Premier jour : non-juifs pour tombe, cercueil et linceuls, Juifs pour habiller, purifier et inhumer ; second jour : les Juifs s’en occupent (usage ashkénaze plus restreint) ; accompagnement, transport hors techoum, nourrisson, néfilim, déchirure, heure de l’inhumation.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
מת המוטל לקברו אם הוא בי"ט א' (לא יתעסקו בו ישראל ואפי' יסריח ואי אפשר בעממין אבל) יתעסקו בו עממין אפי' מת בו ביום (וע"ל סי' ד"ש) ואפי' יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח וכל זה בעשיית (קבר) וארון ותכריכין אבל להלבישו ולהחם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר ע"י ישראל: הגה וטוב ליזהר לטהרו ע"י קש על גב עור או נסר ולא ע"י סדינים שלא יבא לידי סחיטה (תה"ד סימן פ"ב):
Un mort qui attend d’être enseveli, si c’est le premier Yom Tov : les Juifs ne s’en occuperont pas, même s’il se corromprait et qu’il soit impossible [de le faire] par des non-juifs ; mais les non-juifs s’en occupent, même s’il est mort ce jour-là, et même si l’on peut le garder jusqu’au lendemain sans qu’il se corrompe. Tout cela pour faire la tombe, le cercueil et les linceuls. Mais l’habiller, lui chauffer de l’eau pour le purifier, le sortir et le déposer dans la tombe est permis par un Juif. (Rema : Il est bon de prendre garde à le purifier sur de la paille, du cuir ou une planche, et non sur des draps, afin de ne pas en venir au pressage.)
מת בי"ט ראשון אסור להלינו עד יו"ט שני כדי שיתעסקו בו ישראל:
Un mort le premier Yom Tov : il est interdit de le laisser jusqu’au second Yom Tov afin que les Juifs s’en occupent.
בשבת וביום הכיפורים לא יתעסקו בו כלל אפי' ע"י עממין אפילו להוציאו על ידיהם ולהניחו בכוך (פי' בחפירה) העשויה מאתמול:
Le Chabbat et à Yom Kippour, on ne s’en occupera aucunement, même par des non-juifs, même pour le sortir par leurs mains et le déposer dans un caveau creusé dès la veille.
בי"ט שני יתעסקו בו ישראל אפי' ביום שני של ראש השנה ואפי' לא אשתהי אפילו לחתוך לו הדס מהמחובר ולעשות לו תכריכין וארון ולחצוב לו קבר ולחמם לו מים לטהרו ולגזוז לו שערו ואם אין באותו העיר מקום קברות לישראל מוליכין אותו לעיר אחרת שיש בה שכונת קברות אפי' חוץ לתחום ומשכירין לו ספינה להוליכו ממקום למקום דיום טוב שני לגבי מת כחול שוויה רבנן ואפילו אפשר בעממין יתעסקו בו ישראל: הגה אבל באשכנז ובמדינות אלו אין נוהגים כן אלא כל היכא דאפשר בעממין עושין הקבר והארון ותכריכין ע"י עממין ושאר הדברים עושים ישראלים כמו ביו"ט ראשון אבל אם לא אפשר בעממין מותר לעשות הכל ע"י ישראלים (מרדכי הל' אבל ותה"ד סי' פ"ב) חוץ מן הכיפה שבונים על הקבר שאין בונין אותה בי"ט: הגה אבל מותר לכסותו בעפר כדרכו בחול (ב"י) ודלא כיש מחמירין כן נ"ל בד"א כשרוצים לקברו בו ביום אבל אם אין רוצים לקברו בו ביום אין עושין לו שום דבר איסור מלאכה אפי' ע"י עכו"ם אבל טלטול מותר: (ודין קריאת שמע ותפילה אם מת לו מת בי"ט ראשון או בשני ע"ל סי' ע"א סעיף ב' ולקמן סי' תקמ"ח בסעיף ה'):
Le second Yom Tov, les Juifs s’en occupent, même le second jour de Roch Hachana, et même s’il n’a pas attendu : même couper pour lui du myrte encore attaché, lui faire des linceuls et un cercueil, creuser une tombe, lui chauffer de l’eau pour le purifier et lui couper les cheveux. S’il n’y a pas dans cette ville de lieu de sépulture pour les Juifs, on l’emmène dans une autre ville où il y a un quartier de tombes, même hors du techoum, et l’on loue un bateau pour l’emmener d’un lieu à un autre : le second Yom Tov, à l’égard d’un mort, les Sages l’ont assimilé à un jour profane. Même s’il est possible par des non-juifs, les Juifs s’en occupent. (Rema : Mais en Ashkénaz et dans ces pays, on n’en use pas ainsi : partout où c’est possible par des non-juifs, on fait la tombe, le cercueil et les linceuls par des non-juifs, et le reste, les Juifs le font comme au premier Yom Tov. Mais si ce n’est pas possible par des non-juifs, il est permis de tout faire par des Juifs.) Sauf la coupole que l’on bâtit sur la tombe, que l’on ne bâtit pas à Yom Tov. (Rema : Mais il est permis de le couvrir de terre comme en semaine, et non comme certains qui sont rigoureux.) Cela dans le cas où l’on veut l’ensevelir ce jour-là ; mais si l’on ne veut pas l’ensevelir ce jour-là, on ne fait pour lui aucun travail interdit, même par un non-juif ; toutefois le déplacement est permis.
