Règles encadrant la préparation de plats à Yom Tov pour le Chabbat suivant (Erouv Tavchilin).
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
{א} יו"ט שחל להיות בע"ש - ואין נ"מ בין יו"ט ראשון בין יו"ט ב' של גליות דאם חל יו"ט ב' בע"ש ג"כ אסור לבשל לשבת אם לא ע"י עירוב שיערב מעיו"ט הראשון:
Yom Tov tombant la veille de Chabbat - Il n'y a pas de différence entre le 1er ou le 2e jour de Yom Tov en exil : il faut faire un Erouv la veille du 1er jour pour cuisiner.
{ב} כמה קדירות ליו"ט ואם הותיר - ואפילו ניתותר קדירה שלימה כולה כיון שמתחלה חשב שיצטרך ליו"ט ובלבד שלא יערים בזה וכמבואר בסעיף כ"ד עי"ש ועיין בסעיף כ"ג ובסימן תק"ג:
Plusieurs marmites pour Yom Tov et s'il en reste - Même s'il en reste une entière, du moment qu'il pensait au départ en avoir besoin pour Yom Tov. À condition de ne pas ruser (cf. seif 24).
{ג} וע"י עירוב מבשל בתחלה - כתבו הפוסקים דהיתר העירוב הוא אף למ"ד דמלאכות שבת אין נעשין ביו"ט מדאורייתא מ"מ מהני העירוב דמ"מ אין כאן אלא איסור מד"ס דמדאורייתא אמרינן הואיל ואלו מקלעי אורחים וחזי ליה ליו"ט גופא א"כ אין עושה איסור בזה ורק מדרבנן אסרו ובשביל שבת שהוא שעת הדחק התירו ע"י עירוב שנחשב בזה כאלו כבר התחיל להכין מעיו"ט לשבת ורק שגומר ביו"ט וכדלקמיה בהג"ה. וכתבו האחרונים דביו"ט שחל להיות בע"ש יזהר להקדים הכנת מאכליו לשבת בכדי שיגמר מלאכתו בעוד יום גדול דסמוך לחשיכה בזמן דלא שייך שיצטרך לו ביו"ט גופא הלא יש כאן לתא דמלאכה דאורייתא [וכן יש ליזהר בהמאכלים שמטמין לשבת שיטמינן בזמן שאפשר שיתבשלו שליש בישול מבעו"י] וכתבו דמטעם זה נהגו להקדים תפלת ערבית בליל שבת כשחל סמוך ליו"ט כדי שלא יתאחר מלאכת בישולו ביום טוב עד סמוך לחשיכה. ועיין בה"ל דבשעת הדחק יש להקל ביו"ט שני שחל בע"ש אם נתאחר בישולו לשבת עד סמוך לשבת ואף ביו"ט ראשון אפשר דיש להקל בשעת הדחק ולכתחלה בודאי צריך ליזהר בזה ובפרט ביו"ט ראשון שהוא דאורייתא:
Et grâce au Erouv il cuisine initialement - Le Erouv fonctionne même selon l'avis stipulant que cuisiner à Yom Tov pour Chabbat est bibliquement interdit (car "puisque" l'on pourrait avoir des invités, l'interdit est en réalité rabbinique). Le Erouv marque le début de la préparation la veille. Il faut préparer tôt avant la nuit.
{ד} אפילו ספק חשיכה - זמן ספק חשיכה נתבאר בסימן רס"א ומבואר שם דכשנראין ג' כוכבים בינונים הוא ודאי לילה וכתבו האחרונים דאם קיבל עליו יו"ט באמירת ברכו שוב אין יכול לערב דבקבלת יו"ט נחשב הזמן כיו"ט ודאי ודוקא בקבלת ברכו שהוא קבלת ציבור ואף אם הוא לא אמר ברכו נגרר אחר הציבור כמבואר בסימן רס"ג סי"ד אבל קבלת עצמו אף שקיבל בפירוש אפשר דלא מהני לענין זה ויכול עדיין לערב אם עוד לא חשכה ובשעת הדחק אף אחר ברכו כ"ז שלא התפללו הציבור מעריב יוכל לערב אם לא חשכה עדיין אם בא להתפלל מנחה ונזכר שלא עשה עירוב תבשילין ואם יחזור לביתו לערב יאחר זמן מנחה יתפלל מנחה ולענין עירוב יקנה קמחו לאחרים ומיהו אם יכול לעשות עירובו ע"י שליח ישלח שליח לעשות עירוב קודם שיתפלל מנחה:
Même lors du doute sur la nuit - Dès l'apparition de 3 étoiles moyennes, c'est la nuit. Si la congrégation a dit "Barkhou" (acceptation de Yom Tov), il ne peut plus faire de Erouv, sauf en cédant sa farine à d'autres ou via un envoyé avant de prier Minha.
