal - Idem, les fossoyeurs peuvent aller en bateau.
{מא} ולא ניתן לקבורה - והיה מונח בין העכו"ם:
Et n'a pas été enterré - Et qu'il était parmi les non-juifs.
{מב} למהר קבורתו - ואע"ג דלא התיר המחבר לעיל בסעיף ד' לעשות שום מלאכה בשאין בדעתו לקוברו בו ביום שא"ה דהיה מוטל כבר כמה ימים בין העכו"ם והוא מת מצוה וצריך למהר כל מה דאפשר כדי שלא יתנוול וכתב המג"א ומיהו אם מונח שמה בבית אין להקל ועיין בבה"ל מה שכתבנו בזה:
Pour hâter son enterrement - Le mort (met mitsva) étant resté des jours chez les non-juifs, on se hâte pour éviter sa décomposition. Si le corps est dans une maison juive, on n'allège pas les règles.
{מג} ומותר להביא וכו' מחו"ל - כבר כתב כן המחבר בס"ד ולא חזר הרמ"א וכתבו אלא משום חידושו דאפילו אין המת כאן אלא שנודע להם שיש מת מחו"ל מותרים לילך לחוץ לתחום להביאו משם לעירם לקוברו באותו יום בקברות ישראל ועיין בביאור הלכה שאין להקל בזה אא"כ השתהה שם:
Permis d'amener de l'extérieur - On peut sortir du tehoum pour ramener un mort d'une autre ville afin de l'enterrer le jour même dans un cimetière juif, s'il s'est attardé là-bas.
{מד} תינוק שמת וכו' - פי' דנפלים אין קוברין אותן ביו"ט ואפי' ע"י עממין שהרי הם כאבן ואסורים אף בטלטול:
Un bébé qui est mort etc. - Les mort-nés (nefalim) ne sont pas enterrés à Yom Tov, même par des non-juifs, ils sont considérés comme des pierres (interdits de déplacement).
{מה} אם גמרו שערו וכו' - ובלא גמרו אפילו מת ביום ל' גופא אינו בחזקת בן קיימא ודינו כנפל:
Si ses cheveux sont formés etc. - Sinon, même s'il meurt le 30e jour, c'est un mort-né (nefel).
{מו} ודינו כמת גדול - ונקבר ביום א' ע"י עכו"ם וביום ב' ע"י ישראל:
Son statut est comme un adulte mort - Enterré le 1er jour par un non-juif, le 2e par un Israélite.
{מז} דרוב נשים יולדות ולד קיימא - ומיתתו תלינן באיזה סיבה ויש חולקין בזה דכיון דמת איתרע רובא דהא רוב בני קיימא אינם מתים בתוך ל' ומסתמא נפל היה ויש להחמיר לקוברו ע"י עכו"ם ומיהו ע"י עכו"ם אפשר להתיר אפילו בלא גמרו שערו וכו' דעכ"פ הוא ספק בן קיימא:
Car la plupart des femmes accouchent d'un bébé viable - Et on attribue sa mort à une maladie. Certains sont plus stricts et l'enterrent toujours par des non-juifs (car la mort annule cette présomption). Par un non-juif, c'est permis même si les cheveux ne sont pas formés.
{מח} נפלים וכו' - נראה דלאו בנפלים ודאים קאמר דהא אינהו אסור לקוברם ביו"ט וא"כ בלאו הכי לא שייך למוהלן דהא מלין אותן על קברן וכמו שכתב המחבר ביו"ד בסימן רס"ג סעיף ה' אלא אנפלים דסעיף ט' קאי שמחזקינן להו לענין קבורה בחזקת בני קיימא ומטפלין בקבורתם ביום טוב ואפילו הכי לקיים המנהג למולן אין להתיר שאין זה מצרכי קבורה:
Les mort-nés etc. - Il s'agit des mort-nés douteux qu'on enterre à Yom Tov. Mais pour accomplir la coutume de les circoncire, on n'autorise pas à le faire à Yom Tov car ce n'est pas un besoin de l'enterrement.
{מט} ואסור לקוברו - לפי מה שבארנו דברי המחבר אין דברי הרמ"א מדוקדקין כ"כ שהרי אהא דסעיף ט' לא פליג רמ"א אם לא משום דהמחבר סתם וקאמר נפלים ושלא לטעות דדוקא הערלה אין מסירין קמ"ל דמי שהוא בחזקת נפל גם לקוברו אסור. ועוד י"ל דגם בספק נפל כההיא דסעיף ט' דעת רמ"א שמוטב להניח קבורתו עד אחר יו"ט כדי שיסיר ערלתו לפני הקבורה ולא קוברין ספק נפל אלא במת לאחר שמלו אותו או בנפל נקבה וכן כתבו איזה אחרונים. מיהו בתינוק שלא מלו אותו מחמת חולי וכה"ג ומת לאחר שלשים בודאי קוברין אותו ביו"ט ומסירין אז גם ערלתו. ודע דיש מן אחרונים שחולקין אעיקר דיני דנפלים ולדידהו קבורת נפלים נמי מצוה ואם כן אפשר שיש עכ"פ להתיר ביו"ט שני על ידי עכו"ם ועיין בחכמת אדם כלל ק"ע ס"ז:
Et il est interdit de l'enterrer - Selon le Rema, il vaut mieux attendre après Yom Tov pour circoncire un mort-né douteux avant de l'enterrer. Mais un bébé non circoncis pour cause de maladie et mort après 30 jours est enterré à Yom Tov et circoncis à ce moment.
{נ} אין קורעין וכו' - דאין זה מצרכי המת ומיהו לערב צריכין לקרוע:
On ne déchire pas etc. - Ce n'est pas un besoin du mort. Mais le soir (après la fête), on déchire ses vêtements.
{נא} כשמת בליל יום טוב וכו' - וביו"ט ראשון שהוא על ידי עממין אפילו מת בלילה קוברין אחר האכילה או אחר התפלה וכ"ז למחבר דיו"ט ב' הוא ע"י ישראל אמנם לדידן דנוהגין אפילו ביו"ט ב' ע"י עממין א"כ יו"ט ראשון ושני שוין:
S'il meurt la nuit de Yom Tov etc. - Pour le 1er jour (enterré par des non-juifs), on l'enterre après le repas ou la prière. Pour nous qui utilisons des non-juifs même le 2e jour, les deux jours sont identiques en la matière.
{נב} אחר האכילה - ויש שכתבו דמוטב לקברו בשעה שאומרים פיוטים ויזמינו עשרה בני אדם עכ"פ לקבורתו ואם הוא אדם חשוב שחייבים כולם ללוותו יוציאוהו לאחר התפלה וילווהו עד ביה"ק ויניחוהו שם וילכו לאכול ואח"כ יקברוהו ומ"מ אם הכל מוכן דהיינו הקבר והתכריכין ואפשר לקוברו קודם אכילה בענין שלא ימנעו עי"ז משמחת יו"ט עדיף טפי לקוברו קודם אכילה דבמדרש סמכו על קרא דלא תאכלו על הדם שאסור לאכול סעודה קבוע קודם שנקבר המת:
Après le repas - Certains disent de l'enterrer pendant les poèmes liturgiques (piyoutim) avec 10 personnes. Un homme important est escorté après la prière, puis on mange. Mais si tout est prêt avant le repas et que cela ne gâche pas la joie de Yom Tov, il est préférable de l'enterrer avant.