החופר קבר למת בי"ט שני מותר לו ליטול שכר:
Celui qui creuse une tombe pour un mort le second Yom Tov a le droit de prendre un salaire.
מותר ללוות המת ביו"ט ראשון תוך התחום ובי"ט שני אפילו חוץ לתחום וחוזרין למקומם בו ביום וכן מותר להחזיר כלי הקבורה שהוליכו עמהם חוץ לתחום:
Il est permis d’accompagner le mort le premier Yom Tov à l’intérieur du techoum, et le second Yom Tov même hors du techoum, et l’on rentre chez soi ce jour-là. De même, il est permis de ramener les outils de la sépulture qu’on a emmenés hors du techoum.
המלוים את המת אסורים לרכוב על בהמה אפילו בי"ט שני ואפילו האבלים אבל הקוברים שצריכים לקברו אם אי אפשר מתירים להם בי"ט שני לרכוב על גבי בהמה:
Il est interdit à ceux qui accompagnent le mort de monter sur une bête, même le second Yom Tov, et même les endeuillés. Mais les fossoyeurs qui doivent l’ensevelir, s’il n’est pas possible autrement, on leur permet le second Yom Tov de monter sur une bête.
אם נודע לבני עיר אחת שישראל מת רחוק משם ד' או חמשה ימים ולא ניתן לקבורה אע"פ שלא יוכלו להגיע לו עד לאחר המועד מותר לצאת לדרך בי"ט שני כדי למהר קבורתו: הגה ומותר להביא מת בי"ט שני מחוץ לתחום לתוך העיר לקברו בקברות ישראל אף ע"פ שהיה אפשר לקברו במקומו: (ב"י בשם תשובת רשב"א):
S’il est venu à la connaissance des gens d’une ville qu’un Juif est mort à quatre ou cinq jours de là et n’a pas reçu de sépulture, même s’ils ne pourront l’atteindre qu’après la fête, il est permis de se mettre en route le second Yom Tov afin de hâter sa sépulture. (Rema : Il est permis d’amener un mort le second Yom Tov de hors du techoum dans la ville pour l’ensevelir dans les tombes d’Israël, même s’il était possible de l’ensevelir sur place.)
תינוק שמת בתוך שלשים אם גמרו שערו וצפרניו הוא בחזקת בן קיימא ודינו כמת גדול אע"פ שאין אנו יודעים אם כלו לו חדשיו דרוב נשים יולדות ולד קיימא:
Un enfant mort dans les trente jours : si ses cheveux et ses ongles sont achevés, il a présomption d’enfant viable, et son din est comme celui d’un mort adulte, même si l’on ne sait pas si ses mois étaient complets, car la plupart des femmes enfantent un enfant viable.
נפלים שנהגו להסיר ערלתן בצרור אבן או בקנה אסור אפילו ביום טוב שני של גליות: הגה ואסור לקברו ביום טוב אלא מניחו עד למחר: (ב"י)
Les fœtus dont l’usage est d’ôter le prépuce avec un caillou ou un roseau : c’est interdit même le second Yom Tov de la diaspora. (Rema : Il est interdit de l’ensevelir à Yom Tov ; on le laisse jusqu’au lendemain.)
אין קורעין על המת אפי' בי"ט שני אפילו קרוביו:
On ne se déchire pas [le vêtement] sur un mort, même le second Yom Tov, même ses proches.
כשמת בליל י"ט שני משכימין וקוברין אותו קודם תפלה כשמת ביום קוברים אותו אחר אכילה: הגה דין צדוק הדין ביום טוב עיין בי"ד סימן ת"א סעיף ו' :
S’il est mort la nuit du second Yom Tov, on se lève tôt et on l’ensevelit avant la tefila. S’il est mort le jour, on l’ensevelit après le repas. (Rema : Le din du tsidouq hadin à Yom Tov : voir Yoré Déa siman 401 seif 6.)