{ה} בפת ותבשיל - דצריך לאפות ולבשל מיו"ט לשבת ולכן עושין העירוב מפת ותבשיל מעיו"ט שעל סמך זה אופין ומבשלין אח"כ:
Avec du pain et un plat - On doit cuire au four et cuisiner de Yom Tov à Chabbat, on prend donc du pain et un plat la veille.
{ו} ואם לא עשאו אלא מתבשיל לבד - דמעיקר הדין א"צ אלא מתבשיל לבד ומהני בין לפת בין לתבשיל שכן הוא דעת רוב הפוסקים אלא שנהגו כדעת הפוסקים המחמירין להצריך פת ותבשיל ולכן בדיעבד מותר ואם א"צ לאפות ביו"ט ורק לבשל אף לכתחלה סגי בתבשיל לחוד לכו"ע:
S'il n'a fait qu'avec un plat seul - C'est suffisant a posteriori (bediavad) selon la majorité, même pour le pain. Si on a juste besoin de cuisiner, le plat seul suffit même a priori (lekhathila).
{ז} מותר - לאפות ולבשל ביו"ט בשביל שבת ומ"מ אם נזכר קודם שחשכה צריך להוסיף להניח גם פת ויאמר בהדין עירובא אבל לא יברך שנית. ואם עשה מפת לבד לתבשיל בודאי לא מהני ואם מהני לפת לחוד יש דעות בין הפוסקים והאחרונים הסכימו דלא מהני אף לפת דעיקר העירוב נתקן מתבשיל:
Permis - De cuire et cuisiner. S'il s'en rend compte avant la nuit, il rajoute le pain en disant la formule sans refaire la bénédiction. Un Erouv avec du pain seul ne fonctionne pas.
{ח} כזית - ומשום הידור מצוה יקח לחם שלם וחתיכת בשר או דגים חשובה:
Un cazayit - Pour embellir la mitsva, on prend un pain entier et un beau morceau de viande ou de poisson.
{ט} בין בסופו - לכאורה ק"ו הוא אם בתחלתו סגי בכזית כ"ש אם היה יותר ונשאר כזית אלא בא לאשמעינן דאף בסופו לא סגי בפחות מכזית [עו"ת]:
Même à la fin - S'il n'en reste qu'un cazayit (volume d'une olive) à la fin, c'est valable.
{י} לכתחלה - האי לכתחלה הוא רק קודם שעושה העירוב אבל אם כבר עשה א"צ לחזור ולעשות [חמד משה]:
A priori - Seulement avant de faire le Erouv. S'il l'a déjà fait, il ne le refait pas.
{יא} ללפת - כגון בשר ודגים וביצים ושארי מיני לפתן מבושלים שדרכן ללפת בהן את הפת. מהרי"ל היה מניח הבשר על טעלער ולא על הגלוסקא משום מיאוס וגם לקח לחם שלם והיה לוקח אותו אח"כ ללחם משנה ובוצע עליו בסעודה שלישית דכיון דאיתעביד ביה מצוה חדא ליתעבד ביה מצוה אחרינא:
Pour accompagner - Viande, poisson, œufs pour accompagner le pain. Le Maharil le posait sur une assiette et s'en servait ensuite comme double pain (Lehem Michne) pour le 3e repas de Chabbat.
{יב} לאפוקי דייסא - היינו ריפות של שעורים שקורין גאגעלאך שאין דרכן של בני אדם ללפת בהן את הפת אלא אוכלין אותן בעצמן כדי לשבוע כמו פת. ואפילו במקומות שנוהגין ללפת בהן את הפת בטלה דעתן אצל כל אדם ושארי מיני קטניות תלוי במנהג המקומות שבמקום שאין מלפתין בהן את הפת אסור לערב בהן:
À l'exclusion de la bouillie - Qu'on mange pour se rassasier et non pour accompagner le pain. Les autres légumineuses dépendent de la coutume locale.
{יג} צלי - ודוקא צלי ממש אבל מליח אף שהוא חשיב כרותח דצלי אפ"ה אין מערבין וגרע מכבוש דלקמיה ולכן אין מערבין בדגים מלוחים שקורין הערינ"ג אף שהוא ראוי לאכילה כמו שהוא חי אכן אלו המונחים בשולי החביות שכבושין הן בציר יש להם דין כבוש ומערבין בהן:
Rôti - Un vrai rôti. Un poisson salé ne fonctionne pas, sauf s'il est mariné dans son jus au fond du tonneau, ce qui équivaut à "mariné".
{יד} שלוק - מבושל הרבה יותר מכפי צרכו:
Très cuit - Plus que nécessaire.
{טו} כבוש - דכבוש כמבושל חשיבי ושיעור כבישה במים ושאר משקין הוא מעל"ע ובחומץ וציר אם רק נשרה כדי שיתננו על האור ויתחיל להרתיח חשוב כמבושל וכ"ז אם ראוי לאכילה ע"י הכבישה:
Mariné - Le marinage équivaut à la cuisson (24h dans l'eau, ou si dans le vinaigre/jus cela bout vite au feu).
{טז} או מעושן - וזה נמי כשראוי לאוכלו בזה:
Ou fumé - Si c'est mangeable ainsi.
{יז} מין דגים קטנים - היינו קולי"ס האיספנין שבש"ס שרכין הן ובמים חמין נגמרין לאכילה וחשיבי בישול לדידהו:
Espèce de petits poissons - Qui cuisent très rapidement dans l'eau chaude.
{יח} תפוחים מבושלים וה"ה וכו' - וכ"ז דוקא אם דרך אותו המקום ללפת בהן את הפת [מ"א וש"א]:
Pommes cuites etc. - Si on a l'habitude d'accompagner le pain avec, dans cet endroit.
{יט} שבישלן - או צלאן [גמרא] והיינו אפילו היו מלוחים בתחלה דראויין היו לאכלן חיים ואין צריכין בישול הו"א דלא נחשב בישולן לכלום קמ"ל ורבותא זו היא גם כן לענין תפוחים מבושלין אף דראוי היה לאכלן חיים:
Qu'il a cuit - Ou rôti, même s'ils étaient salés avant et mangeables crus. La cuisson valide le Erouv.
{כ} סומך מעיו"ט אפילו וכו' - ר"ל אע"פ שנשארו שם בלא מתכוין הואיל ומבעוד יום סמך עליהן ולא אמרינן דמיגו דלא חשיבי בטלי אגב קידרא אלא גוררן מעיו"ט ומחשבן לכך ואומר עליהן בהדין עירובא וכו' וכן שמנונית שעל הסכין וכ"ז דוקא אם אין לו תבשיל אחר [אחרונים] ופשוט דזה דוקא לענין עדשים שבשולי קדרה דהוא קצת ביזוי מצוה אבל תבשיל גמור של עדשים לא גריעא משאר תבשיל. ואפילו לא נתבשלו מתחלה לשם כך. וכ"ז דוקא אם דרך באותו מקום ללפת הפת עם עדשים [מ"א]:
Il s'appuie depuis la veille etc. - Sur des lentilles au fond de la marmite (s'il n'a rien d'autre), à condition d'y avoir pensé la veille et d'avoir dit la formule.
{כא} ומצוה על כל גדול וכו' - וכן מצינו בש"ס שכמה גדולי האמוראים היו מדקדקים בזה:
C'est une mitsva pour chaque notable etc. - De nombreux Amoraïm étaient très méticuleux à ce sujet.
{כב} מי ששכח - וכ"ז בפעם ראשון אבל אם ברגל השני שכח עוד פעם הוי כפושע שניכר שאינו חרד לדבר מצוה ודינו מבואר בסוף הסעיף:
Celui qui a oublié - La première fois. Si c'est répété à une autre fête, il est considéré comme négligent (pochéa).
{כג} או שהניח וכו' - ולא אמרינן שבזה שעירב גילה בדעתו שאינו רוצה לצאת בעירוב של גדול העיר:
Ou qu'il a laissé etc. - On ne dit pas qu'en faisant son propre Erouv il a refusé l'acquittement par le notable de la ville.
{כד} שאינו יודע לערב - וה"ה אם חשב שיכולין לצאת בעירוב של גדול אפילו לכתחלה:
Qui ne sait pas faire le Erouv - Idem s'il pensait pouvoir s'acquitter par le notable a priori.
{כה} נקרא פושע וכו' - מפני שתקנת חכמים היה שכל אחד ואחד יעשה ע"ת בעצמו וכדי שיהיה זכור שאם מיו"ט לשבת אסור לבשל מכש"כ מיו"ט לחול. ומיהו לאו דוקא הוא בעצמו דה"ה אם ממנה שליח נמי דשלוחו של אדם כמותו ולא בא אלא לאפוקי עירוב של גדול שמכין מתבשילו ואינו נמלך בהם בשעת עשייתו אלא מודיע להם ביו"ט שעשה עירוב ויכולין לסמוך עליו:
Est appelé négligent etc. - Car les Sages ont institué que chacun le fasse lui-même. Nommer un émissaire est valable. S'appuyer sur le notable se fait en l'avertissant.
{כו} ואינו יוצא בו - שאין החכמים מקנים עירובם למי שהוא יכול לעשות בעצמו ומתעצל. ודע דהרבה פוסקים חולקים על זה ולדידהו יכול כל אדם לסמוך לכתחלה על עירוב של גדול העיר ואף הגדולים מכוונים בעירובם להקנות לכל אדם בכל אופן ואיזהו שאינו יוצא בעירובם זה שכל פעם עושה בעצמו ואינו רוצה לסמוך על עירוב של הגדול ואח"כ קרה ששכח כמה פעמים ולא עשה בזה אין הגדול מוציאו שהרי לא היה דרכו לסמוך על הגדול ואפשר בדיעבד יש לסמוך אפוסקים אלו ולהקל משום שמחת יום טוב:
Et ne s'en acquitte pas - Les Sages ne transmettent pas le Erouv à celui qui peut le faire et s'y refuse par paresse. De nombreux décisionnaires contestent et permettent de s'appuyer sur le notable a priori.
{כז} אינו צריך לפרט - בשעה שמזכה ע"י אחר וה"ה באמירת הנוסח יאמר לי ולכל מי שלא עשה עירוב:
Il n'a pas besoin de détailler - Lors de l'acquisition des droits par un tiers, il dit "pour moi et pour quiconque n'a pas fait de Erouv".
{כח} אפילו הניח ע"ת - דמן הסתם אין דעתו של אדם להקנות אלא למי שהוא בעירו או בתחום אלפים:
Même s'il a laissé un Erouv - L'intention implicite est pour ceux de sa ville ou de sa limite sabbatique.
{כט} אא"כ התנה - ומיהו אם לא הניח ע"ת לא מהני תנאו שהרי אינו יכול לבא וליקח:
Sauf s'il a posé une condition - Mais s'il n'a pas fait de Erouv du tout, la condition est inutile.
{ל} דעת מניח וכו' - לכאורה מילתא דפשיטא הוא שהרי אינו מוציא עד שיזכה ע"י אחר ואפשר דמשום סיפא דאבל דעת וכו' נקט לה ועוד אפשר לומר דנקט לה להיכא שמוציא בסתם דלא מהני אלא לב"א הנכללים מסתמא בלשונו דהיינו מי שהוא בתוך תחום העיר וכעין ההיא דסעיף הקודם:
L'intention de celui qui dépose - S'il a conféré les droits (zikouy) à autrui pour les résidents de la ville.
{לא} רק שיודיעוהו וכו' - כלומר אם נודע לו ביו"ט שהניחו עירוב בעדו מותר לו לבשל אע"ג שלא נמלכו עמו בעת הנחה דאין צריך דעתו כלל ולשון רק שיודיעוהו דקאמר הוא כדי שידעו שיכולים לבשל לשבת:
Seulement s'ils l'ont averti - À Yom Tov, pour qu'il sache qu'il peut cuisiner. Pas besoin de son accord préalable.
{לב} סומכין עליו מסתמא - אותן ששכחו או נאנסו דבודאי עירבו בעד כולם ואע"ג שלא הוכרז ויש מהאחרונים שרצו לומר לדידן שבנוסח ברכת ע"ת הוא לנו ולכל הדרים בעיר הזאת כל מי ששכח יכול לסמוך דודאי עירבו בעדו וחלקו עליהם שאין הנוסח מועיל כלום כ"ז שלא זיכו להם על ידי אחר בתבשיל וכדלקמן בס"י ואין רוב ב"א יודעים זאת ואינם מקנים כלל וע"כ א"א לסמוך ע"ז על סתם ב"א אא"כ יודעים בבירור שהקנו להם:
S'appuient sur lui généralement - En cas d'oubli ou de force majeure (oness). La formule seule ne suffit pas s'il n'a pas conféré les droits physiquement via un tiers.
{לג} צריך לזכות להם - כדי שיהיה להם חלק בתבשילין ושיוכלו לסמוך ע"ז לבשל:
Il doit leur acquérir les droits - Pour qu'ils aient une part dans les aliments et puissent s'y appuyer.
{לד} מזכין על ידו בע"ת - ובהני דאיכא פלוגתא שם כגון באשתו שמעלה לה מזונות או בבנו גדול שסמוך ע"ש שמסקינן שם דבדיעבד סומכין לקולא ה"ה הכא וכתבו האחרונים דכ"ז באשתו שאוכלת עמו אבל אם מעלה לה מזונות והיא מבשלת בפ"ע א"כ אינה נטפלת בתר קדירת הבעל וצריכה עירוב באפי נפשה ומיגו דזכיא לנפשה יכול לזכות ע"י גם לאחרים:
On acquiert par lui - S'il nourrit sa femme, elle est incluse. Si elle cuisine de son côté, il lui faut son propre Erouv, et elle peut acquérir pour d'autres.
{לה} מן הקרקע - וה"ה אם היה העירוב מונח על איזה דבר שצריך להגביהו טפח ועיין לעיל סימן שס"ו ס"ט ובמ"ש שם:
De la terre - Il faut soulever le Erouv d'un palme.
{לו} ואומר בדין יהא שרא לן וכו' - ומוכח דעת הרמ"א לקמן בסעיף כ' דאמירה זו מעכב ויש חולקין בזה ואומרים שאין זה אלא לכתחלה הא אם שכח ל"ל בה כיון שהכין תבשיל להתיר לו הבישול ויתבאר לקמן בסעיף כ':
Et il dit: "Par ce jugement il nous sera permis" - Le Rema considère cette phrase comme indispensable, d'autres disent que c'est seulement a priori.
{לז} לאדלוקי שרגא - ויש שכתבו גם לאפוקי [והיינו הוצאה] מיהו בדיעבד אם לא הזכירן להני תרתי לכו"ע אין להחמיר דנכללים בלמעבד כל צרכנא:
D'allumer la bougie - Certains ajoutent "et de sortir" (porter). Bediavad, l'omission est couverte par la mention "faire tous nos besoins".
{לח} למעבד כל צרכנא - ושוב מותרין כל המלאכות וכתבו האחרונים דגם שחיטה נכללת בזה ומ"מ לכתחלה טוב לפרט בבהדין גם שחיטה:
De faire tous nos besoins - Toutes les activités sont permises (même l'abattage rituel qu'on précisera idéalement).
{לט} ומי שא"י בלה"ק וכו' - שהרי צריך לומר שסומך ע"ז ואם אינו מבין מה שאומר א"כ לא סמך עליהם בפיו:
Celui qui ne comprend pas l'hébreu - Doit le dire dans une langue qu'il comprend.
{מ} יכול וכו' - כלומר צריך לומר:
Peut etc. - C'est-à-dire DOIT dire.
{מא} מיו"ט ראשון - פי' כשחל יו"ט ראשון ביום ה' דהא יכול לבשל ביום וי"ו שהוא יו"ט שני ואפילו אם יודע שיהיה לו אונס ביו"ט שני שלא יוכל לבשל בו ועירב מתחלה על מנת כן שיבשל ביום ראשון לא מהני דלא תקנו עירוב אלא מיום הסמוך לשבת ולא מיום שלפניו ובפרט בזמנינו שיום טוב שני כחול מדאורייתא שאלו היה יום חול בינתים בודאי לא מהני עירוב לבשל מיו"ט לשבת:
Du premier Yom Tov - Si Yom Tov tombe jeudi-vendredi, un Erouv fait mercredi ne permet pas de cuisiner jeudi pour Chabbat, mais seulement vendredi pour Chabbat.
{מב} לשבת - ובדיעבד אם עבר ובישל או שגג ובישל דעת הט"ז להתיר כדלקמן סעיף כ"ג וכ"ש אם לא בישל מאכלים אחרים לשבת:
Pour Chabbat - S'il a cuisiné par erreur (shogeg) le 1er jour, le Taz le permet bediavad, surtout s'il n'y a rien d'autre.
{מג} שיהיה קיים - כגון מעושן שמתקיים ימים הרבה:
Qu'il se conserve - Comme de la viande fumée pour plusieurs jours.
{מד} לכתחלה לא יסמוך וכו' - דיש דעות בזה בין הפוסקים י"א דלטעם העירוב המובא בס"א יכול לערב בעיו"ט ולהתנות שיהיה לעירוב אף ליו"ט אחר אם יתקיים דאף דנמצא שהניח העירוב זמן רב קודם יו"ט ההוא לא איכפת לן כיון דעכ"פ כבר התחיל להכין לשבת ההוא מזמן קודם בימות החול וי"א דמצותו להניחו דוקא בערב אותו יו"ט שבא להתיר לבשל בו ואפילו אם הניח ב' או ג' ימים מקודם לא מהני והכריע המחבר דלכתחלה צריך להחמיר כדעה זו ובדיעבד סומכין על המקילין באיסור דרבנן:
A priori il ne s'appuiera pas - Le Choulhan Aroukh tranche qu'il faut refaire le Erouv la veille de la fête en question. Bediavad, on s'appuie sur le premier Erouv s'il s'est conservé.
{מה} יכול לסמוך - היינו כשהניח העירוב על יו"ט אחר ולא נזכר לערב שנית בעיו"ט סומך על עירוב זה לאפות ולבשל אבל אם נזכר קודם יום טוב צריך לערב שנית ולומר בהדין עירובא אבל לא יברך שנית:
Peut s'appuyer - S'il a oublié de refaire le Erouv. S'il s'en souvient, il le refait sans bénédiction.
{מו} נאכל העירוב - היינו התבשיל אבל נאכל הפת אין בכך כלום ואפילו אם חל יו"ט ביום ה' ויום וי"ו ונזכר בראשון שאבד הפת א"צ לערב על תנאי אלא סומך על התבשיל לחוד שהוא עיקר העירוב כדלעיל בס"ב:
Le Erouv a été mangé - C'est-à-dire le plat. Si le pain seul est mangé, ce n'est pas grave.
{מז} כזית - דזהו שיעור עירוב כדלעיל בס"ג:
Un cazayit - La mesure minimale du Erouv.
{מח} יכול לאוכלו - מ"מ לכתחלה נכון שיניח אותו ללחם משנה בערבית ושחרית ובמנחה יבצע עליו דכיון דאיתעביד בו מצוה חדא ליתעביד בו מצוה אחריתא:
Peut le manger - Il vaut mieux s'en servir comme Lehem Michne pour les repas de Chabbat.
{מט} התחיל בעיסתו - רק ללוש גומר לאפותה:
Il a commencé sa pâte - Il ne l'a que pétrie, il la cuit.
{נ} אותו התבשיל - ואפילו לא הניחה עדיין אצל האש ורק שהתחיל בה כגון שחתך ראשי הלפתות וכדומה גומר אותה לבשלה:
Ce même plat - Même s'il a juste coupé les fanes, il le termine.
{נא} אפה ולא בישל וכו' - כאן בא להשמיענו דין חדש דכשנאבד העירוב קודם סעודת יו"ט יכול להשאיר מה שבישל ביו"ט לצורך יו"ט עצמו לשבת דכיון דבשלם בשעה שהיה העירוב קיים והיה יכול לבשלם לשבת מה שכוון בהם לצורך יו"ט לא הפסיד בזה ויכול להשאירם לשבת ולבשל אחרים לצורך יו"ט אבל מה שבישל ליו"ט אחר שנאבד עירובו אינו יכול להשאיר לשבת ולבשל אחרים לצורך יו"ט דהערמה הוא דהא יש לו תבשילין ליו"ט:
S'il a cuit au four et non cuisiné - Si le Erouv est perdu, il peut garder pour Chabbat ce qu'il a cuisiné à Yom Tov pour Yom Tov (puisqu'au moment de cuisiner, le Erouv était valide), et cuisiner autre chose pour Yom Tov.
{נב} או בישל ולא אפה - הלשון אינו מדוקדק דה"ה אם אפה ובישל ורק שלא לצורך שבת:
Ou cuisiné et non cuit au four - Idem dans l'autre sens.
{נג} להניחו לשבת - אבל להניחו לחול בכה"ג ולבשל אחרים לצורך יו"ט אסור וכנ"ל:
Pour le laisser pour Chabbat - Mais s'il le laisse pour un jour profane, c'est interdit.
{נד} מותר להדליק - דלהדלקת הנר א"צ עירוב ולדעה זו אין אומרין בנוסח בהדין עירובא ולאדלוקי שרגא:
Il est permis d'allumer - Sans Erouv selon cette opinion, donc on ne dit pas "et d'allumer la bougie" dans la formule.
{נה} ויש אוסרין - הרבה אחרונים הסכימו דעיקר כדעה זו ולכך אנו אומרין בנוסח בהדין עירובא גם לאדלוקי שרגא דגם זה ניתר על ידי העירוב אלא דאם הניח העירוב ולא אמר אין אסור בדיעבד דממילא נגרר גם זה אבל אם לא הניח כלל אסור ורק נר אחד מותר להדליק בכל אופן ויש מקילין כדעה ראשונה להדליק כל מה שרוצה ולכתחלה נכון שיקנה לאחרים והם ידליקו לו או יסתפק בנר אחד:
Certains interdisent - On retient cet avis, on ajoute "et d'allumer" dans la formule. Sans Erouv, on ne peut allumer qu'une seule bougie.
{נו} מי שלא עירב וכו' - ודוקא אחד מאנשי העיר שאינו נטפל לעיסתו ולתבשילו של חבירו אבל אשתו ובני ביתו של אדם כיון שעירב הבעה"ב הם נטפלין לו ומותרין לבשל אע"פ שלא עירבו לעצמן כלל וגם הוא לא זיכה להם על ידי אחר:
Celui qui n'a pas fait de Erouv - Sa femme et sa famille dépendante peuvent cuisiner si lui a fait un Erouv, même sans les mentionner explicitement.
{נז} לאחרים ואפילו בביתם - קמ"ל דלא אמרינן כיון שהם עירבו ויכולים לבשל לעצמן יכולין לעשות שליח עבורן דכיון שהוא לא עירב איסורא רמי עליה לבשל:
À d'autres, même chez eux - Il ne peut pas les mandater s'il n'a pas fait de Erouv lui-même.
{נח} וגם אחרים וכו' - ר"ל אפילו בביתם:
Et aussi d'autres etc. - Même chez eux.
{נט} לבשל לו - היינו מקמחו דאף שהם עירבו לא הותר להם ליקח קמח שלו דגם קמחו נאסר כל זמן שהוא שלו:
Cuisiner pour lui - Avec sa propre farine, qui est interdite car lui n'a pas de Erouv.
{ס} לאחרים שעירבו במתנה - היינו במשיכה לרשותם או בהגבהה בכל מקום דאלו בקנין סודר אסור [אחרונים]:
À d'autres qui ont fait un Erouv en cadeau - Par acquisition physique (tirer, soulever), pas juste par un acte symbolique.
{סא} ואם אין שם אחרים וכו' - והאחרונים הסכימו דאפילו יש שם אחרים אלא שאינו רוצה להקנות להם מאיזה טעם גם כן מותר לו לאפות פת אחת וכו' אכן באמת נכון מאד שיקנה קמחו לאחרים כדי שיוכלו לאפות עבורו ללחם משנה:
Et s'il n'y a pas d'autres - Même s'il y en a mais qu'il refuse de leur donner, il peut cuire un seul pain. Mais il est préférable de donner sa farine à d'autres.
{סב} בצמצום פת אחד - היינו אפילו פת גדול שיהיה די לו לכל השבת והתירו לו בכל זה כדי חייו משום כבוד שבת. ופשוט דאם יש לו פת אחד שנשאר לו מיו"ט אסור לו לאפות משום לחם משנה:
Strictement un seul pain - Même un grand. Seulement pour sa survie et l'honneur du Chabbat.
{סג} הוי כמי שלא עירב וכו' - דכן תקנו חכמים שיפרט עיקרי המלאכות ואם פרט רק מקצתו כגון שאמר רק לאפויי ולא הזכיר בישול והטמנה אסור בהם ויש חולקין על עיקר דין זה וס"ל דהאמירה של בהדין אינו רק למצוה לכתחלה אבל בדיעבד כיון שהניח התבשיל לשם עירוב אפילו לא אמר כלל נוסח של בהדין וכו' אינו מעכב ומותר לסמוך עליו לעשות כל המלאכות מיו"ט לשבת ולענין הלכה לכתחלה יש להחמיר כסברא הראשונה וע"כ אם נזכר קודם כניסת ליל יום טוב יחזור ויטלו להעירוב בידו ויאמר נוסח בהדין וכו' ולא יחזור ויברך שנית אם כבר בירך בתחלה ואם נזכר בע"ש יקנה קמחו לאחרים והם יבשלו ויתנו לו ואם אין לו למי להקנות יוכל לסמוך על סברא האחרונה:
C'est comme s'il n'avait pas fait de Erouv - S'il omet certaines activités dans la déclaration (ex: ne cite que la cuisson au four). Certains valident a posteriori s'il a posé le plat. A priori, il refait la formule avant la nuit.
{סד} כלל - ואם אמר נוסח בהדין אך שלא בירך בתחלה אינו מעכב דברכות אין מעכבות:
Pas du tout - La bénédiction n'entrave pas la validité du Erouv, seule la déclaration compte.
{סה} דהוי כמי שלא הניח עירוב וכו' - ר"ל כמו דקי"ל דאותו איש שלא עירב אסור לבשל מיו"ט לשבת אפילו בשביל אחרים כיון שאסור לבשל בשביל עצמו כן ה"ה ביו"ט גופא מי שמתענה דאסור לבשל בשביל עצמו כיון שא"צ לה ממילא לא הותר לו לבשל גם בשביל אחרים וכתב המ"א דממילא אם איקלע זה ביו"ט הסמוך לשבת אסור לבשל בעצמו לכתחלה על שבת אף שהניח עירוב אבל בני ביתו או אחרים אופין ומבשלין לו משלו דאין קמחו נאסר הואיל והניח עירוב תבשילין. ועיין באחרונים שמפקפקים על עיקר דינו דרמ"א וע"כ ביו"ט הסמוך לשבת אם אין לו אחרים שיבשלו בעבורו מותר לו לבשל בעצמו וכן אשה משרתת שמתענה ביו"ט ג"כ יכולה לבשל לצורך בעה"ב:
C'est comme s'il n'avait pas déposé de Erouv - Quelqu'un qui jeûne à Yom Tov ne peut pas cuisiner pour lui-même, donc ni pour Chabbat. D'autres peuvent cuisiner pour lui. Certains contestent et le permettent s'il n'a personne d'autre.
{סו} אם נזכר שלא עירב וכו' - ומיירי שלא היה שם בכל העיר גדול שזיכה בעירובו לכל אנשי העיר:
S'il se souvient qu'il n'a pas fait de Erouv - Et qu'aucun notable n'a fait de Erouv pour la ville entière.
{סז} ויניחנו דולק - ויכול אח"כ לטלטלו ולהניחו באיזה מקום שירצה:
Et la laisse allumée - Il pourra la déplacer ensuite.
{סח} וי"א דאפילו וכו' - וכן נוהגין העולם להקל כדעה זו ועיין לעיל בסימן תק"ג ס"א בהג"ה ובמ"ב שנתבאר שם דין זה באורך:
Et certains disent que même etc. - On a coutume d'être indulgent selon cet avis (cf. siman 503).
{סט} כמה קדרות וכו' - אין ר"ל שמבשל מינים חלוקים בכמה קדרות לצורך יו"ט ומרבה בכל אחת בשביל שבת דזה אפילו לדעה ראשונה שרי אלא דבא להוסיף שאף אם אינו מבשלם אלא בשביל שבת ורק כדי להתיר לבשל אוכל קצת מכל אחת ביו"ט ג"כ שרי:
Plusieurs marmites - Cuisiner spécialement pour Chabbat dans une marmite séparée en en mangeant un peu à Yom Tov pour ruser.
{ע} מותר - היינו שבכל אחד יהיה מין חלוק בפ"ע דאל"ה מינכר הערמה דמה שיאכל קצת מכל קדרה הלא יכול לטעום מאחת:
Permis - Il faut que chaque marmite contienne une espèce différente, sinon la ruse est évidente.
{עא} והוא שיאכל וכו' - כתב הט"ז דהיינו לכתחלה אבל אם אירע שלא אכל כלל ממין אחד אינו אסור לשבת כיון שעכ"פ בשעת הבישול נתכוין לאוכלו היום הרי היה המעשה שלו בהיתר ובבית מאיר חולק ע"ז דכיון דעיקר בישולו הוא לצורך מחר וא"צ ליו"ט וכל ההיתר הוא רק מה שעכ"פ אוכל ממנו קצת ביום טוב דעי"ז לא הוי הערמה הניכרת ואם אח"כ לא יאכל הלא מינכר ההערמה לכל דנמצא כל בישולו לצורך מחר לחוד. וכן נראה להחמיר בזה אחרי שכמה אחרונים ס"ל דהעיקר כדעה הראשונה שאין להתיר לבשל אלא באותה קדירה שמבשל באמת לצורך יו"ט אלא שמרבה בה גם בשביל שבת אלא שנהגו העולם להקל כדעה אחרונה וכנ"ל עכ"פ אין להוסיף קולא על קולא:
À condition qu'il mange - S'il n'en a pas mangé, c'est permis pour Chabbat car l'intention y était au départ. Certains interdisent car la ruse devient évidente. On est indulgent, mais on ne rajoute pas de laxisme.
{עב} אינו יכול לערב ע"ת - לפי ששני ימים של ר"ה הם כיום אחד ארוך ולא משום ספיקא כשאר ב' יו"ט של גליות:
Il ne peut pas faire de Erouv - Les deux jours de Roch Hachana forment un seul long jour (pas un doute).
{עג} אינו צריך לערב - דהא למחר יהיה יום חול וממילא יהא מותר לבשל:
Il n'a pas besoin de faire de Erouv - Car le lendemain sera un jour profane où il pourra cuisiner.
{עד} בעירוב זה יהא שרא וכו' - ומברך בתחלה [מ"א בשם ש"ג] ובחי' רע"א הביא בשם ס' לחם סתרים דאין לברך וכ"כ בשמק"ו:
Par ce Erouv il sera permis etc. - Et il dit la bénédiction avant. D'autres estiment qu'on ne bénit pas.
{עה} וי"א דאי לית ליה וכו' - ונקטינן כסברא הראשונה:
Certains disent que s'il n'a pas - On retient le premier avis.
{עו} או בשוגג - אשמועינן דלא תימא דוקא מזיד שלא ילמדו ממנו לעשות כן דהכל יודעים שהוא רשע אבל בשוגג אם נתירו יבואו אחרים להקל ולהערים:
Ou par erreur (shogeg) - Pour ne pas qu'on apprenne de lui (volontairement - mezid - les gens savent qu'il est pécheur, mais par erreur ils pourraient l'imiter).
{עז} אם הערים וכו' לצורך היום - ר"ל שבאמת א"צ אלא לקדרה אחת ומבשל שניה בדרך הערמה שאומר שמא יזדמנו לו אורחים או שבישל לצורך היום וחזר ובישל לצורך היום ואמר שקדרה הראשונה ישאר למחר אבל כשמבשל בדרך הערמה שיאכל מן השניה כזית מבואר לעיל בסכ"א:
S'il a rusé etc. pour les besoins du jour - Il cuisine pour Chabbat en prétendant que c'est pour des invités, ou il refait un plat pour le jour même en gardant le premier pour demain.
{עח} והותיר אחת וכו' - דבהערמה חיישינן שילמדו אחרים לעשות כן וגם הוא יעשה כן פעם אחרת משא"כ במזיד:
Et il en a laissé une - Par crainte que d'autres ou lui-même n'apprennent à le refaire (la ruse), contrairement à une infraction volontaire (mezid).
{עט} אסור לאכלה - היינו לו ולב"ב דקנסוהו רבנן אבל לאחרים מותר למויו"ט מיד [לבוש] כתב בחמד משה דאף לו אינו אסור רק עד מוצאי יו"ט:
Interdit de le manger - Pour lui et sa famille (amende rabbinique). Permis aux autres immédiatement. Certains limitent l'interdit pour lui jusqu'à la fin de la fête.